Difference between revisions of "Haggadah:Bekhol Dor VaDor – Echoes of the Egyptian Exilic Experience/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) |
||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>"בכל דור ודור" – הדים לשעבוד מצרים<fn>סיכום קצר זה מתמקד בעמדות של רק קומץ של פרשנים. לדיון יותר ממצה של הנושא, ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</fn></h1> | <h1>"בכל דור ודור" – הדים לשעבוד מצרים<fn>סיכום קצר זה מתמקד בעמדות של רק קומץ של פרשנים. לדיון יותר ממצה של הנושא, ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</fn></h1> | ||
<h2></h2> | <h2></h2> | ||
| − | <p>בתנ"ך, סבל בקנה מידה לאומי מגיע בדרך כלל כעונש על מעשים רעים. אולם, במקרה של שיעבוד מצרים, אין אינדיקציה לחטא ספציפי שיכול להצדיק שיעבוד זה.<fn>לניתוח של המדרשים והפרשנים שאף על פי כן מנסים לזהות חטאים מסוימים שגרמו לשעבוד מצרים, ראו: <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</fn> כתוצאה מכך, פרשנים לאורך הדורות התקשו להבין את הגורמים לגלות ולשיעבוד במצרים. בעודם עושים זאת, רבים ניסו גם לענות על שאלת ה"בכל דור ודור": מדוע דווקא העם היהודי נרדף ומדוכא דור אחרי דור?<fn>ראו <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">פרשת וארא י״ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות הTanchuma</a></multilink> ששם שאלה זו בפי משה: "רבונו של עולם מפני מה זאת האומה משתעבדת, שבעים אומות יש בעולם ואינן משועבדות אלא האומה הזאת בלבד".</fn> באופן טבעי, פרשנים אלו משתמשים באירועים שהתרחשו בתקופה שלהם על מנת | + | <p>בתנ"ך, סבל בקנה מידה לאומי מגיע בדרך כלל כעונש על מעשים רעים. אולם, במקרה של שיעבוד מצרים, אין אינדיקציה לחטא ספציפי שיכול להצדיק שיעבוד זה.<fn>לניתוח של המדרשים והפרשנים שאף על פי כן מנסים לזהות חטאים מסוימים שגרמו לשעבוד מצרים, ראו: <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</fn> כתוצאה מכך, פרשנים לאורך הדורות התקשו להבין את הגורמים לגלות ולשיעבוד במצרים. בעודם עושים זאת, רבים ניסו גם לענות על שאלת ה"בכל דור ודור": מדוע דווקא העם היהודי נרדף ומדוכא דור אחרי דור?<fn>ראו <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">פרשת וארא י״ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות הTanchuma</a></multilink> ששם שאלה זו בפי משה: "רבונו של עולם מפני מה זאת האומה משתעבדת, שבעים אומות יש בעולם ואינן משועבדות אלא האומה הזאת בלבד".</fn> באופן טבעי, פרשנים אלו משתמשים באירועים שהתרחשו בתקופה שלהם על מנת להסביר את סיפורי גלות מצרים, וכן רואים בסיפור התנ"כי מודל, דרכו ניתן להבין כל דיכוי עתידי.<fn>סביר שבמקרים מסויימים, הפרשנים מונעים מרצון להביע התנגדות לטענות נוצריות על פיהם סבלו ורדיפתו של העם היהודי הינו סמל לכך שה' דחה אותו. ראו לדוגמא <multilink><a href="OrHashem3-1-8-2" data-aht="source">ר׳ חסדאי קרשקש</a><a href="OrHashem3-1-8-2" data-aht="source">אור ה׳ ג׳:א׳:ח':ב'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink> (ספרד הנוצרי, מאה הי"ד) אשר מנסה להסביר שבני ישראל סבלו גם במצרים וגם בתקופתו שלו, כחלק מ"ייסורין של אהבה", שה' מטיל על הצדיקים.</fn> תהליך דו כיווני זה הוביל לכמה תובנות מרתקות.</p> |
