Difference between revisions of "Historical Backdrop of Yeshayahu 1/1/he"
m |
m |
||
| Line 16: | Line 16: | ||
<h2>חטאים נגד א-להים ואדם</h2> | <h2>חטאים נגד א-להים ואדם</h2> | ||
| − | <p | + | <p>ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>חטאים בין אדם לחברו</b> – | + | <li><b>חטאים בין אדם לחברו</b> – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על פגיעה בחלשים, עיוותי משפט שחיתות המנהיגים. הוא קורא לעם לתקן את דרכיו: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט...  שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (‎<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק י"ז</a>), הוא מתלונן שעיר הצדק התמלאה ברוצחים (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"א</a>), והוא מגנה את שחיתות מנהיגי המדיה: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ג</a>).  </li> |
</ul> | </ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>חטאים נגד ה'</b> – Yeshayahu's words regarding the people's spiritual state are ambiguous. On one hand, Yeshayahu's cry ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוקים י"א-י"ג</a> ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') imply that, at the time of the rebuke, the nation was worshiping Hashem and bringing sacrifices.<fn>אלה נדחו ככל הנראה רק מכיוון שלוו במעשי עוולה אחרים.</fn>   At the same time, several other verses suggest that the people had turned away from Hashem.  The prophet laments: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ב'</a>), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ג'</a>), ו"עָזְבוּ אֶת י"י"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ד'</a>). תוכחה אחרונה, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ט</a>), is open to interpretation, but might refer to idol worship under trees. </li> | + | <li><b>חטאים נגד ה'</b> – דברי ישעיהו ביחס למצבם הרוחני של העם אינם דו משמעיים. מצד אחד, קריאתו של ישעיהו בפסוקים י"א-י"ג ("לַמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו ') רומזת כי בעת התוכחה האומה סגדה להשם והביאה קרבנות .6 במקביל, כמה מפסוקים אחרים עולה כי העם פנה מהשם. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" (פסוק ב '), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (פסוק ג'), ו"עָזְבוּ אֶת יוֹיָה "(פסוק ד '). אחרונה, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (פסוק כ"ט), פתוח לפרשנות, אך עשוי להתייחס לעבודת אלילים מתחת לעצים.Yeshayahu's words regarding the people's spiritual state are ambiguous. On one hand, Yeshayahu's cry ב<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוקים י"א-י"ג</a> ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') imply that, at the time of the rebuke, the nation was worshiping Hashem and bringing sacrifices.<fn>אלה נדחו ככל הנראה רק מכיוון שלוו במעשי עוולה אחרים.</fn>   At the same time, several other verses suggest that the people had turned away from Hashem.  The prophet laments: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ב'</a>), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ג'</a>), ו"עָזְבוּ אֶת י"י"‎ (<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק ד'</a>). תוכחה אחרונה, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" ‎(<a href="Yeshayahu1" data-aht="source">פסוק כ"ט</a>), is open to interpretation, but might refer to idol worship under trees. </li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | Although it is clear from this that the people addressed בישעיהו א' sinned in the interpersonal sphere, it is not clear where they stood on the religious plane.  Were they worshiping Hashem or idols?  How can the contrasting portraits in the chapter be reconciled?  