Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 14: Line 14:
  
 
<category name="">דיכוי בחירה חופשית
 
<category name="">דיכוי בחירה חופשית
<p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>Cf. the dual question in <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">Reparations and Despoiling Egypt</a> regarding the justification of the action and the benefit of it being done in such a manner.</fn></p>
+
<p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>השווה את השאלה הכפולה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים וניצול מצרים</a> ביחס להצדקה של המעשה והרווח מכך שנעשה באופן כזה.</fn></p>
 
<opinion name="">חטאים חמורים
 
<opinion name="">חטאים חמורים
<p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>See below for the contrary view of the Raavad that Paroh could have indeed avoided punishment had he listened to Moshe's warnings.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>See below that according to the Rambam it may have been part of the punishment itself. Also see below for the completely opposite perspective of Pirkei DeRabbi Eliezer that Paroh became a poster boy for the possibility and power of repentance under any and all circumstances.</fn></p>
+
<p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>ראה להלן לדעה החולקת של ראב"ד שפרעה אכן היה יכול לחמוק מעונש אילו היה שומע לאזהרותיו של משה.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>ראה להלן שלשיטת הרמב"ם היה זה יכול להיות חלק מהעונש עצמו. ראה להלן גם לנקודת המבט ההפוכה לחלוטין של פרקי דרבי אליעזר שפרעה נעשה נער פוסטר ליכולת ולכוח של התשובה בכל מצב שהוא.</fn></p>
<mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>The Rambam's position is elaborated on by the Meiri in Chibbur HaTeshuvah 1:6 (pp.147-152). The Meiri suggests that this might also be the position of the <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Naso 42</a><a href="Sifre" data-aht="parshan">About Sifre</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>עמדת הרמב"ם מעובדת על ידי המאירי בחיבור התשובה א':ו' (עמודים 147-152). המאירי מציע שזו גם אולי עמדת ה<multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">נשא מ"ב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
 
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
 
<ul>
 
<ul>
<li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn>Rambam and Abarbanel appear to conflate the actions of Paroh in Shemot 1 with the Paroh of the Exodus.</fn> הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח<fn>Abarbanel seems to assume that the decree to throw the male babies into the Nile continued during the reign of the Paroh of the Exodus. Even if this is true, one wonders why the earlier Paroh who initiated the decree was never punished.</fn> וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.</li>
+
<li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn>נראה שהרמב"ם ואברבנאל מצרפים את פעולותיו של פרעה בשמות א' לפרעה של יציאת מצרים.</fn> הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח<fn>נראה שאברבנאל מניח שהגזירה לזרוק את הבנים הזכרים ליאור המשיכה במהלך שלטונו של פרעה של יציאת מצרים. גם אם זה נכון, מתעוררת התהייה מדוע פרעה המוקדם יותר שיזם את הגזירה לא נענש לעולם.</fn> וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.</li>
 
<li>חברה מופקרת&#160;–&#160;בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li>
 
<li>חברה מופקרת&#160;–&#160;בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>It is noteworthy that the punishments for both the Egyptians and nations of Canaan are juxtaposed already in the Covenant of the Pieces in Bereshit 15.</fn></point>
+
<point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>ראוי לציין שהעונשים גם של המצרים וגם של עמי כנען כבר מועמדים זה לצד זה בברית בין הבתרים בבראשית ט"ו.</fn></point>
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>See similarly R. Elazar in Bavli Berakhot 31b regarding Eliyahu's words.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>ראה בדומה את ר' אלעזר בבלי ברכות ל"א ע"ב ביחס לדברי אליהו.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point>
<point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>Cf. Tanchuma and Shemot Rabbah below.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>However, not all of the Lekach Tov's remarks are consistent. See <multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">here</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">End of Shemot 7:13</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">Shemot 8:28</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">Shemot 10:1</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>The difficulty with this reinterpretation is that it does not satisfactorily explain why the verses in the last five plagues mention Hashem's role explicitly while the verses in the first five plagues do not.</fn>&#160;בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>Alternatively, it simply wasn't necessary for Hashem to intervene during the first five plagues, as Paroh was hardening his own heart. This is how R. Shemuel Ashkenazi in his Yefei Einayyim (Parashat Bo, p. 50a) defends the Rambam.</fn></point>
+
<point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>השווה תנחומא ושמות רבה להלן.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>אולם, לא כל הערותיו של הלקח טוב הן עקביות. ראה&#160;<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">כאן</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">סוף שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">שמות ח':כ"ח</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>הקושי עם הפירוש- מחדש הזה הוא שפירוש זה לא מסביר בצורה שמניחה את הדעת מדוע הפסוקים בחמש המכות האחרונות מזכירים את תפקידו של ה' בפירוש בעוד שהפסוקים בחמש המכות הראשונות אינם עושים זאת.</fn>&#160;בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>לחילופין, פשוט לא היה צורך בהתערבות ה' במהלך חמש המכות הראשונות, מכיוון שפרעה הקשה את לבו בעצמו. זהו האופן שבו ר' שמואל אשכנזי בספרו יפה עיניים (פרשת בא, עמ' 50א') מגן על הרמב"ם.</fn></point>
 
