Difference between revisions of "Hardened Hearts/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
נושא זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
| Line 5: | Line 5: | ||
<div><b><center><span class="highlighted-notice">נושא זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div> | <div><b><center><span class="highlighted-notice">נושא זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div> | ||
<h2 name="">נטילת בחירה חופשית?</h2> | <h2 name="">נטילת בחירה חופשית?</h2> | ||
| − | <p>ישנם מספר פסוקים בתנ"ך אשר מתארים כיצד ה' הקשה את לבם של אנשים, ובכך גרם להם להתמיד בדרכיהם הרעות עד להשמדתם המוחלטת. בעוד שהמקרה המפורסם ביותר הוא הקשיית הלב של פרעה בשמות ד':כ"א, תיאורים דומים מופיעים בסיפורי סיחון בדברים ב', עמי כנען ביהושע י"א, ועובדי הבעל בתקופת אליהו במלכים י"ח, וכמו כן בנבואותיו של ישעיהו.</p> | + | <p>ישנם מספר פסוקים בתנ"ך אשר מתארים כיצד ה' הקשה את לבם של אנשים, ובכך גרם להם להתמיד בדרכיהם הרעות עד להשמדתם המוחלטת. בעוד שהמקרה המפורסם ביותר הוא הקשיית הלב של פרעה בשמות ד':כ"א, תיאורים דומים מופיעים בסיפורי סיחון בדברים ב', עמי כנען ביהושע י"א, ועובדי הבעל בתקופת אליהו במלכים י"ח, וכמו כן בנבואותיו של ישעיהו.<fn>In the additional case of the sons of Eli in <a href="ShemuelII2-25" data-aht="source">Shemuel II 2</a>, the verse describes how they didn't listen to their father's rebuke because Hashem desired their death.</fn></p> |
<p>במשמעותם הפשוטה, כל המקורות האלה מצביעים על כך שה' רצה שהדמויות יחטאו. יתר על כן, מהמקרים של פרעה, סיחון, והכנענים, נראה שה' הקשה את ליבם על מנת להקל על ההידרדרות שלהם:</p> | <p>במשמעותם הפשוטה, כל המקורות האלה מצביעים על כך שה' רצה שהדמויות יחטאו. יתר על כן, מהמקרים של פרעה, סיחון, והכנענים, נראה שה' הקשה את ליבם על מנת להקל על ההידרדרות שלהם:</p> | ||
| Line 12: | Line 12: | ||
<q xml:lang="he" dir="rtl" style="margin-bottom:.6em;">כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל <b>לְמַעַן</b> הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי <b>לְמַעַן</b> הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (יהושע י"א:כ')</q> | <q xml:lang="he" dir="rtl" style="margin-bottom:.6em;">כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל <b>לְמַעַן</b> הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי <b>לְמַעַן</b> הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (יהושע י"א:כ')</q> | ||
| − | <p>אולם, ישנם פסוקים אחרים רבים בתנ"ך המתארים את ה' כאל רחום, שתמיד חפץ בתשובה של הרשעים ולא בהשמדתם, ובהחלט אינו מתחמן אנשים או גורם להם להתמיד בדרכם החוטאת. אחת הדוגמאות הקלאסיות לפסוק כזה הוא יחזקאל ל"ג:י"א:</p> | + | <p>אולם, ישנם פסוקים אחרים רבים בתנ"ך המתארים את ה' כאל רחום, שתמיד חפץ בתשובה של הרשעים ולא בהשמדתם, ובהחלט אינו מתחמן אנשים או גורם להם להתמיד בדרכם החוטאת. אחת הדוגמאות הקלאסיות לפסוק כזה הוא יחזקאל ל"ג:י"א:<fn>See also: <a href="Yirmeyahu18-7" data-aht="source">ירמיהו י"ח:ח'</a>, <a href="Yechezkel18-21" data-aht="source">יחזקאל י"ח:כ"א-כ"ד</a>, <a href="Yonah3-9" data-aht="source">יונה ג':ט'-י'</a>, <a href="Eikhah3-38" data-aht="source">איכה ג':ל"ח-מ'</a>.</fn></p> |