Finally, under whose reign did the nation sin in the manner described?<fn>במבט ראשון, בהתחשב ברשימת החטאים הארוכה, ניתן להסיק כי ישעיהו כנראה דיבר עם דור אחז, שהיה המלך הרשע היחיד מביניהם. עם זאת, מבט מקרוב גורם להתפלאות, שכן ישעיהו מתמקד יותר במחלות חברתיות מאשר בעבודה זרה, והוא מרמז כי העם לא עזב לחלוטין את ה' או את המקדש (כפי שעשה אחז).</fn> | + | <p>אף על פי שברור מכך שהאנשים שפנו אל ביהיהו א 'חטאו בתחום הבינאישי, לא ברור היכן הם עמדו במישור הדתי. האם הם סגדו לה 'או לאלילים? כיצד ניתן ליישב את הדיוקנאות המנוגדים בפרק? לבסוף, תחת שלטונו חטא האומה באופן המתואר? 7Yeshayahu rebukes the people on multiple levels:</p> |
| + | <p>Although it is clear from this that the people addressed בישעיהו א' sinned in the interpersonal sphere, it is not clear where they stood on the religious plane.  Were they worshiping Hashem or idols?  How can the contrasting portraits in the chapter be reconciled?  Finally, under whose reign did the nation sin in the manner described?<fn>במבט ראשון, בהתחשב ברשימת החטאים הארוכה, ניתן להסיק כי ישעיהו כנראה דיבר עם דור אחז, שהיה המלך הרשע היחיד מביניהם. עם זאת, מבט מקרוב גורם להתפלאות, שכן ישעיהו מתמקד יותר במחלות חברתיות מאשר בעבודה זרה, והוא מרמז כי העם לא עזב לחלוטין את ה' או את המקדש (כפי שעשה אחז).</fn></p> | ||
<h2>חורבן: בעבר או בעתיד?</h2> | <h2>חורבן: בעבר או בעתיד?</h2> | ||
Version as of 01:31, 15 November 2019
הרקע ההיסטורי לישעיהו א'
הקדמה
נבואה בלתי מתוארכת
הפסוק הפותח את ספר ישעיהו מלמד כי ישעיהו ניבא בתקופות שלטונם של עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. עם זאת, הטקסט לרוב אינו מזכיר את התאריכים המדויקים של הנבואות, כך שהרקע ההיסטורי של הנבואות איננו ברור. דוגמה מובהקת לזה ניתן למצוא בישעיהו א' . מי מארבעת המלכים היה קהל היעד של תוכחה זו? האם ניתן להניח שהנבואות מסודרות לפי סדר כרונולוגי, כך שהנבואה הראשונה בספר היא מתקופת המלך עוזיהו? או שמא ייתכן שהנבואות אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי, ופרק א' הוא אולי נבואה מאוחרת? אילו רמזים בטקסט עוזרים לנו לתארך את הנבואה? האם החטאים שמוזכרים מזוהים במיוחד עם תקופת המלוכה של אחד המלכים? האם תיאורי החורבן של ישעיהו מתאימים לתקופה ספציפית?
סקירה של המלכים
סקירה קצרה של המצב הרוחני והפוליטי בתקופות השונות יכולה לעזור לנו להבין לאיזו תקופה התוכחה של ישעיהו מתאימה:
- המצב הרוחני – גם מלכים וגם דברי הימים מעידים שעוזיהו, יותם, וחזקיהו היו מלכים צדיקים, ואילו אחז השתתף בעבודת האלילים שהייתה נפוצה בממלכת ישראל ואף הקריב את בנו במסגרת פולחן עבודה זרה.1 וסגר את דלתות בית המקדש.2 אולם אפילו המלכים הצדיקים לא היו חפים מחטאים, ועוזיה וחזקיהו חטאו ביהירות.3 כמו כן, כתוב שלמרות התנהלות הישרה של יותם, העם לא הלך בדרכו.4 תיאורי תקופת שלטון המלכים לא מתייחסים להתנהגות של העם בתחום הבין אישי, כך שקשה לנו לדעת עם עבודת ה' לוותה בשאיפה לצדק חברתי (ומצוות בין אדם לחברו מהווים מוקד של הרבה מישעיהו א').
- המצב הפוליטי – בתחום הפוליטי, גם עוזיהו וגם יותם נהנו משגשוג וניצחונות על אויביהם,5 ואילו אחז וחזקיהו סבלו בידי פולשים זרים. אחז הותקף על ידי ארם, ישראל, אדום, והפלשתים, דבר שגרם להרס חלקים גדולים מהארץ. צדקיהו שלט בתקופה סוערת עוד יותר, כאשר עשרת השבטים הוגלו ויהודה הותקפה על ידי סנחריב, שהותיר את הממלכה הרוסה וירושלים נצורה.
חטאים נגד א-להים ואדם
ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:
- חטאים בין אדם לחברו – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על פגיעה בחלשים, עיוותי משפט שחיתות המנהיגים. הוא קורא לעם לתקן את דרכיו: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט... שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (פסוק י"ז), הוא מתלונן שעיר הצדק התמלאה ברוצחים (פסוק כ"א), והוא מגנה את שחיתות מנהיגי המדיה: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" (פסוק כ"ג).
