בבראשית ט״ז, הגר ניתנה לאברהם על מנת שתשמש כפונדקאית לשרי. לאחר שגילתה כי היא בהיריון, הגר התייחסה לשרי בחוסר כבוד, שהוביל לכך ששרי התייחסה בזלזול להגר. הגר ברחה למדבר, שם פגשה במלאך שניסה לשכנע אותה לחזור לאברהם. המלאך הבטיח לה:
מדוע המלאך אמר להגר, "הִנָּךְ הָרָה"? הרי, אין ספק שהיא יודעת שהיא הרה. יתר על כן, זלזולה בשרי נבע מן העובדה הזו בדיוק, מה שמותיר את הקורא תוהה, מדוע המלאך מציין את המובן מאליו? האם משהו התרחש בין שני האירועים הללו שהוביל את המלאך להתייחס להיריון באופן מפורש?
