ההפטרה – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" (הושע י״ד:ב׳-י׳) - מנהג זה הובא בסדור רש"י, כתב יד מוסקבה של מחזור ויטרי, רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט, ספר השולחן,1 עץ חיים, מרדכי2 בספרי מנהגי אשכנז3; בקטע אחד בגניזה,4 בכמעט כל החומשים הספרדים ובחלק מהחומשים האשכנזים וחןמש בוכארי אחד5 בכתב יד. ברוב החומשים בדפוס היא הובאה כהפטרה לספרדים עד לערך שנת תר"כ. אח"כ היא הובאה כהפטרה גם לאשכנזים.
סיבת בחירת ההפטרה – פרשת וילך תמיד חלה בין ראש השנה ליום כיפור כשהיא לא מחוברת עם פרשת נצבים. קריאת הפטרה זאת של תשובה מקורה בפסיקתא דרב כהנא כ״ד ואינה קשורה לפרשת השבוע.
סעדיה גאון,21סדור ר' שלמה בן נתן,22ר' יוסף טוב עלם,23סדור רש"י, ספר הפרדס24, מחזור ויטרי, רבינו תם,25 ספר האשכול,26 עץ חיים,27 אורחות חיים,28 המאירי,29אבורדהם,30טור אורח חיים תכ״ח,מנהג אלג'יר,31 רוב חומשי אשכנז בכתב יד,וגם ההפטרה למנהג אשכנז ברוב החומשים בדפוס עד לערך שנת תר"כ – " דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיהו נ״ה:ו׳-י״ג – ישעיהו נ״ו:א׳-ח׳). הפטרה אחרת של תשובה נמצאת בכמה כתבי יד של הפסיקתא דרב כהנא32.
וריאציה שונה של מנהג זה
ספר הפטרות בוכארי אחד בכתב יד,33 סדור ר' שלמה ברבי נתן34 – ההפטרה מסתיימת בישעיהו נ״ו:ט׳.