Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"
m |
m |
||
Line 6: | Line 6: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
− | <p>פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את | + | <p>פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.</p> |
<p>פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.</p> | <p>פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.</p> | ||
<p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div> | <p>הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?</p></div> | ||
Line 39: | Line 39: | ||
<point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎<fn>למשחקי מילים אפשריים נוספים, ראה את מאמרו של נתנאל הלפגוט <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf" rel="external">"שתי מלים מנחות בסיפור יציאת מצרים"</a>, מגדים כ"ב (1994): 81-83.</fn></point> | <point><b>מטרת המכות</b> – משמות רבה משתמע שהמטרה העיקרית של המכות הייתה להעניש. דבר זה יכול להשתקף בשימוש בלשון מקבילה. ה' מגיב ל"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" ו"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ", באותם הפעלים "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" ו"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה".‎<fn>למשחקי מילים אפשריים נוספים, ראה את מאמרו של נתנאל הלפגוט <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega22_tguva_helfgot.pdf" rel="external">"שתי מלים מנחות בסיפור יציאת מצרים"</a>, מגדים כ"ב (1994): 81-83.</fn></point> | ||
<point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point> | <point><b>סיחון ועמי כנען</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הם קיבלו הזדמנויות לחזור בתשובה לפני שה' הקשה את לבם. אולם, המקרא אינו נותן רמז לכך.</point> | ||
− | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn> | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – במקרים אלה, גם כן, גישה זו יכולה לטעון שהיו הזדמנויות מספקות לחזרה בתשובה שלא מומשו.<fn>ראה <multilink><a href="SifreNaso42" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreNaso42" data-aht="source">נשא מ"ב</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> ו<multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, וכמו כן ה<multilink><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">רי"ד</a><a href="RidYeshayahu6-9" data-aht="source">ישעיהו ו':ט'-י'</a><a href="R. Yeshayah of Trani (Rid)" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>.</fn></point> |
− | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn> | + | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – הפסוקים ביחזקאל ובמקומות אחרים שמהם משתמע שה' מעדיף את תשובת החוטא על מותו מתייחסים רק לשלבים הראשוניים לפני שהגזירה הופכת סופית.<fn>ראה ספרי ו<a href="TanchumaTzav5" data-aht="source">תנחומא צו ה'</a>.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה">עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית | <opinion name="עבודה זרה מונעת תשובה">עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית | ||
<p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p> | <p>תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.</p> | ||
− | <mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>רוב כתבי היד וגרסאות מודפסות של רש"י מכילים צורה כלשהי של "שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב". אולם, באחת ההדפסות המוקדמות ביותר של רש"י,  <a href="RashiGuadalajaraShemot7-3" data-aht="source">דפוס ואדי אלחגארה רל"ו</a>, מופיע "שאין לו נחת רוח באותות לתת לו לב שלם לשוב", ובהדפסת זמורה 1492 גם מופיע "באותות". גרסה זו נותנת משמעות שונה לחלוטין לאמירה של רש"י. לפי גרסה זו, רש"י אינו מדבר על היכולת של לא-יהודים לחזור בתשובה, אלא רק על הסבירות שנפלאות המכות ישדלו את פרעה לחזור בתשובה. הגרסאות השונות יכולות להיות תוצר הטעות של מעתיק לא זהיר שהגיעה בעקבות דמיון אורתוגרפי בין האותיות "מ" ו"ת" במלה "באומות / באותות". לחילופין, לעומת זאת, דבר זה יכול להיות תוצאה של צנזורה או רגישות לביקורת על לא-יהודים. באופן מעניין, בחלק מההדפסות המאוחרות (והרווחות) של רש"י מופיע "באומות עובדי עבודה זרה" שאולי משקף ניסיון חלופי להגביל את הפוגעניות כלפי לא-יהודים שנמצאת בפירושו של רש"י.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-2" data-aht="source">שמות ז' התשובה הב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה?</b> ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:<br/> | <point><b>מדוע הם לא יכולים לחזור בתשובה?</b> ישנם כמה הבדלים עקרוניים בין הדעות של רש"י ואברבנאל:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li> | <li>אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.</li> | ||
− | <li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י<fn> | + | <li>אולם, נראה שרש"י, כמו ה<multilink><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVaera17" data-aht="source">וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י<fn>ראה הערה לעיל שחלק מההדפסות המאוחרות יותר של רש"י הגבילו את אמירותיו לעובדי אלילים בלבד.</fn> מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul> | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b><ul> | ||
− | <li>לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.<fn> | + | <li>לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.<fn>ראה לעיל לגישות אפשריות.</fn></li> |
− | <li>רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.<fn> | + | <li>רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.<fn>לשיטת רש"י, הסרת הבחירה החופשית של פרעה בידי ה' בחמש המכות האחרונות הייתה מוצדקת מכיוון שפרעה כבר הפגין את זלזולו באזהרות ה' ואת חוסר היכולות שלו לחזור בתשובה.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה</b><ul> | <point><b>יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה</b><ul> | ||
− | <li>חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.<fn> | + | <li>חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.<fn>ראה את הניסוח של <multilink><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaPischa1" data-aht="source">בא פסחא א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink> שמצוטט ב<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> "שהגוים קרובי תשובה הן".</fn> אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.<fn>ראה את הרחבתו של אברבנאל בפירושו על יונה א',ג'.</fn> לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.<fn>ראה יונה ג':ה' ורד"ק שם. אברבנאל מאמץ גישה זו בהסברת הפסוקים ב<a href="Yirmeyahu18-7" data-aht="source">ירמיהו י"ח:ז'-ח'</a>.</fn></li> |
− | <li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn> | + | <li>לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.<fn>השווה <multilink><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE42" data-aht="source">(היגר) מ"ב</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> שהאשורים בסופו של דבר חזרו למעשיהם הרעים והתנהגו באופן גרוע אפילו יותר.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.<fn> | + | <point><b>בני עלי ובני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – לשיטת <multilink><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> בני עלי היו אשמים בעבודת אלילים, ודבר זה יכול להסביר מדוע הם לא קיבלו אפשרות לחזור בתשובה.<fn>דבר זה גם נכון לגבי עובדי הבעל בתקופת אליהו, ואולי גם לעם בתקופת ישעיהו.</fn> <multilink><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemuelI2-25" data-aht="source">שמואל א' ב':כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, לעומת זאת, אומר שהם קיבלו הזדמנות לחזור בתשובה.</point> |
− | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn> | + | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – עמדה זו יכולה להסביר שהפסוקים שמדברים על אפשרות נצחית לחזור בתשובה מדברים רק על יהודים או אנשים שאינם עובדי אלילים.<fn>ראה לעיל שזהו האופן בו אברבנאל מפרש את ירמיהו י"ח:ז'-ח'.</fn></point> |
− | <point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn> | + | <point><b>מטרת ההצגה, התהליך הממושך, והמכות באופן כללי</b> – רש"י מסביר שהמטרה הייתה לחנך את עם ישראל ולטבוע בהם יראת ה'.<fn>ראה <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>, והשכתוב ב<a href="4Q422" data-aht="source">4Q422 III:7</a>, והשווה לעמדת ספורנו להלן.</fn> הוא מוסיף, בהתבסס על ה<multilink><a href="Yevamot63a" data-aht="source">בבלי יבמות</a><a href="Yevamot63a" data-aht="source">יבמות ס"ג.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שזוהי המטרה הכללית של ה' בהענשת עמי העולם.<fn>ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a> לעוד על ראייתו באופן כללי את מטרת העולם והתורה.</fn></point> |
− | <point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn> | + | <point><b>יחס לגויים</b> – העמדה של התנחומא ורש"י משקפת הערכה שלילית באופן כללי של המעשים והכוונות של גויים.<fn>השווה ספורנו להלן.</fn> להרחבה, ראה <a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">רש"י</a>.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
<category name="">לא מנע בחירה חופשית | <category name="">לא מנע בחירה חופשית | ||
− | <p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn> | + | <p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p> |
<opinion name="">חיזוק לאפשר הישרדות | <opinion name="">חיזוק לאפשר הישרדות | ||
<p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>Cf. <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">Shemot 4:21</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">Shemot 7:3</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About HaKetav VeHaKabbalah</a></multilink> who takes the almost diametrically opposite position that the phrase means that Hashem delivered severe afflictions to Paroh's heart (similar to "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ" in Shemot 9:14), but Paroh nevertheless refused to let the people go. The verses which speak of Paroh being מחזק his own heart pose a difficulty for this position, as do the verses by Sichon and the nations of Canaan (in those cases there are no known afflictions of which to speak).</fn></p> | <p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>Cf. <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">Shemot 4:21</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">Shemot 7:3</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About HaKetav VeHaKabbalah</a></multilink> who takes the almost diametrically opposite position that the phrase means that Hashem delivered severe afflictions to Paroh's heart (similar to "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ" in Shemot 9:14), but Paroh nevertheless refused to let the people go. The verses which speak of Paroh being מחזק his own heart pose a difficulty for this position, as do the verses by Sichon and the nations of Canaan (in those cases there are no known afflictions of which to speak).</fn></p> |
Version as of 12:00, 10 January 2015
הקשיית לב
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.
פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.
הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?
פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:
דיכוי בחירה חופשית
הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1
חטאים חמורים
עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3
- רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
- חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
הזדמנויות מבוזבזות
לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.
- אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
- אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
- לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
- רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
- חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
- לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
לא מנע בחירה חופשית
ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":39
חיזוק לאפשר הישרדות
"וַיְחַזֵּק ה'" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40
- "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
- "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
- "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
דרך הטבע בלבד
ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.
- ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
- ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
ניב ציורי בלבד
הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54
- רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
- שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משה, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
- המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
העצמת בחירה חופשית
ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62
- ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
- בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
- ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
- ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
- פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
- מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
- ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.