| − | <q dir="rtl">אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.<fn>The contradiction between this verse and the verse in Shemuel II 2 regarding the sons of Eli is highlighted in the <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source"> | + | <q dir="rtl">אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.<fn>The contradiction between this verse and the verse in Shemuel II 2 regarding the sons of Eli is highlighted in the <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">פרשת נשא פיסקא מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> and <multilink><a href="Niddah70b" data-aht="source">Bavli Niddah</a><a href="Niddah70b" data-aht="source">בבלי נדה ע':</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> which juxtapose the two: "כתוב אחד אומר כי לא אחפוץ במות המת וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם".</fn></q> |
| − | <p>הסתירות בין הקטעים השונים בתנ"ך מעלות לא רק את השאלה מה אלוקים באמת רוצה, אלא גם את הנושא העקרוני האם לאדם תמיד יש בחירה חופשית. האם ישנן נסיבות בהם ה' אולי יבחר להתעלם מהעקרון הזה? אם כן, מדוע יבחר לעשות זאת, ומדוע שיעניש אדם שלא הייתה לו בחירה חופשית? ואם לא, כיצד עלינו להבין את "הקשיית הלב" של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך?</p> | + | <p>הסתירות בין הקטעים השונים בתנ"ך מעלות לא רק את השאלה מה אלוקים באמת רוצה, אלא גם את הנושא העקרוני האם לאדם תמיד יש בחירה חופשית. האם ישנן נסיבות בהם ה' אולי יבחר להתעלם מהעקרון הזה? אם כן, מדוע יבחר לעשות זאת, ומדוע שיעניש אדם שלא הייתה לו בחירה חופשית? ואם לא, כיצד עלינו להבין את "הקשיית הלב" של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך?<fn>See R. Yochanan in <multilink><a href="ShemotRabbah13-3" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah13-3" data-aht="source">י"ג:ג'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> who asks "מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה". See also <multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48" data-aht="source">ספר היובלים פרק מ"ח</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> which attributes the hardening of the Egyptians' hearts to Mastema (a Satan like figure), in an effort to deflect responsibility from Hashem.</fn></p> |
<p>לשאלות הנוספות האם וכיצד גזירות ה' או ידיעת ה' יכולות להתקיים בכפיפה אחת עם הבחירה החופשית של האדם, ראה <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">גלות ושעבוד – תכנון א-לוהי</a> ו<a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a>.</p> | <p>לשאלות הנוספות האם וכיצד גזירות ה' או ידיעת ה' יכולות להתקיים בכפיפה אחת עם הבחירה החופשית של האדם, ראה <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">גלות ושעבוד – תכנון א-לוהי</a> ו<a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a>.</p> | ||
<h2 name="">המקרה הייחודי של פרעה</h2> | <h2 name="">המקרה הייחודי של פרעה</h2> | ||
