Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"
m |
m |
||
Line 14: | Line 14: | ||
<category name="">דיכוי בחירה חופשית | <category name="">דיכוי בחירה חופשית | ||
− | <p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn> | + | <p>הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.<fn>השווה את השאלה הכפולה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים וניצול מצרים</a> ביחס להצדקה של המעשה והרווח מכך שנעשה באופן כזה.</fn></p> |
<opinion name="">חטאים חמורים | <opinion name="">חטאים חמורים | ||
− | <p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn> | + | <p>עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.<fn>ראה להלן לדעה החולקת של ראב"ד שפרעה אכן היה יכול לחמוק מעונש אילו היה שומע לאזהרותיו של משה.</fn> לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.<fn>ראה להלן שלשיטת הרמב"ם היה זה יכול להיות חלק מהעונש עצמו. ראה להלן גם לנקודת המבט ההפוכה לחלוטין של פרקי דרבי אליעזר שפרעה נעשה נער פוסטר ליכולת ולכוח של התשובה בכל מצב שהוא.</fn></p> |
− | <mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-7" data-aht="source">ה':ז'</a><a href="ShemotRabbah6-1" data-aht="source">ו':א'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>עמדת הרמב"ם מעובדת על ידי המאירי בחיבור התשובה א':ו' (עמודים 147-152). המאירי מציע שזו גם אולי עמדת ה<multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">נשא מ"ב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot7" data-aht="source">שמות ז'</a><a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">מלחמות ה' ד':ו'</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-1" data-aht="source">שמות ז' התשובה הא'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> |
<point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים: | <point><b>חטאי פרעה והמצרים</b> – מפרשים אלו נחלקו לגבי מהות החטאים: | ||
<ul> | <ul> | ||
− | <li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn> | + | <li>רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל<fn>נראה שהרמב"ם ואברבנאל מצרפים את פעולותיו של פרעה בשמות א' לפרעה של יציאת מצרים.</fn> הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח<fn>נראה שאברבנאל מניח שהגזירה לזרוק את הבנים הזכרים ליאור המשיכה במהלך שלטונו של פרעה של יציאת מצרים. גם אם זה נכון, מתעוררת התהייה מדוע פרעה המוקדם יותר שיזם את הגזירה לא נענש לעולם.</fn> וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.</li> |
<li>חברה מופקרת – בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li> | <li>חברה מופקרת – בהתבסס על <a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>, רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn> | + | <point><b>סיחון ועמי כנען לעומת פרעה</b> – מכיוון שלסיחון ולכנענים כמעט ולא היה מגע קודם לכן עם בני ישראל, גישת הרמב"ם ביחס לפרעה לא ישִֹימה במקרה שלהם. לכן, הוא נזקק לייחס להם עבירות לא מזוהות. הסברו של רלב"ג, לעומת זאת, יכול להיות מוּחל בצורה לא פחות טובה במקרה של סיחון ועמי כנען, מכיוון שהתנהלותם המוסרית הדוחה מקושרת לזו של המצרים ב<a href="Vayikra18-3" data-aht="source">ויקרא י"ח:ג'</a>.<fn>ראוי לציין שהעונשים גם של המצרים וגם של עמי כנען כבר מועמדים זה לצד זה בברית בין הבתרים בבראשית ט"ו.</fn></point> |
− | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn> | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – <multilink><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamTeshuvah6-3" data-aht="source">הלכות תשובה ו':ג'</a><a href="Rambam8Perakim" data-aht="source">שמונה פרקים פרק ח'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>ראה בדומה את ר' אלעזר בבלי ברכות ל"א ע"ב ביחס לדברי אליהו.</fn> <multilink><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> קושרים חטאים חמורים גם עם מקרים אלה.</point> |
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> טוען כנגד הרמב"ם מהפסוקים הרבים מהם משתמע שחזרה בתשובה היא אפשרות אפילו לרשעים. הוא מצביע בפרט על המקרים של אחאב ומנשה שתשובתם התקבלה למרות מעשי הרשע חסרי התקדים שלהם.</point> | ||
− | <point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn> | + | <point><b>מי הקשה את לב פרעה?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מעיר שגישה זו אינה מספקת הסבר לכך שבזמן חמש המכות הראשונות התורה אומרת שזהו פרעה עצמו שהקשה את לבו (שמכך לכאורה משתמע שלפרעה עדיין הייתה בחירה חופשית).<fn>השווה תנחומא ושמות רבה להלן.</fn> ה<multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot7-22" data-aht="source">שמות ז':כ"ב</a><a href="LekachTovShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink><fn>אולם, לא כל הערותיו של הלקח טוב הן עקביות. ראה <multilink><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">כאן</a><a href="LekachTovShemot7-13" data-aht="source">סוף שמות ז':י"ג</a><a href="LekachTovShemot8-28" data-aht="source">שמות ח':כ"ח</a><a href="LekachTovShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>.</fn> ו<multilink><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot9-7" data-aht="source">שמות ט':ז'</a><a href="RalbagShemot9-35" data-aht="source">שמות ט':ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> מנסים לענות על קושי זה באמצעות הטענה שאפילו בזמן חמש המכות הראשונות היה זה ה' שגרם לפרעה להקשות את לבו,<fn>הקושי עם הפירוש- מחדש הזה הוא שפירוש זה לא מסביר בצורה שמניחה את הדעת מדוע הפסוקים בחמש המכות האחרונות מזכירים את תפקידו של ה' בפירוש בעוד שהפסוקים בחמש המכות הראשונות אינם עושים זאת.</fn> בדיוק כפי שהבטיח שיעשה ב<a href="Shemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a> ו<a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ג'</a> עוד לפני שהמכות החלו.<fn>לחילופין, פשוט לא היה צורך בהתערבות ה' במהלך חמש המכות הראשונות, מכיוון שפרעה הקשה את לבו בעצמו. זהו האופן שבו ר' שמואל אשכנזי בספרו יפה עיניים (פרשת בא, עמ' 50א') מגן על הרמב"ם.</fn></point> |
<point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point> | <point><b>מטרת המכות</b> – גישה זו מחזיקה בדעה שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש.</point> | ||
− | <point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn> | + | <point><b>לשם מה ההצגה והתהליך הממושך?</b> רמב"ם נאבק עם השאלה מדוע ה' טרח לשלוח שוב ושוב את משה לפרעה, בהינתן שידי פרעה היו כבולות והוא היה פשוט חסר יכולת לשלח את העם. רמב"ם מסביר שבכך שעשה זאת ה' הפגין את יכולתו להשתלט על מוחו של פרעה ולגרום לו להתנהג באופן שהוא גם לא הגיוני ואף נגד רצונו,<fn>בכך הרמב"ם מתייחס לקושי הנוסף מדוע התורה צריכה ליידע את הקורא שה' השתלט על נפשו של פרעה. השווה נחום סרנא, Exploring Exodus (ניו יורק 1996): 65 שמציע שהתורה לועגת לטענותיו של פרעה לאלוהות בכך שהיא מראה שהוא אינו יכול אפילו לשלוט על לבו שלו (שהאמינו אז שזהו מקום מושבו של אלוהותו) וראה רמב"ן שמות י':א'-ב' "כי אני מצחק בו". לדיונים מהתקופה האחרונה על ההקשר המצרי של סיפורינו והרמז האפשרי ב"כבד לב פרעה" לאמונה המצרית בשקילת הלב לאחר המוות, ראה נ. שופק, "Hzq, Kbd, Qsh Leb, the Hardening of Pharaoh's Heart in Exodus 4-15:21: Seen Negatively in the Bible but Favorably in Egyptian Sources", Egypt, Israel and the Mediterranean Worlds: Studies in Honor of Donald B. Redford, eds. G.N. Knoppers and A. Hirsch, (Leiden, 2004): 389-403 וגם D. Cox, "The Hardening of Pharaoh's Heart In Its Literary And Cultural Contexts," Bibliotheca Sacra 163 (2006): 292-311.<br/>בנוגע לכך שה' מיידע את משה מראש, ראה רמב"ן שמות ד':כ"א שמציע שהיה צורך להרגיע את משה "ואני אחזק את לבו – ואל תתיאש אתה".</fn> וזה היה נס גדול שהראה לכולם את יכולת השליטה של ה' על העולם.<fn>See also Ralbag in <a href="RalbagMilchamot4-6" data-aht="source">Milchamot HaShem 4:6</a> that seeing the hardening of Paroh's heart and his repeated punishment helped instill a belief in Hashem in the minds of the Israelites, and cf. <multilink><a href="OhrHashem3" data-aht="source">R. Chasdai Crescas</a><a href="OhrHashem3" data-aht="source">Ohr Hashem 3:2:2:2</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">About R. Chasdai Crescas's</a></multilink> interpretation of <a href="Shemot9-34" data-aht="source">Shemot 10:1-2</a>.</fn> בחירתו של ה' לגבות פורענות באופן כזה עוצבה אם כן כך שהשפעתו תהיה מרבית.</point> |
− | |||
<point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>When the Rambam speaks here of the loss of the capability to do "תשובה", it is unclear whether he refers simply to a technical powerlessness to reverse course and avoid punishment or to a more profound removal of the ability of undergoing a religious transformation of one's behavior and persona (cf. Rashi and Abarbanel below). The latter would have consequences also for the World to Come (cf. Midrash Vayosha below), but Rambam explicitly addresses only the impact of the inability to repent on punishment in this world.</fn></point> | <point><b>נטילת הבחירה החופשית – רק אמצעי או מטרה בפני עצמה?</b> בעוד ששמות רבה רואה את דיכוי הבחירה החופשית כאמצעי לגבות עונש מלא מפרעה, רמב"ם ורלב"ג רואים אותו כאמצעי להשריש אמונה בה'. לחילופין, רמב"ם יכול להבין אותו כחלק מהותי מהעונש של החוטאים בכך שהוא מאבד את השליטה על מחשבתו ומעשיו.<fn>When the Rambam speaks here of the loss of the capability to do "תשובה", it is unclear whether he refers simply to a technical powerlessness to reverse course and avoid punishment or to a more profound removal of the ability of undergoing a religious transformation of one's behavior and persona (cf. Rashi and Abarbanel below). The latter would have consequences also for the World to Come (cf. Midrash Vayosha below), but Rambam explicitly addresses only the impact of the inability to repent on punishment in this world.</fn></point> | ||
<point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". Cf. Pseudo Philo in Biblical Antiquities 10:6 "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." See, however, the discussion of the position of the Ran in <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for the alternative that Hashem hardened Paroh's heart via natural means.</fn></point> | <point><b>איך הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית על – טבעית.<fn>See Ramban Shemot 14:4 "וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם". Cf. Pseudo Philo in Biblical Antiquities 10:6 "And God hardened their mind, and they knew not that they were entering into the sea." See, however, the discussion of the position of the Ran in <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">A Three Day Journey</a> for the alternative that Hashem hardened Paroh's heart via natural means.</fn></point> |
Version as of 07:15, 9 January 2015
הקשיית לב
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הקשיית הלב של ה'. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.
פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.
הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?
פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:
דיכוי בחירה חופשית
הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1
חטאים חמורים
עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3
- רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
- חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
הזדמנויות מבוזבזות
לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.
- אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
- אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
- לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
- רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
- חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
- לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
לא מנע בחירה חופשית
ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":39
חיזוק לאפשר הישרדות
"וַיְחַזֵּק ה'" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40
- "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
- "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
- "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
דרך הטבע בלבד
ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.
- ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
- ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
ניב ציורי בלבד
הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54
- רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
- שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משה, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
- המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
העצמת בחירה חופשית
ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62
- ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
- בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
- ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
- ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
- פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
- מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
- ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.