Difference between revisions of "How Many Plagues Were There/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
|||
| (5 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Introduction"> | <page type="Introduction"> | ||
<h1>כמה מכות היו במצרים?</h1> | <h1>כמה מכות היו במצרים?</h1> | ||
| − | <h2> | + | <h2>אין מקור מקראי</h2> |
| − | <p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו | + | <p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ואיננו שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו דווקא "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים.<fn>ראו ר' יוסף אבן כספי המציין כי מספר זה אינו מוזכר בתורה כלל, ומשווה עובדה זאת לעובדה שגם י"ג המידות לא מצויינות במספר מפורש במקרא. הפלישתים, בספר שמואל, הינם הראשונים המשתמשים בתואר "מַכָּה". אולם, הפועל הכה מופיע כבר בספר שמות, הן בהתייחסות למכות בכללותן (ראו שמות ג':כ') וכן בהתייחסות למכות באופן פרטני (ראו שמות ז':כ"ה, ט':ט"ו, ט':כ"ה, ט':ל"א-ל"ב, י"ב:י"ב,כ"ט).</fn> במקום זאת, הם מכונים "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"<fn>ראו <a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז׳:ג'</a>, <a href="Shemot7-9" data-aht="source">ז׳:ט׳</a>, <a href="Shemot8-18" data-aht="source">ח':י"ט</a>, <a href="Shemot10-1" data-aht="source">י׳:א׳-ב׳</a>, <a href="Shemot11-9" data-aht="source">י״א:ט׳-י׳</a>.</fn> או "שְׁפָטִים".<fn>ראו <a href="Shemot6-6" data-aht="source">שמות ו׳:ו׳</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="Shemot12-12" data-aht="source">י״ב:י״ב</a>. ב<a href="Shemot11-1" data-aht="source">שמות י״א:א׳</a>, מכת בכורות גם מתוארת כ"נֶגַע", והביטוי "כָּל מַגֵּפֹתַי" מופיע לפני מכת ברד בשמות ט':י"ד.</fn> הרעיון שהיו עשר מכות הופיע לראשונה בתקופת בית שני,<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">מ״ח:ו׳-י״ב</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ו<multilink><a href="PhiloXVII" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloXXVI" data-aht="source">On the Life of Moses I, XVII (96-97)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>.</fn> והשימוש הקדום ביותר במונח "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">פ״ח</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">מדרש תנאים</a><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">דברים כ״ו</a><a href="Midrash Tannaim" data-aht="parshan">אודות מדרש תנאים</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">אבות ה׳:ד׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>. המשפט השני במשנה אבות אינו מופיע בכל עדי הנוסח, והפירוש שנכתב על ידי תלמידו של רש"י, <a href="RYBSAvot5-5" data-aht="source">ר' יעקב בר' שמשון</a>, דן באם הוא היה חלק מהטקסט המקורי או ביאור שנתווסף לטקסט בשלב יותר מאוחר.</fn></p> |
<h2>קביעת גבולות</h2> | <h2>קביעת גבולות</h2> | ||
| − | <p>הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת | + | <p>הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת במכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים המסמנים את קו הגבול, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת מטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לב פרעה, ונועדו להוביל להכרה בכוח ה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת בכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המכונה בשם "נֶגַע".</p> |
<h2>מינוח</h2> | <h2>מינוח</h2> | ||
| − | <p> | + | <p>הביטוי בו התורה משתמשת בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.</p> |
<q class="" dir="rtl" lang="he"> | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | ||
<p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p> | <p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>האם המונחים "אוֹתֹת",‎ "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" | + | <p>האם המונחים "אוֹתֹת",‎ "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או לניסים מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקר להוות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים", עונשים למצרים?<fn>ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>.</fn> האם הניסים סיימו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? התשובות לשאלות אלו מושפעות מן הגבולות האפשריים השונים לסדרת הניסים. אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.</p> |
| − | + | לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים בדבר מספר הניסים, וכן בדבר אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על האופנים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.<fn>להרחבה, ראו <a href="Patterns in the Plagues" data-aht="page">חלוקת המכות</a>.</fn> | |
| − | |||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 18:30, 12 September 2019
כמה מכות היו במצרים?
הקדמה
אין מקור מקראי
הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ואיננו שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו דווקא "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים.1 במקום זאת, הם מכונים "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"2 או "שְׁפָטִים".3 הרעיון שהיו עשר מכות הופיע לראשונה בתקופת בית שני,4 והשימוש הקדום ביותר במונח "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.5
קביעת גבולות
הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת במכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים המסמנים את קו הגבול, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת מטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לב פרעה, ונועדו להוביל להכרה בכוח ה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת בכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המכונה בשם "נֶגַע".
מינוח
הביטוי בו התורה משתמשת בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.
(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')
האם המונחים "אוֹתֹת", "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או לניסים מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקר להוות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים", עונשים למצרים?6 האם הניסים סיימו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? התשובות לשאלות אלו מושפעות מן הגבולות האפשריים השונים לסדרת הניסים. אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.
לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים בדבר מספר הניסים, וכן בדבר אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על האופנים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.7