| − | <p>הלב המוקשה של פרעה הוא לא רק המקרה הראשון והמפורסם ביותר, אלא הוא גם מתבלט מבין כל השאר בכך שווריאציות של המוטיב נשנות בסך הכל בעשרים פסוקים שונים, כולל לאחר כל מכה ומכה. אך, למרות שכיחות הנושא וחשיבותו הברורה, משמעותו ומטרתו נותרות מעורפלות. לְמה בדיוק מתכוונת התורה כאשר היא אומרת שה' הקשה את לב פרעה, באילו אמצעים הוא השיג מטרה זו, ומה הייתה ההצדקה והתכלית של תהליך כזה? יתר על כן, אם ה' גרם בכוונה לפרעה להיות עקשן, מדוע המשיך לשלוח את משה לצוות את פרעה לשלוח את העם?</p> | + | <p>הלב המוקשה של פרעה הוא לא רק המקרה הראשון והמפורסם ביותר, אלא הוא גם מתבלט מבין כל השאר בכך שווריאציות של המוטיב נשנות בסך הכל בעשרים פסוקים שונים, כולל לאחר כל מכה ומכה. אך, למרות שכיחות הנושא וחשיבותו הברורה, משמעותו ומטרתו נותרות מעורפלות. לְמה בדיוק מתכוונת התורה כאשר היא אומרת שה' הקשה את לב פרעה, באילו אמצעים הוא השיג מטרה זו, ומה הייתה ההצדקה והתכלית של תהליך כזה?<fn>See <multilink><a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">הפירוש הארוך שמות ז':ג'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> who (among many others) asks: "ואני אקשה: יש לשאול, אם ה' הקשה את לבו מה פשעו מה חטאתו"?</fn> יתר על כן, אם ה' גרם בכוונה לפרעה להיות עקשן, מדוע המשיך לשלוח את משה לצוות את פרעה לשלוח את העם?<fn>Why not just bring all of the plagues at once and shorten the process?</fn></p> |
<p>ריבוי הפסוקים במקרה של פרעה מעלה מספר קשיים נוספים:</p> | <p>ריבוי הפסוקים במקרה של פרעה מעלה מספר קשיים נוספים:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> – בעוד שמעשרה פסוקים שונים משתמע שה' הקשה את לב פרעה, מארבעה אחרים נראה שפרעה הקשה את לב עצמו, ובעוד שישה נוספים הוא היה קשה מעצמו. מי הקשה את לב פרעה – ה', פרעה, שניהם, או אף אחד מהם?</li> | + | <li><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> – בעוד שמעשרה פסוקים שונים<fn>שמות <a href="Shemot4-21" data-aht="source">ד':כ"א</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a>, <a href="Shemot9-12" data-aht="source">ט':י"ב</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">י':א'</a>, <a href="Shemot10-20" data-aht="source">י':כ'</a>, <a href="Shemot10-27" data-aht="source">י':כ"ז</a>, <a href="Shemot11-10" data-aht="source">י"א:י'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-8" data-aht="source">י"ד:ח'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ז</a>.</fn> משתמע שה' הקשה את לב פרעה, מארבעה אחרים<fn>שמות <a href="Shemot8-11" data-aht="source">ח':י"א</a>, <a href="Shemot8-28" data-aht="source">ח':כ"ח</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">ט':ל"ד</a> and see also <a href="Shemot13-15" data-aht="source">י"ג:ט"ו</a> where the heart is not explicitly mentioned but likely implied.</fn> נראה שפרעה הקשה את לב עצמו, ובעוד שישה נוספים<fn>שמות <a href="Shemot7-13" data-aht="source">ז':י"ג</a>, <a href="Shemot7-13" data-aht="source">ז':י"ד</a>, <a href="Shemot7-22" data-aht="source">ז':כ"ב</a>, <a href="Shemot8-15" data-aht="source">ח':ט"ו</a>, <a href="Shemot9-7" data-aht="source">ט':ז'</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">ט':ל"ה</a>. <multilink><a href="RashbamShemot7-23" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot7-23" data-aht="source">שמות ז':כ"ג</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> distinguishes between Paroh actively hardening his own heart and Paroh's heart being hard on its own. Cf. R. D"Z Hoffmann Shemot 4:23 fn. 154 who notes that there are ten occasions for each of Paroh hardening his own heart and Hashem hardening Paroh's heart.</fn> הוא היה קשה מעצמו. מי הקשה את לב פרעה – ה', פרעה, שניהם, או אף אחד מהם?</li> |
