Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m |
m |
||
| Line 113: | Line 113: | ||
<category name="">העצמת בחירה חופשית | <category name="">העצמת בחירה חופשית | ||
<p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>בניגוד לעמדה הראשונה שמאמינה כי ה' נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית של החוטא כדי שלא יוכל לשוב, גישה זו מציעה שה' נוקט צעדים כדי להבטיח שאפילו החוטא הגרוע ביותר ישמור על יכולתו לשוב. ראה להלן שגישה זו נתקלת בקשיים בהבנת המטרות המפורשות שה' קובע ב<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></p> | <p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>בניגוד לעמדה הראשונה שמאמינה כי ה' נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית של החוטא כדי שלא יוכל לשוב, גישה זו מציעה שה' נוקט צעדים כדי להבטיח שאפילו החוטא הגרוע ביותר ישמור על יכולתו לשוב. ראה להלן שגישה זו נתקלת בקשיים בהבנת המטרות המפורשות שה' קובע ב<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>בחירה חופשית ויכולת לחזור בתשובה הם מוטיבים מרכזיים שמודגשים בידי ספורנו במהלך פירושו, לא רק ביחס ליהודים, אלא אפילו בנוגע ללא-יהודים (ראה להלן) שאשמים בפשעים נתעבים. ראה פירושו של ספורנו | + | <mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>בחירה חופשית ויכולת לחזור בתשובה הם מוטיבים מרכזיים שמודגשים בידי ספורנו במהלך פירושו, לא רק ביחס ליהודים, אלא אפילו בנוגע ללא-יהודים (ראה להלן) שאשמים בפשעים נתעבים. ראה פירושו של ספורנו ל<multilink><a href="SefornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="SefornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, ד':ט',י"ג, ו':ג'-ו', י"ח:י"ז, שמות ד':כ"א, ד':כ"ג, ז':ג', ז':ד', ט':ט"ז, ט':ל"ה, י':א', י"א:ט', י"ד:י"ח, י"ט:ד', במדבר י"א:כ"ג, ט"ז:ז', כ':ח', כ"ב:כ"ב,כ"ח, כ"ג:כ"ב, דברים א':מ"ה.<br/> <a href="SefornoBereshit3-12" data-aht="source">Bereshit 3:12-13</a>, <a href="SefornoBereshit4-9" data-aht="source">4:9,13</a>, <a href="SefornoBereshit6-3" data-aht="source">6:3-6</a>, <a href="SefornoBereshit18-17" data-aht="source">18:17</a>, <a href="SefornoShemot4-21" data-aht="source">Shemot 4:21</a>, <a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">4:23</a>, <a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">7:3</a>, <a href="SefornoShemot7-4" data-aht="source">7:4</a>, <a href="SefornoShemot9-12" data-aht="source">9:12</a>, <a href="SefornoShemot9-16" data-aht="source">9:16</a>, <a href="SefornoShemot9-35" data-aht="source">9:35</a>, <a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">10:1</a>, <a href="SefornoShemot11-9" data-aht="source">11:9</a>, <a href="SefornoShemot14-18" data-aht="source">14:18</a>, <a href="SefornoShemot19-4" data-aht="source">19:4</a>, <a href="SefornoBemidbar11-23" data-aht="source">Bemidbar 11:23</a>, <a href="SefornoBemidbar16-7" data-aht="source">16:7</a>, <a href="SefornoBemidbar20-8" data-aht="source">20:8</a>, <a href="SefornoBemidbar22-22" data-aht="source">22:22,28</a>, <a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">23:22</a>, <a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Devarim 1:45</a>.</fn> <multilink><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">גבורות ה' ל"א</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul> | <point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul> | ||
<li>ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם<fn>לשיטת ר' אלבו, החיזוק גרם לחוטאים לא להיכנע ובכך הפגין את העובדה שהתשובה קצרת המועד שלהם הייתה כפויה בלבד.</fn> וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.</li> | <li>ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם<fn>לשיטת ר' אלבו, החיזוק גרם לחוטאים לא להיכנע ובכך הפגין את העובדה שהתשובה קצרת המועד שלהם הייתה כפויה בלבד.</fn> וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.</li> | ||
<li>בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.<fn>לשיטת ר' יוסף אבן שושן, החיזוק מאפשר לחוטאים לחיות עוד יום (כמו ר' סעדיה לעיל) וסיפק עוד הזדמנות לשוב (כמו ר' אלבו, ולא כמו ר' סעדיה), ואולי אינו הגורם הישיר לעקשנותם. אולם, המשמעות הפשוטה של הפסוקים נראית כמקשרת את החיזוק גם לסרבנות וגם לעונש (ראה במיוחד את הדיון על שמות י':ב' להלן).</fn></li> | <li>בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.<fn>לשיטת ר' יוסף אבן שושן, החיזוק מאפשר לחוטאים לחיות עוד יום (כמו ר' סעדיה לעיל) וסיפק עוד הזדמנות לשוב (כמו ר' אלבו, ולא כמו ר' סעדיה), ואולי אינו הגורם הישיר לעקשנותם. אולם, המשמעות הפשוטה של הפסוקים נראית כמקשרת את החיזוק גם לסרבנות וגם לעונש (ראה במיוחד את הדיון על שמות י':ב' להלן).</fn></li> | ||
