Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
|||
| (11 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 2: | Line 2: | ||
<page type="Approaches"> | <page type="Approaches"> | ||
| − | <h1>הקשיית | + | <h1>הקשיית לבבות</h1> |
<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div> | <div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div> | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
| Line 10: | Line 10: | ||
<p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div> | <p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div> | ||
<p>פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:</p> | <p>פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:</p> | ||
| − | |||
<approaches> | <approaches> | ||
| − | <category | + | <category>דיכוי בחירה חופשית |
<p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>השווה את השאלה הכפולה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים וניצול מצרים</a> ביחס להצדקה של המעשה והרווח מכך שנעשה באופן כזה.</fn></p> | <p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>השווה את השאלה הכפולה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים וניצול מצרים</a> ביחס להצדקה של המעשה והרווח מכך שנעשה באופן כזה.</fn></p> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>חטאים חמורים |
<p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>ראה להלן לדעה החולקת של ראב"ד שפרעה אכן היה יכול לחמוק מעונש אילו היה שומע לאזהרותיו של משה.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>ראה להלן שלשיטת הרמב"ם היה זה יכול להיות חלק מהעונש עצמו. ראה להלן גם לנקודת המבט ההפוכה לחלוטין של פרקי דרבי אליעזר שפרעה נעשה נער פוסטר ליכולת ולכוח של התשובה בכל מצב שהוא.</fn></p> | <p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>ראה להלן לדעה החולקת של ראב"ד שפרעה אכן היה יכול לחמוק מעונש אילו היה שומע לאזהרותיו של משה.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>ראה להלן שלשיטת הרמב"ם היה זה יכול להיות חלק מהעונש עצמו. ראה להלן גם לנקודת המבט ההפוכה לחלוטין של פרקי דרבי אליעזר שפרעה נעשה נער פוסטר ליכולת ולכוח של התשובה בכל מצב שהוא.</fn></p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>עמדת הרמב"ם מעובדת על ידי המאירי בחיבור התשובה א':ו' (עמודים 147-152). המאירי מציע שזו גם אולי עמדת ה<multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>עמדת הרמב"ם מעובדת על ידי המאירי בחיבור התשובה א':ו' (עמודים 147-152). המאירי מציע שזו גם אולי עמדת ה<multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> |
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים: | <point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים: | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 24: | Line 23: | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>ראוי לציין שהעונשים גם של המצרים וגם של עמי כנען כבר מועמדים זה לצד זה בברית בין הבתרים בבראשית ט"ו.</fn></point> | <point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>ראוי לציין שהעונשים גם של המצרים וגם של עמי כנען כבר מועמדים זה לצד זה בברית בין הבתרים בבראשית ט"ו.</fn></point> | ||
| − | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>ראה בדומה את ר' אלעזר בבלי ברכות ל"א ע"ב ביחס לדברי אליהו.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>ראה בדומה את ר' אלעזר בבלי ברכות ל"א ע"ב ביחס לדברי אליהו.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point> | ||
| − | <point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>השווה תנחומא ושמות רבה להלן.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>אולם, לא כל הערותיו של הלקח טוב הן עקביות. ראה <multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">כאן</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source"> | + | <point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>השווה תנחומא ושמות רבה להלן.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>אולם, לא כל הערותיו של הלקח טוב הן עקביות. ראה <multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">כאן</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">שמות ח':כ"ח</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>הקושי עם הפירוש- מחדש הזה הוא שפירוש זה לא מסביר בצורה שמניחה את הדעת מדוע הפסוקים בחמש המכות האחרונות מזכירים את תפקידו של ה' בפירוש בעוד שהפסוקים בחמש המכות הראשונות אינם עושים זאת.</fn> בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>לחילופין, פשוט לא היה צורך בהתערבות ה' במהלך חמש המכות הראשונות, מכיוון שפרעה הקשה את לבו בעצמו. זהו האופן שבו ר' שמואל אשכנזי בספרו יפה עיניים (פרשת בא, עמ' 50א') מגן על הרמב"ם.</fn></point> |
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point> | <point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point> | ||
| − | <point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>בכך הרמב"ם מתייחס לקושי הנוסף מדוע התורה צריכה ליידע את הקורא שה' השתלט על נפשו של פרעה. השווה נחום סרנא, Exploring Exodus (ניו יורק 1996): 65 שמציע שהתורה לועגת לטענותיו של פרעה לאלוהות בכך שהיא מראה שהוא אינו יכול אפילו לשלוט על לבו שלו (שהאמינו אז שזהו מקום מושבו של אלוהותו) וראה רמב"ן שמות י':א'-ב' "כי אני מצחק בו". לדיונים מהתקופה האחרונה על ההקשר המצרי של סיפורינו והרמז האפשרי ב" | + | <point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>בכך הרמב"ם מתייחס לקושי הנוסף מדוע התורה צריכה ליידע את הקורא שה' השתלט על נפשו של פרעה. השווה נחום סרנא, Exploring Exodus (ניו יורק 1996): 65 שמציע שהתורה לועגת לטענותיו של פרעה לאלוהות בכך שהיא מראה שהוא אינו יכול אפילו לשלוט על לבו שלו (שהאמינו אז שזהו מקום מושבו של אלוהותו) וראה רמב"ן שמות י':א'-ב' "כי אני מצחק בו". לדיונים מהתקופה האחרונה על ההקשר המצרי של סיפורינו והרמז האפשרי ב"כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" לאמונה המצרית בשקילת הלב לאחר המוות, ראה נ. שופק, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 וגם D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.<br/>בנוגע לכך שה' מיידע את משה מראש, ראה רמב"ן שמות ד':כ"א שמציע שהיה צורך להרגיע את משה "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>ראה גם רלב"ג ב<a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a> שראיית ההקשיה של לב פרעה ועונשו החוזר עזרה להשריש במחשבתם של בני ישראל את האמונה בה', והשווה הסברו של <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">אור ה' ג':ב':ב':ב'</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink> ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point> |
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>כאשר הרמב"ם מדבר כאן על איבוד היכולת לעשות "תשובה", לא ברור האם הוא מתכוון בפשטות לאזלות יד טכנית להחליף כיוון ולחמוק מעונש או באופן עמוק יותר להסרת היכולת לעבור שינוי דתי של ההתנהגות והאישיות (השווה רש"י ואברבנאל להלן). לזה האחרון יהיו השלכות גם לעולם הבא (השווה מדרש ויושע להלן), אך רמב"ם מתייחס בפירוש להשפעה של חוסר היכולת לשוב רק לגבי עונש בעולם הזה.</fn></point> | <point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>כאשר הרמב"ם מדבר כאן על איבוד היכולת לעשות "תשובה", לא ברור האם הוא מתכוון בפשטות לאזלות יד טכנית להחליף כיוון ולחמוק מעונש או באופן עמוק יותר להסרת היכולת לעבור שינוי דתי של ההתנהגות והאישיות (השווה רש"י ואברבנאל להלן). לזה האחרון יהיו השלכות גם לעולם הבא (השווה מדרש ויושע להלן), אך רמב"ם מתייחס בפירוש להשפעה של חוסר היכולת לשוב רק לגבי עונש בעולם הזה.</fn></point> | ||
| − | <point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". ראה רמב"ן שמות י"ד:ד' "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". השווה פסבדו-פילון בקדמוניות המקרא י':ו' "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." | + | <point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". ראה רמב"ן שמות י"ד:ד' "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". השווה פסבדו-פילון בקדמוניות המקרא י':ו' "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." אולם ראה את הדיון על דעת הר"ן ב<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לאפשרות החילופית שה' הקשה את לב פרעה בדרך הטבע.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>הזדמנויות מבוזבזות |
<p>לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.</p> | <p>לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">וארא ג'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא | + | <mekorot><multilink><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera3" data-aht="source">וארא ג'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah11-1" data-aht="source">י"א:א'</a><a href="ShemotRabbah11-6" data-aht="source">י"א:ו'</a><a href="ShemotRabbah13-3" data-aht="source">י"ג:ג'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink><fn>דבר זה גם יכול להיות הכוונה בהבחנת ה<multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> בין לפני ואחרי חתימת הדין.</fn></mekorot> |
| − | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,<fn>בנוגע ל" | + | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,<fn>בנוגע ל"וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" בשמות ח':י"א, ראה את הדעות של שכל טוב, רשב"ם וראב"ע בפירוש הקצר שלו.</fn> וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.<fn>אולם, ראה שני קטעים ב<multilink><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah13-4" data-aht="source">י"ג:ד'</a><a href="ShemotRabbah13-6" data-aht="source">י"ג:ו'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> שמהם משתמע שהיו הזדמנויות לשוב אפילו במהלך חמש המכות האחרונות.</fn> אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה<fn>ראה גם שמות י"ג:ט"ו.</fn> מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.<fn>אולם ראה רשב"ם בשמות י':א' וספורנו שמות ט':ל"ג שמסבירים שגם כאן ה' היה מעורב. רשב"ם וספורנו חולקים האם הקשיית לב פרעה בידי ה' שמתוארת בי':א' מתייחסת לזמן שאחר מכת שחין או ברד.</fn></point> |
<point><b>מדוע נענש פרעה?</b> לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה <multilink><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">ראב"ד</a><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">תשובה ו':ה'</a><a href="R. Avraham b. David (Raavad)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן דוד</a></multilink> שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.<fn>ראה גם רש"י להלן "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי". לשיטת ראב"ד, פרעה לא היה אשם בשעבוד של בני ישראל מכיוון שהוא פשוט מילא אחר הגזירה האלוהית של ברית בין הבתרים. הוא נחשב כנושא באחריות רק על אי המילוי של הוראות ה' לשחרר את העם. לעוד, ראה <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a>.</fn></point> | <point><b>מדוע נענש פרעה?</b> לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה <multilink><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">ראב"ד</a><a href="RaavadTeshuvah6-5" data-aht="source">תשובה ו':ה'</a><a href="R. Avraham b. David (Raavad)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם בן דוד</a></multilink> שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.<fn>ראה גם רש"י להלן "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי". לשיטת ראב"ד, פרעה לא היה אשם בשעבוד של בני ישראל מכיוון שהוא פשוט מילא אחר הגזירה האלוהית של ברית בין הבתרים. הוא נחשב כנושא באחריות רק על אי המילוי של הוראות ה' לשחרר את העם. לעוד, ראה <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a>.</fn></point> | ||
| − | <point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎<fn>למשחקי מילים אפשריים נוספים, ראה את מאמרו של נתנאל הלפגוט <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf | + | <point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎<fn>למשחקי מילים אפשריים נוספים, ראה את מאמרו של נתנאל הלפגוט <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf">"שתי מלים מנחות בסיפור יציאת מצרים"</a>, מגדים כ"ב (1994): 81-83.</fn></point> |
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point> | <point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point> | ||
| − | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn>ראה <multilink><a href=" | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn>ראה <multilink><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar42" data-aht="source">מב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> ו<multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, וכמו כן ה<multilink><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">רי"ד</a><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">ישעיהו ו':ט'-י'</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>.</fn></point> |
| − | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn>ראה ספרי ו<a href="TanchumaTzav5" data-aht="source">תנחומא צו ה'</a>.</fn></point> | + | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn>ראה ספרי במדבר ו<a href="TanchumaTzav5" data-aht="source">תנחומא צו ה'</a>.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה">עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית | + | <opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה"> |
| + | עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית | ||
<p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p> | <p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>רוב כתבי היד וגרסאות מודפסות של רש"י מכילים צורה כלשהי של "שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב". אולם, באחת ההדפסות המוקדמות ביותר של רש"י,  <a href="RashiGuadalajaraShemot7-3" data-aht="source">דפוס ואדי אלחגארה רל"ו</a>, מופיע "שאין לו נחת רוח באותות לתת לו לב שלם לשוב", ובהדפסת זמורה 1492 גם מופיע "באותות". גרסה זו נותנת משמעות שונה לחלוטין לאמירה של רש"י. לפי גרסה זו, רש"י אינו מדבר על היכולת של לא-יהודים לחזור בתשובה, אלא רק על הסבירות שנפלאות המכות ישדלו את פרעה לחזור בתשובה. הגרסאות השונות יכולות להיות תוצר הטעות של מעתיק לא זהיר שהגיעה בעקבות דמיון אורתוגרפי בין האותיות "מ" ו"ת" במלה "באומות / באותות". לחילופין, לעומת זאת, דבר זה יכול להיות תוצאה של צנזורה או רגישות לביקורת על לא-יהודים. באופן מעניין, בחלק מההדפסות המאוחרות (והרווחות) של רש"י מופיע "באומות עובדי עבודה זרה" שאולי משקף ניסיון חלופי להגביל את הפוגעניות כלפי לא-יהודים שנמצאת בפירושו של רש"י.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">שמות ז' התשובה הב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>רוב כתבי היד וגרסאות מודפסות של רש"י מכילים צורה כלשהי של "שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב". אולם, באחת ההדפסות המוקדמות ביותר של רש"י,  <a href="RashiGuadalajaraShemot7-3" data-aht="source">דפוס ואדי אלחגארה רל"ו</a>, מופיע "שאין לו נחת רוח באותות לתת לו לב שלם לשוב", ובהדפסת זמורה 1492 גם מופיע "באותות". גרסה זו נותנת משמעות שונה לחלוטין לאמירה של רש"י. לפי גרסה זו, רש"י אינו מדבר על היכולת של לא-יהודים לחזור בתשובה, אלא רק על הסבירות שנפלאות המכות ישדלו את פרעה לחזור בתשובה. הגרסאות השונות יכולות להיות תוצר הטעות של מעתיק לא זהיר שהגיעה בעקבות דמיון אורתוגרפי בין האותיות "מ" ו"ת" במלה "באומות / באותות". לחילופין, לעומת זאת, דבר זה יכול להיות תוצאה של צנזורה או רגישות לביקורת על לא-יהודים. באופן מעניין, בחלק מההדפסות המאוחרות (והרווחות) של רש"י מופיע "באומות עובדי עבודה זרה" שאולי משקף ניסיון חלופי להגביל את הפוגעניות כלפי לא-יהודים שנמצאת בפירושו של רש"י.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">שמות ז' התשובה הב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> | ||
| Line 48: | Line 48: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li> | <li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li> | ||
| − | <li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא | + | <li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י<fn>ראה הערה לעיל שחלק מההדפסות המאוחרות יותר של רש"י הגבילו את אמירותיו לעובדי אלילים בלבד.</fn> מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul> | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul> | ||
| Line 58: | Line 58: | ||
<li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn>השווה <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> שהאשורים בסופו של דבר חזרו למעשיהם הרעים והתנהגו באופן גרוע אפילו יותר.</fn></li> | <li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn>השווה <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> שהאשורים בסופו של דבר חזרו למעשיהם הרעים והתנהגו באופן גרוע אפילו יותר.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.<fn>דבר זה גם נכון לגבי עובדי הבעל בתקופת אליהו, ואולי גם לעם בתקופת ישעיהו.</fn> <multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.</point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn>ראה לעיל שזהו האופן בו אברבנאל מפרש את ירמיהו י"ח:ז'-ח'.</fn></point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn>ראה לעיל שזהו האופן בו אברבנאל מפרש את ירמיהו י"ח:ז'-ח'.</fn></point> | ||
| − | <point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn>ראה <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>, והשכתוב ב<a href="4Q422" data-aht="source">4Q422 III:7</a>, והשווה לעמדת ספורנו להלן.</fn> הוא מוסיף, בהתבסס על ה<multilink><a href="Yevamot63a" data-aht="source">בבלי יבמות</a><a href="Yevamot63a" data-aht="source"> | + | <point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn>ראה <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>, והשכתוב ב<a href="4Q422" data-aht="source">4Q422 III:7</a>, והשווה לעמדת ספורנו להלן.</fn> הוא מוסיף, בהתבסס על ה<multilink><a href="Yevamot63a" data-aht="source">בבלי יבמות</a><a href="Yevamot63a" data-aht="source">ס"ג.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.<fn>ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a> לעוד על ראייתו באופן כללי את מטרת העולם והתורה.</fn></point> |
<point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn>השווה ספורנו להלן.</fn> להרחבה, ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a>.</point> | <point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn>השווה ספורנו להלן.</fn> להרחבה, ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a>.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category | + | <category>לא מנע בחירה חופשית |
<p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p> | <p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>חיזוק לאפשר הישרדות |
<p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>השווה <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink> שמחזיק בעמדה הקוטבית כמעט שמשמעות הביטוי היא שה' שלח נגעים חמורים ללבו של פרעה (בדומה ל "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּך" בשמות ט':י"ד), אבל פרעה בכל אופן סירב לשלוח את העם. הפסוקים שמדברים על כך שפרעה מחזק את לבו בעצמו מהווים קושי לעמדה זו, כמו גם הפסוקים בסיחון ובעמי כנען (במקרים אלה אין נגעים ידועים שעליהם אפשר לדבר).</fn></p> | <p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>השווה <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink> שמחזיק בעמדה הקוטבית כמעט שמשמעות הביטוי היא שה' שלח נגעים חמורים ללבו של פרעה (בדומה ל "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּך" בשמות ט':י"ד), אבל פרעה בכל אופן סירב לשלוח את העם. הפסוקים שמדברים על כך שפרעה מחזק את לבו בעצמו מהווים קושי לעמדה זו, כמו גם הפסוקים בסיחון ובעמי כנען (במקרים אלה אין נגעים ידועים שעליהם אפשר לדבר).</fn></p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn>העמדה של ר' סעדיה מופיעה גם בקטע גניזה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות ז':ג'), ומצוטטת בפירוש אנונימי (ראה פירושו של ר' סעדיה בשמות י"ד:י"ז). ראה להלן להסברים חלופיים של ר' סעדיה שמצוטטים על ידי המאירי ובקטעי גניזה. למקומות אחרים בהם ר' סעדיה מאמץ את העמדה של חסינות הבחירה החופשית, ראה <a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">ר' סעדיה גאון</a>, ולאופן שבו מבין ר' סעדיה את "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ " בתהילים ק"ה:כ"ה ראה <a href="New King or Dynasty" data-aht="page">מלך חדש או שושלת חדשה?</a>.</fn> <multilink><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">בעלי התוספות</a><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">כ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink><fn>עיין גם בפירוש <a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">ישועה הקראי</a>.</fn></mekorot> | + | <mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn>העמדה של ר' סעדיה מופיעה גם בקטע גניזה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות ז':ג'), ומצוטטת בפירוש אנונימי (ראה פירושו של ר' סעדיה בשמות י"ד:י"ז). ראה להלן להסברים חלופיים של ר' סעדיה שמצוטטים על ידי המאירי ובקטעי גניזה. למקומות אחרים בהם ר' סעדיה מאמץ את העמדה של חסינות הבחירה החופשית, ראה <a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">ר' סעדיה גאון</a>, ולאופן שבו מבין ר' סעדיה את "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ" בתהילים ק"ה:כ"ה ראה <a href="New King or Dynasty" data-aht="page">מלך חדש או שושלת חדשה?</a>.</fn> <multilink><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">בעלי התוספות</a><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">כ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink><fn>עיין גם בפירוש <a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">ישועה הקראי</a>.</fn></mekorot> |
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn>ר' סעדיה (שמצוטט בפירוש אנונימי – ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז) מוסיף שחיזוק לב פרעה בפתיח לטביעתו בים סוף נצרכה כדי שלא יגווע מעמוד הענן והאש.</fn></point> | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn>ר' סעדיה (שמצוטט בפירוש אנונימי – ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז) מוסיף שחיזוק לב פרעה בפתיח לטביעתו בים סוף נצרכה כדי שלא יגווע מעמוד הענן והאש.</fn></point> | ||
<point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point> | <point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point> | ||
| Line 76: | Line 76: | ||
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/> | <point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn>ר' סעדיה מפרש אם כן את " | + | <li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn>ר' סעדיה מפרש אם כן את "הֲסִבֹּתָ" בתור פועל בעתיד ו"אֲחֹרַנִּית" בתור תואר המתאר את הלב. רד"ק בספר השורשים ד"ה אחר מצטט את אביו שמסביר באופן דומה שאליהו מבקש מה' להפוך את לב העם, אך הוא מבין את "אֲחֹרַנִּית" בתור תואר הפועל.</fn></li> |
<li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li> | <li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li> | ||
<li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li> | <li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li> | ||
| Line 82: | Line 82: | ||
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>דרך הטבע בלבד |
<p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p> | <p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn>ר' יצחק עראמה לא היה הראשון להציע פירוש זה. עמדה דומה מצוטטת בשם ר' סעדיה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז). בנוסף, כפי שמעיר העקדת יצחק עצמו, ר' יוסף אלבו מסביר באופן דומה את התהליך בו מתרחשת הקשיית הלב של האדם. אולם, ר' אלבו נחלק בכך שהוא סובר שה' מתערב בכוונה תחילה בכדי לשמֵר את הבחירה החופשית של האדם – ראה להלן.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">שמות ז' התשובה הג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי מצרים י"א</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>, <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn>ר' יצחק עראמה לא היה הראשון להציע פירוש זה. עמדה דומה מצוטטת בשם ר' סעדיה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז). בנוסף, כפי שמעיר העקדת יצחק עצמו, ר' יוסף אלבו מסביר באופן דומה את התהליך בו מתרחשת הקשיית הלב של האדם. אולם, ר' אלבו נחלק בכך שהוא סובר שה' מתערב בכוונה תחילה בכדי לשמֵר את הבחירה החופשית של האדם – ראה להלן.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">שמות ז' התשובה הג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי מצרים י"א</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>, <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink></mekorot> | ||
| Line 91: | Line 91: | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn>העקדת יצחק משווה דבר זה לטקטיקה של מארב. ראה להלן להשפעתו של ר' יוסף אלבו על פירוש זה.</fn></point> | <point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn>העקדת יצחק משווה דבר זה לטקטיקה של מארב. ראה להלן להשפעתו של ר' יוסף אלבו על פירוש זה.</fn></point> | ||
| − | <point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/17vaerah.php | + | <point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/17vaerah.php">ר' יעקב מדן</a> מציע שההפסד הראשוני של בני ישראל בעי שכנע את הכנענים שיש להם סיכוי. ראה מאמרו ואת ההקבלות לאירועים עכשוויים שהוא מצביע עליהם בסוף המאמר. ראה גם <a href="http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/ki-2.htm">ר' יהודה איזנברג</a> שמעלה הצעה שמלכי כנען נקטו באסטרטגיה צבאית יעילה ושיהושע עצמו פחד מהפסד בקרבות (ראה יהושע י':ח', י"א,ו') עד שה' הרגיע אותו. ר' איזנברג מעיר שבתיאורים הראשוניים של המלחמות עם סיחון (במדבר כ"א) ומלכי כנען (יהושע י'-י"א) אין אזכור של הקשיית לב בגלל שהיה נראה שפעולותיהם הן הגיוניות ומתקבלות על הדעת, והשתלשלות העניינים היא טבעית. רק בתיאורים הרטרוספקטיביים של דברים ב'-ג' ויהושע י"א:י"ח – כ' יד ההדרכה האלוהית הופכת לגלויה ללא ספק. אולם, צריך להעיר, שבמקרה של פרעה, יד ה' הייתה גלויה מן ההתחלה ועד הסוף.</fn></point> |
| − | <point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. | + | <point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.</point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion | + | <opinion>ניב ציורי בלבד |
| − | <p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn>ראה <a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a> למקרים נוספים בהם פעולות חיוביות או שליליות מיוחסות באופן דומה לה'. השווה <multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source"> | + | <p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn>ראה <a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a> למקרים נוספים בהם פעולות חיוביות או שליליות מיוחסות באופן דומה לה'. השווה <multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48" data-aht="source">פרק מ"ח</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> שמייחס את הקשיית לבבות המצרים למשטמה (דמות דומה לשטן), במאמץ להסיט אחריות מה'. למקרים אחרים בהם ספר היובלים מייחס מעשים למשטמה ולהשפעה זורואסטרית אפשרית, ראה <a href="Jubilees" data-aht="parshan">על ספר היובלים</a>.</fn></p> |
| − | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>דעת ראב"ע עלולה לא להיות לגמרי עקבית. ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> להבנת ראב"ע שה' עודד את העקשנות של פרעה באופן פעיל דרך התרמית של שלושת ימים ושאילת הכלים.</fn> דעות אחדות המצוטטות ב<multilink><a href="Meiri" data-aht="source">מאירי</a><a href="Meiri" data-aht="source">חיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)</a><a href="R. Menachem HaMeiri" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם המאירי</a></multilink>,<fn>המאירי (עמודים 152-157) מצטט שלוש עמדות שונות ("אחד מחכמי הדור", "ויש שביאר", "ויש שפירש"), שכולם מציעים ווריאציות של גישה זו. הגישה השלישית מבוססת על <multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> (ראה גם פירושו של ר' סעדיה שמות י':כ'). ראה גם <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a> לגישה של הרמב"ם והמאירי בהבנת "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ".</fn> <multilink><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר"י אבן כספי שמות ז':ג'</a><a href="KaspiMelakhimI18-37" data-aht="source">ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות נתיבות השלום</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot> | + | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>דעת ראב"ע עלולה לא להיות לגמרי עקבית. ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> להבנת ראב"ע שה' עודד את העקשנות של פרעה באופן פעיל דרך התרמית של שלושת ימים ושאילת הכלים.</fn> דעות אחדות המצוטטות ב<multilink><a href="Meiri" data-aht="source">מאירי</a><a href="Meiri" data-aht="source">חיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)</a><a href="R. Menachem HaMeiri" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם המאירי</a></multilink>,<fn>המאירי (עמודים 152-157) מצטט שלוש עמדות שונות ("אחד מחכמי הדור", "ויש שביאר", "ויש שפירש"), שכולם מציעים ווריאציות של גישה זו. הגישה השלישית מבוססת על <multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> (ראה גם פירושו של ר' סעדיה שמות י':כ'). ראה גם <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תכניות אלוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a> לגישה של הרמב"ם והמאירי בהבנת "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ".</fn> <multilink><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר"י אבן כספי שמות ז':ג'</a><a href="KaspiMelakhimI18-37" data-aht="source">ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות נתיבות השלום</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul> | <point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul> | ||
<li>רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.</li> | <li>רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.</li> | ||
<li>שד"ל מציע שמאורעות מוזרים<fn>השווה ר' יוסף אלבו והעקדת יצחק שמנסים להראות שמעשי פרעה היו רציונליים וכלל לא בלתי מוסברים.</fn> מיוחסים במיוחד ליד ה',<fn>השווה רמב"ם מורה נבוכים ב':מ"ח.</fn> מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.<fn>שד"ל מצביע על שתי דוגמאות נוספות – דברים כ"ט:ג' ושמואל ב' ט"ז:י', אך הסבריו לכל אחד מהפסוקים האלה שנוי במחלוקת. ראה גם פירושי שד"ל לשמות י"ב:י"ב ודברים ד':י"ט. בשמות כ"א:י"ג, שד"ל מוסיף שגם מעשים לא מכוונים מיוחסים ליד ה' (השווה בבלי מכות י' ע"ב שמניח השתלשלות אירועים פחות מקרית).</fn> ה<multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.</li> | <li>שד"ל מציע שמאורעות מוזרים<fn>השווה ר' יוסף אלבו והעקדת יצחק שמנסים להראות שמעשי פרעה היו רציונליים וכלל לא בלתי מוסברים.</fn> מיוחסים במיוחד ליד ה',<fn>השווה רמב"ם מורה נבוכים ב':מ"ח.</fn> מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.<fn>שד"ל מצביע על שתי דוגמאות נוספות – דברים כ"ט:ג' ושמואל ב' ט"ז:י', אך הסבריו לכל אחד מהפסוקים האלה שנוי במחלוקת. ראה גם פירושי שד"ל לשמות י"ב:י"ב ודברים ד':י"ט. בשמות כ"א:י"ג, שד"ל מוסיף שגם מעשים לא מכוונים מיוחסים ליד ה' (השווה בבלי מכות י' ע"ב שמניח השתלשלות אירועים פחות מקרית).</fn> ה<multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.</li> | ||
| − | <li>המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.<fn>ר' סעדיה מצביע על דברים כ"ה:א' " | + | <li>המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.<fn>ר' סעדיה מצביע על דברים כ"ה:א' "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" כמקרה נוסף בו המעשה מיוחס לזה שגרם לו להיות גלוי לעיני כל.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.</point> | <point><b>מעבר באמצע המכות</b> – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.</point> | ||
| Line 107: | Line 107: | ||
<point><b>מטרת התהליך הממושך</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.<fn>עיין <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></point> | <point><b>מטרת התהליך הממושך</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.<fn>עיין <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></point> | ||
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.</point> | <point><b>סיחון ועמי כנען</b> – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.</point> | ||
| − | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.</point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category | + | <category>העצמת בחירה חופשית |
<p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>בניגוד לעמדה הראשונה שמאמינה כי ה' נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית של החוטא כדי שלא יוכל לשוב, גישה זו מציעה שה' נוקט צעדים כדי להבטיח שאפילו החוטא הגרוע ביותר ישמור על יכולתו לשוב. ראה להלן שגישה זו נתקלת בקשיים בהבנת המטרות המפורשות שה' קובע ב<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></p> | <p>ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.<fn>בניגוד לעמדה הראשונה שמאמינה כי ה' נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית של החוטא כדי שלא יוכל לשוב, גישה זו מציעה שה' נוקט צעדים כדי להבטיח שאפילו החוטא הגרוע ביותר ישמור על יכולתו לשוב. ראה להלן שגישה זו נתקלת בקשיים בהבנת המטרות המפורשות שה' קובע ב<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href=" | + | <mekorot><multilink><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="HaIkkarim4-25" data-aht="source">ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="R. Yosef Albo" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink>, <multilink><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף אבן שושן</a><a href="RYIbnShushan3-20" data-aht="source">ר' יוסף ן' שושן אבות ג':כ' (עמ' צ')</a><a href="R. Yosef ibn Shushan" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן שושן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>בחירה חופשית ויכולת לחזור בתשובה הם מוטיבים מרכזיים שמודגשים בידי ספורנו במהלך פירושו, לא רק ביחס ליהודים, אלא אפילו בנוגע ללא-יהודים (ראה להלן) שאשמים בפשעים נתעבים. ראה פירושו של ספורנו ל<multilink><a href="SfornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="SfornoBereshit3-12" data-aht="source">בראשית ג':י"ב-י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <a href="SfornoBereshit4-9" data-aht="source">ד':ט',י"ג</a>, <a href="SfornoBereshit6-3" data-aht="source">ו':ג'-ו'</a>, <a href="SfornoBereshit18-17" data-aht="source">י"ח:י"ז</a>, <a href="SfornoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a>, <a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">ד':כ"ג</a>, <a href="SfornoShemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a>, <a href="SfornoShemot7-4" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="SfornoShemot9-12" data-aht="source">ט':י"ב</a>, <a href="SfornoShemot9-16" data-aht="source">ט':ט"ז</a>, <a href="SfornoShemot9-35" data-aht="source">ט':ל"ה</a>, <a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">י':א'</a>, <a href="SfornoShemot11-9" data-aht="source">י"א:ט'</a>, <a href="SfornoShemot14-18" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>, <a href="SfornoShemot19-4" data-aht="source">י"ט:ד'</a>, <a href="SfornoBemidbar11-23" data-aht="source">במדבר י"א:כ"ג</a>, <a href="SfornoBemidbar16-7" data-aht="source">ט"ז:ז'</a>, <a href="SfornoBemidbar20-8" data-aht="source">כ':ח'</a>, <a href="SfornoBemidbar22-22" data-aht="source">כ"ב:כ"ב,כ"ח</a>, <a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">כ"ג:כ"ב</a>, <a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">דברים א':מ"ה</a>.</fn> <multilink><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot31" data-aht="source">גבורות ה' ל"א</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul> | <point><b>מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים</b><ul> | ||
<li>ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם<fn>לשיטת ר' אלבו, החיזוק גרם לחוטאים לא להיכנע ובכך הפגין את העובדה שהתשובה קצרת המועד שלהם הייתה כפויה בלבד.</fn> וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.</li> | <li>ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם<fn>לשיטת ר' אלבו, החיזוק גרם לחוטאים לא להיכנע ובכך הפגין את העובדה שהתשובה קצרת המועד שלהם הייתה כפויה בלבד.</fn> וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.</li> | ||
| Line 119: | Line 119: | ||
<li>ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.<fn>הבסיס לתזה של ספורנו הוא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" (<a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ה'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>). אולם, לא ברור האם זוהי מטרה או רק תוצאה.</fn></li> | <li>ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.<fn>הבסיס לתזה של ספורנו הוא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" (<a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ה'</a>, <a href="Shemot14-4" data-aht="source">י"ד:ד'</a>, <a href="Shemot14-17" data-aht="source">י"ד:י"ח</a>). אולם, לא ברור האם זוהי מטרה או רק תוצאה.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.<fn>ראה להלן לספק דומה שלו בנוגע לסיחון.</fn> בניגוד לכך, <multilink><a href=" | + | <point><b>הסבר מחדש ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a></b> – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.<fn>ראה להלן לספק דומה שלו בנוגע לסיחון.</fn> בניגוד לכך, <multilink><a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.<fn>הבסיס לקריאה של ספורנו היא התמה שחוזרת שלוש פעמים "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'‏" – ראה לעיל.</fn></point> |
| − | <point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.<fn>באופן דומה, בהתפתחות שמובילה לקריעת ים סוף (שמות י"ד:ב'-ג'), הציווי של ה' לבני ישראל לשנות מסלול גרמה לפרעה לחשוב שהם נאבדו, ודבר זה חיזק את ההחלטיות שלו. [ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לגישות אחרות לגבי מה הניע את המרדף.] ר' אלבו מפנה לפסוקים בויקרא כ"ו שמדברים על ללכת עם ה' " | + | <point><b>איך הוקשה לב פרעה?</b> ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.<fn>באופן דומה, בהתפתחות שמובילה לקריעת ים סוף (שמות י"ד:ב'-ג'), הציווי של ה' לבני ישראל לשנות מסלול גרמה לפרעה לחשוב שהם נאבדו, ודבר זה חיזק את ההחלטיות שלו. [ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> לגישות אחרות לגבי מה הניע את המרדף.] ר' אלבו מפנה לפסוקים בויקרא כ"ו שמדברים על ללכת עם ה' "בְּקֶרִי". הוא מסביר שכוונתם היא שהאדם מייחס את העונשים של ה' להתנהלות הטבעית של העולם.<br/> ראה לעיל שהעקדת יצחק אימץ את הצד של דרך הטבע מעמדתו של ר' יוסף אלבו (גם בנוגע לפרעה וגם בנוגע לסיחון). אולם, הם חולקים בנושא המכריע של כוונה. בעוד שר"י עראמה רואה את ה' כמשמר בלבד של הסדר הטבעי, לדעת ר"י אלבו ה' בכוונה תחילה (כמו הקריאה הפשוטה של הפסוקים) גורם לפרעה להיות עקשן יותר בכדי להוות משקל נגד לפחד מעונש. בהדגשת תכנית-העל האלוהית, דעת ר"י אלבו מקבילה לעמדת המורה שלו, הר"ן, שגם מחזיק בדעה שה' השתמש באמצעים טבעיים בכדי להקשות את לב פרעה – ראה  <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> ו<a href="SHE14$" data-aht="page">ים סוף</a>.</fn> נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.</point> |
| − | ראה לעיל שהעקדת יצחק אימץ את הצד של דרך הטבע מעמדתו של ר' יוסף אלבו (גם בנוגע לפרעה וגם בנוגע לסיחון). אולם, הם חולקים בנושא המכריע של כוונה. בעוד שר"י עראמה רואה את ה' כמשמר בלבד של הסדר הטבעי, לדעת ר"י אלבו ה' בכוונה תחילה (כמו הקריאה הפשוטה של הפסוקים) גורם לפרעה להיות עקשן יותר בכדי להוות משקל נגד לפחד מעונש. בהדגשת תכנית-העל האלוהית, דעת ר"י אלבו מקבילה לעמדת המורה שלו, הר"ן, שגם מחזיק בדעה שה' השתמש באמצעים טבעיים בכדי להקשות את לב פרעה – ראה  <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> ו<a href="SHE14$" data-aht="page">ים סוף</a>.</fn> נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.</point> | ||
<point><b>מעבר באמצע המכות</b> – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.<fn>ספורנו מצטט מקבילה באיוב ב':ה'.</fn> בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.<fn>השווה רמב"ן שמות ט':י"ב שמסביר שחיזוק פרעה בידי ה' היה נצרך דווקא החל ממכת שחין, מכיוון שבנקודה זו חרטומי פרעה כבר לא היו נוכחים בכדי להציע תמיכה.</fn></point> | <point><b>מעבר באמצע המכות</b> – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.<fn>ספורנו מצטט מקבילה באיוב ב':ה'.</fn> בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.<fn>השווה רמב"ן שמות ט':י"ב שמסביר שחיזוק פרעה בידי ה' היה נצרך דווקא החל ממכת שחין, מכיוון שבנקודה זו חרטומי פרעה כבר לא היו נוכחים בכדי להציע תמיכה.</fn></point> | ||
<point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul> | <point><b>מטרת המכות והתהליך הממושך<br/></b><ul> | ||
<li>ר' יוסף אבן שושן מדגיש שהתהליך כולו נועד להיות חינוכי ומשקם ולא נקמני.<fn>לא ברור איך הוא היה מסביר את שמות י':א'-ב'.</fn></li> | <li>ר' יוסף אבן שושן מדגיש שהתהליך כולו נועד להיות חינוכי ומשקם ולא נקמני.<fn>לא ברור איך הוא היה מסביר את שמות י':א'-ב'.</fn></li> | ||
| − | <li><multilink><a href=" | + | <li><multilink><a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoShemot4-23" data-aht="source">שמות ד':כ"ג</a><a href="SfornoShemot7-4" data-aht="source">שמות פרק ז':ד'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> מבדיל בין תשע המכות הראשונות שנועדו לעודד תשובה ומכת בכורות וההטבעה בים סוף שהיו למטרת ענישה "מידה כנגד מידה".<fn>ראה לעיל להסברו של ספורנו לשמות י':א'-ב'.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.<br/> | <point><b>האם היו תוצאות חיוביות?</b> גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.<br/> | ||
| Line 134: | Line 133: | ||
<point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/> | <point><b>סיחון</b> – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn> | + | <li>מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון<fn>לשיטת ר' יוסף אלבו, הציווי הפליא בהתחלה את משה ובני ישראל שלא היו יכולים לשער מהי מטרתו. השווה עמדת הר"ן שמשה ובני ישראל לא הבינו במקור את המטרה של תרמית שלושת הימים ואת הציווי לשאול כלים – ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>, ו<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.<fn>ראה לעיל שפירוש זה אומץ בידי העקדת יצחק. אולם, העקדת יצחק אינו מקבל את התזה הנוספת של ר' אלבו שהמטרה בטקטיקה זו הייתה לוודא שלסיחון הייתה בחירה חופשית. ראה להלן לקשיים הטבועים ברכיב נוסף זה. להצעות מקבילות בנוגע לגורמים שהובילו לפרעה לטבוע בים סוף, ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a>.</fn> הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.<fn>כדי שההקבלה תהיה מדויקת, ר' יוסף אלבו אמור להחזיק בדעה שחטאו של סיחון היה שהחליט בסופו של דבר לתקוף את בני ישראל (השווה רמב"ם לעיל שהיה זה על פעולות אחרות, קדומות יותר), מכיוון שאחרת הבחירה החופשית של סיחון אינה קשורה לחטא שבגללו נענש. עמדתו של ר' אלבו, לעומת זאת, אינה לגמרי ברורה בנושא זה.</fn> מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,<fn>בכדי ליצור התאמה את המילים "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" בדברים ב':ל' עם הסברו, כנראה שר"י אלבו בהכרח מבין את הפסוק כמתייחס לרווחים שצמחו מכך שלסיחון הוענקה בחירה חופשית והוא נכשל במבחן, ולא למטרה המקורית. ראה לעיל לבעיות הדומות שעמם התמודד בנוגע לפרעה ושמות י':א'-ב'.</fn> ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.<fn>ר"י אלבו מניח שתמיד היה מתוכנן שארצו של סיחון תיכבש בידי בני ישראל, גם לולא היה סיחון תוקף. במובן זה, הוא הולך בעקבות רמב"ן במדבר כ"א:כ"א,ל"א:כ"ג בניגוד לאבן כספי בדברים ב':כ"ו.</fn></li> |
| − | <li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn> | + | <li>ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,<fn>סביר שעמי כנען היו אשמים בביצוע עבירות קודם כן שלא היו קשורות לבני ישראל.</fn> ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,<fn>נראה שזוהי הקריאה הפשוטה של "לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" בדברים ב':ל'. נראה שר' יוסף אבן שושן מחזיק בדעה שעמי כנען לא היו יכולים לבחור בשלום והיו צריכים להיות מושמדים.</fn> והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>עמי כנען</b> – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.<fn> | + | <point><b>עמי כנען</b> – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.<fn>ראה לעיל. לשיטת ר' אלבו, סביר שהכנענים נענשו על התקפת בני ישראל, והקשחת ההחלטיות שלהם הייתה כדי להוות משקל נגד לפחדים הטבעיים שלהם. בניגוד לכך, ר' יוסף אבן שושן היה סובר שהם נענשו על החטאים הלא קשורים שעשו וחיזוק לבבם נועד להפוך את הכיבוש לפשוט יותר.</fn> <multilink><a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBemidbar23-22" data-aht="source">במדבר כ"ג:כ"ב</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם <a href="Yehoshua11-20" data-aht="source">יהושע י"א:כ'</a>.</point> |
| − | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.<fn> | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.<fn>ראה <multilink><a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoDevarim1-45" data-aht="source">דברים א':מ"ה</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> בנוגע לבני עלי.</fn></point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.</point> | ||
| − | <point><b>אוניברסליות</b> – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה <a href="R. Ovadyah | + | <point><b>אוניברסליות</b> – בעוד שנראה שרוב הפרשנים מוטרדים בעיקר מהשאלות הפילוסופיות שסיפור זה מעלה, ספורנו עושה מאמץ גדול להראות שה' אינו מפלה בין יהודים ולא-יהודים, וגם אומות העולם זוכים לקבל את האפשרות לשוב. דבר זה עקבי עם הנטיות הכלליות של ספורנו במהלך פרשנותו – ראה <a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">ספורנו</a>.<fn>השווה את הרושם ההפוך שניתן בידי התנחומא ורש"י שנידונו לעיל.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 12:11, 28 January 2023
הקשיית לבבות
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.
פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.
הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?
פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:
דיכוי בחירה חופשית
הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1
חטאים חמורים
עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3
חטאי פרעה והמצרים – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים:
- רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
- חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
סיחון ועמי כנען לעומת פרעה – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים בויקרא י"ח:ג'.7
"אתה נותן יד לפושעים" – העקדת יצחק טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.
מי הקשה את לב פרעה? העקדת יצחק מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).9 הלקח טוב10 ורלב"ג מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,11 בדיוק כפי שהבטיח שיעשה בשמות ד':כ"א וז':ג' עוד לפני שהמכות החלו.12
מטרת המכות – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.
לשם מה ההצגה והתהליך הממושך? רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,13 וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.14 בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.
נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה? בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.15
איך הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.16
הזדמנויות מבוזבזות
לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.
מי הקשה את לב פרעה ומתי? מדרשים אלה מדגישים את ההבדל בין חמש המכות הראשונות בהם פרעה הקשה את לב עצמו,18 וחמש המכות האחרונות בהם זהו בעיקר ה' שמקשה את לב פרעה.19 אולם, הפסוקים לאחר המכה השביעית של ברד בשמות ט':ל"ד-ל"ה20 מהווים קושי, מכיוון שמהם נראה שפרעה חוזר להקשות את לב עצמו.21
מדוע נענש פרעה? לשיטה זו, אפשרי שפרעה נענש על החטאים המקוריים שלו (ראה אפשרויות לעיל) או על חוסר הכבוד שהראה בכך שהתעלם מאזהרותיו של ה' (או על שניהם). השווה ראב"ד שמציע שפרעה היה יכול לחזור בתשובה ולחמוק כליל מעונש, אך הזלזול הגמור באזהרותיו של ה' חרץ את גורלו.22
מטרת המכות – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".23
סיחון ועמי כנען – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.24
"אתה נותן יד לפושעים" – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.25
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.
מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה? ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:
- אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
- אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
מי הקשה את לב פרעה ומתי?
- לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
- רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה
- חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
- לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – לשיטת רלב"ג בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.34 רש"י, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.
"אתה נותן יד לפושעים" – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.35
מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.36 הוא מוסיף, בהתבסס על הבבלי יבמות שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.37
לא מנע בחירה חופשית
ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":39
חיזוק לאפשר הישרדות
"וַיְחַזֵּק ה'" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40
מי הקשה את לב פרעה ומתי? תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.43
כיצד הוקשו הלבבות? לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..
לשם מה התהליך הממושך? עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.44
גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').45
סיחון ועמי כנען – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען46 היא מה שהצריך את חיזוק לבם.
בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:
- "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
- "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
- "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
"אתה נותן יד לפושעים" – לשיטת ר' סעדיה, שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כמו שמשמע הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות נוספות מהתנ"ך.
דרך הטבע בלבד
ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.
מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי? גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.49 לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.50 אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.
מטרת התהליך הממושך
- ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
- ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
סיחון – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.52
עמי כנען – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.53
בני ישראל בתקופת אליהו – ראה רלב"ג שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.
ניב ציורי בלבד
הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54
מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?
- רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
- שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משה, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
- המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
מעבר באמצע המכות – לשיטת הגישה של שד"ל, הקשיית הלב המתמשכת של פרעה נעשתה יותר ויותר לא מובנת ככל שהמכות נמשכו, ודבר זה מסביר את הייחוס לה' רק במכות המאוחרות יותר. הדעה המצוטטת בידי המאירי יכולה להסביר באופן דומה שהעקשנות של פרעה הפכה לידועה יותר בציבור ככל שהמכות נמשכו.
ים סוף – גישה זו נתקלת בקשיים בהסברת עידודו הפעיל לכאורה של ה' לפרעה לרדוף אחר בני ישראל בשמות י"ד:ב'-ד'.
מטרת התהליך הממושך – עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית גרמה להשפעת העונש או לגמול החינוכי להיות מרביים.61
סיחון ועמי כנען – הווריאציות בשד"ל והדעה המצוטטת בידי המאירי יכולות להתאים כאן גם כן.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – רלב"ג מציע שהפסוק בבני עלי אך מתייחס לה' כמקור הבלעדי של הכל, אבן כספי אומר את אותו הדבר על הפסוק אצל אליהו, וראב"ע מסביר באופן דומה בנוגע לישעיהו ס"ג:י"ז.
"אתה נותן יד לפושעים" – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שמשתמע מהפסוקים ביחזקאל ובמקורות נוספים בתנ"ך.
העצמת בחירה חופשית
ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62
מבחן לקמוס או רחמים א-לוהיים
- ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
- בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
- ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
הסבר מחדש לשמות י':א'-ב' – המטרות המפורשות שמנויות בפסוקים אלה של הענשה ושבני ישראל יכירו בה' מציבות אתגר משמעותי בפני גישה זו. ר' יוסף אלבו, שמבין את החיזוק בתור מבחן, אולי יסביר שהפסוקים אינם מציגים את המטרות אלא את הרווחים שיגיעו כתוצאה, אם וכאשר פרעה ייכשל במבחן.67 בניגוד לכך, ספורנו מבין מתוך הטקסט שהענשת פרעה תוביל לחזרה בתשובה של עמו.68
איך הוקשה לב פרעה? ר' יוסף אלבו מסביר שה' חיזק את לב פרעה בכך שגרם לו לייחס את המכות לתופעות טבע.69 נראה שהמקורות האחרים מבינים שה' השפיע על נפשו של פרעה בדרך ניסית יותר.
מעבר באמצע המכות – ספורנו מסביר שה' היה צריך להעצים את ההחלטיות של פרעה לאחר מכת שחין מכיוון שזו הייתה המכה הראשונה שהכתה את גופו של פרעה.70 בדומה לכך, המהר"ל מציע שחמש המכות השניות היו קשות יותר, מכיוון שהם הגיעו מהשמיים, וזה יצר את הצורך במעורבות הפעילה של ה'.71
מטרת המכות והתהליך הממושך
האם היו תוצאות חיוביות? גישה זו ייחודית בכך שהיא סוברת שה' השקיע מאמצים ניכרים לגרום לפרעה ולמצרים לחזור בתשובה. לכן היא צריכה להיאבק עם השאלה האם מאמצים אלה נשאו פירות כלשהם, ומדוע שה' יעשה זאת ובו זמנית יכריז שפרעה לא הולך לשנות את דרכו.
- ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
- פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
סיחון – ישנן שתי דרכים להבין את הנסיבות של מקרה זה:
- מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
- ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.
עמי כנען – סביר שר' יוסף אלבו ור' יוסף אבן שושן יפרשו באופן דומה להבנתם את המקרה של סיחון.83 ספורנו, לעומת זאת, טוען שהתכנית המקורית הייתה כיבוש ללא שפיכות דמים, כאשר הכנענים נסים ולא נמחים. לא ברור האם עמדתו של ספורנו יכולה להסתדר עם יהושע י"א:כ'.
בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו – פסוקים אלה קשים לגבי גישה זו, והיא תוכרח לסבור שגם מקרים אלה הינם מקרים של תשובה לא אמתית.84
"אתה נותן יד לפושעים" – דעה זו מחזיקה בדעה ששערי תשובה לא רק נותרים פתוחים תמיד, כפי שמשמע מהפסוקים ביחזקאל ובדוגמאות אחרות בתנ"ך, אלא גם שה' משווה את הכוחות כדי לתת לחוטאים הזדמנות הוגנת.