| − | <p>פרשנים רבים מתמקדים ברעיון שהחיים בגלות היו קריטים להיווצרות הזהות הלאומית של עם ישראל ולמניעת התבוללות. <multilink><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> (איטליה, המאה הט"ו-ט"ז) טען כי אילו משפחתו של יעקב נותרה בכנען, בני ישראל היו בהדרגה נטמעים בתרבות ובערכים של שכניהם. רק | + | <p>פרשנים רבים מתמקדים ברעיון שהחיים בגלות היו קריטים להיווצרות הזהות הלאומית של עם ישראל ולמניעת התבוללות. <multilink><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> (איטליה, המאה הט"ו-ט"ז) טען כי אילו משפחתו של יעקב נותרה בכנען, בני ישראל היו בהדרגה נטמעים בתרבות ובערכים של שכניהם. רק בזכות היותם מוגלים מן החברה הסובבת אותם,<fn>ספורנו טוען כי מאחר והמצרים שנאו זרים, (כפי שנאמר בבראשית מ"ג:ל"ב), ולא היו מוכנים אפילו לאכול עם המצרים, שלא לומר להתחתן איתם, הסיכוי שבני ישראל יטמעו במצרים היה קטן בהרבה מן הסיכוי שיטמעו בכנען.</fn> ולאחר מכן גם משועבדים על ידה, בני ישראל יכלו להתפתח לכדי עם.<fn>יש לציין כי בדומה לכך, היהדות הרבנית התפתחה ופרחה דווקא כתוצאה מן הגלות ומן החורבן. מצוקה מובילה בהכרח להתבוננות פנימה ולחדשנות.</fn> <multilink><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ״ה:י״א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> (גרמניה, המאה הי"ט) מוסיף וטוען שבימי הביניים, הגטאות מילאו את אותה המטרה שמילאה אז ארץ גשן, הבטחת נבדלותם של בני ישראל ומניעת התבוללותם.</p> |
| − | <p><multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב שמות א':ז'</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">נצי"ב במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">Haggadah Shel Pesach "Vehi Sheamedah"</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> (ליטא, המאה הי"ט) טוען טענה דומה, אך מתמקד בשלב השני של הסיפור, השיעבוד, ובחשיבותו במניעת | + | <p><multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב שמות א':ז'</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">נצי"ב במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">Haggadah Shel Pesach "Vehi Sheamedah"</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> (ליטא, המאה הי"ט) טוען טענה דומה, אך מתמקד בשלב השני של הסיפור, השיעבוד, ובחשיבותו במניעת ההתבוללות. לעומת ספורנו, הוא טוען כי דווקא במצרים בני ישראל החלו להתבולל, וכי האנטישמיות הייתה לישועתם. נצי"ב מוסיף שברמה ההיסטורית, כל פעם שעם ישראל ניסה להתערבב עם הגויים שסבבו אותו, התוצאה הייתה דחייה ואפילו רדיפה, תרופת הנגד המושלמת להתבוללות.<fn>למעשה, נצי"ב טוען שהבטחתו של ה' בברית בין הבתרים שצאצאיו של אברהם לעולם יוותרו זרים היא ששמרה על העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה, ולהבטחה זו מתייחסת המילה "והיא" ב"והיא שעמדה לאבותינו ולנו". לפי קריאה זו, ניסיונותיהם ביותר של בני העם היהודי להיטמע בתרבות הגויים היא שמולידה את האנטישמיות של "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", ודרך זה "והקב"ה מצילנו מידם" ומונע את התבוללותנו בגוים.</fn> </p> |
| − | <p><multilink><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ״ה:י״א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> רואה בתלאות השיעבוד לא רק פוטנציאל לצמיחה דתית, אלא גם להיתבגרות חברתית ובין-אישית. הוא טוען שגם גלות מצרים וגם גלויות מודרניות יותר, היו | + | <p><multilink><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ״ה:י״א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> רואה בתלאות השיעבוד לא רק פוטנציאל לצמיחה דתית, אלא גם להיתבגרות חברתית ובין-אישית. הוא טוען שגם גלות מצרים וגם גלויות מודרניות יותר, היו כתוצאה מקנאה ומהבדלים מעמדיים. העדפתו הברורה של יעקב את יוסף על פני אחיו, וכן ההבדל בין מעמדם של בניו שנולדו לנשותיו הראשיות, לבין בניו שנולדו למשרתותיו, הם שהובילו לרעב ההרסני בארץ. חלוקות שכאלו היו נחלתו של העם היהודי מאז ועד היום. האנטשימיות, לעומת זאת, עיוורת לחלוקות פנימיות שכאלו, ובכך היא גורם המעודד שיוויון בין כל היהודים.</p> |
