Hoshea's wife/5

EN/HEע/E

Hoshea's wife

Sources

Hoshea 1:2-9הושע א׳:ב׳-ט׳

(2) When the Lord spoke at first with Hosea, the Lord said unto Hosea: Go, take unto thee a wife of harlotry and children of harlotry; for the land doth commit great harlotry, departing from the Lord.' (3) So he went and took Gomer the daughter of Diblaim; and she conceived, and bore him a son. (4) And the Lord said unto him: 'Call his name Jezreel; for yet a little while, and I will visit the blood of Jezreel upon the house of Jehu, and will cause to cease the kingdom of the house of Israel. (5) And it shall come to pass at that day, that I will break the bow of Israel in the valley of Jezreel.' (6) And she conceived again, and bore a daughter. And He said unto him: 'Call her name Lo-ruhamah; for I will no more have compassion upon the house of Israel, that I should in any wise pardon them. (7) But I will have compassion upon the house of Judah, and will save them by the Lord their God, and will not save them by bow, nor by sword, nor by battle, nor by horses, nor by horsemen.' (8) Now when she had weaned Lo-ruhamah, she conceived, and bore a son. (9) And He said: 'Call his name Lo-ammi; for ye are not My people, and I will not be yours.'

(ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר י״י בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר י״י אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי י״י. (ג) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן. (ד) וַיֹּאמֶר י״י אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. (ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְשָׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. (ו) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם. (ז) וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּי״י אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים. (ח) וַתִּגְמֹל אֶת לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. (ט) וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם.

Rashi Hoshea 1:2רש״י הושע א׳:ב׳

קח לך אשת זנונים – רבותינו אמרו: כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ריש פרק האשה. וילדי זנונים – שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות, ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל׳ לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה.

Rashi Hoshea 1:8רש״י הושע א׳:ח׳

ותגמול את לא רוחמה – לפי תרגומו ויכלה אותו הדור בין העכו״ם שגלו שם. ותהר ותלד בן – ואוסיפו ועבדו עובדין בישין, ולפי פשוטו כמשמעו.

