Haftarat Taanit Tzibbur/5

EN/HEע/E

Haftarat Taanit Tzibbur

Sources

Shemuel II 21:1שמואל ב כ״א:א׳

And there was a famine in the days of David three years, year after year; and David sought the face of Hashem. And Hashem said, "It is because of Saul and his bloody house, because he put to death the Gibeonites."

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי י״י וַיֹּאמֶר י״י אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים.

Melakhim I 17:1מלכים א י״ז:א׳

And Elijah the Tishbite, who was of the settlers of Gilead, said to Ahab, "As Hashem, the God of Israel, lives, before whom I stand, there shall not be dew or rain these years, except according to my word."

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי.

Yeshayahu 30:18ישעיהו ל׳:י״ח

And therefore Hashem will wait, that He may be gracious to you. And therefore He will be exalted, that He may have compassion upon you. For Hashem is a God of justice; happy are all those that wait for Him.

וְלָכֵן יְחַכֶּה י״י לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט י״י אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ.

Yeshayahu 55:6ישעיהו נ״ה:ו׳

Seek Hashem while He may be found; call upon Him while He is near.

דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

Yeshayahu 56:8ישעיהו נ״ו:ח׳

Hashem God who gathers the dispersed of Israel says, "I will yet gather others to him in addition to those of him that are gathered."

נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

Yirmeyahu 14:1-9ירמיהו י״ד:א׳-ט׳

(1) The word of Hashem that came to Jeremiah concerning the drought. (2) "Judah mourns, and its gates languish. They sit in black on the ground; and the cry of Jerusalem has gone up. (3) Their nobles send their little ones to the waters; they come to the cisterns, and find no water. They return with their vessels empty. They are disappointed and confounded, and cover their heads. (4) Because of the ground which is cracked, because no rain has been in the land, the plowmen are disappointed, they cover their heads. (5) Yes, the hind also in the field calves, and forsakes her young, because there is no grass. (6) The wild donkeys stand on the bare heights, they pant for air like jackals; their eyes fail, because there is no herbage." (7) If our iniquities testify against us, Hashem, act for the sake of Your name;⁠ for our backslidings are many; we have sinned against you. (8) You hope of Israel, its savior in the time of trouble, why should You be as a foreigner in the land, and as a wayfaring man who turns aside to stay for a night? (9) Why should You be like a scared man, as a mighty man who can't save? Yet You, Hashem, are in our midst, and we are called by Your name; don't leave us."

(א) אֲשֶׁר הָיָה דְבַר י״י אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. (ב) אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ͏ִם עָלָתָה. (ג) וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ [צְעִירֵיהֶם] (צעוריהם) לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהׇכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם. (ד) בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם. (ה) כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא. (ו) וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב. (ז) אִם עֲוֺנֵינוּ עָנוּ בָנוּ י״י עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. (ח) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. (ט) לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ י״י וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.

Yirmeyahu 14:19-22ירמיהו י״ד:י״ט-כ״ב

(19) "Have you utterly rejected Judah? Has your soul loathed Zion? Why have You struck us, and there is no healing for us? We looked for peace, but no good came; and for a time of healing, and behold, dismay! (20) We acknowledge, Hashem, our wickedness, and the iniquity of our fathers; for we have sinned against You. (21) Do not abhor us, for Your name's sake; do not disgrace the throne of Your glory. Remember, don't break Your covenant with us. (22) Are there any among the vanities of the nations that can cause rain? Or can the sky give showers? Aren't You He, Hashem our God? Therefore we will wait for You; for You have made all these things."

(יט) הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. (כ) יָדַעְנוּ י״י רִשְׁעֵנוּ עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ. (כא) אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. (כב) הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים הֲלֹא אַתָּה הוּא י״י אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כׇּל אֵלֶּה.

