Historical Backdrop of Yeshayahu 1/1/he
הרקע ההיסטורי לישעיהו א'
הקדמה
נבואה בלתי מתוארכת
הפסוק הפותח את ספר ישעיהו מלמד כי ישעיהו ניבא בתקופות שלטונם של עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. עם זאת, הטקסט לרוב אינו מזכיר את התאריכים המדויקים של הנבואות, כך שהרקע ההיסטורי של הנבואות איננו ברור. דוגמה מובהקת לזה ניתן למצוא בישעיהו א' . מי מארבעת המלכים היה קהל היעד של תוכחה זו? האם ניתן להניח שהנבואות מסודרות לפי סדר כרונולוגי, כך שהנבואה הראשונה בספר היא מתקופת המלך עוזיהו? או שמא ייתכן שהנבואות אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי, ופרק א' הוא אולי נבואה מאוחרת? אילו רמזים בטקסט עוזרים לנו לתארך את הנבואה? האם החטאים שמוזכרים מזוהים במיוחד עם תקופת המלוכה של אחד המלכים? האם תיאורי החורבן של ישעיהו מתאימים לתקופה ספציפית?
סקירה של המלכים
סקירה קצרה של המצב הרוחני והפוליטי בתקופות השונות יכולה לעזור לנו להבין לאיזו תקופה התוכחה של ישעיהו מתאימה:
- המצב הרוחני – גם מלכים וגם דברי הימים מעידים שעוזיהו, יותם, וחזקיהו היו מלכים צדיקים, ואילו אחז השתתף בעבודת האלילים שהייתה נפוצה בממלכת ישראל ואף הקריב את בנו במסגרת פולחן עבודה זרה.1 וסגר את דלתות בית המקדש.2 אולם אפילו המלכים הצדיקים לא היו חפים מחטאים, ועוזיה וחזקיהו חטאו ביהירות.3 כמו כן, כתוב שלמרות התנהלות הישרה של יותם, העם לא הלך בדרכו.4 תיאורי תקופת שלטון המלכים לא מתייחסים להתנהגות של העם בתחום הבין אישי, כך שקשה לנו לדעת עם עבודת ה' לוותה בשאיפה לצדק חברתי (ומצוות בין אדם לחברו מהווים מוקד של הרבה מישעיהו א').
- המצב הפוליטי – בתחום הפוליטי, גם עוזיהו וגם יותם נהנו משגשוג וניצחונות על אויביהם,5 ואילו אחז וחזקיהו סבלו בידי פולשים זרים. אחז הותקף על ידי ארם, ישראל, אדום, והפלשתים, דבר שגרם להרס חלקים גדולים מהארץ. צדקיהו שלט בתקופה סוערת עוד יותר, כאשר עשרת השבטים הוגלו ויהודה הותקפה על ידי סנחריב, שהותיר את הממלכה הרוסה וירושלים נצורה.
חטאים נגד א-להים ואדם
ישעיהו מוכיח את העם על מספר חטאים:
- חטאים בין אדם לחברו – חלק ניכר מהפרק מתמקד בחטאים בין אדם לחברו, שכן ישעיהו נוזף בעם על פגיעה בחלשים, עיוותי משפט שחיתות המנהיגים. הוא קורא לעם לתקן את דרכיו: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט...שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (פסוק י"ז), הוא מתלונן שעיר הצדק התמלאה ברוצחים (פסוק כ"א), והוא מגנה את שחיתות מנהיגי המדיה: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים" (פסוק כ"ג).
- חטאים נגד ה' – דברי ישעיהו ביחס למצב הרוחני של העם אינם חד-משמעיים. מצד אחד, מדברי ישעיהו בפסוקים י"א-י"ג ("לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" וגו') ניתן להבין שבעת התוכחה בני ישראל עבדו את ה' והקריבו קרבנות.6 אך ממספר פסוקים אחרים עולה שהעם עזב את ה'. הנביא מקונן: "וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי" (פסוק ב'), "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (פסוק ג'), ו"עָזְבוּ אֶת י"י" (פסוק ד'). תוכחה נוספת, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (פסוק כ"ט), פתוחה לפרשנות, אך עשויה להתייחס לעבודת אלילים מתחת לעצים.
אם כן, ברור שהאנשים שאליהם ישעיהו פונה בפרק א' חטאו בתחום שבין אדם לחברו, אך לא ברור אם הם חטאו גם נגד ה'. האם הם עבדו את ה', או שמא עבדו אלילים? כיצד ניתן ליישב את תמונות השונות שהפרק מצייר? לבסוף, בזמן שלטונו של איזה מלך חטא העם באופן המתואר?7
חורבן: בעבר או בעתיד?
דברי ישעיהו מתארים ארץ שוממת והרוסה. אך התיאורים השונים מנוסחים לפעמים בזמן הווה או עבר, ולפעמים בעתיד, כך שקשה לדעת אם ישעיהו מצביע על עונש שכבר התקבל, או מזהיר מפני ההרס שעתיד לבוא.
- "עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה" – האם מלת "עוֹד" מחוברת למלים שקדמו לה ("עַל מֶה תֻכּוּ") או למלים שבאו לאחריה ("תּוֹסִיפוּ סָרָה")? האם כוונת הנביא היא שהעם כבר הוכה והוא שואל מדוע הם מבקשים לקבל מכות נוספות, או שמא הוא מזהיר אותם כי הם יוכו אם הם ימשיכו לחטוא?
- "אַרְצְכֶם שְׁמָמָה... אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ" –נראה כי זה תיאור של ההרס הנוכחי, שהרי ישעיהו מדבר בלשון הווה ("אֹכְלִים"), ומתאר את מה שקורה לעיני כל העם ("לְנֶגְדְּכֶם").
- "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם" – משפט זה, לעומת זאת, מנוסח בזמן עתיד: ציון תיוותר ("וְנוֹתְרָה") כסוכה בכרם.
- "לוּלֵי י"י צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ" – פסוק זה חוזר לעבר, כאשר העם אמור שה' השאיר ("הוֹתִיר") להם שריד.
בהינתן המעברים הללו בין זמן עבר לעתיד, כיצד נוכל לקבוע בתקופת מלכותו של איזה מלך ישעיהו מתנבא? האם ניתן לפרש חלק מהביטויים הללו מחדש, ובכך להעביר את כל התיאור לזמן אחד? אילו ביטויים אפשר לקרוא אחרת מבחינה דקדוקית?