Ibn Ezra Hoshea First Commentary 1:1-3אבן עזרא הושע פירוש ראשון א׳:א׳-ג׳

(א-ב) זה הושע מנביאי השם הנכבדים, כי היצחקי דבר סרה בספרו עליו, שאמ׳ שהוא בן אלה. כי בארי הוא אלה, כי מצא כתוב ״ובאר אלים יללתה״ (ישעיהו ט״ו:ח׳). ואין אלה – אילים, כי בעבור אות נוסף ישתנה השם כמו ״זיף זיפה״ (דברי הימים א ד׳:ס״א). ועוד, כי אין משפט לשון הקדש לאמר על שם פרט שהוא בן עיר – רק אם היה על דרך כלל, כמו ״בת ציון״ (ישעיהו א׳:ח׳) – רק יתיחס אל העיר כמו ׳שמרוני׳. ושני דברים דחקוהו: האחד, שמצא בדברי הימים ״בארה בנו, אשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור, הוא נשיא לראובני״ (דברי הימים א ה׳:ו׳), והוא היה אבי זה הנביא. והשיני, שאמ׳ ״ולפקד על יעקב כדרכיו״ (להלן י״ב:ג׳), כי הוא יפרש זה על יעקב אבינו, שהסיר הבכורה מראובן, ואין פירושו כאשר חשב. והנה שכח הכת׳ על הושע בן אלה: ״ויעש הרע בעיני י״י״ (מלכים ב י״ז:ב׳). והיצחקי אמר, שלקח אשת זנונים, וזה המכה בסנורים הלא ראה כתוב: תחלת דבר י״י בהושע, ויאמר י״י, והנה לא מרה פי השם חלילה חלילה! רק הושע בן בארי איננו הושע בן אלה, כמו חנוך – שם כולל לארבעה אנשים בתורה, ושאול מרחובות הנהר ושאול בן הכנענית ושאול בן קיש, ורבים ככה. והתחלת נבואת זה הנביא – על מלכות ירבעם בן יואש מלך ישראל, ארבעים שנה לפני גלות שומרון, אם היתה נבואתו בסוף ימי ירבעם, כי לא מלך זכריה בנו אחריו רק ששה חודשים, ונשבתה מלכות בית יהוא, שהיו מלכות ישראל. ומפרש אחר אמ׳, כי קח לך, דבור הוא כטעם ״לקח טוב״ (משלי ד׳:ב׳). ופרש ותהר כמו ״תהרו חשש, תלדו קש״ (ישעיהו ל״ג:י״א), ואומר כי גומר – גמורה בזנות, ובת דבלים – רמז ליהודה וישראל. ואחר אמ׳ קח לך אשת זנונים, שאם באתה לקחת אשה הגונה לא תמצא, שהרי זנה תזנה הארץ – כל עם הארץ זונים מאחרי השם. ומפרש אחר אמ׳, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים – שהרי דוגמתו זנו יושבי הארץ מאחרי י״י, ו״דיו לעבד י״י להיות כרבו״. נאם אברהם המחבר: חלילה חלילה שיצוה השם לקחת אשת זנונים ולהוליד ילדי זנונים. והאומר ״דיו לעבד להיות כרבו״, לא נאמ׳ על זה, כי זנות מאחרי השם – דרך משל, רק באדם הוא במעשה. והנכון בעיני, כי זה הנביא היה רואה במראות נבואה בחלום הלילה, שהשם אמר לו: לך קח לך אשת זנונים, והלך ולקח אשה ידועה והרתה וילדה. כל זה במראות הנבואה, כאשר פירש השם: ״אם יהיה נביאכם״ – לבד ממשה רבינו לבדו – ״י״י במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו״ (במדבר י״ב:ו׳). ואל תתמה: איך יראה בחלום – וילך ויקח? והנה בחלום אדם בלא נבואה – ״ותאכלנה הפרות״ (בראשית מ״א:ד׳). וככה על ישעיהו הנביא ״כאשר הלך עבדי ישע׳ ערום ויחף״ (ישעיהו כ׳:ג׳) – זה היה בדרך נבואה. כי למה ילך הנביא ערום בעבור כוש ומצרים? וככה ״קח לך לבנה״ (יחזקאל ד׳:א׳), גם ״שכב על צדך השמאלי״ (שם ד), גם ״ואתה קח לך חטין״ (שם ט), גם דבר הזקן (שם ה׳, א-ד). והעד על כל זה, שאמ׳ יחזקאל בתחילת ספרו ״ואראה מראות אלהים״ (שם א׳:א׳), ואומר ״במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל״ (שם מ׳:ב׳). ואל תתמה, בעבור שלא הזכיר בתחילת הנבואה ׳מראות׳, כי הנה כתוב: ״דבר י״י אשר היה אל זכריה״ (זכריה א׳:ז׳), ושם כתוב אחריו: ״ראיתי הלילה״ (שם ח), ״ואשא עיני ואראה״ (שם ב׳:ה׳). והנה כתוב באברהם ״במחזה״ (בראשית ט״ו:א׳), וכן היתה כל נבואתו. והנה אמ׳ לו בדרך הנבואה למה אשת זנונים? – כי זנה תזנה הארץ. (ג) וילך ויקח האשה הנזכרה; כך היה רואה במראה. וטע׳ ותלד...בן – הדור הבא אחרי ירבעם בן יואש.

Ibn Ezra Hoshea Second Commentary 1:1-3אבן עזרא הושע פירוש שני א׳:א׳-ג׳

(א-ב) דבר י״י אשר היה אל הושע. אומ׳ כי כל הנביאים לא היו שוים בנבואתם, כי היה נביא, שדיבר לו הקב״ה פה אל פה, כמו שדיבר למשה, שנ׳ ״פה אל פה אדבר בו״ (במדבר י״ב:ח׳), והיה נביא, שדיבר לו הקב״ה במראה ובחלום, שנ׳ ״אם יהיה נביאכם״ וגו׳ (שם ו). ויתכן כי להושע לא דיבר לו הקב״ה אלא בחלום, כי זה שנ׳ תחילת דבר י״י בהושע, ויאמר י״י אל הושע: לך קח לך אשת זנונים. חס ושלום שיקח הנביא אשת זנונים, אלא כך נראה לו בחלום, שילך ויקח אשת זנונים, ויוליד ממנה ילדי זנונים. למה? כי זנה תזנה הארץ מאחרי י״י. ובאמרו בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, על כן נזכר, כי תחילת הנבואה לא היה כי אם על בית יהוא, כמו שנ׳ ״כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא״ (להלן ד). (ג) וילך ויקח את גמר – פי׳: נראה לו בחלום, שהלך ולקח את גמר, זונה שהיתה ידועה באותו מקום, ותהר ותלד לו בן.