Haftarat Tishah BeAv Minchah/5

EN/HEע/E

Haftarat Tishah BeAv Minchah

Sources

Yeshayahu 55:6ישעיהו נ״ה:ו׳

Seek Hashem while He may be found; call upon Him while He is near.

דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

Yeshayahu 56:8ישעיהו נ״ו:ח׳

Hashem God who gathers the dispersed of Israel says, "I will yet gather others to him in addition to those of him that are gathered."

נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

Hoshea 14:2-10הושע י״ד:ב׳-י׳

(2) Israel, return to Hashem your God; for you have fallen because of your sin. (3) Take words with you, and return to Hashem. Tell him, "Forgive all our sins, and accept that which is good; so we offer our lips like bulls. (4) Assyria can't save us. We won't ride on horses; neither will we say any more to the work of our hands, 'Our gods!' for in You the fatherless finds mercy." (5) I will heal their waywardness. I will love them freely; for My anger is turned away from him. (6) I will be like the dew to Israel. He will blossom like the lily, and send down his roots like Lebanon. (7) His branches will spread, and his beauty will be like the olive tree, and his fragrance like Lebanon. (8) Men will dwell in his shade. They will revive like the grain, and blossom like the vine. Their fragrance will be like the wine of Lebanon. (9) Ephraim: "What have I to do any more with idols?" I answer, and will take care of him. I am like a green fir tree; from Me your fruit is found. (10) Who is wise, that he may understand these things? Who is prudent, that he may know them? For the ways of Hashem are right, and the righteous walk in them; but the rebellious stumble in them.

(ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד י״י אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ. (ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל י״י אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. (ד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם. (ה) אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ. (ו) אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שׇׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. (ז) יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן. (ח) יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן. (ט) אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא. (י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי י״י וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

Hoshea 14:10הושע י״ד:י׳

Who is wise, that he may understand these things? Who is prudent, that he may know them? For the ways of Hashem are right, and the righteous walk in them; but the rebellious stumble in them.

מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי י״י וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

Mikhah 7:18-20מיכה ז׳:י״ח-כ׳

(18) Who is a God like You, who pardons iniquity, and passes over the disobedience of the remnant of His heritage? He doesn't retain His anger forever, because He delights in loving kindness. (19) He will again have compassion on us. He will tread our iniquities under foot; and You will cast all their sins into the depths of the sea. (20) You will give truth to Jacob, and mercy to Abraham, as You have sworn to our fathers from the days of old.

(יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. (יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם. (כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

