Mah Nishtanah
Sources
Classical Texts
Mishna Pesachim 10:4 (MS Kaufmann A50)משנה פסחים י':ד' (כ"י קאופמן A50)
| מזגו לו כוס שיני וכן הבן שואל אם [בגיליון: אין] דעת בבין אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבלים אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי לפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורשים מארמי אבד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה. |
Mishna Pesachim 10:4 (MS Parma, De Rossi 138)משנה פסחים י':ד' (כ"י פארמה, דה רוסי 138)
| מזגו לו כוס שני וכן הבן שואל אם אין דעת בבין אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבלין פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי לפי דעתו שלבן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה. |
Mishna Pesachim 10:4 (Yerushalmi 10:4)משנה פסחים י':ד' (ירושלמי י':ד')
| מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אם אין דעת בבן לשאול, אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי ולפי דעתיה של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה |
Mishna Pesachim 10:4 (Bavli Vilna 116a)משנה פסחים י':ד' (בבלי וילנא קט"ז.)
| מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות (אין) אנו (חייבים לטבל אפילו) [מטבילין] פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה. |
Yerushalmi Pesachim 10:3ירושלמי פסחים י':ג'
| מתני' הביאו לפניו ירקו' וחזרת מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בי רבי צדוק אומר מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח: גמ' חברייא בשם רבי יוחנן צריך לטבל בחזרת ב' פעמים רבי זעירה בשם רבי יוחנן אין צריך לטבל בחזרת ב' פעמים ר' שמעון בן לקיש אמר אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על ר' שמעון בן לקיש שבכל הלילות אנו מטבילים פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרא מתניתא פליגא על בר קפרא שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן יוצאין במצה בין שכיוון בין שלא כיוון והכא מכיון שהסיב חזקה כיוון. מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעירה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה חזרת מצוה. אמר ליה שכן רב מטבל בתירדין. תגרי ירושלם היו אומרים בואו וטלו לכם תבלי מצוה. בני בייתיה דאיסי בשם איסי ולמה נקרא שמה רובה שהיא רבה עמו ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם. תני ובגבולין צריכין שני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה: |
Bavli Pesachim 116aבבלי פסחים קט"ז.
| ת"ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים מתקיף לה רבא אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא אלא אמר רבא הכי קתני שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים מתקיף לה רב ספרא חיובא לדרדקי אלא אמר רב ספרא הכי קתני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים מתחיל בגנות ומסיים בשבח מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו. |
Medieval Texts
Siddur R. Saadia Gaon Haggadah Shel Pesach (p. 137)סידור ר' סעדיה גאון הגדה של פסח (עמ' קל"ז)
... וממלאים כוס שני ואם יש שם ילד בר־דעת יעמוד על רגליו וישאל מה דבר הלילה הזה כפי שאבאר, והחכם שבחבורה משיב לו תשובה שארשום אותה. ואם אין שם ילד בר־דעת הרי החכם הזה הוא השואל והוא המשיב. וזאת השאלה: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבלין והלילה הזה מטבלין שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כלו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרורים שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין והלילה הזה מסובין. וזאת התשובה: עבדים היינו לפרעה במצרים... |
Ritz Giat Hilkhot Pesachimרי"ץ גיאת הלכות פסחים
