Difference between revisions of "Historical Backdrop of Yeshayahu 1/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| (2 intermediate revisions by one other user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>הרקע ההיסטורי לישעיהו א'</h1> | <h1>הרקע ההיסטורי לישעיהו א'</h1> | ||
<h2>נבואה בלתי מתוארכת</h2> | <h2>נבואה בלתי מתוארכת</h2> | ||
| − | <p><a href="Yeshayahu1" data-aht="source">הפסוק הפותח</a> את ספר ישעיהו מלמד כי ישעיהו ניבא בתקופות שלטונם של עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. עם זאת, הטקסט לרוב אינו מזכיר את התאריכים המדויקים של הנבואות, כך שהרקע ההיסטורי של הנבואות איננו ברור. דוגמה מובהקת לזה ניתן למצוא ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">ישעיהו א'</a>. מי מארבעת המלכים היה קהל היעד של תוכחה זו? האם ניתן להניח שהנבואות מסודרות לפי סדר כרונולוגי, כך שהנבואה הראשונה בספר היא מתקופת המלך עוזיהו? או שמא ייתכן שהנבואות אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי, ופרק א' הוא אולי נבואה מאוחרת? אילו רמזים בטקסט עוזרים לנו לתארך את הנבואה? האם החטאים שמוזכרים מזוהים במיוחד עם תקופת המלוכה של אחד המלכים? האם תיאורי החורבן של ישעיהו מתאימים לתקופה ספציפית?</p> | + | <p><a href="Yeshayahu1" data-aht="source">הפסוק הפותח</a> את ספר ישעיהו מלמד כי ישעיהו ניבא בתקופות שלטונם של עוזיהו, יותם, אחז, וחזקיהו. עם זאת, הטקסט לרוב אינו מזכיר את התאריכים המדויקים של הנבואות, כך שהרקע ההיסטורי של הנבואות איננו ברור. דוגמה מובהקת לזה ניתן למצוא ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">ישעיהו א'</a>. מי מארבעת המלכים היה קהל היעד של תוכחה זו? האם ניתן להניח שהנבואות מסודרות לפי סדר כרונולוגי, כך שהנבואה הראשונה בספר היא מתקופת המלך עוזיהו? או שמא ייתכן שהנבואות אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי, ופרק א' הוא אולי נבואה מאוחרת? אילו רמזים בטקסט עוזרים לנו לתארך את הנבואה? האם החטאים שמוזכרים מזוהים במיוחד עם תקופת המלוכה של אחד המלכים? האם תיאורי החורבן של ישעיהו מתאימים לתקופה ספציפית?</p> |
<h2>סקירה של המלכים</h2> | <h2>סקירה של המלכים</h2> | ||
| − | <p>סקירה קצרה של המצב הרוחני והפוליטי בתקופות השונות יכולה לעזור לנו להבין לאיזו תקופה התוכחה של ישעיהו מתאימה:</p> | + | <p>סקירה קצרה של המצב הרוחני והפוליטי בתקופות השונות אולי יכולה לעזור לנו להבין לאיזו תקופה התוכחה של ישעיהו מתאימה:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>המצב הרוחני</b> – גם מלכים וגם דברי הימים מעידים שעוזיהו, יותם, וחזקיהו היו מלכים צדיקים, ואילו אחז השתתף בעבודת האלילים שהייתה נפוצה בממלכת ישראל, ואף הקריב את בנו במסגרת פולחן עבודה זרה<fn>ראו <a href="MelakhimII16-1-6" data-aht="source">מלכים ב׳ ט״ז:ג׳</a>, "וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ", שמרמז שהוא שרף את בנו כחלק מפולחן של עבודה זרה. להרחבה לגבי פולחן זה, עיינו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</fn> וסגר את דלתות בית המקדש.<fn>ראו <a href="DivreiHaYamimII28" data-aht="source">דברי הימים ב׳ כ״ח:כ"ד</a>.</fn> | + | <li><b>המצב הרוחני</b> – גם ספר מלכים וגם ספר דברי הימים מעידים שעוזיהו, יותם, וחזקיהו היו מלכים צדיקים, ואילו אחז השתתף בעבודת האלילים שהייתה נפוצה בממלכת ישראל, ואף הקריב את בנו במסגרת פולחן עבודה זרה<fn>ראו <a href="MelakhimII16-1-6" data-aht="source">מלכים ב׳ ט״ז:ג׳</a>, "וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ", שמרמז שהוא שרף את בנו כחלק מפולחן של עבודה זרה. להרחבה לגבי פולחן זה, עיינו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</fn> וסגר את דלתות בית המקדש.