Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 134: Line 134:
 
<point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/>
 
<point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn>See above that this interpretation was adopted by the Akeidat Yitzchak. However, the Akeidat Yitzchak does not espouse R. Albo's additional thesis that the goal of the tactic was to ensure that Sichon had freedom of choice. See below for the difficulties inherent in this additional element. For parallel suggestions regarding the factors which caused Paroh to drown in Yam Suf, see <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a>.</fn> הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.<fn>For the parallel to be precise, R. Yosef Albo should maintain that Sichon's sin was in ultimately deciding to attack the Children of Israel (cf. Rambam above that it was for other prior actions), as otherwise Sichon's free choice is unconnected to the sin for which he is being punished. R. Albo's position, though, is not completely clear on this matter.</fn> מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,<fn>In order to harmonize the words "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30 with his interpretation, R"Y Albo must apparently read the verse as speaking of the benefits that accrued from Sichon being granted free will and failing the test, rather than as the original objective. See above for the similar problem he faces with regard to Paroh and Shemot 10:1-2.</fn> ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.<fn>R"Y Albo assumes that the land of Sichon was always intended to be conquered by the Children of Israel, even had Sichon not attacked. In this regard, he follows Ramban Bemidbar 21:21,31:23, as opposed to Ibn Kaspi Devarim 2:26.</fn></li>
+
<li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn>ראה לעיל שפירוש זה אומץ בידי העקדת יצחק. אולם, העקדת יצחק אינו מקבל את התזה הנוספת של ר' אלבו שהמטרה בטקטיקה זו הייתה לוודא שלסיחון הייתה בחירה חופשית. ראה להלן לקשיים הטבועים ברכיב נוסף זה. להצעות מקבילות בנוגע לגורמים שהובילו לפרעה לטבוע בים סוף, ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>.</fn> הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.<fn>כדי שההקבלה תהיה מדויקת, ר' יוסף אלבו אמור להחזיק בדעה שחטאו של סיחון היה שהחליט בסופו של דבר לתקוף את בני ישראל (השווה רמב"ם לעיל שהיה זה על פעולות אחרות, קדומות יותר), מכיוון שאחרת הבחירה החופשית של סיחון אינה קשורה לחטא שבגללו נענש. עמדתו של ר' אלבו, לעומת זאת, אינה לגמרי ברורה בנושא זה.</fn> מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,<fn>בכדי ליצור התאמה את המילים "למען תתו בידך כיום הזה" בדברים ב':ל' עם הסברו, כנראה שר"י אלבו בהכרח מבין את הפסוק כמתייחס לרווחים שצמחו מכך שלסיחון הוענקה בחירה חופשית והוא נכשל במבחן, ולא למטרה המקורית. ראה לעיל לבעיות הדומות שעמם התמודד בנוגע לפרעה ושמות י':א'-ב'.</fn> ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.<fn>ר"י אלבו מניח שתמיד היה מתוכנן שארצו של סיחון תיכבש בידי בני ישראל, גם לולא היה סיחון תוקף. במובן זה, הוא הולך בעקבות רמב"ן במדבר כ"א:כ"א,ל"א:כ"ג בניגוד לאבן כספי בדברים ב':כ"ו.</fn></li>
−
<li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>The nations of Canaan were presumably guilty of previously committed sins unrelated to the Children of Israel.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>This seems to be the simple reading of "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30. R. Yosef ibn Shushan appears to be of the opinion that the Canaanite nations could not sue for peace and needed to be destroyed.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li>
+
<li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>סביר שעמי כנען היו אשמים בביצוע עבירות קודם כן שלא היו קשורות לבני ישראל.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>נראה שזוהי הקריאה הפשוטה של "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" בדברים ב':ל'. נראה שר' יוסף אבן שושן מחזיק בדעה שעמי כנען לא היו יכולים לבחור בשלום והיו צריכים להיות מושמדים.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>עמי כנען</b> – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.<fn>See above. According to R. Albo, the Canaanites were likely punished for attacking the Israelites, and the stiffening of their resolve was to counterbalance their natural fears. In contrast, R. Yosef ibn Shushan would maintain that they were punished for their own unrelated sins and the strengthening of their hearts was to make the conquest simpler.</fn> <multilink><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">במדבר כ"ג:כ"ב</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם <a href="Yehoshua11-20" data-aht="source">יהושע י"א:כ'</a>.</point>
+
<point><b>עמי כנען</b> – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.<fn>ראה לעיל. לשיטת ר' אלבו, סביר שהכנענים נענשו על התקפת בני ישראל, והקשחת ההחלטיות שלהם הייתה כדי להוות משקל נגד לפחדים הטבעיים שלהם. בניגוד לכך, ר' יוסף אבן שושן היה סובר שהם נענשו על החטאים הלא קשורים שעשו וחיזוק לבבם נועד להפוך את הכיבוש לפשוט יותר.</fn> <multilink><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">במדבר כ"ג:כ"ב</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם <a href="Yehoshua11-20" data-aht="source">יהושע י"א:כ'</a>.</point>
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.<fn>See <multilink><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Seforno</a><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Devarim 1:45</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">About R. Ovadyah Seforno</a></multilink> regarding the sons of Eli.</fn></point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.<fn>ראה&#160;<multilink><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Devarim 1:45</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות About R. Ovadyah Seforno</a></multilink> בנוגע לבני עלי.</fn></point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.</point>
−
<point><b>אוניברסליות</b> – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה&#160;<a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">ספורנו</a>.<fn>Cf. the opposite impression given by the Tanchuma and Rashi discussed above.</fn></point>
+
<point><b>אוניברסליות</b> – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה&#160;<a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">ספורנו</a>.<fn>השווה את הרושם ההפוך שניתן בידי התנחומא ורש"י שנידונו לעיל.</fn></point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 13:43, 10 January 2015

הקשיית לב

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.

פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.

הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?

פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:

דיכוי בחירה חופשית

הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1

חטאים חמורים

עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3

מקורות:שמות רבהה':ז'ו':א'אודות שמות רבה, לקח טובשמות ד':כ"אאודות ר' טוביה בן אליעזר, רמב"םהלכות תשובה ו':ג'שמונה פרקים פרק ח'אודות ר' משה בן מיימון,4 רלב"גשמות ז'מלחמות ה' ד':ו'אודות ר' לוי בן גרשון, אברבנאלשמות ז' התשובה הא'אודות ר' יצחק אברבנאל
חטאי פרעה והמצרים – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
  • רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
  • חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
סיחון ועמי כנען לעומת פרעה – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים בויקרא י"ח:ג'.7
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רמב"םהלכות תשובה ו':ג'שמונה פרקים פרק ח'אודות ר' משה בן מיימון,8 רד"קשמואל א' ב':כ"האודות ר' דוד קמחי, ורלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשון קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.
"אתה נותן יד לפושעים" – העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.
מי הקשה את לב פרעה? העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).9 הלקח טובשמות ז':י"גשמות ז':כ"בשמות ט':ז'אודות ר' טוביה בן אליעזר10 ורלב"גשמות ט':ז'שמות ט':ל"האודות ר' לוי בן גרשון מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,11 בדיוק כפי שהבטיח שיעשה בשמות ד':כ"א וז':ג' עוד לפני שהמכות החלו.12
מטרת המכות – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.
לשם מה ההצגה והתהליך הממושך? רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,13 וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.14 בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.
נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה? בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.15
איך הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.16

הזדמנויות מבוזבזות

לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.

מקורות:תנחומאוארא ג'אודות התנחומא (בובר), שמות רבהי"א:א'י"א:ו'י"ג:ג'אודות שמות רבה17
מי הקשה את לב פרעה ומתי? מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,18 וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.19 אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה20 מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.21
מדוע נענש פרעה? לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה ראב"דתשובה ו':ה'אודות ר' אברהם בן דוד שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.22
מטרת המכות – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎23
סיחון ועמי כנען – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.24
"אתה נותן יד לפושעים" – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.25

עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית

תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.

מקורות:רש"ישמות ז':ג'אודות ר' שלמה יצחקי,26 אברבנאלשמות ז' התשובה הב'אודות ר' יצחק אברבנאל
מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה? ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:
  • אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
  • אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומאוארא י"זאודות התנחומא (בובר), עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
מי הקשה את לב פרעה ומתי?
  • לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
  • רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה
  • חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
  • לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – לשיטת רלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשון בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.34 רש"ישמואל א' ב':כ"האודות ר' שלמה יצחקי, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.
"אתה נותן יד לפושעים" – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.35
מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.36 הוא מוסיף, בהתבסס על הבבלי יבמותיבמות ס"ג.אודות הבבלי שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.37
יחס לגויים – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.38 להרחבה, ראה רש"י.

לא מנע בחירה חופשית

ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎39

חיזוק לאפשר הישרדות

"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40

מקורות:ר' סעדיה גאוןרס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'אודות ר' סעדיה גאון,41 בעלי התוספותכ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'אודות בעלי התוספות, חזקונישמות ד':כ"אאודות ר' חזקיה בן מנוח42
מי הקשה את לב פרעה ומתי? תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.43
כיצד הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..
לשם מה התהליך הממושך? עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.44
גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').45
סיחון ועמי כנען – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען46 היא מה שהצריך את חיזוק לבם.
בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:
  • "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
  • "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
  • "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
"אתה נותן יד לפושעים" – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.

דרך הטבע בלבד

ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.

מקורות:עקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה,48 אברבנאלשמות ז' התשובה הג'אודות ר' יצחק אברבנאל, מעשי ה'מעשי מצרים י"אאודות ר' אליעזר אשכנזי, הואיל משהשמות י':א'אודות ר' משה יצחק אשכנזי
מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי? גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.49 לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.50 אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.
מטרת התהליך הממושך
  • ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
  • ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
סיחון – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.52
עמי כנען – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.53
בני ישראל בתקופת אליהו – ראה רלב"גמלכים א' י"ח:ל"זאודות ר' לוי בן גרשון שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.

ניב ציורי בלבד

הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54

מקורות:אבן עזראדברים ה':כ"וישעיהו ס"ג:י"זאודות ר' אברהם אבן עזרא,55 דעות אחדות המצוטטות במאיריחיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)אודות ר' מנחם המאירי,56 ר' יוסף אבן כספיר"י אבן כספי שמות ז':ג'ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"זאודות ר' יוסף אבן כספי, ביאורשמות ז':ג'אודות משה מנדלסוןאודות נתיבות השלום, שד"לשמות ז':ג'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, מ"ד קאסוטושמות ד':כ"אאודות משה דוד קאסוטו
מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?
  • רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
  • שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משהשמות י':א'אודות ר' משה יצחק אשכנזי, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
  • המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
מעבר באמצע המכות – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.
ים סוף – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.
מטרת התהליך הממושך – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.61
סיחון ועמי כנען – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשון מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.

העצמת בחירה חופשית

ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62

מקורות:ר' יוסף אלבוספר העיקרים ד':כ"האודות ר' יוסף אלבו, ר' יוסף אבן שושןר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')אודות ר' יוסף אבן שושן, ספורנושמות ד':כ"אשמות ז':ג'אודות ר' עובדיה ספורנו,63 מהר"לגבורות ה' ל"אאודות ר' יהודה ליווא מפראג
מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים
  • ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
  • בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
  • ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
הסבר מחדש לשמות י':א'-ב' – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.67 בניגוד לכך, ספורנושמות י':א'אודות ר' עובדיה ספורנו מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.68
איך הוקשה לב פרעה? ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.69 נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.
מעבר באמצע המכות – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.70 בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.71
מטרת המכות והתהליך הממושך
האם היו תוצאות חיוביות? גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.
  • ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
  • פרקי דרבי אליעזר(היגר) מ"באודות פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
סיחון – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:
  • מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
  • ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.
עמי כנען – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.83 ספורנובמדבר כ"ג:כ"באודות ר' עובדיה ספורנו, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם יהושע י"א:כ'.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.84
"אתה נותן יד לפושעים" – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.
אוניברסליות – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה ספורנו.85
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Hardened_Hearts/2/he&oldid=17142&useskin=vector"