- חטאים נגד ה' – דברי ישעיהו ביחס למצבם הרוחני של העם אינם דו משמעיים. מצד אחד, קריאתו של ישעיהו בפסוקים י"א-י"ג ("לַמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו ') רומזת כי בעת התוכחה האומה סגדה להשם והביאה קרבנות .6 במקביל, כמה מפסוקים אחרים עולה כי העם פנה מהשם. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" (פסוק ב '), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (פסוק ג'), ו"עָזְבוּ אֶת יוֹיָה "(פסוק ד '). אחרונה, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (פסוק כ"ט), פתוח לפרשנות, אך עשוי להתייחס לעבודת אלילים מתחת לעצים.Yeshayahu's words regarding the people's spiritual state are ambiguous. On one hand, Yeshayahu's cry בפסוקים י"א-י"ג ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') imply that, at the time of the rebuke, the nation was worshiping Hashem and bringing sacrifices.6 At the same time, several other verses suggest that the people had turned away from Hashem. The prophet laments: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" (פסוק ב'), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (פסוק ג'), ו"עָזְבוּ אֶת י"י" (פסוק ד'). תוכחה אחרונה, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (פסוק כ"ט), is open to interpretation, but might refer to idol worship under trees.
אף על פי שברור מכך שהאנשים שפנו אל ביהיהו א 'חטאו בתחום הבינאישי, לא ברור היכן הם עמדו במישור הדתי. האם הם סגדו לה 'או לאלילים? כיצד ניתן ליישב את הדיוקנאות המנוגדים בפרק? לבסוף, תחת שלטונו חטא האומה באופן המתואר? 7Yeshayahu rebukes the people on multiple levels:
Although it is clear from this that the people addressed בישעיהו א' sinned in the interpersonal sphere, it is not clear where they stood on the religious plane. Were they worshiping Hashem or idols? How can the contrasting portraits in the chapter be reconciled? Finally, under whose reign did the nation sin in the manner described?7
חורבן: בעבר או בעתיד?
דברי ישעיהו מתארים מדינה שממה והרוסה. עם זאת, כפי שהתיאורים השונים מנוסחים לעיתים בזמן ההווה או בעבר, ובמועדים אחרים בעתיד בעתיד, קשה לדעת אם ישעיהו מצביע על עונש שכבר קיבל, או מזהיר את האומה מפני ההרס שעתיד לבוא. בעתיד.
"עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תוֹסִיפוּ סָרָה" - האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תוֹסִיפוּ סָרָה")? האם הנביא מציע כי העם כבר הוכה ושאל מדוע הם ירצו להכות שוב, או שהוא מזהיר אותם כי הם יכו אם הם ימשיכו לסטות?
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה ... אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אוֹכְלִים אֹתָהּ" - נראה כי זה תיאור של השממה הנוכחית, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אוֹכְלִים"), המתאר את העיניים הקדמיות של העם שקורה לחזית "לְנֶגְדְּכֶם").
"וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם" - לעומת זאת, סעיף זה לוהק בעתיד: ציון תיוותר ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם.
"לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ" - סוף סוף, פסוק זה חוזר לעבר, כמו שאומרים העם שהשם השאיר ("הוֹתִיר") להם שריד.
בהינתן התפשטות זו בין זמן עבר לעתיד, כיצד נוכל לקבוע במהלך תקופת מלכותו וישעיהו מתנבא? האם ניתן לפרש מחדש חלק מהמונחים הללו, ובכך להטיל את כל התיאור במתח זה או אחר? אילו מהם ניתן לקרוא באופן דקדוק באופן אחר?
Yeshayahu's words depict a desolate and destroyed country. However, as the various descriptions are formulated at times in the present or past tense, and at other times in the future tense, it is hard to know if Yeshayahu is pointing to punishment already received, or warning the nation about the devastation destined to come in the future.
- "עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה" – האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תּוֹסִיפוּ סָרָה")? Is the prophet suggesting that the people have already been smitten and questioning why they would want to be hit yet again, or is he warning them that they will be struck if they continue to stray?
- "אַרְצְכֶם שְׁמָמָה... אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ" – This appears to be a description of the present desolation, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אֹכְלִים"), describing what is happening to the land right in front of the people's eyes ("לְנֶגְדְּכֶם").
- "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם" – This clause, on the other hand, is cast in the future: ציון תיוותר ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם.
- "לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ " – Finally, this verse reverts back to the past, as the people say that Hashem השאיר ("הוֹתִיר") להם שריד.
Given this vacillation between past and future tenses, how can we determine during and about whose reign Yeshayahu is prophesying? Might some of these terms be reinterpreted, thereby casting the entire description in one tense or the other? Which ones can grammatically be read in another way?