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point>
 
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point>
<point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>Rambam thereby addresses the additional issue of why the Torah needs to inform the reader that Hashem had taken control of Paroh's psyche. Cf. Nahum Sarna, Exploring Exodus (New York, 1996): 65 who suggests that the Torah is mocking Paroh's claims to divinity by demonstrating that he cannot even control his own heart (believed to be the seat of his divinity), and see Ramban Shemot 10:1-2 "כי אני מצחק בו". For recent discussions of the Egyptian context of our story and the possible allusion in "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" to the Egyptian belief in the weighing of the heart after death, see N. Shupak, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 and D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.
+
<point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>בכך הרמב"ם מתייחס לקושי הנוסף מדוע התורה צריכה ליידע את הקורא שה' השתלט על נפשו של פרעה. השווה נחום סרנא, Exploring Exodus (ניו יורק 1996): 65 שמציע שהתורה לועגת לטענותיו של פרעה לאלוהות בכך שהיא מראה שהוא אינו יכול אפילו לשלוט על לבו שלו (שהאמינו אז שזהו מקום מושבו של אלוהותו) וראה רמב"ן שמות י':א'-ב' "כי אני מצחק בו". לדיונים מהתקופה האחרונה על ההקשר המצרי של סיפורינו והרמז האפשרי ב"כבד לב פרעה" לאמונה המצרית בשקילת הלב לאחר המוות, ראה נ. שופק, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 וגם D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.<br/>בנוגע לכך שה' מיידע את משה מראש, ראה רמב"ן שמות ד':כ"א שמציע שהיה צורך להרגיע את משה "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>See also Ralbag in <a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">Milchamot HaShem 4:6</a> that seeing the hardening of Paroh's heart and his repeated punishment helped instill a belief in Hashem in the minds of the Israelites, and cf. <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">R. Chasdai Crescas</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">Ohr Hashem 3:2:2:2</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">About R. Chasdai Crescas's</a></multilink> interpretation of <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point>
<p>Regarding Hashem's informing of Moshe in advance, see Ramban Shemot 4:21 who suggests that there was a need to reassure Moshe "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</p></fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>See also Ralbag in <a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">Milchamot HaShem 4:6</a> that seeing the hardening of Paroh's heart and his repeated punishment helped instill a belief in Hashem in the minds of the Israelites, and cf. <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">R. Chasdai Crescas</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">Ohr Hashem 3:2:2:2</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">About R. Chasdai Crescas's</a></multilink> interpretation of <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point>
 
 
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>When the Rambam speaks here of the loss of the capability to do "תשובה", it is unclear whether he refers simply to a technical powerlessness to reverse course and avoid punishment or to a more profound removal of the ability of undergoing a religious transformation of one's behavior and persona (cf. Rashi and Abarbanel below). The latter would have consequences also for the World to Come (cf. Midrash Vayosha below), but Rambam explicitly addresses only the impact of the inability to repent on punishment in this world.</fn></point>
 
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>When the Rambam speaks here of the loss of the capability to do "תשובה", it is unclear whether he refers simply to a technical powerlessness to reverse course and avoid punishment or to a more profound removal of the ability of undergoing a religious transformation of one's behavior and persona (cf. Rashi and Abarbanel below). The latter would have consequences also for the World to Come (cf. Midrash Vayosha below), but Rambam explicitly addresses only the impact of the inability to repent on punishment in this world.</fn></point>
 
<point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". Cf. Pseudo Philo in Biblical Antiquities 10:6 "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." See, however, the discussion of the position of the Ran in <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for the alternative that Hashem hardened Paroh's heart via natural means.</fn></point>
 
<point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". Cf. Pseudo Philo in Biblical Antiquities 10:6 "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." See, however, the discussion of the position of the Ran in <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for the alternative that Hashem hardened Paroh's heart via natural means.</fn></point>

Version as of 07:15, 9 January 2015

הקשיית לב

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הקשיית הלב של ה'. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.

פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.

הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?

פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:

דיכוי בחירה חופשית

הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1

חטאים חמורים

עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3

חטאי פרעה והמצרים – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
  • רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
  • חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
סיחון ועמי כנען לעומת פרעה – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים בויקרא י"ח:ג'.7
"אתה נותן יד לפושעים" – העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.
מי הקשה את לב פרעה? העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).9 הלקח טובשמות ז':י"גשמות ז':כ"בשמות ט':ז'אודות ר' טוביה בן אליעזר10 ורלב"גשמות ט':ז'שמות ט':ל"האודות ר' לוי בן גרשון מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,11 בדיוק כפי שהבטיח שיעשה בשמות ד':כ"א וז':ג' עוד לפני שהמכות החלו.12
מטרת המכות – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.
לשם מה ההצגה והתהליך הממושך? רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,13 וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.14 בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.
נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה? בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.15
איך הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.16

הזדמנויות מבוזבזות

לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.

מי הקשה את לב פרעה ומתי? מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,18 וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.19 אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה20 מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.21
מדוע נענש פרעה? לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה ראב"דתשובה ו':ה'אודות ר' אברהם בן דוד שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.22
מטרת המכות – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה"‎.23
סיחון ועמי כנען – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.24
"אתה נותן יד לפושעים" – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.25

עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית

תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.

מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה? ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:
  • אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
  • אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומאוארא י"זאודות התנחומא (בובר), עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
מי הקשה את לב פרעה ומתי?
  • לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
  • רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה
  • חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
  • לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – לשיטת רלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשון בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.34 רש"ישמואל א' ב':כ"האודות ר' שלמה יצחקי, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.
"אתה נותן יד לפושעים" – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.35
מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.36 הוא מוסיף, בהתבסס על ה בבלי יבמותיבמות ס"ג.אודות הבבלי שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.37
יחס לגויים – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.38 להרחבה, ראה רש"י.

לא מנע בחירה חופשית

ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎39

חיזוק לאפשר הישרדות

"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40

מי הקשה את לב פרעה ומתי? תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.43
כיצד הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..
לשם מה התהליך הממושך? עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי..44
גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').45
סיחון ועמי כנען – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען46 היא מה שהצריך את חיזוק לבם.
בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:
  • "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
  • "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
  • "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
"אתה נותן יד לפושעים" – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.

דרך הטבע בלבד

ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.

מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי? גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.49 לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.50 אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.
מטרת התהליך הממושך
  • ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
  • ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
סיחון – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.52
עמי כנען – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.53
בני ישראל בתקופת אליהו – ראה רלב"גמלכים א' י"ח:ל"זאודות ר' לוי בן גרשון שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.

ניב ציורי בלבד

הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54

מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?
  • רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
  • שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משהשמות י':א'אודות ר' משה יצחק אשכנזי, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
  • המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
מעבר באמצע המכות – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.
ים סוף – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.
מטרת התהליך הממושך – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.61
סיחון ועמי כנען – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהורלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשון מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.

העצמת בחירה חופשית

ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62

מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים
  • ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
  • בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
  • ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
הסבר מחדש לשמות י':א'-ב' – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.67 בניגוד לכך, ספורנושמות י':א'אודות ר' עובדיה ספורנו מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.68
איך הוקשה לב פרעה? ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.69 נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.
מעבר באמצע המכות – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.70 בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.71
מטרת המכות והתהליך הממושך
האם היו תוצאות חיוביות? גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.
  • ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
  • פרקי דרבי אליעזר(היגר) מ"באודות פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
סיחון – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:
  • מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
  • ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.
עמי כנען – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.83 ספורנובמדבר כ"ג:כ"באודות ר' עובדיה ספורנו, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם יהושע י"א:כ'.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.84
"אתה נותן יד לפושעים" – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.
אוניברסליות – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה ספורנו.85