| ומוזגין כוס שני וכאן הבן שואל את אביו ואם אין דעת לבן אביו מלמדו. תניא חכם בנו שואלו ואם לאו אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים הבקיאין בהלכות הפסח שואלין זה את זה ואומר מה נשתנה הלילה הזה וכו'. ואמר מר רב נטרונאי אומר מה נשתנה ומתרגם לאינשי ביתיה ואומר עבדים היינו לפרעה וכולי. |
R. Yosef Tuv Elem Seder Leil Pesachר' יוסף טוב עלם סדר ליל פסח
| וּמוֹזְגִין לוֹ כּוֹס שֵׁנִי מֵאַרְבַּעַת הָאֵל. וְכַאן הַבֵּן מֵאָבִיו שׁוֹאֵל. מַה נִּשְׁתַּנָּה מִלֵּילוֹת זֶה לֵיל. וְגוֹמֵר הָאֲגָדָה עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל: |
Rambam Mishneh Torah Chametz UMatzah 8:2-3רמב"ם משנה תורה הלכות חמץ ומצה ח':ב'-ג'
(ב) מתחיל ומברך בורא פרי האדמה ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית הוא וכל המסובין עמו כל אחד ואחד אין אוכל פחות מכזית, ואחר כך עוקרין השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו, ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל, ואומר הקורא מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה, שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי, שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרורים, שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין. (ג) בזמן הזה אינו אומר והלילה הזה כולו צלי שאין לנו קרבן, ומתחיל בגנות וקורא עד שגומר דרש פרשת ארמי אובד אבי כולה. |
Haggadah Attributed to Ridהגדה של פסח מיוחסת לרי"ד
מה נשתנה – עבור שאין [לו] מי שישאל לכך תקנו לומר מה נשתנה שאלו הי' לו מי שישאל ל״ה צריכין כדההוא דאביי הוה יתיב קמי׳ דרבא חזיי׳ דקא מגבי׳ פתורא כלומר שהי׳ עוקרין אותה הקערה שיש בתוכה מאכל אמר אטו אנן אכולה ואתין מסלקין השלחן מלפנינו א״ל פטרתון מלומר מה נשתנה אבל במקום שאין מי שישאל חייבין לשאול זה מזה ואפי' ב׳ ת״ח הבקיאין בה׳ פסח חייבין לשאול זה מזה מה נשתנה. ב׳ פעמים – כל זה אנו עושים כדי שישאלו התינוקת ויאמר מה נשתנה שבכל הלילות אין אנו עושין כן אלא אנו אוכלין ירקות לאחר הסעודה ועתה קודם הסעודה. |
Shibbolei HaLeket Seder Pesach 218שבולי הלקט סדר פסח רי"ח
ומה שמגביהין הקערה כדי שיראו התינוקת את השינוי וישאלו לפי שמצוה לפתוח להם פתח לשאלה כדכתיב והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו' ובכל לשון ובכל ענין ששואל ואומר מה זה נפטרין מלומר מה נשתנה כדאמרי' התם אביי הוה יתיב קמיה (דרבא) [דרבה] חזא דקא מגביה פתורא אמר להן מה אכלינן דקא מעקרייהו פתורא אמר ליה פטרתן ממימר מה נשתנה... ומורי הרב ר' יהודה אחי שני נר"ו פירש מה שאומרים אותו בלשון ארמית לפי שהוא היה הלעז שלהם שהרי בבבל ניתקן ואומרים אותו בלעז כדי להבין הנשים והתינוקת לקיים מצות והגדת לבנך וגו' בעבור זו כמו שמפורש לפנינו בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך לעשות להם פתח כדי שישאלו ויפטר מלומר מה נשתנה... מה נשתנה הלילה הזה. פירש רבינו ישעיה זצ"ל זה נתקן עבור מי שאין לו מי שישאל שאילו היה לו בן [חכם] שהיה שואל לא היו צריכין לאומרו. כי הא דאביי הוה יתיב קמיה (דרבא) [דרבה] חזא דקא מגביה פתורא פי' שהיו עוקרין את השלחן אמר אטו מי אכלינן שאתה עוקר את השלחן מלפנינו אמר ליה (רבא) [רבה] פטרתן מלומר מה נשתנה אבל במקום שאין לו מי שישאל חייבין לשאול זה את זה. ואפי' שני תלמידי חכמים הבקיאין בהלכות הפסח: שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפי' פעם אחת. כלשון הזה איתוקמא בגמרא ואכילת ירק קרי טיבול על שם שדרכו ליאכול על ידי טיבול חומץ או חרוסת וציר: והלילה הזה שתי פעמים. טיבול ראשון וטיבול שני וטיבול ראשון אינו חובה אלא כדי שישאלו התינוקת ויאמרו בכל לילה אנו אוכלין הירקות בתוך הסעודה ועכשיו לפני הסעודה: והלילה הזה כולנו מסובין. (שהם) [שהרי] גם השמש צריך להסב ובן לפני אביו ואשה [חשובה] אצל בעלה והוא דבר תימה שהוא דרך חירות ושררה. כתב אחי ר' בנימין נר"ו שאילת מה נשתנה סדורה על יסוד הפסוק והגדת לבנך