Haggadah:Bekhol Dor VaDor – Echoes of the Egyptian Exilic Experience/1/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

"בכל דור ודור" – הדים לשעבוד מצרים1

הקדמה

בתנ"ך, סבל בקנה מידה לאומי מגיע בדרך כלל כעונש על מעשים רעים. אולם, במקרה של שיעבוד מצרים, אין אינדיקציה לחטא ספציפי שיכול להצדיק שיעבוד זה.2 כתוצאה מכך, פרשנים לאורך הדורות התקשו להבין את הגורמים לגלות ולשיעבוד במצרים. בעודם עושים זאת, רבים ניסו גם לענות על שאלת ה"בכל דור ודור": מדוע דווקא העם היהודי נרדף ומדוכא דור אחרי דור?3 באופן טבעי, פרשנים אלו משתמשים באירועים שהתרחשו בתקופה שלהם על מנת להאיר את סיפורי גלות מצרים, וכן רואים את הסיפור התנ"כי כמודל דרכו ניתן להבין כל דיכוי עתידי.4 תהליך דו כיווני זה הוביל לכמה תובנות מרתקות.

פרשנים רבים מתמקדים ברעיון שהחיים בגלות היו קריטים להיווצרות הזהות הלאומית של עם ישראל ולמניעת התבוללות. ספורנובראשית מ"ו:ג'אודות ר' עובדיה ספורנו (איטליה, המאה הט"ו-ט"ז) טען כי אילו משפחתו של יעקב נותרה בכנען, בני ישראל היו בהדרגה נטמעים בתרבות ובערכים של שכניהם. רק בהיותם מוגלים מן החברה הסובבת אותם,5 ולאחר מכן גם משועבדים על ידה, בני ישראל יכלו להתפתח לכדי עם.6 רש״ר הירשבראשית מ״ה:י״אאודות ר' שמשון רפאל הירש (גרמניה, המאה הי"ט) מרחיב זאת וטוען שבימי הביניים, הגטאות מילאו את אותה המטרה שמילאה אז ארץ גשן, הבטחת נבדלותם של בני ישראל ומניעת התבוללותם.

נצי״בנצי"ב שמות א':ז'נצי"ב במדבר כ"ג:ט'Haggadah Shel Pesach "Vehi Sheamedah"אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין (ליטא, המאה הי"ט) טוען טענה דומה, אך מתמקד בשלב השני של הסיפור, השיעבוד, ובחשיבותו במניעת התבוללות. לעומת ספורנו, הוא טוען כי דווקא במצרים בני ישראל החלו להתבולל, וכי האנטישמיות הייתה לישועתם. נצי"ב מוסיף שברמה ההיסטורית, כל פעם שעם ישראל ניסה להתערבב עם הגויים שסבבו אותו, התוצאה הייתה דחייה ואפילו רדיפה, תרופת הנגד המושלמת להתבוללות.7 

רש״ר הירשבראשית מ״ה:י״אאודות ר' שמשון רפאל הירש רואה בתלאות השיעבוד לא רק פוטנציאל לצמיחה דתית, אלא גם להיתבגרות חברתית ובין-אישית. הוא טוען שגם גלות מצרים וגם גלויות מודרניות יותר, היו תוצאת קנאה והבדלים מעמדיים. העדפתו הברורה של יעקב את יוסף על פני אחיו, וכן ההבדל בין מעמדם של בניו שנולדו לנשותיו הראשיות, לבין בניו שנולדו למשרתותיו, הם שהובילו לרעב ההרסני בארץ. חלוקות שכאלו היו נחלתו של העם היהודי מאז ועד היום. האנטשימיות, לעומת זאת, עיוורת לחלוקות פנימיות שכאלו, ובכך היא גורם המעודד שיוויון בין כל היהודים.

לבסוף, ר׳ אליעזר אשכנזימעשי ה', מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי (פולניה, המאה הט"ז) מתמקד באופן בו החוויות הגלותיות משפיעות לא רק על אופיו של עם ישראל, אלא גם על העולם כולו. המפגש הגלותי עם עמים אחרים הינו גורם מרכזי להיתפשטותם של התפיסה המונוטאיסטית ושל ערכי התורה בעולם כולו, והתהליך הניסי של יציאת מצרים נועד להראות לעולם את כוחו של ה'.8 יהי רצון ותהליך זה יושלם במהרה בימינו!