Difference between revisions of "How Many Plagues Were There/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 6: Line 6:
 
<p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ולא שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים. במקום זאת, הם מכונים בשם&#160;"אוֹתֹת וּמֹפְתִים"<fn>ראו <a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז׳:ג'</a>, <a href="Shemot7-9" data-aht="source">ז׳:ט׳</a>, <a href="Shemot8-18" data-aht="source">ח':י"ט</a>, <a href="Shemot10-1" data-aht="source">י׳:א׳-ב׳</a>, <a href="Shemot11-9" data-aht="source">י״א:ט׳-י׳</a>.</fn> או "שְׁפָטִים".<fn>ראו <a href="Shemot6-6" data-aht="source">שמות ו׳:ו׳</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="Shemot12-12" data-aht="source">י״ב:י״ב</a>. ב<a href="Shemot11-1" data-aht="source">שמות י״א:א׳</a>, מכת בכורות גם מתוארת כ"נֶגַע", והביטוי "כָּל מַגֵּפֹתַי" מופיע לפני מכת ברד בשמות ט':י"ד.</fn>&#160;הרעיון שהיו עשר מכות בסך הכול מופיע לראשונה בתקופת בית שני,<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">מ״ח:ו׳-י״ב</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ו<multilink><a href="PhiloXVII" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloXXVI" data-aht="source">On the Life of Moses I, XVII (96-97)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>.</fn> והשימוש הקדום ביותר במונח&#160;"עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">פ״ח</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">מדרש תנאים</a><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">דברים כ״ו</a><a href="Midrash Tannaim" data-aht="parshan">אודות מדרש תנאים</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">אבות ה׳:ד׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>. המשפט השני במשנה אבות אינו מופיע בכל עדי הנוסח, והפירוש שנכתב על ידי תלמידו של רש"י, <a href="RYBSAvot5-5" data-aht="source">ר' יעקב בר' שמשון</a>, דן באם הוא היה חלק מהטקסט המקורי או ביאור שנתווסף לטקסט בשלב יותר מאוחר.</fn></p>
 
<p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ולא שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים. במקום זאת, הם מכונים בשם&#160;"אוֹתֹת וּמֹפְתִים"<fn>ראו <a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז׳:ג'</a>, <a href="Shemot7-9" data-aht="source">ז׳:ט׳</a>, <a href="Shemot8-18" data-aht="source">ח':י"ט</a>, <a href="Shemot10-1" data-aht="source">י׳:א׳-ב׳</a>, <a href="Shemot11-9" data-aht="source">י״א:ט׳-י׳</a>.</fn> או "שְׁפָטִים".<fn>ראו <a href="Shemot6-6" data-aht="source">שמות ו׳:ו׳</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="Shemot12-12" data-aht="source">י״ב:י״ב</a>. ב<a href="Shemot11-1" data-aht="source">שמות י״א:א׳</a>, מכת בכורות גם מתוארת כ"נֶגַע", והביטוי "כָּל מַגֵּפֹתַי" מופיע לפני מכת ברד בשמות ט':י"ד.</fn>&#160;הרעיון שהיו עשר מכות בסך הכול מופיע לראשונה בתקופת בית שני,<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">מ״ח:ו׳-י״ב</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ו<multilink><a href="PhiloXVII" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloXXVI" data-aht="source">On the Life of Moses I, XVII (96-97)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>.</fn> והשימוש הקדום ביותר במונח&#160;"עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">פ״ח</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">מדרש תנאים</a><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">דברים כ״ו</a><a href="Midrash Tannaim" data-aht="parshan">אודות מדרש תנאים</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">אבות ה׳:ד׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>. המשפט השני במשנה אבות אינו מופיע בכל עדי הנוסח, והפירוש שנכתב על ידי תלמידו של רש"י, <a href="RYBSAvot5-5" data-aht="source">ר' יעקב בר' שמשון</a>, דן באם הוא היה חלק מהטקסט המקורי או ביאור שנתווסף לטקסט בשלב יותר מאוחר.</fn></p>
  
−
<h2>Setting Boundaries</h2>
+
<h2>קביעת גבולות</h2>
−
<p>The traditional count of "עשר המכות" פותח עם מכת דם ומסתיים עם מכת בכורות. However, the Biblical text sets no definitive starting or ending point for the series, leaving room to question the status of the two miracles which frame the set, the sign of the תַּנִּין and the splitting of Yam Suf. Are these fundamentally different from the other so called "מכות"? After all, these also are performed by a wondrous staff in front of Paroh, involve the hardening of his heart, and teach recognition of God. Moreover, the תַּנִּין is explicitly called a "מוֹפֵת". Conversely, perhaps the Plague of the Firstborn should be omitted from the count. Structurally it is distinct from the main plague narrative, and it is the only one of the wonders referred to as a "נֶגַע".</p>
+
<p>הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת עם מכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים הקובעים את הגבולות, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת המטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לבבות, ונועדו לגרום להכרה בה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת הבכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המופיע בשם "נֶגַע".</p>
  
 
<h2>מינוח</h2>
 
<h2>מינוח</h2>

Version as of 10:44, 24 July 2019

כמה מכות היו במצרים?

הקדמה

במקרא לא מפורש

הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ולא שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים. במקום זאת, הם מכונים בשם "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"1 או "שְׁפָטִים".2 הרעיון שהיו עשר מכות בסך הכול מופיע לראשונה בתקופת בית שני,3 והשימוש הקדום ביותר במונח "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.4

קביעת גבולות

הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת עם מכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים הקובעים את הגבולות, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת המטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לבבות, ונועדו לגרום להכרה בה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת הבכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המופיע בשם "נֶגַע".

מינוח

The phrases used in the introduction to the plague narrative plays an important role in the way we think about the series.

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')

האם המונחים "אוֹתֹת",‎ "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" refer to the same or to different categories of miracles? Were these actions intended primarily להיות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים" שמענישים?5 Once Paroh released the nation ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם"), was the purpose of the miracles achieved? These questions directly relate to the various options for the boundaries of the series. אות התַּנִּין can fit as part of a list of wonders which come to edify, but not in a list of judgments or plagues. On the other side, the drowning of the Egyptians at Yam Suf could certainly be viewed as one of Hashem's judgments, but given its occurring outside of Egypt after the Exodus had already taken place, it stands apart from the other wonders.


In light of these issues, commentators debate both the number and nature of the set of miracles or plagues. Their differing positions further affect how the series may be divided and categorized and what should be identified as its turning point and climax.6

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=How_Many_Plagues_Were_There/1/he&oldid=57536&useskin=vector"