| − | <li><b>פעלים שונים</b> – התורה משתמשת בשלושה פעלים שונים בכדי לתאר את הקשיית הלב של פרעה: חזק בשנים עשר פסוקים, כבד בשישה אחרים, וקשה בעוד שניים. האם זהו רק גיוון עיצובי או האם יש לשלושת המונחים האלה קונוטציות שונות?</li> | + | <li><b>פעלים שונים</b> – התורה משתמשת בשלושה פעלים שונים בכדי לתאר את הקשיית הלב של פרעה: חזק בשנים עשר פסוקים,<fn>שמות <a href="Shemot4-21" data-aht="source">ד':כ"א</a>, <a href="Shemot7-13" data-aht="source">ז':י"ג</a>, <a href="Shemot7-22" data-aht="source">ז':כ"ב</a>, <a href="Shemot8-15" data-aht="source">ח':ט"ו</a>, <a href="Shemot9-12" data-aht="source">ט':י"ב</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">ט':ל"ה</a>, <a href="Shemot10-20" data-aht="source">י':כ'</a>, <a href="Shemot10-27" data-aht="source">י':כ"ז</a>, <a href="Shemot11-10" data-aht="source">י"א:י'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-8" data-aht="source">י"ד:ח'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ז</a>.</fn> כבד בשישה אחרים,<fn>שמות <a href="Shemot7-13" data-aht="source">ז':י"ד</a>, <a href="Shemot8-11" data-aht="source">ח':י"א</a>, <a href="Shemot8-28" data-aht="source">ח':כ"ח</a>, <a href="Shemot9-7" data-aht="source">ט':ז'</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">ט':ל"ד</a>, <a href="Shemot9-34" data-aht="source">י':א'</a>. See also Shemuel I 6:6.</fn> וקשה בעוד שניים.<fn>שמות <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> and see also <a href="Shemot13-15" data-aht="source">י"ג:ט"ו</a> where the heart is not explicitly mentioned but likely implied.</fn> האם זהו רק גיוון עיצובי או האם יש לשלושת המונחים האלה קונוטציות שונות?</li> |
<li><b>הלבבות של מי הוקשו?</b> – בעוד שרובם המוחלט של הפסוקים מדבר רק על הקשיית הלב של פרעה, שמות ט':ל"ד מזכיר את פרעה ועבדיו, ושמות י"ד:י"ז מתייחס בפשטות למצרים כאחת. מהו היחס בין העקשנות של פרעה, עבדיו, ומצרים כולה?</li> | <li><b>הלבבות של מי הוקשו?</b> – בעוד שרובם המוחלט של הפסוקים מדבר רק על הקשיית הלב של פרעה, שמות ט':ל"ד מזכיר את פרעה ועבדיו, ושמות י"ד:י"ז מתייחס בפשטות למצרים כאחת. מהו היחס בין העקשנות של פרעה, עבדיו, ומצרים כולה?</li> | ||
| − | <li><b>יותר מתכלית אחת</b> – שמות י':א' אומר שהענשת פרעה היא המטרה של הקשיית לבו, אך הפסוק שבא בעקבותיו ממש מתאר יעד כללי יותר שבני ישראל יכירו ויספרו בגבורתו של ה'. בניגוד לכך, שלושה פסוקים אחרים (שמות ז':ה', י"ד,ד', י"ד,י"ח) מדברים על כך שהמצרים יכירו בה'. מהו היחס בין שני הקצוות הנפרדים הללו, וכיצד אפילו אחד מביניהם מצדיק את האמצעים?</li> | + | <li><b>יותר מתכלית אחת</b> – שמות י':א' אומר שהענשת פרעה היא המטרה של הקשיית לבו, אך הפסוק שבא בעקבותיו ממש מתאר יעד כללי יותר שבני ישראל יכירו ויספרו בגבורתו של ה'.<fn>These verses, though, do not use the word "לְמַעַן", and it is not clear whether they are speaking of a goal or merely a result. Seforno understands this to be the primary objective of the hardening of Paroh's heart.</fn> בניגוד לכך, שלושה פסוקים אחרים (שמות ז':ה', י"ד,ד', י"ד,י"ח) מדברים על כך שהמצרים יכירו בה'. מהו היחס בין שני הקצוות הנפרדים הללו, וכיצד אפילו אחד מביניהם מצדיק את האמצעים?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 11:06, 7 January 2015
הקשיית לב
הקדמה
נטילת בחירה חופשית?