| − | <li>ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.<fn>הבסיס לתזה של ספורנו הוא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" | + | <li>ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.<fn>הבסיס לתזה של ספורנו הוא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" (<a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ה'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>). אולם, לא ברור האם זוהי מטרה או רק תוצאה.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.<fn> | + | <point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.<fn>ראה להלן לספק דומה שלו בנוגע לסיחון.</fn> בניגוד לכך, <multilink><a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.<fn>הבסיס לקריאה של ספורנו היא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" – ראה לעיל.</fn></point> |
| − | <point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.<fn> | + | <point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.<fn>באופן דומה, בהתפתחות שמובילה לקריעת ים סוף (שמות י"ד:ב'-ג'), הציווי של ה' לבני ישראל לשנות מסלול גרמה לפרעה לחשוב שהם נאבדו, ודבר זה חיזק את ההחלטיות שלו. [ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לגישות אחרות לגבי מה הניע את המרדף.] ר' אלבו מפנה לפסוקים בויקרא כ"ו שמדברים על ללכת עם ה' "בקרי". הוא מסביר שכוונתם היא שהאדם מייחס את העונשים של ה' להתנהלות הטבעית של העולם.<br/> |
| − | + | <p>ראה לעיל שהעקדת יצחק אימץ את הצד של דרך הטבע מעמדתו של ר' יוסף אלבו (גם בנוגע לפרעה וגם בנוגע לסיחון). אולם, הם חולקים בנושא המכריע של כוונה. בעוד שר"י עראמה רואה את ה' כמשמר בלבד של הסדר הטבעי, לדעת ר"י אלבו ה' בכוונה תחילה (כמו הקריאה הפשוטה של הפסוקים) גורם לפרעה להיות עקשן יותר בכדי להוות משקל נגד לפחד מעונש. בהדגשת תכנית-העל האלוהית, דעת ר"י אלבו מקבילה לעמדת המורה שלו, הר"ן, שגם מחזיק בדעה שה' השתמש באמצעים טבעיים בכדי להקשות את לב פרעה – ראה  <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> ו<a href="SHE14$" data-aht="page">ים סוף</a>.</p></fn> נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.</point> | |
| − | <point><b>מעבר באמצע המכות</b> – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.<fn> | + | <point><b>מעבר באמצע המכות</b> – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.<fn>ספורנו מצטט מקבילה באיוב ב':ה'.</fn> בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.<fn>השווה רמב"ן שמות ט':י"ב שמסביר שחיזוק פרעה בידי ה' היה נצרך דווקא החל ממכת שחין, מכיוון שבנקודה זו חרטומי פרעה כבר לא היו נוכחים בכדי להציע תמיכה.</fn></point> |
<point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul> | <point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul> | ||
| − | <li>ר' יוסף אבן שושן מדגיש שהתהליך כולו נועד להיות חינוכי ומשקם ולא נקמני.<fn> | + | <li>ר' יוסף אבן שושן מדגיש שהתהליך כולו נועד להיות חינוכי ומשקם ולא נקמני.<fn>לא ברור איך הוא היה מסביר את שמות י':א'-ב'.</fn></li> |
| − | <li><multilink><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">שמות ד':כ"ג</a><a href="SefornoShemot7-4" data-aht="source">שמות פרק ז':ד'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבדיל בין תשע המכות הראשונות שנועדו לעודד תשובה ומכת בכורות וההטבעה בים סוף שהיו למטרת ענישה "מידה כנגד מידה".<fn> | + | <li><multilink><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">שמות ד':כ"ג</a><a href="SefornoShemot7-4" data-aht="source">שמות פרק ז':ד'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבדיל בין תשע המכות הראשונות שנועדו לעודד תשובה ומכת בכורות וההטבעה בים סוף שהיו למטרת ענישה "מידה כנגד מידה".<fn>ראה לעיל להסברו של ספורנו לשמות י':א'-ב'.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.<br/> | <point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.</li> | <li>ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.</li> | ||