<fn>ראו <a href="DivreiHaYamimII28" data-aht="source">דברי הימים ב׳ כ״ח:כ"ד</a>.</fn> אולם, אפילו המלכים הצדיקים לא היו חפים מחטאים: עוזיה וחזקיהו חטאו ביהירות.<fn>עוזיה, כאשר "גָּבַהּ לִבּוֹ", ביקש לתפקד ככוהן ונענש בצרעת (<a href="DivreiHaYamimII26-1-21" data-aht="source">דברי הימים ב׳ כ״ו:ט"ז-כ״א</a>). גם חזקיהו חטא ביהירות שגרם "קֶצֶף", אך היכנעותו להקב"ה הצילה אותו מעונש (<a href="DivreiHaYamimII32-24-26" data-aht="source">דברי הימים ב' ל"ב:כ"ד-כ"ו</a>).</fn> כמו כן, כתוב שלמרות התנהלותו הישרה של יותם, העם לא הלך בדרכו.<fn><a href="DivreiHaYamimII27-1-7" data-aht="source">דברי הימים ב׳ כ״ז:ב׳</a> אומר: "עוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים", אך אינו מפרט את טיב חטאיהם.</fn> תיאורי תקופת שלטון המלכים לא מתייחסים להתנהגות של העם בתחום הבין אישי, כך שקשה לנו לדעת אם עבודת ה' לוותה בשאיפה לצדק חברתי. אכן, חטאים בין אדם לחברו מהווים מוקד של הרבה מישעיהו א'.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>המצב הפוליטי</b> – בתחום הפוליטי, גם עוזיהו וגם יותם נהנו משגשוג וניצחונות על אויביהם,<fn>ראו <a href="DivreiHaYamimII26-1-21" data-aht="source">דברי הימים ב' כ"ו:א'-כ"א</a> ו<a href="DivreiHaYamimII27-1-7" data-aht="source">דברי הימים ב' כ"ז:א'-ז'</a>.</fn> ואילו אחז וחזקיהו סבלו בידי פולשים זרים. אחז הותקף על ידי ארם, ישראל, אדום, והפלשתים, דבר שגרם להרס חלקים גדולים מהארץ. | + | <li><b>המצב הפוליטי</b> – בתחום הפוליטי, גם עוזיהו וגם יותם נהנו משגשוג וניצחונות על אויביהם,<fn>ראו <a href="DivreiHaYamimII26-1-21" data-aht="source">דברי הימים ב' כ"ו:א'-כ"א</a> ו<a href="DivreiHaYamimII27-1-7" data-aht="source">דברי הימים ב' כ"ז:א'-ז'</a>.</fn> ואילו אחז וחזקיהו סבלו בידי פולשים זרים. אחז הותקף על ידי ארם, ישראל, אדום, והפלשתים, דבר שגרם להרס חלקים גדולים מהארץ. חזקיהו שלט בתקופה סוערת עוד יותר, כאשר עשרת השבטים הוגלו ויהודה הותקפה על ידי סנחריב, שהותיר את הממלכה הרוסה ואת ירושלים נצורה.</li> |
</ul> | </ul> | ||
| Line 18: | Line 18: | ||
<p>ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:</p> | <p>ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>חטאים בין אדם לחברו</b> – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על | + | <li><b>חטאים בין אדם לחברו</b> – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על פגיעות בחלשים, עיוותי משפט, ושחיתות המנהיגים. ישעיהו קורא לעם לעשות תשובה: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט...שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (‎<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק י"ז</a>). הוא גם מתלונן שעיר הצדק התמלאה ברוצחים (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"א</a>), והוא מגנה את שחיתות מנהיגי המדינה: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ג</a>).  </li> |
</ul> | </ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>חטאים נגד ה'</b> – דברי ישעיהו ביחס למצב הרוחני של העם אינם חד-משמעיים. מצד אחד, מדברי ישעיהו ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוקים י"א-י"ג</a> ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') ניתן להבין שבעת התוכחה בני ישראל עבדו את ה' והקריבו קרבנות.<fn>אלה נדחו ככל הנראה רק מכיוון שלוו במעשי עוולה אחרים.</fn> אך ממספר פסוקים אחרים עולה שהעם עזב את ה'. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ב'</a>), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ג'</a>), ו"עָזְבוּ אֶת י"י"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ד'</a>). תוכחה נוספת, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ט</a>), פתוחה לפרשנות, אך עשויה להתייחס לעבודת אלילים מתחת לעצים.</li> | + | <li><b>חטאים נגד ה'</b> – דברי ישעיהו ביחס למצב הרוחני של העם אינם חד-משמעיים. מצד אחד, מדברי ישעיהו ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוקים י"א-י"ג</a> ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') ניתן להבין שבעת התוכחה בני ישראל עבדו את ה' והקריבו קרבנות.<fn>אלה נדחו ככל הנראה רק מכיוון שלוו במעשי עוולה אחרים.</fn> אך ממספר פסוקים אחרים עולה שהעם עזב את ה'. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ב'</a>), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ג'</a>), ו"עָזְבוּ אֶת י"י"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ד'</a>). תוכחה נוספת, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ט</a>), פתוחה לפרשנות, אך עשויה להתייחס לעבודת אלילים שמתרחשת מתחת לעצים.</li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <p>אם כן, ברור שהאנשים שאליהם ישעיהו פונה בפרק א' חטאו בתחום שבין אדם לחברו, אך לא ברור אם הם חטאו גם נגד ה'. האם הם עבדו את ה', או שמא עבדו אלילים? כיצד ניתן ליישב | + | <p>אם כן, ברור שהאנשים שאליהם ישעיהו פונה בפרק א' חטאו בתחום שבין אדם לחברו, אך לא ברור אם הם חטאו גם נגד ה'. האם הם עבדו את ה', או שמא עבדו אלילים? כיצד ניתן ליישב בין התמונות השונות שהפרק מצייר? לבסוף, בזמן שלטונו של איזה מלך חטא העם באופן המתואר?<fn>במבט ראשון, בהתחשב ברשימת החטאים הארוכה, ניתן להסיק כי ישעיהו כנראה דיבר עם דור אחז, שהיה המלך הרשע היחיד מביניהם. עם זאת, מבט מקרוב גורם להתפלאות, שכן ישעיהו מתמקד יותר במחלות חברתיות מאשר בעבודה זרה, והוא מרמז כי העם לא עזב לחלוטין את ה' או את המקדש (כפי שעשה אחז).</fn></p> |
<h2>חורבן: בעבר או בעתיד?</h2> | <h2>חורבן: בעבר או בעתיד?</h2> | ||
<p>דברי ישעיהו מתארים ארץ שוממת והרוסה. אך התיאורים השונים מנוסחים לפעמים בזמן הווה או עבר, ולפעמים בעתיד, כך שקשה לדעת אם ישעיהו מצביע על עונש שכבר התקבל, או מזהיר מפני ההרס שעתיד לבוא. </p> | <p>דברי ישעיהו מתארים ארץ שוממת והרוסה. אך התיאורים השונים מנוסחים לפעמים בזמן הווה או עבר, ולפעמים בעתיד, כך שקשה לדעת אם ישעיהו מצביע על עונש שכבר התקבל, או מזהיר מפני ההרס שעתיד לבוא. </p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה"</b> – האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תּוֹסִיפוּ סָרָה")? האם כוונת הנביא היא שהעם כבר הוכה והוא שואל מדוע הם מבקשים לקבל מכות נוספות, או שמא הוא מזהיר אותם | + | <li><b>"עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה"</b> – האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תּוֹסִיפוּ סָרָה")? האם כוונת הנביא היא שהעם כבר הוכה והוא שואל מדוע הם מבקשים לקבל מכות נוספות, או שמא הוא מזהיר אותם שהם יוכו אם הם ימשיכו לחטוא?</li> |
<li><b>"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה...  אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ"</b> –נראה כי זה תיאור של ההרס הנוכחי, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אֹכְלִים"), ומתאר את מה שקורה לעיני כל העם ("לְנֶגְדְּכֶם").</li> | <li><b>"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה...  אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ"</b> –נראה כי זה תיאור של ההרס הנוכחי, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אֹכְלִים"), ומתאר את מה שקורה לעיני כל העם ("לְנֶגְדְּכֶם").</li> | ||
<li><b>"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם"</b> – משפט זה, לעומת זאת, מנוסח בזמן עתיד: ציון <b>תיוותר</b> ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם. </li> | <li><b>"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם"</b> – משפט זה, לעומת זאת, מנוסח בזמן עתיד: ציון <b>תיוותר</b> ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם. </li> | ||
| − | <li><b>"לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ"</b> – פסוק זה חוזר לעבר, כאשר העם | + | <li><b>"לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ"</b> – פסוק זה חוזר לעבר, כאשר העם אומר שה' <b>השאיר</b> ("הוֹתִיר") להם שריד.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<p>בהינתן המעברים הללו בין זמן עבר לעתיד, כיצד נוכל לקבוע בתקופת מלכותו של איזה מלך ישעיהו מתנבא? האם ניתן לפרש חלק מהביטויים הללו מחדש, ובכך להעביר את כל התיאור לזמן אחד? אילו ביטויים אפשר לקרוא אחרת מבחינה דקדוקית?</p> | <p>בהינתן המעברים הללו בין זמן עבר לעתיד, כיצד נוכל לקבוע בתקופת מלכותו של איזה מלך ישעיהו מתנבא? האם ניתן לפרש חלק מהביטויים הללו מחדש, ובכך להעביר את כל התיאור לזמן אחד? אילו ביטויים אפשר לקרוא אחרת מבחינה דקדוקית?</p> | ||
Latest revision as of 11:17, 8 December 2019
הרקע ההיסטורי לישעיהו א'
הקדמה
נבואה בלתי מתוארכת
הפסוק הפותח את ספר ישעיהו מלמד כי ישעיהו ניבא בתקופות שלטונם של עוזיהו, יותם, אחז, וחזקיהו. עם זאת, הטקסט לרוב אינו מזכיר את התאריכים המדויקים של הנבואות, כך שהרקע ההיסטורי של הנבואות איננו ברור. דוגמה מובהקת לזה ניתן למצוא בישעיהו א'. מי מארבעת המלכים היה קהל היעד של תוכחה זו? האם ניתן להניח שהנבואות מסודרות לפי סדר כרונולוגי, כך שהנבואה הראשונה בספר היא מתקופת המלך עוזיהו? או שמא ייתכן שהנבואות אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי, ופרק א' הוא אולי נבואה מאוחרת? אילו רמזים בטקסט עוזרים לנו לתארך את הנבואה? האם החטאים שמוזכרים מזוהים במיוחד עם תקופת המלוכה של אחד המלכים? האם תיאורי החורבן של ישעיהו מתאימים לתקופה ספציפית?
סקירה של המלכים
סקירה קצרה של המצב הרוחני והפוליטי בתקופות השונות אולי יכולה לעזור לנו להבין לאיזו תקופה התוכחה של ישעיהו מתאימה:
- המצב הרוחני – גם ספר מלכים וגם ספר דברי הימים מעידים שעוזיהו, יותם, וחזקיהו היו מלכים צדיקים, ואילו אחז השתתף בעבודת האלילים שהייתה נפוצה בממלכת ישראל, ואף הקריב את בנו במסגרת פולחן עבודה זרה1 וסגר את דלתות בית המקדש.2 אולם, אפילו המלכים הצדיקים לא היו חפים מחטאים: עוזיה וחזקיהו חטאו ביהירות.3 כמו כן, כתוב שלמרות התנהלותו הישרה של יותם, העם לא הלך בדרכו.4 תיאורי תקופת שלטון המלכים לא מתייחסים להתנהגות של העם בתחום הבין אישי, כך שקשה לנו לדעת אם עבודת ה' לוותה בשאיפה לצדק חברתי. אכן, חטאים בין אדם לחברו מהווים מוקד של הרבה מישעיהו א'.