ישנם מספר פסוקים בתנ"ך אשר מתארים כיצד ה' הקשה את לבם של אנשים, ובכך גרם להם להתמיד בדרכיהם הרעות עד להשמדתם המוחלטת. בעוד שהמקרה המפורסם ביותר הוא הקשיית הלב של פרעה בשמות ד':כ"א, תיאורים דומים מופיעים בסיפורי סיחון בדברים ב', עמי כנען ביהושע י"א, ועובדי הבעל בתקופת אליהו במלכים י"ח, וכמו כן בנבואותיו של ישעיהו.1
במשמעותם הפשוטה, כל המקורות האלה מצביעים על כך שה' רצה שהדמויות יחטאו. יתר על כן, מהמקרים של פרעה, סיחון, והכנענים, נראה שה' הקשה את ליבם על מנת להקל על ההידרדרות שלהם:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (שמות י':א')
וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. (דברים ב':ל')
כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (יהושע י"א:כ')
אולם, ישנם פסוקים אחרים רבים בתנ"ך המתארים את ה' כאל רחום, שתמיד חפץ בתשובה של הרשעים ולא בהשמדתם, ובהחלט אינו מתחמן אנשים או גורם להם להתמיד בדרכם החוטאת. אחת הדוגמאות הקלאסיות לפסוק כזה הוא יחזקאל ל"ג:י"א:2
אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.3
הסתירות בין הקטעים השונים בתנ"ך מעלות לא רק את השאלה מה אלוקים באמת רוצה, אלא גם את הנושא העקרוני האם לאדם תמיד יש בחירה חופשית. האם ישנן נסיבות בהם ה' אולי יבחר להתעלם מהעקרון הזה? אם כן, מדוע יבחר לעשות זאת, ומדוע שיעניש אדם שלא הייתה לו בחירה חופשית? ואם לא, כיצד עלינו להבין את "הקשיית הלב" של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך?4
לשאלות הנוספות האם וכיצד גזירות ה' או ידיעת ה' יכולות להתקיים בכפיפה אחת עם הבחירה החופשית של האדם, ראה גלות ושעבוד – תכנון א-לוהי ובחירה חופשית.
המקרה הייחודי של פרעה
הלב המוקשה של פרעה הוא לא רק המקרה הראשון והמפורסם ביותר, אלא הוא גם מתבלט מבין כל השאר בכך שווריאציות של המוטיב נשנות בסך הכל בעשרים פסוקים שונים, כולל לאחר כל מכה ומכה. אך, למרות שכיחות הנושא וחשיבותו הברורה, משמעותו ומטרתו נותרות מעורפלות. לְמה בדיוק מתכוונת התורה כאשר היא אומרת שה' הקשה את לב פרעה, באילו אמצעים הוא השיג מטרה זו, ומה הייתה ההצדקה והתכלית של תהליך כזה?5 יתר על כן, אם ה' גרם בכוונה לפרעה להיות עקשן, מדוע המשיך לשלוח את משה לצוות את פרעה לשלוח את העם?6
ריבוי הפסוקים במקרה של פרעה מעלה מספר קשיים נוספים:
- מי הקשה את לב פרעה? – בעוד שמעשרה פסוקים שונים7 משתמע שה' הקשה את לב פרעה, מארבעה אחרים8 נראה שפרעה הקשה את לב עצמו, ובעוד שישה נוספים9 הוא היה קשה מעצמו. מי הקשה את לב פרעה – ה', פרעה, שניהם, או אף אחד מהם?
- פעלים שונים – התורה משתמשת בשלושה פעלים שונים בכדי לתאר את הקשיית הלב של פרעה: חזק בשנים עשר פסוקים,10 כבד בשישה אחרים,11 וקשה בעוד שניים.12 האם זהו רק גיוון עיצובי או האם יש לשלושת המונחים האלה קונוטציות שונות?
- הלבבות של מי הוקשו? – בעוד שרובם המוחלט של הפסוקים מדבר רק על הקשיית הלב של פרעה, שמות ט':ל"ד מזכיר את פרעה ועבדיו, ושמות י"ד:י"ז מתייחס בפשטות למצרים כאחת. מהו היחס בין העקשנות של פרעה, עבדיו, ומצרים כולה?
- יותר מתכלית אחת – שמות י':א' אומר שהענשת פרעה היא המטרה של הקשיית לבו, אך הפסוק שבא בעקבותיו ממש מתאר יעד כללי יותר שבני ישראל יכירו ויספרו בגבורתו של ה'.13 בניגוד לכך, שלושה פסוקים אחרים (שמות ז':ה', י"ד,ד', י"ד,י"ח) מדברים על כך שהמצרים יכירו בה'. מהו היחס בין שני הקצוות הנפרדים הללו, וכיצד אפילו אחד מביניהם מצדיק את האמצעים?