Tur Orach Chayyim 559טור אורח חיים תקנ״ט

(ב) סדר היום, כתב אבי העזרי, ליל תשעה באב חולצין מנעליהם (עסי׳ תקנ״ב) והולכין לבית הכנסת ויושבין לארץ כאבילים. ואין מדליקין נרות רק נר אחד לומר לאורו איכה וקינות. ועומד ש״ץ ומתפלל ערבית ואומר קדיש שלם. וקורא איכה ואומר קינות ואח״כ סדר קדושה ויתחיל ואתה קדוש, ולא יאמר ובא לציון גואל שאין גאולה בלילה, ולא ואני זאת בריתי שנראה כמקיים ברית על הקינות, ועוד דלא שייך למימר ואני זאת בריתי, שהכל בטילים בו. אבל בבית האבל יש לאומרו, שאם האבל בטל המנחמין אינן בטלין. ואומר קדיש בלא תתקבל, והולכין לבתיהן ואין נותנין שלום זה לזה, אלא כאבלים ונזופין. (א) ואם חל תשעה באב בשבת או במ״ש א״א צו״ץ, מידי דהוה אר״ח שחל (להיות באחד) בשבת שאין אומרים צו״ץ בשבת, דתשעה באב נמי אקרי מועד. (ב) ואין אומרים ויהי נועם. ויש מהגאונים שכתבו כיון שאין אומרים ויהי נועם גם סדר קדושה אין לומר. ורב צמח גאון כתב אין אומרים ויהי נועם אבל אומרים ובא לציון וכולה סדר קדושה, אבל ואני זאת בריתי אין אומרים. ורבינו נסים כתב אין אומרים ויהי נועם אבל מנהגינו לומר ערבית ושחרית ואני זאת בריתי, ולמה לא נאמר והעם עוסקים באיוב וירמיה וקינות. בשחרית מסדרין הברכות והזמירות כמו בשאר הימים. ויש מקומות שנוהגין שלא לומר השירה. ומתפללין י״ח ברכות. ויחיד אומר עננו בשומע תפלה, וש״ץ בין גואל לרופא, כמו בשאר תענית. ואומר נחם בבונה ירושלים. ואינו כשאר תענית צבור לא לענין כ״ד ברכות ולא לענין תפלת נעילה. וכתב רב עמרם מנהגינו להרבות סליחות בסלח לנו. (ד) ואין אומרים תחינות דאיקרי מועד. ואם חל בב׳ ובה׳ אומר אל ארך אפים, וא״א והוא רחום. ובספרד אין אומרים אל ארך אפים. ומוציאים ס״ת וקורין שלשה בפרשת ואתחנן כי תוליד בנים. ומפטיר הוא השלישי ומפטיר בירמיה אסוף אסיפם. וכתב אבי העזרי וגולל ס״ת במקומו שלא למעט בכבודו. (ה) אבל במסכת סופרים כתב יש קורין ספר קינות בערב. ויש שמאחרין עד הבוקר לאחר קריאת ס״ת, שאחר קריאת ס״ת עומד ומתפלש באפר ובגדיו מפולשין וקורא בבכייה ויללה. אם יודע לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם כדי שיבינו כל העם והנשים והתינוקות, שהנשים חייבות כאנשים, וכ״ש בנים זכרים. והקורא בתשעה באב אומר ברוך דיין האמת. ויש מניחין את תיק הספר על הקרקע, ואומר נפלה עטרת ראשינו. וקורעין ומספידין כאדם שמתו מוטל לפניו. ויש שמשנין מקומותיהן, ויש שיורדין מספסליהן. וכולם מתפלשין באפר. ואין אומרים שלום זה לזה כל הלילה וכל היום עד שישלימו כל העם קינותיהן. ובשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ כדי שלא יפסיק לבו מן האבל, וכל שכן שלא לשוח עם הגוי. (ו) ואם יש אבל בעיר הולך בלילה לבית הכנסת וגם ביום עד שיגמרו הקינות. (ז) ואם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרין הקינות. ויש ממתינין למולו עד אחר חצות. ויש אומרים שאין לברך על הכוס אלא יברך בלא כוס. ודעת התוספות שיברך על הכוס ויתן לתינוק לשתות ולא חיישינן דלמא אתי למסרך, פי׳ יבא לשתות אף לאחר שיגדיל, כיון שאינו דבר קבוע. ומשום הכי תשעה באב שחל במוצאי שבת לא אמרינן שיבדיל ויתן לתינוק משום דחיישינן דאתי למסרך, דחשיב שפיר דבר קבוע, כיון שלפי קביעות השנים בא לפעמים באחד בשבת לסוף ג׳ או ד׳ שנים פעם אחת. (ח) ובעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש. (ט) מעשה שחל תשעה באב בשבת ונדחה עד למחרתו, והיה רבינו יעבץ בעל ברית, והתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורחץ ולא השלים תעניתו, לפי שיום טוב שלו היה. וראיה מהא דתניא (עירובין מא.) א״ר אליעזר בר צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימין וחל תשעה באב בשבת ודחינוהו עד לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה. (י) ונוהגין שלא לשחוט ושלא להכין צרכי סעודה עד לאחר חצות. במנחה קורין ויחל כמו בשאר תעניות ומפטירין דרשו. ורבינו האי כתב שמנהג להפטיר שובה. ומתפללין י״ח ברכות ואומר נחם בבונה ירושלים, ועננו בשומע תפלה, וש״ץ אומרו בין גואל לרופא.

Beit Yosef Orach Chayyim 559:22בית יוסף אורח חיים תקנ״ט:כ״ב

במנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו וכו׳ הר״ד אבודרהם סתם שמפטירין שובה: