Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m (Translation: Elisheva Rabinowitz)
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(22 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 2: Line 2:
  
 
<page type="Approaches">
 
<page type="Approaches">
−
<h1>הקשיית לב</h1>
+
<h1>הקשיית לבבות</h1>
 
<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div>
 
<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div>
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
−
<p>פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הקשיית הלב של ה'. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.</p>
+
<p>פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.</p>
 
<p>פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.</p>
 
<p>פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.</p>
 
<p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div>
 
<p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div>
 
<p>פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:</p>
 
<p>פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:</p>
−
 
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category name="">דיכוי בחירה חופשית
+
<category>דיכוי בחירה חופשית
−
<p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>Cf. the dual question in <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">Reparations and Despoiling Egypt</a> regarding the justification of the action and the benefit of it being done in such a manner.</fn></p>
+
<p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>השווה את השאלה הכפולה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים וניצול מצרים</a> ביחס להצדקה של המעשה והרווח מכך שנעשה באופן כזה.</fn></p>
−
<opinion name="">חטאים חמורים
+
<opinion>חטאים חמורים
−
<p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>See below for the contrary view of the Raavad that Paroh could have indeed avoided punishment had he listened to Moshe's warnings.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>See below that according to the Rambam it may have been part of the punishment itself. Also see below for the completely opposite perspective of Pirkei DeRabbi Eliezer that Paroh became a poster boy for the possibility and power of repentance under any and all circumstances.</fn></p>
+
<p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>ראה להלן לדעה החולקת של ראב"ד שפרעה אכן היה יכול לחמוק מעונש אילו היה שומע לאזהרותיו של משה.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>ראה להלן שלשיטת הרמב"ם היה זה יכול להיות חלק מהעונש עצמו. ראה להלן גם לנקודת המבט ההפוכה לחלוטין של פרקי דרבי אליעזר שפרעה נעשה נער פוסטר ליכולת ולכוח של התשובה בכל מצב שהוא.</fn></p>
−
<mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>The Rambam's position is elaborated on by the Meiri in Chibbur HaTeshuvah 1:6 (pp.147-152). The Meiri suggests that this might also be the position of the <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Naso 42</a><a href="Sifre" data-aht="parshan">About Sifre</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>עמדת הרמב"ם מעובדת על ידי המאירי בחיבור התשובה א':ו' (עמודים 147-152). המאירי מציע שזו גם אולי עמדת ה<multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
 
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn>Rambam and Abarbanel appear to conflate the actions of Paroh in Shemot 1 with the Paroh of the Exodus.</fn> הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח<fn>Abarbanel seems to assume that the decree to throw the male babies into the Nile continued during the reign of the Paroh of the Exodus. Even if this is true, one wonders why the earlier Paroh who initiated the decree was never punished.</fn> וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.</li>
+
<li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn>נראה שהרמב"ם ואברבנאל מצרפים את פעולותיו של פרעה בשמות א' לפרעה של יציאת מצרים.</fn> הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח<fn>נראה שאברבנאל מניח שהגזירה לזרוק את הבנים הזכרים ליאור המשיכה במהלך שלטונו של פרעה של יציאת מצרים. גם אם זה נכון, מתעוררת התהייה מדוע פרעה המוקדם יותר שיזם את הגזירה לא נענש לעולם.</fn> וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.</li>
 
<li>חברה מופקרת&#160;–&#160;בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li>
 
<li>חברה מופקרת&#160;–&#160;בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>It is noteworthy that the punishments for both the Egyptians and nations of Canaan are juxtaposed already in the Covenant of the Pieces in Bereshit 15.</fn></point>
+
<point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>ראוי לציין שהעונשים גם של המצרים וגם של עמי כנען כבר מועמדים זה לצד זה בברית בין הבתרים בבראשית ט"ו.</fn></point>
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>See similarly R. Elazar in Bavli Berakhot 31b regarding Eliyahu's words.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>ראה בדומה את ר' אלעזר בבלי ברכות ל"א ע"ב ביחס לדברי אליהו.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point>
−
<point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>Cf. Tanchuma and Shemot Rabbah below.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>However, not all of the Lekach Tov's remarks are consistent. See <multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">here</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">End of Shemot 7:13</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">Shemot 8:28</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">Shemot 10:1</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>The difficulty with this reinterpretation is that it does not satisfactorily explain why the verses in the last five plagues mention Hashem's role explicitly while the verses in the first five plagues do not.</fn>&#160;בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>Alternatively, it simply wasn't necessary for Hashem to intervene during the first five plagues, as Paroh was hardening his own heart. This is how R. Shemuel Ashkenazi in his Yefei Einayyim (Parashat Bo, p. 50a) defends the Rambam.</fn></point>
+
<point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>השווה תנחומא ושמות רבה להלן.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>אולם, לא כל הערותיו של הלקח טוב הן עקביות. ראה&#160;<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">כאן</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">שמות ח':כ"ח</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>הקושי עם הפירוש- מחדש הזה הוא שפירוש זה לא מסביר בצורה שמניחה את הדעת מדוע הפסוקים בחמש המכות האחרונות מזכירים את תפקידו של ה' בפירוש בעוד שהפסוקים בחמש המכות הראשונות אינם עושים זאת.</fn>&#160;בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>לחילופין, פשוט לא היה צורך בהתערבות ה' במהלך חמש המכות הראשונות, מכיוון שפרעה הקשה את לבו בעצמו. זהו האופן שבו ר' שמואל אשכנזי בספרו יפה עיניים (פרשת בא, עמ' 50א') מגן על הרמב"ם.</fn></point>
 
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point>
 
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point>
−
<point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>Rambam thereby addresses the additional issue of why the Torah needs to inform the reader that Hashem had taken control of Paroh's psyche. Cf. Nahum Sarna, Exploring Exodus (New York, 1996): 65 who suggests that the Torah is mocking Paroh's claims to divinity by demonstrating that he cannot even control his own heart (believed to be the seat of his divinity), and see Ramban Shemot 10:1-2 "כי אני מצחק בו". For recent discussions of the Egyptian context of our story and the possible allusion in "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" to the Egyptian belief in the weighing of the heart after death, see N. Shupak, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 and D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.
+
<point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>בכך הרמב"ם מתייחס לקושי הנוסף מדוע התורה צריכה ליידע את הקורא שה' השתלט על נפשו של פרעה. השווה נחום סרנא, Exploring Exodus (ניו יורק 1996): 65 שמציע שהתורה לועגת לטענותיו של פרעה לאלוהות בכך שהיא מראה שהוא אינו יכול אפילו לשלוט על לבו שלו (שהאמינו אז שזהו מקום מושבו של אלוהותו) וראה רמב"ן שמות י':א'-ב' "כי אני מצחק בו". לדיונים מהתקופה האחרונה על ההקשר המצרי של סיפורינו והרמז האפשרי ב"כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" לאמונה המצרית בשקילת הלב לאחר המוות, ראה נ. שופק, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 וגם D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.<br/>בנוגע לכך שה' מיידע את משה מראש, ראה רמב"ן שמות ד':כ"א שמציע שהיה צורך להרגיע את משה "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>ראה גם רלב"ג ב<a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a>&#160;שראיית ההקשיה של לב פרעה ועונשו החוזר עזרה להשריש במחשבתם של בני ישראל את האמונה בה', והשווה הסברו של <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">אור ה' ג':ב':ב':ב'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink> ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point>
−
<p>Regarding Hashem's informing of Moshe in advance, see Ramban Shemot 4:21 who suggests that there was a need to reassure Moshe "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</p></fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>See also Ralbag in <a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">Milchamot HaShem 4:6</a> that seeing the hardening of Paroh's heart and his repeated punishment helped instill a belief in Hashem in the minds of the Israelites, and cf. <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">R. Chasdai Crescas</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">Ohr Hashem 3:2:2:2</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">About R. Chasdai Crescas's</a></multilink> interpretation of <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point>
+
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>כאשר הרמב"ם מדבר כאן על איבוד היכולת לעשות "תשובה", לא ברור האם הוא מתכוון בפשטות לאזלות יד טכנית להחליף כיוון ולחמוק מעונש או באופן עמוק יותר להסרת היכולת לעבור שינוי דתי של ההתנהגות והאישיות (השווה רש"י ואברבנאל להלן). לזה האחרון יהיו השלכות גם לעולם הבא (השווה מדרש ויושע להלן), אך רמב"ם מתייחס בפירוש להשפעה של חוסר היכולת לשוב רק לגבי עונש בעולם הזה.</fn></point>
−
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>When the Rambam speaks here of the loss of the capability to do "תשובה", it is unclear whether he refers simply to a technical powerlessness to reverse course and avoid punishment or to a more profound removal of the ability of undergoing a religious transformation of one's behavior and persona (cf. Rashi and Abarbanel below). The latter would have consequences also for the World to Come (cf. Midrash Vayosha below), but Rambam explicitly addresses only the impact of the inability to repent on punishment in this world.</fn></point>
+
<point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם".&#160;ראה רמב"ן שמות י"ד:ד' "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". השווה פסבדו-פילון בקדמוניות המקרא י':ו' "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." אולם ראה את הדיון על דעת הר"ן ב<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לאפשרות החילופית שה' הקשה את לב פרעה בדרך הטבע.</fn></point>
−
<point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". Cf. Pseudo Philo in Biblical Antiquities 10:6 "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." See, however, the discussion of the position of the Ran in <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for the alternative that Hashem hardened Paroh's heart via natural means.</fn></point>
 
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion name="">הזדמנויות מבוזבזות
+
<opinion>הזדמנויות מבוזבזות
 
<p>לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.</p>
 
<p>לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">וארא ג'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah11-1" data-aht="source">י"א:א'</a><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">י"א:ו'</a><a href="ShemotRabbah13-3" data-aht="source">י"ג:ג'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink><fn>This might also be the meaning of the <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Naso 42</a><a href="Sifre" data-aht="parshan">About Sifre</a></multilink>'s distinction between before and after the sealing of the verdict.</fn></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">וארא ג'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah11-1" data-aht="source">י"א:א'</a><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">י"א:ו'</a><a href="ShemotRabbah13-3" data-aht="source">י"ג:ג'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink><fn>דבר זה גם יכול להיות הכוונה בהבחנת ה<multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> בין לפני ואחרי חתימת הדין.</fn></mekorot>
−
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,<fn>Regarding "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" in Shemot 8:11, see the opinions of Seikhel Tov, Rashbam and Ibn Ezra in his Short Commentary.</fn> וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.<fn>See, though, two passages in <multilink><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">Shemot Rabbah</a><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">13:4</a><a href="ShemotRabbah13-6" data-aht="source">13:6</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">About Shemot Rabbah</a></multilink> which imply that there were opportunities to repent even during the last five plagues.</fn> אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה<fn>See also Shemot 13:15.</fn> מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.<fn>See, though, Rashbam Shemot 10:1 and Seforno Shemot 9:35 who explain that here too Hashem was involved. Rashbam and Seforno disagree over whether Hashem's hardening of Paroh's heart described in 10:1 refers to after the Plague of Boils or Hail.</fn></point>
+
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,<fn>בנוגע ל"וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" בשמות ח':י"א, ראה את הדעות של שכל טוב, רשב"ם וראב"ע בפירוש הקצר שלו.</fn> וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.<fn>אולם, ראה שני קטעים ב<multilink><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">י"ג:ד'</a><a href="ShemotRabbah13-6" data-aht="source">י"ג:ו'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> שמהם משתמע שהיו הזדמנויות לשוב אפילו במהלך חמש המכות האחרונות.</fn> אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה<fn>ראה גם שמות י"ג:ט"ו.</fn> מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.<fn>אולם ראה רשב"ם בשמות י':א' וספורנו שמות ט':ל"ג שמסבירים שגם כאן ה' היה מעורב. רשב"ם וספורנו חולקים האם הקשיית לב פרעה בידי ה' שמתוארת בי':א' מתייחסת לזמן שאחר מכת שחין או ברד.</fn></point>
−
<point><b>מדוע נענש פרעה?</b> לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה <multilink><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">ראב"ד</a><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">תשובה ו':ה'</a><a href="R. Avraham b. David (Raavad)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן דוד</a></multilink> שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.<fn>See also Rashi below "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי". According to the Raavad, Paroh was not culpable for enslaving the Israelites because he was merely fulfilling the Divine decree of the Covenant of the Pieces. He was held accountable only for not obeying Hashem's instructions to let the people go. For more, see <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a>.</fn></point>
+
<point><b>מדוע נענש פרעה?</b> לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה <multilink><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">ראב"ד</a><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">תשובה ו':ה'</a><a href="R. Avraham b. David (Raavad)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן דוד</a></multilink> שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.<fn>ראה גם רש"י להלן "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי". לשיטת ראב"ד, פרעה לא היה אשם בשעבוד של בני ישראל מכיוון שהוא פשוט מילא אחר הגזירה האלוהית של ברית בין הבתרים. הוא נחשב כנושא באחריות רק על אי המילוי של הוראות ה' לשחרר את העם. לעוד, ראה <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a>.</fn></point>
−
<point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ",&#160;באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה"&#8206;.<fn>For other possible wordplays, see <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf" rel="external">Nethaniel Helfgot's</a> article "שתי מלים מנחות בסיפור יציאת מצרים", Megadim 22 (1994): 81-83.</fn></point>
+
<point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ",&#160;באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".&#8206;<fn>למשחקי מילים אפשריים נוספים, ראה את מאמרו של&#160;נתנאל הלפגוט <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf">"שתי מלים מנחות בסיפור יציאת מצרים"</a>, מגדים כ"ב (1994): 81-83.</fn></point>
 
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point>
 
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point>
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn>See <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Naso 42</a><a href="Sifre" data-aht="parshan">About Sifre</a></multilink> and <multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">Shemuel I 2:25</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About Rashi</a></multilink>, as well as the <multilink><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">Rid</a><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">Rid Yeshayahu 6:9-10</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">About R. Yeshayah MiTrani</a></multilink>.</fn></point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn>ראה&#160;<multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> ו<multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,&#160;וכמו כן ה<multilink><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">רי"ד</a><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">ישעיהו ו':ט'-י'</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>.</fn></point>
−
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn>See <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">Naso 42</a><a href="Sifre" data-aht="parshan">About Sifre</a></multilink> and <a href="TanchumaTzav5" data-aht="source">Tanchuma Tzav 5</a>.</fn></point>
+
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn>ראה ספרי במדבר ו<a href="TanchumaTzav5" data-aht="source">תנחומא צו ה'</a>.</fn></point>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה">עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
+
<opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה">
 +
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
 
<p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p>
 
<p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>Most manuscripts and printed editions of Rashi contain some form of "שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב". However, one of the earliest printings of Rashi, the <a href="RashiGuadalajaraShemot7-3" data-aht="source">1476 Guadalajara edition</a>, reads "שאין לו נחת רוח באותות לתת לו לב שלם לשוב", and the 1492 Zamora printing also reads "באותות". This version would give a completely different meaning to Rashi's statement. Rashi would not be commenting on the capacity of non-Jews to repent, but rather only on the likelihood of the wonders of the Plagues persuading Paroh to repent. The variant readings may be the product of an inadvertent copyist's error due to the orthographic similarity between the מ and ת in the word "באומות / באותות". Alternatively, though, it could have resulted from censorship or a sensitivity toward criticism of non-Jews. Interestingly, some later (and commonplace) printings of Rashi read "באומות עובדי עבודה זרה" which may reflect an alternate attempt to limit the offensiveness of Rashi's interpretation to non-Jews.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">שמות ז' התשובה הב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>רוב כתבי היד וגרסאות מודפסות של רש"י מכילים צורה כלשהי של "שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב". אולם, באחת ההדפסות המוקדמות ביותר של רש"י, &#160;<a href="RashiGuadalajaraShemot7-3" data-aht="source">דפוס ואדי אלחגארה רל"ו</a>, מופיע "שאין לו נחת רוח באותות לתת לו לב שלם לשוב", ובהדפסת זמורה 1492 גם מופיע "באותות". גרסה זו נותנת משמעות שונה לחלוטין לאמירה של רש"י. לפי גרסה זו, רש"י אינו מדבר על היכולת של לא-יהודים לחזור בתשובה, אלא רק על הסבירות שנפלאות המכות ישדלו את פרעה לחזור בתשובה. הגרסאות השונות יכולות להיות תוצר הטעות של מעתיק לא זהיר שהגיעה בעקבות דמיון אורתוגרפי בין האותיות "מ" ו"ת" במלה "באומות / באותות". לחילופין, לעומת זאת, דבר זה יכול להיות תוצאה של צנזורה או רגישות לביקורת על לא-יהודים. באופן מעניין, בחלק מההדפסות המאוחרות (והרווחות) של רש"י מופיע "באומות עובדי עבודה זרה" שאולי משקף ניסיון חלופי להגביל את הפוגעניות כלפי לא-יהודים שנמצאת בפירושו של רש"י.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">שמות ז' התשובה הב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה?</b> ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:<br/>
 
<point><b>מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה?</b> ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li>
 
<li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li>
−
<li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י<fn>See the note above that some later printings of Rashi limited his remarks to idolaters only.</fn> מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.</li>
+
<li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י<fn>ראה הערה לעיל שחלק מההדפסות המאוחרות יותר של רש"י הגבילו את אמירותיו לעובדי אלילים בלבד.</fn> מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul>
 