וגו' ובעבור זה כמו שמפורש בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך והנה הוא שואל על המרור כמו שאמר אנו אוכלין שאר ירקות וכן שואל על המצה כמו שאמר והלילה הזה כולו מצה ובזמן שבית המקדש קיים שואל על פסח שאומרים בכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי אך עתה אין מקום לשאילה זו ועוד שואל על ההסיבה הצריכה לכל אלו השאילות ועליה משיבין תחילה שאומרים עבדים היינו לפרעה במצרים כו' היא תשובת ההסיבה לבד שיצאנו מעבדות לחירות וההסיבה היא סימן לבני חורין ולפי שהיא זקוקה לכל השאלות משיבין עליה תחלת ותשובת השאלות האחרות בסוף הגדה רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורים. ומפרש והולך פסח שהיו אבותינו אוכלין בזמן שבית המקדש קיים על שום מה וכן למצה וכן למרור. תדע לך שהיא כן כדאמרינן התם אמר ליה רב נחמן לדראי עבדיה עבדא דשבקיה מריה לבר חורין ויהיב ליה דהבא וכספא מאי בעי למיעבד ליה אמר ליה צריך לאודייה ליה ולשבחיה אמר ליה פטרתן ממימר מה נשתנה. |
R. Eliyahu of London Seder Leil Pesachר' אליהו מלונדריש סדר ליל פסח
| ימזוג כוס שיני ויאמר מה נשתנה. ואם שאל הבן או אשתו מה זה המעשה או מה העבודה ידלג מה נשתנה. |
Orchot Chayyim Seder HaHaggadahאורחות חיים סדר ההגדה
מה נשתנה אין אנו מטבלין אפי' פעם א' כלומר אין אנו מחזירין אחר טבול אחד והליל' הזה טרחינן לטבול ב' פעמים וי"מ שאין אנו מטבלין וכו' קודם אכילה הלילה הזה ב' פעמים וכל כך למה כדי שיראו התינוקות וישאלו מה נשתנה. ויש נותנין טעם אחר על שם ב' הזאות שעשו א' על המשקוף ואחד על המזוזות וי"א כנגד דם ברית ודם פסח ונהגו לומר הא לחמא עניא ומה נשתנה בלעז והטעם כמו שכתבנו למעלה וכן ראוי לעשות. עבדים פי' עתה משיב לתינוקות ששאלו מה נשתנה כי עבדים היינו על כן אנו אוכלין מצה ומרור כאשר אכלו אבותינו וחייבין אנו לעמוד בהיסיבה ודרך חירות כדרך שעמדו אבותינו כשהוציאם הקב"ה משם ביד חזקה ואלו לא הוציא כלומר אם הם אמרו כן שיצאו משם אנו מה לנו שלא היינו שם התשובה שאלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו וכו' וא"ת נאכל מצה ומרור ולא נספר הענין ואפי' כלנו חכמי' מצוה עלינו לספר ביציאת מצרי' וכ"ש שיש לנו להודיע אלו שאינם יודעים שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא והגדת לבנך כי ישאלך בנך ויש לנו לספר כל הענין כמו שכתוב למען תזכור ומתחיל בגנות ומסיי' בשבח ואז יצאנו ידי חובתנו אך כל המספר ביציאת מצרים אחר אכילה הרי זה משובח. |
Ritva Haggadah Shel Pesachריטב"א הגדה של פסח
וחייב אדם לספר בלילה הזה לנשים ולתינוקות ולכל בני החבורה בענין יציאת מצרים, ואם אינו יודע, אומר מה נשתנה וסדר ההגדה, ושמעתי כי הראב"ד ז"ל היה נוהג לדרוש פסוק אחד מענין יציאת מצרים קודם שיפתח מה נשתנה, וחייב אדם לומר ההגדה בנעימה ובקול רם בכל כחו... ואחר כך מוזגין ואומרים על כוס שני מה נשתנה וכו'. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבלין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ או מצה והלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרור. שבכל הלילות אנו אוכלין ושותין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין. מה נשתנה הלילה הזה וכו' שבכל הלילות אין אנו מטבלין אפי' פעם אחת. קודם סעודה. והלילה הזה שתי פעמים. קודם עיקר סעודתינו, אחת בכרפס ואחת במרור. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרור. קשיא לרש"י וכי אין אנו אוכלין בלילה הזה שאר ירקות, ופירש הוא ז"ל דהכי פירושו כי כל מה שאנו אוכלין בלילה הזה אפילו ירקות מתוקים חשובים מרור לנו זכר לוימררו את חייהם בעבודה קשה, ומה שאנו אוכלין בשאר לילות אפילו מרור הוא מתוק, ואינו נכון, אלא כך פירושו שבכל הלילות אנו אוכלים בתחילת סעודתינו שאר ירקות מתוקים שמכשירים האדם לאכילה, והלילה הזה אנו עושים תחילת סעודתינו מרור... עבדים היינו לפרעה וכו'. זהו תחילת ההגדה ותשובת מה נשתנה לפי שעבדים היינו לפרעה במצרים... |