| − | <li><multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,<fn> | + | <li><multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,<fn>רעיון זה כבר מקוּדם בידי ר' נחמיה ב<multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>. ר' נחמיה מסביר שהפסוק בשמות ט':ט"ז אומר שה' שמר על פרעה בחיים כדי שפרעה יוכל להכריז על גדולת ה' ברחבי הארץ. השווה ראב"ע (פירוש ארוך וקצר שמות ט':ט"ז) שאומר שהמילה "סַפֵּר" בפסוק אינה מתייחסת לפרעה, אלא לאנשים בכלל שיספרו על גבורתו של ה' בהשמדת פרעה. ראב"ע (פירוש ארוך וקצר שמות י"ד:כ"ח ופירוש ארוך ט"ו:י"ט) מחזיק בדעה שפרעה טבע בים סוף.</fn> הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.<fn>פרקי דרבי אליעזר גומר את סיפורו בכך שאנשי נינוה חוזרים בסופו של דבר לדרכיהם הרעות ונבלעים על ידי האדמה, אך שותק בנוגע לגורלו של פרעה עצמו. גרסה מפורטת אפילו יותר של אגדה זו מופיעה ב<multilink><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">מדרש ויושע</a><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">[אוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ' 154)]</a><a href="Midrash Vayosha" data-aht="parshan">אודות מדרש ויושע</a></multilink> ומסיימת בכך שפרעה מוצב באופן קבוע בשערי גיהינום כדי להוכיח את מלכי העולם על כך שלא למדו מהדוגמא האישית שלו וחזרו בתשובה. ראה גם את המקורות הנוספים שמצוטטים בתורה שלמה שמות י"ד:כ"ח הערה 186.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/> | <point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn> | + | <li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn>See above that this interpretation was adopted by the Akeidat Yitzchak. However, the Akeidat Yitzchak does not espouse R. Albo's additional thesis that the goal of the tactic was to ensure that Sichon had freedom of choice. See below for the difficulties inherent in this additional element. For parallel suggestions regarding the factors which caused Paroh to drown in Yam Suf, see <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a>.</fn> הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.<fn>For the parallel to be precise, R. Yosef Albo should maintain that Sichon's sin was in ultimately deciding to attack the Children of Israel (cf. Rambam above that it was for other prior actions), as otherwise Sichon's free choice is unconnected to the sin for which he is being punished. R. Albo's position, though, is not completely clear on this matter.</fn> מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,<fn>In order to harmonize the words "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30 with his interpretation, R"Y Albo must apparently read the verse as speaking of the benefits that accrued from Sichon being granted free will and failing the test, rather than as the original objective. See above for the similar problem he faces with regard to Paroh and Shemot 10:1-2.</fn> ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.<fn>R"Y Albo assumes that the land of Sichon was always intended to be conquered by the Children of Israel, even had Sichon not attacked. In this regard, he follows Ramban Bemidbar 21:21,31:23, as opposed to Ibn Kaspi Devarim 2:26.</fn></li> |
<li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>The nations of Canaan were presumably guilty of previously committed sins unrelated to the Children of Israel.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>This seems to be the simple reading of "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30. R. Yosef ibn Shushan appears to be of the opinion that the Canaanite nations could not sue for peace and needed to be destroyed.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li> | <li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>The nations of Canaan were presumably guilty of previously committed sins unrelated to the Children of Israel.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>This seems to be the simple reading of "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30. R. Yosef ibn Shushan appears to be of the opinion that the Canaanite nations could not sue for peace and needed to be destroyed.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
Version as of 13:27, 10 January 2015
הקשיית לב
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.
פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.
הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?
פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:
דיכוי בחירה חופשית
הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1
חטאים חמורים
עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3
חטאי פרעה והמצרים – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
- רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
- חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
סיחון ועמי כנען לעומת פרעה – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים בויקרא י"ח:ג'.7
"אתה נותן יד לפושעים" – העקדת יצחק טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.
מי הקשה את לב פרעה? העקדת יצחק מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).9 הלקח טוב10 ורלב"ג מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,11 בדיוק כפי שהבטיח שיעשה בשמות ד':כ"א וז':ג' עוד לפני שהמכות החלו.12
מטרת המכות – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.
לשם מה ההצגה והתהליך הממושך? רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,13 וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.14 בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.
נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה? בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.15
איך הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.16
הזדמנויות מבוזבזות
לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.
מי הקשה את לב פרעה ומתי? מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,18 וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.19 אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה20 מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.21
מדוע נענש פרעה? לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה ראב"ד שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.22
מטרת המכות – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".23
סיחון ועמי כנען – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.24
"אתה נותן יד לפושעים" – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.25
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.
מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה? ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:
- אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
- אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
מי הקשה את לב פרעה ומתי?
- לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
- רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה
- חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
- לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – לשיטת רלב"ג בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.34 רש"י, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.
"אתה נותן יד לפושעים" – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.35
מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.36 הוא מוסיף, בהתבסס על הבבלי יבמות שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.37
לא מנע בחירה חופשית
ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":39
חיזוק לאפשר הישרדות
"וַיְחַזֵּק ה'" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40
מי הקשה את לב פרעה ומתי? תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.43
כיצד הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..
לשם מה התהליך הממושך? עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.44
גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').45
סיחון ועמי כנען – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען46 היא מה שהצריך את חיזוק לבם.
בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:
- "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
- "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
- "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
"אתה נותן יד לפושעים" – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.
דרך הטבע בלבד
ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.
מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי? גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.49 לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.50 אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.
מטרת התהליך הממושך
- ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
- ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
סיחון – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.52
עמי כנען – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.53
בני ישראל בתקופת אליהו – ראה רלב"ג שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.
ניב ציורי בלבד
הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54
מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?
- רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
- שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משה, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
- המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
מעבר באמצע המכות – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.
ים סוף – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.
מטרת התהליך הממושך – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.61
סיחון ועמי כנען – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רלב"ג מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.
העצמת בחירה חופשית
ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62
מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים
- ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
- בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
- ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
הסבר מחדש לשמות י':א'-ב' – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.67 בניגוד לכך, ספורנו מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.68
איך הוקשה לב פרעה? ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.69 נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.
מעבר באמצע המכות – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.70 בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.71
מטרת המכות והתהליך הממושך
האם היו תוצאות חיוביות? גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.
- ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
- פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
סיחון – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:
- מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
- ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.
עמי כנען – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.83 ספורנו, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם יהושע י"א:כ'.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.84
"אתה נותן יד לפושעים" – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.