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul>
−
<li>לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.<fn>See above for possible approaches.</fn></li>
+
<li>לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.<fn>ראה לעיל לגישות אפשריות.</fn></li>
−
<li>רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.<fn>According to Rashi, Hashem's removal of Paroh's free will in the last five plagues was justified because Paroh had already demonstrated his disregard for Hashem's warnings and his inability to repent.</fn></li>
+
<li>רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.<fn>לשיטת רש"י, הסרת הבחירה החופשית של פרעה בידי ה' בחמש המכות האחרונות הייתה מוצדקת מכיוון שפרעה כבר הפגין את זלזולו באזהרות ה' ואת חוסר היכולות שלו לחזור בתשובה.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה</b><ul>
 
<point><b>יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה</b><ul>
−
<li>חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.<fn>See the formulation of the <multilink><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">Mekhilta DeRabbi Yishmael</a><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">Bo Pischa 1</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">About the Mekhilta DeRabbi Yishmael</a></multilink> cited by <multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">Yonah 1:3</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About Rashi</a></multilink> "שהגוים קרובי תשובה הן".</fn> אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.<fn>See Abarbanel's elaboration in his commentary on Yonah 1,3.</fn> לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.<fn>See Yonah 3:5 and Radak there. Abarbanel adopts this approach in explaining the verses in <a href="Yirmeyahu18-7" data-aht="source">Yirmeyahu 18:7-8</a>.</fn></li>
+
<li>חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.<fn>ראה את הניסוח של <multilink><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">בא פסחא א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>&#160;שמצוטט ב<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> "שהגוים קרובי תשובה הן".</fn> אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.<fn>ראה את הרחבתו של אברבנאל בפירושו על יונה א',ג'.</fn> לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.<fn>ראה יונה ג':ה' ורד"ק שם. אברבנאל מאמץ גישה זו בהסברת הפסוקים ב<a href="Yirmeyahu18-7" data-aht="source">ירמיהו י"ח:ז'-ח'</a>.</fn></li>
−
<li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn>Cf. <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">42</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">About Pirkei DeRabbi Eliezer</a></multilink> that the Assyrians ultimately returned to their evil deeds and acted even worse.</fn></li>
+
<li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn>השווה&#160;<multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> שהאשורים בסופו של דבר חזרו למעשיהם הרעים והתנהגו באופן גרוע אפילו יותר.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.<fn>This would be true also for the Baal worshippers in the time of Eliyahu, and perhaps for the nation in the time of Yeshayahu.</fn> <multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.</point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.<fn>דבר זה גם נכון לגבי עובדי הבעל בתקופת אליהו, ואולי גם לעם בתקופת ישעיהו.</fn> <multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.</point>
−
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn>See above that this is how Abarbanel interprets Yirmeyahu 18:7-8.</fn></point>
+
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn>ראה לעיל שזהו האופן בו אברבנאל מפרש את ירמיהו י"ח:ז'-ח'.</fn></point>
−
<point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn>See <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>, and the paraphrase in <a href="4Q422" data-aht="source">4Q422 III:7</a>, and contrast with Seforno's position below.</fn>&#160;הוא מוסיף, בהתבסס על ה <multilink><a href="Yevamot63a" data-aht="source">בבלי יבמות</a><a href="Yevamot63a" data-aht="source">יבמות ס"ג.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.<fn>See <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">Rashi</a> for more on his general view of the purpose of the world and the Torah.</fn></point>
+
<point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn>ראה <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>, והשכתוב ב<a href="4Q422" data-aht="source">4Q422 III:7</a>, והשווה לעמדת ספורנו להלן.</fn>&#160;הוא מוסיף, בהתבסס על ה<multilink><a href="Yevamot63a" data-aht="source">בבלי יבמות</a><a href="Yevamot63a" data-aht="source">ס"ג.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.<fn>ראה&#160;<a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a> לעוד על ראייתו באופן כללי את מטרת העולם והתורה.</fn></point>
−
<point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn>Cf. Seforno below.</fn>&#160;להרחבה, ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a>.</point>
+
<point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn>השווה ספורנו להלן.</fn>&#160;להרחבה, ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a>.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>
−
<category name="">לא מנע בחירה חופשית
+
<category>לא מנע בחירה חופשית
−
<p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי&#160;"וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":&#8206;<fn>Some of the variations below reinterpret "חיזוק לב", while other reinterpret "ה'&#8207;".</fn></p>
+
<p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי&#160;"וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":&#8206;<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p>
−
<opinion name="">חיזוק לאפשר הישרדות
+
<opinion>חיזוק לאפשר הישרדות
−
<p>"וַיְחַזֵּק ה'&#8207;" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>Cf. <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">Shemot 4:21</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">Shemot 7:3</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About HaKetav VeHaKabbalah</a></multilink> who takes the almost diametrically opposite position that the phrase means that Hashem delivered severe afflictions to Paroh's heart (similar to "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ" in Shemot 9:14), but Paroh nevertheless refused to let the people go. The verses which speak of Paroh being מחזק his own heart pose a difficulty for this position, as do the verses by Sichon and the nations of Canaan (in those cases there are no known afflictions of which to speak).</fn></p>
+
<p>"וַיְחַזֵּק ה'&#8207;" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>השווה&#160;<multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink> שמחזיק בעמדה הקוטבית כמעט שמשמעות הביטוי היא שה' שלח נגעים חמורים ללבו של פרעה (בדומה ל "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּך" בשמות ט':י"ד), אבל פרעה בכל אופן סירב לשלוח את העם. הפסוקים שמדברים על כך שפרעה מחזק את לבו בעצמו מהווים קושי לעמדה זו, כמו גם הפסוקים בסיחון ובעמי כנען (במקרים אלה אין נגעים ידועים שעליהם אפשר לדבר).</fn></p>
−
<mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">R. Saadia</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn>This position of R. Saadia appears also in a Genizah fragment (see Commentary of R. Saadia Shemot 7:3), and is cited in an anonymous commentary (see Commentary of R. Saadia Shemot 14:17). See below for alternative interpretations of R. Saadia cited by Meiri and in Genizah fragments. For other places where R. Saadia adopts the position of the inviolability of human free will, see <a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia</a>, and see <a href="New King or Dynasty" data-aht="page">New King or Dynasty?</a> for R. Saadia's understanding of "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ" in Tehillim 105:25.</fn> <multilink><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">Ba'alei HaTosafot</a><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">כ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'</a><a href="Baalei HaTosafot" data-aht="parshan">About Ba'alei HaTosafot</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink><fn>See also <multilink><a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">Yeshuah the Karaite</a><a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">Cited by Ibn Ezra Long Commentary Shemot 7:3</a></multilink>.</fn></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn>העמדה של ר' סעדיה מופיעה גם בקטע גניזה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות ז':ג'), ומצוטטת בפירוש אנונימי (ראה פירושו של ר' סעדיה בשמות י"ד:י"ז). ראה להלן להסברים חלופיים של ר' סעדיה שמצוטטים על ידי המאירי ובקטעי גניזה. למקומות אחרים בהם ר' סעדיה מאמץ את העמדה של חסינות הבחירה החופשית, ראה <a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">ר' סעדיה גאון</a>, ולאופן שבו מבין ר' סעדיה את "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ" בתהילים ק"ה:כ"ה ראה <a href="New King or Dynasty" data-aht="page">מלך חדש או שושלת חדשה?</a>.</fn> <multilink><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">בעלי התוספות</a><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">כ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink><fn>עיין גם בפירוש <a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">ישועה הקראי</a>.</fn></mekorot>
−
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn>R. Saadia (cited in an anonymous commentary – see Commentary of R. Saadia Shemot 14:17) adds that the strengthening of Paroh in the prelude to his drowning at Yam Suf was necessary so that he wouldn't perish from the pillar of cloud and fire.</fn></point>
+
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn>ר' סעדיה (שמצוטט בפירוש אנונימי – ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז) מוסיף שחיזוק לב פרעה בפתיח לטביעתו בים סוף נצרכה כדי שלא יגווע מעמוד הענן והאש.</fn></point>
 
<point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point>
 
<point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point>
−
<point><b>לשם מה התהליך הממושך?</b> עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי..<fn>See <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn></point>
+
<point><b>לשם מה התהליך הממושך?</b> עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.<fn>עיין <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></point>
−
<point><b>גיוון בפעלים&#160;– חזק, כבד, קשה</b> – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').<fn>The meaning of "כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ" in Shemot 13:15 is also unclear.</fn></point>
+
<point><b>גיוון בפעלים&#160;– חזק, כבד, קשה</b> – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').<fn>המשמעות של "כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ" בשמות י"ג:ט"ו גם כן אינה ברורה.</fn></point>
−
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען<fn>See Yehoshua 2:9-11, 5:1, 9:24.</fn> היא מה שהצריך את חיזוק לבם.</point>
+
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען<fn>ראה יהושע ב':ט'-י"א, ה':א', ט':כ"ד.</fn> היא מה שהצריך את חיזוק לבם.</point>
 
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/>
 
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn>R. Saadia thus interprets "הֲסִבֹּתָ" as a verb in future tense and "אֲחֹרַנִּית" as an adjective describing the heart. Radak in Sefer HaShorashim s.v. אחר cites his father who explains similarly that Eliyahu is asking Hashem to turn around the nation's heart, except that he reads "אֲחֹרַנִּית" as an adverb.</fn></li>
+
<li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn>ר' סעדיה מפרש אם כן את "הֲסִבֹּתָ" בתור פועל בעתיד ו"אֲחֹרַנִּית" בתור תואר המתאר את הלב. רד"ק בספר השורשים ד"ה אחר מצטט את אביו שמסביר באופן דומה שאליהו מבקש מה' להפוך את לב העם, אך הוא מבין את "אֲחֹרַנִּית" בתור תואר הפועל.</fn></li>
 
<li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li>
 
<li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li>
 
<li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li>
 
<li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li>
Line 83: Line 82:
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion name="">דרך הטבע בלבד
+
<opinion>דרך הטבע בלבד
 
<p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p>
 
<p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn>R. Yitzchak Arama was not the first to offer this interpretation. A similar position is cited in the name of R. Saadia (see Commentary of R. Saadia Shemot 14:17). Also, as noted already by the Akeidat Yitzchak himself, R. Yosef Albo similarly explains the process by which the hardening of the person's heart occurs. However, R. Albo differs in that he maintains that Hashem intentionally intervenes in order to preserve man's free will - see below.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">שמות ז' התשובה הג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="Maasei11" data-aht="source">Ma'asei HaShem</a><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי מצרים י"א</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>, <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn>ר' יצחק עראמה לא היה הראשון להציע פירוש זה. עמדה דומה מצוטטת בשם ר' סעדיה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז). בנוסף, כפי שמעיר העקדת יצחק עצמו, ר' יוסף אלבו מסביר באופן דומה את התהליך בו מתרחשת הקשיית הלב של האדם. אולם, ר' אלבו נחלק בכך שהוא סובר שה' מתערב בכוונה תחילה בכדי לשמֵר את הבחירה החופשית של האדם – ראה להלן.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">שמות ז' התשובה הג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי מצרים י"א</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>, <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי?</b> גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.<fn>The Akeidat Yitzchak explains that by Yam Suf, Paroh similarly thought that the sea splitting was simply a natural phenomenon. Cf. Ramban Shemot 14:4 cited above and R"Y Albo below.</fn> לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.<fn>In the language of the Akeidat Yitzchak "אין שום הפרש בין אומרו ויחזק ה' את לב פרעה ובין אומרו ויחזק לב פרעה כאשר דבר ה'&#8207;". He brings as evidence the switch between Paroh and Hashem as the cause of the hardening in the consecutive verses of 9:34-35 and 10:1. He and Abarbanel also cite as a parallel the variation between Bemidbar 13:2 and Devarim 1:22 as to who requested the sending of the spies.</fn> אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.</point>
+
<point><b>מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי?</b> גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.<fn>העקדת יצחק מסביר שבים סוף, פרעה חשב בדומה שקריעת הים הייתה פשוט תופעת טבע. השווה רמב"ן שמות י"ד:ד' שצוטט לעיל ור"י אלבו להלן.</fn> לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.<fn>בלשון העקדת יצחק "אין שום הפרש בין אומרו ויחזק ה' את לב פרעה ובין אומרו ויחזק לב פרעה כאשר דבר ה'". הוא מביא בתור הוכחה את ההחלפה שבין פרעה וה' כגורם להקשייה בפסוקים העוקבים ט':ל"ד-ל"ה וי':א'. הוא ואברבנאל גם מצטטים כמקבילה את השוני בין במדבר י"ג:ב' ודברים א':כ"ב בנוגע לשאלה מי ביקש לשלוח את המרגלים.</fn> אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.</point>
 
<point><b>מטרת התהליך הממושך<br/></b><ul>
 
<point><b>מטרת התהליך הממושך<br/></b><ul>
−
<li>• ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.</li>
+
<li>ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.</li>
−
<li>ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,<fn>As per <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn> והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.</li>
+
<li>ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,<fn>בהתאם ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn> והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn>The Akeidat Yitzchak compares this to the tactic of an ambush. See below for the influence of R. Yosef Albo on this interpretation.</fn></point>
+
<point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn>העקדת יצחק משווה דבר זה לטקטיקה של מארב. ראה להלן להשפעתו של ר' יוסף אלבו על פירוש זה.</fn></point>
−
<point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn>R. Yaacov Medan suggests that the initial defeat of the Israelites at Ai convinced the Canaanites that they had a fighting chance. See his <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/17vaerah.php" rel="external">article</a> and the parallels he notes at the end of the article to contemporary events. See also <a href="http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/ki-2.htm" rel="external">R. Yehuda Eisenberg</a> who proposes that the Canaanite kings pursued a militarily sound strategy and that Yehoshua himself was fearful of losing the battles (see Yehoshua 10:8, 11:6) until Hashem reassured him. R. Eisenberg notes that in the initial accounts of the battles with Sichon (Bemidbar 21) and the Canaanite kings (Yehoshua 10-11) there is no mention of hardened hearts because their actions appeared rational and the course of events natural. It was only in the retrospective accounts of Devarim 2-3 and Yehoshua 11:18-20 that the Divine guiding hand became unmistakably apparent. It should be noted, though, that in the case of Paroh, Hashem's hand is visible from beginning to end.</fn></point>
+
<point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/17vaerah.php">ר' יעקב מדן</a> מציע שההפסד הראשוני של בני ישראל בעי שכנע את הכנענים שיש להם סיכוי. ראה מאמרו ואת ההקבלות לאירועים עכשוויים שהוא מצביע עליהם בסוף המאמר. ראה גם <a href="http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/ki-2.htm">ר' יהודה איזנברג</a> שמעלה הצעה שמלכי כנען נקטו באסטרטגיה צבאית יעילה ושיהושע עצמו פחד מהפסד בקרבות (ראה יהושע י':ח', י"א,ו') עד שה' הרגיע אותו. ר' איזנברג מעיר שבתיאורים הראשוניים של המלחמות עם סיחון (במדבר כ"א) ומלכי כנען (יהושע י'-י"א) אין אזכור של הקשיית לב בגלל שהיה נראה שפעולותיהם הן הגיוניות ומתקבלות על הדעת, והשתלשלות העניינים היא טבעית. רק בתיאורים הרטרוספקטיביים של דברים ב'-ג' ויהושע י"א:י"ח – כ' יד ההדרכה האלוהית הופכת לגלויה ללא ספק. אולם, צריך להעיר, שבמקרה של פרעה, יד ה' הייתה גלויה מן ההתחלה ועד הסוף.</fn></point>
−
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.</point>
+
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point>
 
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion name="">ניב ציורי בלבד
+
<opinion>ניב ציורי בלבד
−
<p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn>See <a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">Free Will</a> for other cases where positive or negative actions are similarly attributed to Hashem. Cf. <multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source">Jubilees</a><a href="Jubilees48" data-aht="source">48:12-17</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink> which attributes the hardening of the Egyptians' hearts to Mastema (a Satan like figure), in an effort to deflect responsibility from Hashem. For other cases where Jubilees attributes actions to Mastema and for possible Zoroastrian influence, see <a href="Jubilees" data-aht="parshan">Jubilees</a>.</fn></p>
+
<p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn>ראה <a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a> למקרים נוספים בהם פעולות חיוביות או שליליות מיוחסות באופן דומה לה'. השווה&#160;<multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48" data-aht="source">פרק מ"ח</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> שמייחס את הקשיית לבבות המצרים למשטמה (דמות דומה לשטן), במאמץ להסיט אחריות מה'. למקרים אחרים בהם ספר היובלים מייחס מעשים למשטמה ולהשפעה זורואסטרית אפשרית, ראה <a href="Jubilees" data-aht="parshan">על ספר היובלים</a>.</fn></p>
−
<mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>Ibn Ezra's position may not be fully consistent. See <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for Ibn Ezra's understanding that Hashem actively encouraged Paroh's stubbornness through the three day ruse and borrowing of vessels.</fn>&#160;דעות אחדות המצוטטות ב<multilink><a href="Meiri" data-aht="source">מאירי</a><a href="Meiri" data-aht="source">חיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)</a><a href="R. Menachem HaMeiri" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם המאירי</a></multilink>,<fn>The Meiri (pp.152-157) cites three positions of "אחד מחכמי הדור"&#8206;, "ויש שביאר"&#8206;, and "ויש שפירש", all of whom suggest variations of this approach. The third approach is based on <multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">R. Saadia</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">Emunot VeDeiot 4:6</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia</a></multilink> (see also Commentary of R. Saadia Shemot 10:20). See also <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a> for the Rambam and Meiri's approach in understanding "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ".</fn> <multilink><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר"י אבן כספי שמות ז':ג'</a><a href="KaspiMelakhimI18-37" data-aht="source">ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות נתיבות השלום</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>דעת ראב"ע עלולה לא להיות לגמרי עקבית. ראה&#160;<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> להבנת ראב"ע שה' עודד את העקשנות של פרעה באופן פעיל דרך התרמית של שלושת ימים ושאילת הכלים.</fn>&#160;דעות אחדות המצוטטות ב<multilink><a href="Meiri" data-aht="source">מאירי</a><a href="Meiri" data-aht="source">חיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)</a><a href="R. Menachem HaMeiri" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם המאירי</a></multilink>,<fn>המאירי (עמודים 152-157) מצטט שלוש עמדות שונות ("אחד מחכמי הדור", "ויש שביאר", "ויש שפירש"), שכולם מציעים ווריאציות של גישה זו. הגישה השלישית מבוססת על&#160;<multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> (ראה גם פירושו של ר' סעדיה שמות י':כ'). ראה גם&#160;<a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a> לגישה של הרמב"ם והמאירי בהבנת "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ".</fn> <multilink><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר"י אבן כספי שמות ז':ג'</a><a href="KaspiMelakhimI18-37" data-aht="source">ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות נתיבות השלום</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul>
 
<point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul>
−
<li>Many of these commentators explain that Hashem created man, endowed him with free choice, and generated the various options to choose from. This reason, though, does not account for why only a small fraction of actions in the Torah are attributed to Hashem.</li>
+
<li>רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.</li>
−
<li>Shadal suggests that specifically strange events<fn>Cf. R. Yosef Albo and the Akeidat Yitzchak who try to show that Paroh's actions were rational and not at all inexplicable.</fn> are assigned to the hand of God,<fn>Cf. Rambam Moreh Nevukhim 2:48.</fn> as they are incomprehensible without postulating Hashem's intervention.<fn>Shadal points to two other examples – Devarim 29:3 and Shemuel II 16:10, but his interpretations of each of these verses are debatable. See also Shadal's comments to Shemot 12:12 and Devarim 4:19. In Shemot 21:13, Shadal adds that unintentional actions are also attributed to the hand of God (cf. Bavli Makkot 10b which postulates a less casual sequence of events).</fn> The <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, though, points out that not only the narrative voice ascribes the hardening of hearts to God, but also Hashem himself.</li>
+
<li>שד"ל מציע שמאורעות מוזרים<fn>השווה ר' יוסף אלבו והעקדת יצחק שמנסים להראות שמעשי פרעה היו רציונליים וכלל לא בלתי מוסברים.</fn> מיוחסים במיוחד ליד ה',<fn>השווה רמב"ם מורה נבוכים ב':מ"ח.</fn> מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.<fn>שד"ל מצביע על שתי דוגמאות נוספות – דברים כ"ט:ג' ושמואל ב' ט"ז:י', אך הסבריו לכל אחד מהפסוקים האלה שנוי במחלוקת. ראה גם פירושי שד"ל לשמות י"ב:י"ב ודברים ד':י"ט. בשמות כ"א:י"ג, שד"ל מוסיף שגם מעשים לא מכוונים מיוחסים ליד ה' (השווה בבלי מכות י' ע"ב שמניח השתלשלות אירועים פחות מקרית).</fn> ה<multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.</li>
−
<li>The Meiri cites an opinion which expands on a position of R. Saadia and suggests that the hardening is attributed to Hashem because He is the one who displayed Paroh's obstinacy for the entire world to see.<fn>R. Saadia points to Devarim 25:1 "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" as another case where an action is ascribed to the one who made it plain for all to see.</fn></li>
+
<li>המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.<fn>ר' סעדיה מצביע על דברים כ"ה:א'&#160;"וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" כמקרה נוסף בו המעשה מיוחס לזה שגרם לו להיות גלוי לעיני כל.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – According to Shadal's approach, Paroh's continued hardening of his heart became more and more incomprehensible as the Plagues continued, and this accounts for the attribution to Hashem only in the later plagues. The opinion cited by the Meiri could similarly explain that Paroh's intransigence became more publicly acclaimed as the plagues went on.</point>
+
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.</point>
−
<point><b>ים סוף</b> – This approach encounters difficulties in explaining Hashem's apparent active encouraging of Paroh to chase after the Israelites in Shemot 14:2-4.</point>
+
<point><b>ים סוף</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.</point>
−
<point><b>מטרת התהליך הממושך</b> – This position can explain that not bringing the plagues all at once maximized either their punitive effect or educative benefit.<fn>See <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn></point>
+
<point><b>מטרת התהליך הממושך</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.<fn>עיין <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></point>
−
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – The variations of Shadal and the opinion cited by the Meiri can work here as well.</point>
+
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.</point>
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> suggests that the verse by the sons of Eli is merely referring to God as the ultimate source of everything, Ibn Kaspi says the same about the verse by Eliyahu, and Ibn Ezra explains similarly regarding Yeshayahu 63:17.</point>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.</point>
−
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – The Gates of Repentance always remain open, as indicated by the verses in Yechezkel and other Biblical texts.</point>
+
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>
−
<category name="">העצמת בחירה חופשית
+
<category>העצמת בחירה חופשית
−
<p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>In contrast to the first position which believes that Hashem actively takes away the sinner's free will so that he will not be able to repent, this approach suggests that Hashem takes steps to insure that even the worst of sinners maintains the ability to repent. See below that this approach encounters difficulties in understanding Hashem's explicit objectives set forth in <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn></p>
+
<p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>בניגוד לעמדה הראשונה שמאמינה כי ה' נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית של החוטא כדי שלא יוכל לשוב, גישה זו מציעה שה' נוקט צעדים כדי להבטיח שאפילו החוטא הגרוע ביותר ישמור על יכולתו לשוב. ראה להלן שגישה זו נתקלת בקשיים בהבנת המטרות המפורשות שה' קובע ב<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></p>
−
<mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>Free will and the ability to repent are major motifs highlighted by Seforno throughout his commentary, not only regarding Jews, but even with respect to non-Jews (see below) who are guilty of heinous crimes. See Seforno's interpretations of <a href="SefornoBereshit3-12" data-aht="source">Bereshit 3:12-13</a>, <a href="SefornoBereshit4-9" data-aht="source">4:9,13</a>, <a href="SefornoBereshit6-3" data-aht="source">6:3-6</a>, <a href="SefornoBereshit18-17" data-aht="source">18:17</a>, <a href="SefornoShemot4-21" data-aht="source">Shemot 4:21</a>, <a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">4:23</a>, <a href="SefornoShemot7-3" data-aht="source">7:3</a>, <a href="SefornoShemot7-4" data-aht="source">7:4</a>, <a href="SefornoShemot9-12" data-aht="source">9:12</a>, <a href="SefornoShemot9-16" data-aht="source">9:16</a>, <a href="SefornoShemot9-35" data-aht="source">9:35</a>, <a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">10:1</a>, <a href="SefornoShemot11-9" data-aht="source">11:9</a>, <a href="SefornoShemot14-18" data-aht="source">14:18</a>, <a href="SefornoShemot19-4" data-aht="source">19:4</a>, <a href="SefornoBemidbar11-23" data-aht="source">Bemidbar 11:23</a>, <a href="SefornoBemidbar16-7" data-aht="source">16:7</a>, <a href="SefornoBemidbar20-8" data-aht="source">20:8</a>, <a href="SefornoBemidbar22-22" data-aht="source">22:22,28</a>, <a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">23:22</a>, <a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Devarim 1:45</a>.</fn> <multilink><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">גבורות ה' ל"א</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>בחירה חופשית ויכולת לחזור בתשובה הם מוטיבים מרכזיים שמודגשים בידי ספורנו במהלך פירושו, לא רק ביחס ליהודים, אלא אפילו בנוגע ללא-יהודים (ראה להלן) שאשמים בפשעים נתעבים. ראה פירושו של ספורנו ל<multilink><a href="SfornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="SfornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <a href="SfornoBereshit4-9" data-aht="source">ד':ט',י"ג</a>, <a href="SfornoBereshit6-3" data-aht="source">ו':ג'-ו'</a>, <a href="SfornoBereshit18-17" data-aht="source">י"ח:י"ז</a>, <a href="SfornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a>, <a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">ד':כ"ג</a>, <a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a>, <a href="SfornoShemot7-4" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="SfornoShemot9-12" data-aht="source">ט':י"ב</a>, <a href="SfornoShemot9-16" data-aht="source">ט':ט"ז</a>, <a href="SfornoShemot9-35" data-aht="source">ט':ל"ה</a>, <a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">י':א'</a>, <a href="SfornoShemot11-9" data-aht="source">י"א:ט'</a>, <a href="SfornoShemot14-18" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>, <a href="SfornoShemot19-4" data-aht="source">י"ט:ד'</a>, <a href="SfornoBemidbar11-23" data-aht="source">במדבר י"א:כ"ג</a>, <a href="SfornoBemidbar16-7" data-aht="source">ט"ז:ז'</a>, <a href="SfornoBemidbar20-8" data-aht="source">כ':ח'</a>, <a href="SfornoBemidbar22-22" data-aht="source">כ"ב:כ"ב,כ"ח</a>, <a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">כ"ג:כ"ב</a>, <a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">דברים א':מ"ה</a>.</fn> <multilink><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">גבורות ה' ל"א</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink></mekorot>
 
<point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul>
 
<point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul>
−
<li>R. Yosef Albo presents the strengthening of the sinners' hearts as a litmus test of the sincerity of their intentions<fn>According to R. Albo, the strengthening caused the sinners not to surrender and thereby demonstrated that their short lived repentance was merely coerced.</fn> and a means to prevent fraudulent repentance.</li>
+
<li>ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם<fn>לשיטת ר' אלבו, החיזוק גרם לחוטאים לא להיכנע ובכך הפגין את העובדה שהתשובה קצרת המועד שלהם הייתה כפויה בלבד.</fn> וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.</li>
−
<li>In contrast, R. Yosef ibn Shushan views the entire process as a manifestation of Hashem's "kindness and mercy" in directing evildoers to genuine repentance.<fn>According to R. Yosef ibn Shushan, the strengthening enables the sinners to live for another day (like R. Saadia above) and provided another chance to repent (like R. Albo, and not like R. Saadia), and may not be the direct cause of their stubbornness. The plain meaning of the verses, however, appears to link the strengthening to both the recalcitrance and punishment (see particularly the discussion of Shemot 10:2 below).</fn></li>
+
<li>בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.<fn>לשיטת ר' יוסף אבן שושן, החיזוק מאפשר לחוטאים לחיות עוד יום (כמו ר' סעדיה לעיל) וסיפק עוד הזדמנות לשוב (כמו ר' אלבו, ולא כמו ר' סעדיה), ואולי אינו הגורם הישיר לעקשנותם. אולם, המשמעות הפשוטה של הפסוקים נראית כמקשרת את החיזוק גם לסרבנות וגם לעונש (ראה במיוחד את הדיון על שמות י':ב' להלן).</fn></li>
−
<li>Seforno charts somewhat of a middle ground in contending that although strengthening Paroh's heart insured his continued freedom of choice, the primary goal and hope was that at least the Egyptian people would repent sincerely.<fn>The basis for Seforno's thesis is the thrice repeated theme of "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'&#8207;" (<a href="Shemot7-3" data-aht="source">Shemot 7:5</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">14:4</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">14:18</a>). It is not clear, though, whether this is a goal or merely a result.</fn></li>
+
<li>ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.<fn>הבסיס לתזה של ספורנו הוא התמה שחוזרת שלוש פעמים&#160;"וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'&#8207;" (<a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ה'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>). אולם, לא ברור האם זוהי מטרה או רק תוצאה.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – This approach faces a significant challenge from the explicit objectives set forth in these verses of punishment and the Israelites recognizing Hashem. R. Yosef Albo, who understands the strengthening as a test, might explain that the verses are not presenting the goals but rather the resulting benefits if and when Paroh fails the test.<fn>See below for his similar quandary regarding Sichon.</fn> In contrast, <multilink><a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> reads into the text that punishing Paroh will lead to the repentance of his nation.<fn>The foundation for Seforno's reading is the thrice repeated theme of "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'&#8207;" – see above.</fn></point>
+
<point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.<fn>ראה להלן לספק דומה שלו בנוגע לסיחון.</fn> בניגוד לכך, <multilink><a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.<fn>הבסיס לקריאה של ספורנו היא התמה שחוזרת שלוש פעמים&#160;"וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'&#8207;" – ראה לעיל.</fn></point>
−
<point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> R. Yosef Albo explains that Hashem strengthened Paroh's will by causing him to attribute the Plagues to natural phenomena.<fn>Similarly, in the buildup to Yam Suf (Shemot 14:2-3), Hashem's commanding the Israelites to reverse course caused Paroh to think they were lost, and this strengthened his resolve. [See <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for other approaches as to what motivated the chase.] R. Albo references the verses in Vayikra 26 which speak of walking with Hashem "בְּקֶרִי". He explains them to mean that the person ascribes God's punishments to the natural course of events.
+
<point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.<fn>באופן דומה, בהתפתחות שמובילה לקריעת ים סוף (שמות י"ד:ב'-ג'), הציווי של ה' לבני ישראל לשנות מסלול גרמה לפרעה לחשוב שהם נאבדו, ודבר זה חיזק את ההחלטיות שלו. [ראה&#160;<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לגישות אחרות לגבי מה הניע את המרדף.] ר' אלבו מפנה לפסוקים בויקרא כ"ו שמדברים על ללכת עם ה' "בְּקֶרִי". הוא מסביר שכוונתם היא שהאדם מייחס את העונשים של ה' להתנהלות הטבעית של העולם.<br/> ראה לעיל שהעקדת יצחק אימץ את הצד של דרך הטבע מעמדתו של ר' יוסף אלבו (גם בנוגע לפרעה וגם בנוגע לסיחון). אולם, הם חולקים בנושא המכריע של כוונה. בעוד שר"י עראמה רואה את ה' כמשמר בלבד של הסדר הטבעי, לדעת ר"י אלבו ה' בכוונה תחילה (כמו הקריאה הפשוטה של הפסוקים) גורם לפרעה להיות עקשן יותר בכדי להוות משקל נגד לפחד מעונש. בהדגשת תכנית-העל האלוהית, דעת ר"י אלבו מקבילה לעמדת המורה שלו, הר"ן, שגם מחזיק בדעה שה' השתמש באמצעים טבעיים בכדי להקשות את לב פרעה – ראה&#160;&#160;<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> ו<a href="SHE14$" data-aht="page">ים סוף</a>.</fn> נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.</point>
−
<p>See above that the Akeidat Yitzchak adopted the natural order aspect of R. Yosef Albo's position (with regard to both Paroh and Sichon). However, they diverge on the critical issue of intent. While R"Y Arama views Hashem as merely preserving natural order, R"Y Albo has Hashem intentionally (like the simple meaning of the verses) making Paroh more stubborn to counterbalance the fear of punishment. In highlighting the Divine master plan, R"Y Albo parallels the position of his teacher, the Ran, who also maintains that Hashem used natural means to harden Paroh's heart – see <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> and <a href="SHE14$" data-aht="page">Yam Suf</a>.</p></fn> The other sources appear to understand that Hashem influenced Paroh's psyche in a more miraculous way.</point>
+
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.<fn>ספורנו מצטט מקבילה באיוב ב':ה'.</fn> בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.<fn>השווה רמב"ן שמות ט':י"ב שמסביר שחיזוק פרעה בידי ה' היה נצרך דווקא החל ממכת שחין, מכיוון שבנקודה זו חרטומי פרעה כבר לא היו נוכחים בכדי להציע תמיכה.</fn></point>
−
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – Seforno explains that Hashem needed to bolster Paroh's resolve after the Plague of Boils because this was the first plague to afflict Paroh's body.<fn>Seforno cites a parallel from Iyyov 2:5.</fn> Similarly, Maharal suggests that the second five plagues were more severe, as they came from the heavens, and this created the need for Hashem's active involvement.<fn>Cf. Ramban Shemot 9:12 who explains that Hashem's strengthening of Paroh was needed specifically starting from the Plague of Boils, because at this point Paroh's magicians were no longer present to offer support.</fn></point>
 
 
<point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul>
 
<point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul>
−
<li>R. Yosef ibn Shushan emphasizes that the entire process was intended to be educational and rehabilitative rather than vengeful.<fn>It is not clear how he would interpret <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn></li>
+
<li>ר' יוסף אבן שושן מדגיש שהתהליך כולו נועד להיות חינוכי ומשקם ולא נקמני.<fn>לא ברור איך הוא היה מסביר את שמות י':א'-ב'.</fn></li>
−
<li><multilink><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoShemot4-23" data-aht="source">שמות ד':כ"ג</a><a href="SefornoShemot7-4" data-aht="source">שמות פרק ז':ד'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> distinguishes between the first nine plagues which were intended to motivate repentance and the Plague of the Firstborn and the drowning in Yam Suf which were punitive and "measure for measure."<fn>See above for Seforno's interpretation of Shemot 10:1-2.</fn></li>
+
<li><multilink><a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">שמות ד':כ"ג</a><a href="SfornoShemot7-4" data-aht="source">שמות פרק ז':ד'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבדיל בין תשע המכות הראשונות שנועדו לעודד תשובה ומכת בכורות וההטבעה בים סוף שהיו למטרת ענישה "מידה כנגד מידה".<fn>ראה לעיל להסברו של ספורנו לשמות י':א'-ב'.</fn></li>
 +
</ul></point>
 +
<point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.<br/>
 +
<ul>
 +
<li>ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.</li>
 +
<li><multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,<fn>רעיון זה כבר מקוּדם בידי ר' נחמיה ב<multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>. ר' נחמיה מסביר שהפסוק בשמות ט':ט"ז אומר שה' שמר על פרעה בחיים כדי שפרעה יוכל להכריז על גדולת ה' ברחבי הארץ. השווה ראב"ע (פירוש ארוך וקצר שמות ט':ט"ז) שאומר שהמילה "סַפֵּר" בפסוק אינה מתייחסת לפרעה, אלא לאנשים בכלל שיספרו על גבורתו של ה' בהשמדת פרעה. ראב"ע (פירוש ארוך וקצר שמות י"ד:כ"ח ופירוש ארוך ט"ו:י"ט) מחזיק בדעה שפרעה טבע בים סוף.</fn> הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.<fn>פרקי דרבי אליעזר גומר את סיפורו בכך שאנשי נינוה חוזרים בסופו של דבר לדרכיהם הרעות ונבלעים על ידי האדמה, אך שותק בנוגע לגורלו של פרעה עצמו. גרסה מפורטת אפילו יותר של אגדה זו מופיעה ב<multilink><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">מדרש ויושע</a><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">[אוצר המדרשים (אייזנשטיין עמ' 154)]</a><a href="Midrash Vayosha" data-aht="parshan">אודות מדרש ויושע</a></multilink> ומסיימת בכך שפרעה מוצב באופן קבוע בשערי גיהינום כדי להוכיח את מלכי העולם על כך שלא למדו מהדוגמא האישית שלו וחזרו בתשובה. ראה גם את המקורות הנוספים שמצוטטים בתורה שלמה שמות י"ד:כ"ח הערה 186.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> This approach is unique in maintaining that Hashem expended considerable efforts to get Paroh and the Egyptians to repent. It must therefore wrestle with the question of whether these efforts bore any fruit, and why Hashem would do this while simultaneously announcing that Paroh was not going to change his path.
+
<point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Seforno attempts to address this question by positing that it was not really Paroh but the Egyptians who were the main focus of the educational process of the plagues. According to Seforno, even the drowning of the Egyptian army at Yam Suf was intended to motivate the repentance of the remainder of the Egyptian nation who remained in Egypt.</li>
+
<li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn>ראה לעיל שפירוש זה אומץ בידי העקדת יצחק. אולם, העקדת יצחק אינו מקבל את התזה הנוספת של ר' אלבו שהמטרה בטקטיקה זו הייתה לוודא שלסיחון הייתה בחירה חופשית. ראה להלן לקשיים הטבועים ברכיב נוסף זה. להצעות מקבילות בנוגע לגורמים שהובילו לפרעה לטבוע בים סוף, ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>.</fn> הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.<fn>כדי שההקבלה תהיה מדויקת, ר' יוסף אלבו אמור להחזיק בדעה שחטאו של סיחון היה שהחליט בסופו של דבר לתקוף את בני ישראל (השווה רמב"ם לעיל שהיה זה על פעולות אחרות, קדומות יותר), מכיוון שאחרת הבחירה החופשית של סיחון אינה קשורה לחטא שבגללו נענש. עמדתו של ר' אלבו, לעומת זאת, אינה לגמרי ברורה בנושא זה.</fn> מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,<fn>בכדי ליצור התאמה את המילים "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" בדברים ב':ל' עם הסברו, כנראה שר"י אלבו בהכרח מבין את הפסוק כמתייחס לרווחים שצמחו מכך שלסיחון הוענקה בחירה חופשית והוא נכשל במבחן, ולא למטרה המקורית. ראה לעיל לבעיות הדומות שעמם התמודד בנוגע לפרעה ושמות י':א'-ב'.</fn> ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.<fn>ר"י אלבו מניח שתמיד היה מתוכנן שארצו של סיחון תיכבש בידי בני ישראל, גם לולא היה סיחון תוקף. במובן זה, הוא הולך בעקבות רמב"ן במדבר כ"א:כ"א,ל"א:כ"ג בניגוד לאבן כספי בדברים ב':כ"ו.</fn></li>
−
<li><multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> goes a great distance further and presents Paroh himself as a paradigm of repentance and as a proof for all-time of its redemptive powers ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). Pirkei DeRabbi Eliezer presents a fantastic account of Paroh surviving the drowning of his army at Yam Suf,<fn>This notion is advanced already by R. Nechemyah in the <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">Mekhilta DeRabbi Yishmael</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">Mekhilta Beshalach Vayehi 6</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">About the Mekhilta DeRabbi Yishmael</a></multilink>. R. Nechemyah interprets the verse in Shemot 9:16 as saying that Hashem kept Paroh alive so that Paroh could proclaim the glory of God throughout the land. Cf. Ibn Ezra (Long and Short Commentaries Shemot 9:16) who says that the word "סַפֵּר" in the verse refers not to Paroh, but rather to people in general who will recount Hashem's might in destroying Paroh. Ibn Ezra (Long and Short Commentaries Shemot 14:28 and Long Commentary 15:19) maintains that Paroh drowned in Yam Suf.</fn> becoming the king of Nineveh, and leading its <i>ba'al teshuvah</i> movement in the time of Yonah centuries later.<fn>Pirkei DeRabbi Eliezer concludes its story with the people of Nineveh ultimately returning to their evil ways and being swallowed up by the earth, but it is silent regarding Paroh's own fate. An even more elaborate version of this legend appears in <multilink><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">Midrash Vayosha</a><a href="MidrashVayosha" data-aht="source">Otzar HaMidrashim (Eisenstein p.154)</a><a href="Midrash Vayosha" data-aht="parshan">About Midrash Vayosha</a></multilink> and it ends with Paroh permanently stationed at the gates of hell to rebuke the kings of the world as to why they didn't learn from his example and repent. See also the additional sources cited in Torah Sheleimah Shemot 14:28 note 186.</fn></li>
+
<li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>סביר שעמי כנען היו אשמים בביצוע עבירות קודם כן שלא היו קשורות לבני ישראל.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>נראה שזוהי הקריאה הפשוטה של "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" בדברים ב':ל'. נראה שר' יוסף אבן שושן מחזיק בדעה שעמי כנען לא היו יכולים לבחור בשלום והיו צריכים להיות מושמדים.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>סיחון</b> – There are two different understandings of the circumstances of this case:
+
<point><b>עמי כנען</b> – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.<fn>ראה לעיל. לשיטת ר' אלבו, סביר שהכנענים נענשו על התקפת בני ישראל, והקשחת ההחלטיות שלהם הייתה כדי להוות משקל נגד לפחדים הטבעיים שלהם. בניגוד לכך, ר' יוסף אבן שושן היה סובר שהם נענשו על החטאים הלא קשורים שעשו וחיזוק לבבם נועד להפוך את הכיבוש לפשוט יותר.</fn> <multilink><a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">במדבר כ"ג:כ"ב</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,&#160;לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם <a href="Yehoshua11-20" data-aht="source">יהושע י"א:כ'</a>.</point>
−
<ul>
+
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.<fn>ראה&#160;<multilink><a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">דברים א':מ"ה</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> בנוגע לבני עלי.</fn></point>
−
<li>Parallel to Paroh - R. Yosef Albo says that Hashem's command to Moshe to avoid clashes with the neighboring nations of Edom, Moav, and Ammon misled Sichon<fn>According to R"Y Albo, the command initially puzzled Moshe and the Israelites who could not fathom its purpose. Cf. the Ran's position that Moshe and the Israelites did not originally understand the purpose of the three day ruse and the command to borrow vessels - see <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a>, and <a href="Moshe" data-aht="page">Moshe</a>.</fn> into believing that the Israelites were too weak to withstand his army.<fn>See above that this interpretation was adopted by the Akeidat Yitzchak. However, the Akeidat Yitzchak does not espouse R. Albo's additional thesis that the goal of the tactic was to ensure that Sichon had freedom of choice. See below for the difficulties inherent in this additional element. For parallel suggestions regarding the factors which caused Paroh to drown in Yam Suf, see <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a>.</fn> He further explains that this tactic was needed as a counterweight to the news of Hashem's miracles which had frightened Sichon. Thus, similar to the case of Paroh, Hashem's strengthening of Sichon's heart balanced the scales and provided him with freedom of choice.<fn>For the parallel to be precise, R. Yosef Albo should maintain that Sichon's sin was in ultimately deciding to attack the Children of Israel (cf. Rambam above that it was for other prior actions), as otherwise Sichon's free choice is unconnected to the sin for which he is being punished. R. Albo's position, though, is not completely clear on this matter.</fn> As the Torah, though, states explicitly that the goal of the strengthening was to enable Sichon's destruction,<fn>In order to harmonize the words "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30 with his interpretation, R"Y Albo must apparently read the verse as speaking of the benefits that accrued from Sichon being granted free will and failing the test, rather than as the original objective. See above for the similar problem he faces with regard to Paroh and Shemot 10:1-2.</fn> R. Albo adds that had Sichon not attacked, it would have taken much longer to conquer his land.<fn>R"Y Albo assumes that the land of Sichon was always intended to be conquered by the Children of Israel, even had Sichon not attacked. In this regard, he follows Ramban Bemidbar 21:21,31:23, as opposed to Ibn Kaspi Devarim 2:26.</fn></li>
+
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.</point>
−
<li>Contrast to Paroh - R. Yosef ibn Shushan contends that Sichon and Og were deserving of death as they were part of the seven Canaanite nations,<fn>The nations of Canaan were presumably guilty of previously committed sins unrelated to the Children of Israel.</fn> and not because of their actions toward the Israelites. Thus, he argues that Hashem's strengthening of his will was merely the means to get Sichon out of his fortified city and facilitate his destruction,<fn>This seems to be the simple reading of "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" in Devarim 2:30. R. Yosef ibn Shushan appears to be of the opinion that the Canaanite nations could not sue for peace and needed to be destroyed.</fn> and is completely disconnected from the objectives of strengthening Paroh's will.</li>
+
<point><b>אוניברסליות</b> – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה&#160;<a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">ספורנו</a>.<fn>השווה את הרושם ההפוך שניתן בידי התנחומא ורש"י שנידונו לעיל.</fn></point>
−
</ul></point>
 
−
<point><b>עמי כנען</b> – R. Yosef Albo and R. Yosef ibn Shushan would likely explain in similar fashion to their understandings of the case of Sichon.<fn>See above. According to R. Albo, the Canaanites were likely punished for attacking the Israelites, and the stiffening of their resolve was to counterbalance their natural fears. In contrast, R. Yosef ibn Shushan would maintain that they were punished for their own unrelated sins and the strengthening of their hearts was to make the conquest simpler.</fn> <multilink><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBemidbar23-22" data-aht="source">במדבר כ"ג:כ"ב</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, though, posits that the original plan was for a bloodless conquest, with the Canaanites fleeing rather than being wiped out. It is unclear Seforno's position can be reconciled with <a href="Yehoshua11-20" data-aht="source">יהושע י"א:כ'</a>.</point>
 
−
<point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – These verses are difficult for this approach, and it would have to maintain that these too are cases of insincere repentance.<fn>See <multilink><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Seforno</a><a href="SefornoDevarim1-45" data-aht="source">Devarim 1:45</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">About R. Ovadyah Seforno</a></multilink> regarding the sons of Eli.</fn></point>
 
−
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – This position maintains that the Gates of Repentance not only always remain open, as per the verses in Yechezkel and other Biblical examples, but that Hashem levels the playing field to give sinners a fair chance.</point>
 
−
<point><b>אוניברסליות</b> – While most commentators appear to be mainly concerned with the philosophical questions the story raises, Seforno goes out of his way to show that Hashem does not discriminate against non-Jews, and they also are granted the option of repentance. This is consistent with Seforno's general tendencies throughout his commentary – see <a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">ספורנו</a>.<fn>Cf. the opposite impression given by the Tanchuma and Rashi discussed above.</fn></point>
 
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 12:11, 28 January 2023

הקשיית לבבות

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.

פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.

הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?

פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:

דיכוי בחירה חופשית

הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1

חטאים חמורים

עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3

מקורות:שמות רבהה':ז'ו':א'אודות שמות רבה, לקח טובשמות ד':כ"אאודות ר' טוביה בן אליעזר, רמב"םהלכות תשובה ו':ג'שמונה פרקים פרק ח'אודות ר' משה בן מיימון,4 רלב"גשמות ז'מלחמות ה' ד':ו'אודות ר' לוי בן גרשום, אברבנאלשמות ז' התשובה הא'אודות ר' יצחק אברבנאל
חטאי פרעה והמצרים – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
  • רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
  • חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
סיחון ועמי כנען לעומת פרעה – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים בויקרא י"ח:ג'.7
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רמב"םהלכות תשובה ו':ג'שמונה פרקים פרק ח'אודות ר' משה בן מיימון,8 רד"קשמואל א' ב':כ"האודות ר' דוד קמחי, ורלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשום קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.
"אתה נותן יד לפושעים" – העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.
מי הקשה את לב פרעה? העקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).9 הלקח טובשמות ז':י"גשמות ז':כ"בשמות ט':ז'אודות ר' טוביה בן אליעזר10 ורלב"גשמות ט':ז'שמות ט':ל"האודות ר' לוי בן גרשום מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,11 בדיוק כפי שהבטיח שיעשה בשמות ד':כ"א וז':ג' עוד לפני שהמכות החלו.12
מטרת המכות – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.
לשם מה ההצגה והתהליך הממושך? רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,13 וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.14 בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.
נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה? בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.15
איך הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.16

הזדמנויות מבוזבזות

לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.

מקורות:תנחומאוארא ג'אודות התנחומא, שמות רבהי"א:א'י"א:ו'י"ג:ג'אודות שמות רבה17
מי הקשה את לב פרעה ומתי? מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,18 וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.19 אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה20 מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.21
מדוע נענש פרעה? לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה ראב"דתשובה ו':ה'אודות ר' אברהם בן דוד שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.22
מטרת המכות – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎23
סיחון ועמי כנען – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.24
"אתה נותן יד לפושעים" – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.25

עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית

תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.

מקורות:רש"ישמות ז':ג'אודות ר' שלמה יצחקי,26 אברבנאלשמות ז' התשובה הב'אודות ר' יצחק אברבנאל
מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה? ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:
  • אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
  • אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומאוארא י"זאודות התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
מי הקשה את לב פרעה ומתי?
  • לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
  • רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה
  • חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
  • לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – לשיטת רלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשום בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.34 רש"ישמואל א' ב':כ"האודות ר' שלמה יצחקי, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.
"אתה נותן יד לפושעים" – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.35
מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.36 הוא מוסיף, בהתבסס על הבבלי יבמותס"ג.אודות הבבלי שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.37
יחס לגויים – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.38 להרחבה, ראה רש"י.

לא מנע בחירה חופשית

ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎39

חיזוק לאפשר הישרדות

"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40

מקורות:ר' סעדיה גאוןרס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'אודות ר' סעדיה גאון,41 בעלי התוספותכ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'אודות בעלי התוספות, חזקונישמות ד':כ"אאודות ר' חזקיה בן מנוח42
מי הקשה את לב פרעה ומתי? תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.43
כיצד הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..
לשם מה התהליך הממושך? עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.44
גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').45
סיחון ועמי כנען – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען46 היא מה שהצריך את חיזוק לבם.
בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:
  • "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
  • "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
  • "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
"אתה נותן יד לפושעים" – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.

דרך הטבע בלבד

ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.

מקורות:עקדת יצחקעקידת יצחק שמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה,48 אברבנאלשמות ז' התשובה הג'אודות ר' יצחק אברבנאל, מעשי ה'מעשי מצרים י"אאודות ר' אליעזר אשכנזי, הואיל משהשמות י':א'אודות ר' משה יצחק אשכנזי
מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי? גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.49 לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.50 אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.
מטרת התהליך הממושך
  • ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
  • ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
סיחון – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.52
עמי כנען – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.53
בני ישראל בתקופת אליהו – ראה רלב"גמלכים א' י"ח:ל"זאודות ר' לוי בן גרשום שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.

ניב ציורי בלבד

הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54

מקורות:אבן עזראדברים ה':כ"וישעיהו ס"ג:י"זאודות ר' אברהם אבן עזרא,55 דעות אחדות המצוטטות במאיריחיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)אודות ר' מנחם המאירי,56 ר' יוסף אבן כספיר"י אבן כספי שמות ז':ג'ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"זאודות ר' יוסף אבן כספי, ביאורשמות ז':ג'אודות משה מנדלסוןאודות נתיבות השלום, שד"לשמות ז':ג'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, מ"ד קאסוטושמות ד':כ"אאודות פרופ' משה דוד קאסוטו
מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?
  • רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
  • שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משהשמות י':א'אודות ר' משה יצחק אשכנזי, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
  • המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
מעבר באמצע המכות – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.
ים סוף – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.
מטרת התהליך הממושך – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.61
סיחון ועמי כנען – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רלב"גשמואל א' ב':כ"האודות ר' לוי בן גרשום מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.

העצמת בחירה חופשית

ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62

מקורות:ר' יוסף אלבוספר העיקרים ד':כ"האודות ר' יוסף אלבו, ר' יוסף אבן שושןר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')אודות ר' יוסף אבן שושן, ספורנושמות ד':כ"אשמות ז':ג'אודות ר' עובדיה ספורנו,63 מהר"לגבורות ה' ל"אאודות ר' יהודה ליווא מפראג
מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים
  • ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
  • בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
  • ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
הסבר מחדש לשמות י':א'-ב' – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.67 בניגוד לכך, ספורנושמות י':א'אודות ר' עובדיה ספורנו מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.68
איך הוקשה לב פרעה? ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.69 נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.
מעבר באמצע המכות – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.70 בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.71
מטרת המכות והתהליך הממושך
האם היו תוצאות חיוביות? גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.
  • ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
  • פרקי דרבי אליעזר(היגר) מ"באודות פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
סיחון – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:
  • מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
  • ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.
עמי כנען – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.83 ספורנובמדבר כ"ג:כ"באודות ר' עובדיה ספורנו, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם יהושע י"א:כ'.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.84
"אתה נותן יד לפושעים" – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.
אוניברסליות – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה ספורנו.85
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Hardened_Hearts/2/he&oldid=75951&useskin=vector"