Hoshea 14:2-10הושע י״ד:ב׳-י׳

(2) Israel, return to Hashem your God; for you have fallen because of your sin. (3) Take words with you, and return to Hashem. Tell him, "Forgive all our sins, and accept that which is good; so we offer our lips like bulls. (4) Assyria can't save us. We won't ride on horses; neither will we say any more to the work of our hands, 'Our gods!' for in You the fatherless finds mercy." (5) I will heal their waywardness. I will love them freely; for My anger is turned away from him. (6) I will be like the dew to Israel. He will blossom like the lily, and send down his roots like Lebanon. (7) His branches will spread, and his beauty will be like the olive tree, and his fragrance like Lebanon. (8) Men will dwell in his shade. They will revive like the grain, and blossom like the vine. Their fragrance will be like the wine of Lebanon. (9) Ephraim: "What have I to do any more with idols?" I answer, and will take care of him. I am like a green fir tree; from Me your fruit is found. (10) Who is wise, that he may understand these things? Who is prudent, that he may know them? For the ways of Hashem are right, and the righteous walk in them; but the rebellious stumble in them.

(ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד י״י אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ. (ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל י״י אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. (ד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם. (ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ. (ו) אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שׇׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. (ז) יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן. (ח) יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן. (ט) אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא. (י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי י״י וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

Amos 7:3עמוס ז׳:ג׳

Hashem relented concerning this. "It shall not be," says Hashem.

נִחַם י״י עַל זֹאת לֹא תִהְיֶה אָמַר י״י.

Mikhah 7:18-20מיכה ז׳:י״ח-כ׳

(18) Who is a God like You, who pardons iniquity, and passes over the disobedience of the remnant of His heritage? He doesn't retain His anger forever, because He delights in loving kindness. (19) He will again have compassion on us. He will tread our iniquities under foot; and You will cast all their sins into the depths of the sea. (20) Be true to Yaakov,⁠ faithful to Avraham,⁠ as You swore to our fathers from days of old.

(יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. (יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם. (כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

Masekhet Soferim 17:7מסכת סופרים י״ז:ז׳

On Ḥanukkah we read the section of [the dedication of the altar by] the princes; on Purim, Then came Amalek; on the New Moon, And in your new moons; at the ma‘amadoth the account of the creation. On the fast days of the Ninth of Ab and the last seven days in connection with droughts, we read the section of the blessings and curses; but on other fast days And Moses besought, and we read as the hafṭarah Seek ye the Lord. Some say that no hafṭarah is to be read, but the people have adopted the custom of reading the hafṭarah. There must be no break in the section of curses because it is not proper to end with curses and to begin with curses.

בחנוכה בנשיאים. בפורים ויבא עמלק. בראשי חדשים ובראשי חדשיכם. במעמדות במעשה בראשית. ובתעניות של ט׳ באב וז׳ אחרונות של עצירת [גשמים] ברכות וקללות אבל תעניות אחרות ויחל משה ומפטי׳ (ישעיה נה) דרשו ה׳ ויש אומרים שאין מפטירין נהגו בו העם ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות:

Maggid Mishneh Hilkhot Taaniyot 1:17מגיד משנה הלכות תעניות א׳:י״ז

בכל יום תענית שגוזרין וכו׳ – פ״ק (דף י״ב) אמר אביי היכי עבדינן מצפרא לפלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא מפלגא דיומא לפניא רבעא דיומא קרינן ומפטירינן ורבעא דיומא מצלינן ובעינן רחמי דכתיב ויקרא בספר תורת אלהים רביעית היום ורביעית מתודים. ומ״ש רבינו: קוראין בברכות וקללות וכו׳ – משנה פרק בני העיר (מגילה ל׳ ל״א) בתעניות ברכות וקללות, ואנו מנהגנו לקרות בבקר ובערב בפ׳ ויחל ומפטירין בדרשו ואין אנו נוהגין לא כסדר שאמרו חכמים ולא לקרות אחר חצי היום ולא לקרות מה שנהגו הם ומדברי קצת הגאונים נראה שאף הם היו נוהגין כמנהגנו ואיני יודע טעם לשינוי מנהג חכמים ז״ל:

Beit Yosef Orach Chayyim 575:6בית יוסף אורח חיים תקע״ה:ו׳

ומה שכתב רבי׳ כיצד אחר תפלה של שחרי׳ מעיינין בענין העיר על חצי היום וכו׳ תיבת כיצד שכ׳ רבינו היא נוספת ואין לה טעם ודברים אלו עד ורביע האחרון מתפללין ומתחננין בפ״ק דתענית (תענית יב:) היכי עבדי אמר אביי מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן במילין דמתא מכאן ואילך רובא דיומא קראו בספרא ואפטרתא מכאן ואילך בעינן רחמי שנא׳ ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה׳ רביעית היום ורביעי׳ היום מתוודין ומשתחוים לה׳ אלהיהם וכ׳ הרא״ש מעיינינן במילי דמתא ב״ד והזקנים בודקים על מעשה אנשי העיר ומפרישין אותם מעבירו׳ שבידם ומטילין שלום ביניהם ואז תשמע תפלתם כדכתיב (ישעיהו א׳:ט״ו) גם כי תרבו תפלה אינני שומע למה ידיכם דמים מלאו ומה תקנתא רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם ואז לכו ונוכחה ופי׳ רבינו שמה שאמרו מצפרא היינו אחר תפלת שחרית שהרי דבר פשוט הוא שצריכין להתפלל תפלת שחרית וכ״כ הרמב״ם מאחר תפלת שחרי׳ במקום מצפרא. וכ׳ הר״ן מדאמרינן דמפלגי דיומא לפניא ריבעא דיומא קורין ומפטירין משמע שלא היו קורין בבקר בפרש׳ תעני׳ אלא מחצי היום ואילך ואף הגאון רב פלטוי כ׳ בתעני׳ של ב׳ וה׳ בצפרא קרינן בפרשה דשבתא ובמנחה בפרש׳ תעני׳ ולפיכך יש לתמוה על מה שאנו נוהגים לקרות ויחל בבקר ובערב בשני ובחמישי ג״כ עכ״ל ודברי רבי׳ פה כדברי הגמרא דמשמע דאין קוראין בתורה אלא במנחה ולא בשחרי׳ אלא שבסי׳ תקע״ט אצל שבע תעניות כתב שקוראין ג״כ בשחרי׳ ואם דעתו לחלק בין תעניות ראשונות לאחרונו׳ איני יודע זו מנין לו ואפשר שרבי׳ העתיק פה לשון הגמרא ולא חשש לפרש לפי שסמך על מ״ש אצל תעניות אחרונו׳ שקורין ג״כ בשחרית וכ״נ שהוא דעתו שהרי כ׳ בס״ס תקס״ו וי״א שכל תענית שאירע בשני ובחמישי שקורין שחרית בפרש׳ היום ובמנחה ויחל דתדיר קודם או יקראו שנים בפרש׳ היום והשלישי ויחל ורב עמרם כ׳ דבתעניות הכתובים דוקא קורין ויחל חוץ מט״ב ורב שר שלום כ׳ שבכל תע״צ וכל תעניות שגוזרין על הגשמים וכל דבר הצריך להם אומרים ויחל בשחרי׳ ומנחה בין בשני וחמישי בין בשאר הימים עכ״ל ומשמע שעל דברי רב שר שלום הוא סומך שקורין בפרש׳ תענית בין בשחרית בין במנחה שהרי הביא דבריו לבסוף ועוד שזהו מנהג העולם ואם רבינו היה סובר שהמנהג אינו מכוון היה לו לתמוה על המנהג וכ״נ עוד ממ״ש בסי׳ תקע״ט גבי תעניות אחרונות שקורין בתוכחות וכאן אצל תעניות ראשונו׳ כתב סתם קורין משמע דלאו בתוכחו׳ קאמר ואע״ג דסתמא תנן (לא.) בתענית ברכות וקללו׳ ולא חלקו בין תעניות ראשונות לאחרונו׳ אפשר שהוא מפרש דסתם תעניות דתנן בההיא מתני׳ בתעניות אחרונו׳ מיירי שהם חמורים ביותר ומיהו אפשר לומר דגם בתעניות הראשונו׳ סובר רבי׳ שקורים בתוכחו׳ ובתוכחות שכתב לא אמפטירין בלחוד קאי אלא אקורין נמי קאי אבל קשה שאם דעתו דבתעניות הראשונו׳ קורין בתורה בשחרי׳ ובמנחה צ״ל דקורין בתוכחו׳ לא קאי אלא אתפלת שחרי׳ דאילו בתפלת המנחה אפי׳ בתעניות אחרונו׳ אין קורין בתוכחו׳ שהרי כ׳ בסי׳ תקע״ט שבמנחה תעניות אחרונו׳ קורין ויחל וא״כ היאך כ״ר דבמנחת תעניות הראשונו׳ קורין בתוכחו׳ ולכן נ״ל דבתוכחו׳ לא קאי אלא אמפטירין ולא פירש