<p>לבסוף, <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה', מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> (פולניה, המאה הט"ז) מתמקד באופן בו החוויות הגלותיות משפיעות לא רק על אופיו של עם ישראל, אלא גם על העולם כולו. המפגש הגלותי עם עמים אחרים הינו גורם מרכזי להיתפשטותם של התפיסה המונוטאיסטית ושל ערכי התורה בעולם כולו, והתהליך הניסי של יציאת מצרים נועד להראות לעולם את כוחו של ה'.<fn>הוא אפילו מציע שכאשר אברהם שמע בדבר הגלות וגאולה העתידיים, הוא שמח שצאציו ישמשו לכלי דרכו נפלאותיו של ה' יופצו ברבים.</fn> יהי רצון ותהליך זה יושלם במהרה בימינו!</p> | <p>לבסוף, <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">ר׳ אליעזר אשכנזי</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה', מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink> (פולניה, המאה הט"ז) מתמקד באופן בו החוויות הגלותיות משפיעות לא רק על אופיו של עם ישראל, אלא גם על העולם כולו. המפגש הגלותי עם עמים אחרים הינו גורם מרכזי להיתפשטותם של התפיסה המונוטאיסטית ושל ערכי התורה בעולם כולו, והתהליך הניסי של יציאת מצרים נועד להראות לעולם את כוחו של ה'.<fn>הוא אפילו מציע שכאשר אברהם שמע בדבר הגלות וגאולה העתידיים, הוא שמח שצאציו ישמשו לכלי דרכו נפלאותיו של ה' יופצו ברבים.</fn> יהי רצון ותהליך זה יושלם במהרה בימינו!</p> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 03:48, 1 September 2019
"בכל דור ודור" – הדים לשעבוד מצרים1
הקדמה
בתנ"ך, סבל בקנה מידה לאומי מגיע בדרך כלל כעונש על מעשים רעים. אולם, במקרה של שיעבוד מצרים, אין אינדיקציה לחטא ספציפי שיכול להצדיק שיעבוד זה.2 כתוצאה מכך, פרשנים לאורך הדורות התקשו להבין את הגורמים לגלות ולשיעבוד במצרים. בעודם עושים זאת, רבים ניסו גם לענות על שאלת ה"בכל דור ודור": מדוע דווקא העם היהודי נרדף ומדוכא דור אחרי דור?3 באופן טבעי, פרשנים אלו משתמשים באירועים שהתרחשו בתקופה שלהם על מנת להסביר את סיפורי גלות מצרים, וכן רואים בסיפור התנ"כי מודל, דרכו ניתן להבין כל דיכוי עתידי.4 תהליך דו כיווני זה הוביל לכמה תובנות מרתקות.
פרשנים רבים מתמקדים ברעיון שהחיים בגלות היו קריטים להיווצרות הזהות הלאומית של עם ישראל ולמניעת התבוללות. ספורנו (איטליה, המאה הט"ו-ט"ז) טען כי אילו משפחתו של יעקב נותרה בכנען, בני ישראל היו בהדרגה נטמעים בתרבות ובערכים של שכניהם. רק בזכות היותם מוגלים מן החברה הסובבת אותם,5 ולאחר מכן גם משועבדים על ידה, בני ישראל יכלו להתפתח לכדי עם.6 רש״ר הירש (גרמניה, המאה הי"ט) מוסיף וטוען שבימי הביניים, הגטאות מילאו את אותה המטרה שמילאה אז ארץ גשן, הבטחת נבדלותם של בני ישראל ומניעת התבוללותם.
נצי״ב (ליטא, המאה הי"ט) טוען טענה דומה, אך מתמקד בשלב השני של הסיפור, השיעבוד, ובחשיבותו במניעת ההתבוללות. לעומת ספורנו, הוא טוען כי דווקא במצרים בני ישראל החלו להתבולל, וכי האנטישמיות הייתה לישועתם. נצי"ב מוסיף שברמה ההיסטורית, כל פעם שעם ישראל ניסה להתערבב עם הגויים שסבבו אותו, התוצאה הייתה דחייה ואפילו רדיפה, תרופת הנגד המושלמת להתבוללות.7
רש״ר הירש רואה בתלאות השיעבוד לא רק פוטנציאל לצמיחה דתית, אלא גם להיתבגרות חברתית ובין-אישית. הוא טוען שגם גלות מצרים וגם גלויות מודרניות יותר, היו כתוצאה מקנאה ומהבדלים מעמדיים. העדפתו הברורה של יעקב את יוסף על פני אחיו, וכן ההבדל בין מעמדם של בניו שנולדו לנשותיו הראשיות, לבין בניו שנולדו למשרתותיו, הם שהובילו לרעב ההרסני בארץ. חלוקות שכאלו היו נחלתו של העם היהודי מאז ועד היום. האנטשימיות, לעומת זאת, עיוורת לחלוקות פנימיות שכאלו, ובכך היא גורם המעודד שיוויון בין כל היהודים.
לבסוף, ר׳ אליעזר אשכנזי (פולניה, המאה הט"ז) מתמקד באופן בו החוויות הגלותיות משפיעות לא רק על אופיו של עם ישראל, אלא גם על העולם כולו. המפגש הגלותי עם עמים אחרים הינו גורם מרכזי להיתפשטותם של התפיסה המונוטאיסטית ושל ערכי התורה בעולם כולו, והתהליך הניסי של יציאת מצרים נועד להראות לעולם את כוחו של ה'.8 יהי רצון ותהליך זה יושלם במהרה בימינו!