- המצב הפוליטי – בתחום הפוליטי, גם עוזיהו וגם יותם נהנו משגשוג וניצחונות על אויביהם,5 ואילו אחז וחזקיהו סבלו בידי פולשים זרים. אחז הותקף על ידי ארם, ישראל, אדום, והפלשתים, דבר שגרם להרס חלקים גדולים מהארץ. חזקיהו שלט בתקופה סוערת עוד יותר, כאשר עשרת השבטים הוגלו ויהודה הותקפה על ידי סנחריב, שהותיר את הממלכה הרוסה ואת ירושלים נצורה.
חטאים נגד א-להים ואדם
ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:
- חטאים בין אדם לחברו – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על פגיעות בחלשים, עיוותי משפט, ושחיתות המנהיגים. ישעיהו קורא לעם לעשות תשובה: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט...שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (פסוק י"ז). הוא גם מתלונן שעיר הצדק התמלאה ברוצחים (פסוק כ"א), והוא מגנה את שחיתות מנהיגי המדינה: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" (פסוק כ"ג).
- חטאים נגד ה' – דברי ישעיהו ביחס למצב הרוחני של העם אינם חד-משמעיים. מצד אחד, מדברי ישעיהו בפסוקים י"א-י"ג ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') ניתן להבין שבעת התוכחה בני ישראל עבדו את ה' והקריבו קרבנות.6 אך ממספר פסוקים אחרים עולה שהעם עזב את ה'. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" (פסוק ב'), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (פסוק ג'), ו"עָזְבוּ אֶת י"י" (פסוק ד'). תוכחה נוספת, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (פסוק כ"ט), פתוחה לפרשנות, אך עשויה להתייחס לעבודת אלילים שמתרחשת מתחת לעצים.
אם כן, ברור שהאנשים שאליהם ישעיהו פונה בפרק א' חטאו בתחום שבין אדם לחברו, אך לא ברור אם הם חטאו גם נגד ה'. האם הם עבדו את ה', או שמא עבדו אלילים? כיצד ניתן ליישב בין התמונות השונות שהפרק מצייר? לבסוף, בזמן שלטונו של איזה מלך חטא העם באופן המתואר?7
חורבן: בעבר או בעתיד?
דברי ישעיהו מתארים ארץ שוממת והרוסה. אך התיאורים השונים מנוסחים לפעמים בזמן הווה או עבר, ולפעמים בעתיד, כך שקשה לדעת אם ישעיהו מצביע על עונש שכבר התקבל, או מזהיר מפני ההרס שעתיד לבוא.
- "עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה" – האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תּוֹסִיפוּ סָרָה")? האם כוונת הנביא היא שהעם כבר הוכה והוא שואל מדוע הם מבקשים לקבל מכות נוספות, או שמא הוא מזהיר אותם שהם יוכו אם הם ימשיכו לחטוא?
- "אַרְצְכֶם שְׁמָמָה... אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ" –נראה כי זה תיאור של ההרס הנוכחי, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אֹכְלִים"), ומתאר את מה שקורה לעיני כל העם ("לְנֶגְדְּכֶם").
- "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם" – משפט זה, לעומת זאת, מנוסח בזמן עתיד: ציון תיוותר ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם.
- "לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ" – פסוק זה חוזר לעבר, כאשר העם אומר שה' השאיר ("הוֹתִיר") להם שריד.
בהינתן המעברים הללו בין זמן עבר לעתיד, כיצד נוכל לקבוע בתקופת מלכותו של איזה מלך ישעיהו מתנבא? האם ניתן לפרש חלק מהביטויים הללו מחדש, ובכך להעביר את כל התיאור לזמן אחד? אילו ביטויים אפשר לקרוא אחרת מבחינה דקדוקית?