במה קורין לפי שסמך על מ״ש בסי׳ תקס״ו בשם רב שר שלום. ומ״מ מ״ש שמפטירין בתוכחו׳ קשה דכיון דבמנחה קאי לא הול״ל דמפטירין בתוכחו׳ דהא אפי׳ במנחת תעניות אחרונו׳ אין מפטירין בתוכחו׳ שהרי כתב בסי׳ תקע״ט דבמנחת תעניות אחרונו׳ מפטיר שובה ואפשר לומר דשאני הכא שכבר קראו והפטירו בשחרית בתוכחו׳ אבל בתעניות ראשונו׳ כיון שהוא סובר כדברי רב שר שלום שבין בשחרי׳ בין במנחה אין קורין בתוכחו׳ צריך שבהפטרה יזכירו הצרה ואין הפטרה בהם בשחרית אלא במנחה ולפיכך כ׳ רבינו כן במנחה והר״ד אבודרהם כ׳ בשש תעניות ראשונו׳ זועקין ומתריעין ומתפללין כמו בשאר תעניות נראה שאם נוהגים שלא להפטיר בשאר תעניות גם בתעניות אלו אין מפטירין ונראה שהטעם מפני טורח צבור ולא דמי לז׳ אחרונו׳ שמפטירין בהם גם בשחרית כמ״ש רבי׳ בסימן תקע״ט דהתם שאני שכל היום הם עסוקים בסדר היום ואין שם משום טורח צבור וז״ל הרא״ש בס״פ בני העיר גרסי׳ במ״ס בתעניות של ט״ב ובז׳ אחרונות של עצירת גשמים קורין ברכו׳ וקללו׳ אבל בתעניות אחרות קורין ויחל ומפטירין דרשו וי״א שאין להפטיר והעם נהגו להפטיר ע״כ וכ״כ ר״י פשוט במסכ׳ סופרים שמפטירין בנביא בתענית דרשו ויש מקומות שנהגו להפטיר ויש נהגו שלא להפטיר והכל לפי המנהג ע״כ. ומדברי הרמב״ם בפי״ג מה׳ תפלה נראה שאין מפטירין בשום תעני׳ לא בשחרי׳ ולא במנחה. אלא בט״ב בשחרית בלבד. וכ״כ הר״ד אבודרהם אלא שכתב להפטיר במנחת ט״ב וכן מנהג בני ספרד שלא להפטיר בשום תעני׳ לא בשחרית ולא במנחה חוץ מט״ב שמפטירין בו שחרית ומנחה: [בדק הבית: אבל בפ״ה מתענית כתב אצל כל יום תענית שגוזרים על הצבור מפני הצרות לעכב רביע יום קורים ברכות וקללות ומפטירין בתוכחות מעין הצרה:] וממ״ש רבי׳ כאן יתבאר לך שאין דעתו כן אלא בכל תעניות שגוזרים על הצבור מפטירין ואצ״ל בתעניות הכתובים בפסוק וכ״כ הכלבו סי׳ ס׳ שבצומו׳ הג׳ מפטירין דרשו כמו במנחת ט״ב וכ״כ הרוקח סי׳ רי״א דבתע״צ מפטיר במנחה ובסימן רי״ב כתב ג״כ דדוקא במנחה ולא בשחרי׳ ע״כ ונהרא נהרא ופשטי׳ ולענין איזו פרשה קורין בתעניות ומה מפטירין יתבאר בסימן תקע״ט ושם יתבאר ג״כ כשחל בר״ח באיזו פרשה קורין:

Shulchan Arukh Orach Chayyim 566:1שולחן ערוך אורח חיים תקס״ו:א׳

בְּתַעֲנִית צִבּוּר אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה {וְאִם שָׁכַח עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קי״ט (סָעִיף ד׳);} וְקוֹרִים וַיְחַל בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה, בֵּין שֶׁחָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בֵּין שֶׁחָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. {הַגָּה: וּמַפְטִירִין בְּמִנְחָה, דִּרְשׁוּ, וּבְשַׁחֲרִית אֵין מַפְטִירִין, חוּץ מִבְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְקוֹרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת (מַהֲרִי״ל). וְאִם מִתְעַנִּים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, קוֹרִים שַׁחֲרִית פָּרָשָׁה רְֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמִנְחָה בְּשֶׁל תַּעֲנִית (ר״ן ספ״ק דְּתַעֲנִית וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רוֹקֵחַ).}