Difference between revisions of "How Many Plagues Were There/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>כמה מכות היו במצרים?</h1>
 
<h1>כמה מכות היו במצרים?</h1>
−
<h2>במקרא לא מפורש</h2>
+
<h2>אין מקור מקראי</h2>
−
<p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" is such a famous phrase that it is frequently taken for granted and rarely questioned. But how do we know that there were "עשר מכות"? Surprisingly, the Torah never uses either the number ten or the term "מכות" to describe the miracles in Egypt.<fn>ראו <multilink><a href="KaspiShemot11-10" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot11-10" data-aht="source">שמות י״א:י׳</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> who notes that the number is never found in the Torah and makes a comparison to the notion of there being thirteen Divine attributes which is also never mentioned. הפלשתים בספר <a href="ShemuelI4-8" data-aht="source">שמואל</a>, הם הראשונים להשתמש בשם עצם "מַכָּה" לתאר את הנסים שאירעו במצרים. אולם, הפועל הכה מופיע כבר בספר שמות regarding both the Plagues in general (ראו שמות ג':כ') and individual plagues (ראו שמות ז':כ"ה, ט':ט"ו, ט':כ"ה, ט':ל"א-ל"ב, י"ב:י"ב,כ"ט).</fn> Instead it refers to them as either "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"<fn>ראו <a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז׳:ג'</a>, <a href="Shemot7-9" data-aht="source">ז׳:ט׳</a>, <a href="Shemot8-18" data-aht="source">ח':י"ט</a>, <a href="Shemot10-1" data-aht="source">י׳:א׳-ב׳</a>, <a href="Shemot11-9" data-aht="source">י״א:ט׳-י׳</a>.</fn> או "שְׁפָטִים".<fn>ראו <a href="Shemot6-6" data-aht="source">שמות ו׳:ו׳</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="Shemot12-12" data-aht="source">י״ב:י״ב</a>. ב<a href="Shemot11-1" data-aht="source">שמות י״א:א׳</a>, מכת בכורות גם מתוארת כ"נֶגַע", והביטוי "כָּל מַגֵּפֹתַי" מופיע לפני מכת ברד בשמות ט':י"ד.</fn> The notion of there being a total of ten plagues appears first in literature from the Second Temple period,<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">מ״ח:ו׳-י״ב</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ו<multilink><a href="PhiloXVII" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloXXVI" data-aht="source">On the Life of Moses I, XVII (96-97)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>.</fn> and the earliest record of the phrase "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">פ״ח</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">מדרש תנאים</a><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">דברים כ״ו</a><a href="Midrash Tannaim" data-aht="parshan">אודות מדרש תנאים</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">אבות ה׳:ד׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>. המשפט השני במשנה אבות אינו מופיע בכל עדי הנוסח, והפירוש שנכתב על ידי תלמידו של רש"י, <a href="RYBSAvot5-5" data-aht="source">ר' יעקב בר' שמשון</a>, דן באם הוא היה חלק מהטקסט המקורי או ביאור שנתווסף לטקסט בשלב יותר מאוחר.</fn></p>
+
<p>הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ואיננו שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו דווקא "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים.<fn>ראו ר' יוסף אבן כספי המציין כי מספר זה אינו מוזכר בתורה כלל, ומשווה עובדה זאת לעובדה שגם י"ג המידות לא מצויינות במספר מפורש במקרא. הפלישתים, בספר שמואל, הינם הראשונים המשתמשים בתואר "מַכָּה". אולם, הפועל הכה מופיע כבר בספר שמות, הן בהתייחסות למכות בכללותן (ראו שמות ג':כ') וכן בהתייחסות למכות באופן פרטני (ראו שמות ז':כ"ה, ט':ט"ו, ט':כ"ה, ט':ל"א-ל"ב, י"ב:י"ב,כ"ט).</fn> במקום זאת, הם מכונים "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"<fn>ראו <a href="Shemot7-3" data-aht="source">שמות ז׳:ג'</a>, <a href="Shemot7-9" data-aht="source">ז׳:ט׳</a>, <a href="Shemot8-18" data-aht="source">ח':י"ט</a>, <a href="Shemot10-1" data-aht="source">י׳:א׳-ב׳</a>, <a href="Shemot11-9" data-aht="source">י״א:ט׳-י׳</a>.</fn> או "שְׁפָטִים".<fn>ראו <a href="Shemot6-6" data-aht="source">שמות ו׳:ו׳</a>, <a href="Shemot7-3" data-aht="source">ז':ד'</a>, <a href="Shemot12-12" data-aht="source">י״ב:י״ב</a>. ב<a href="Shemot11-1" data-aht="source">שמות י״א:א׳</a>, מכת בכורות גם מתוארת כ"נֶגַע", והביטוי "כָּל מַגֵּפֹתַי" מופיע לפני מכת ברד בשמות ט':י"ד.</fn>&#160;הרעיון שהיו עשר מכות הופיע לראשונה בתקופת בית שני,<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees48-6" data-aht="source">מ״ח:ו׳-י״ב</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ו<multilink><a href="PhiloXVII" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloXXVI" data-aht="source">On the Life of Moses I, XVII (96-97)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>.</fn> והשימוש הקדום ביותר במונח&#160;"עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.<fn>ראו <multilink><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaVayehi6" data-aht="source">בשלח ויהי ו׳</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar88" data-aht="source">פ״ח</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">מדרש תנאים</a><a href="MidrashTannaim26" data-aht="source">דברים כ״ו</a><a href="Midrash Tannaim" data-aht="parshan">אודות מדרש תנאים</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">משנה אבות</a><a href="MishnaAvot5-4" data-aht="source">אבות ה׳:ד׳</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>. המשפט השני במשנה אבות אינו מופיע בכל עדי הנוסח, והפירוש שנכתב על ידי תלמידו של רש"י, <a href="RYBSAvot5-5" data-aht="source">ר' יעקב בר' שמשון</a>, דן באם הוא היה חלק מהטקסט המקורי או ביאור שנתווסף לטקסט בשלב יותר מאוחר.</fn></p>
  
−
<h2>Setting Boundaries</h2>
+
<h2>קביעת גבולות</h2>
−
<p>The traditional count of "עשר המכות" פותח עם מכת דם ומסתיים עם מכת בכורות. However, the Biblical text sets no definitive starting or ending point for the series, leaving room to question the status of the two miracles which frame the set, the sign of the תַּנִּין and the splitting of Yam Suf. Are these fundamentally different from the other so called "מכות"? After all, these also are performed by a wondrous staff in front of Paroh, involve the hardening of his heart, and teach recognition of God. Moreover, the תַּנִּין is explicitly called a "מוֹפֵת". Conversely, perhaps the Plague of the Firstborn should be omitted from the count. Structurally it is distinct from the main plague narrative, and it is the only one of the wonders referred to as a "נֶגַע".</p>
+
<p>הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת במכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים המסמנים את קו הגבול, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת מטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לב פרעה, ונועדו להוביל להכרה בכוח ה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת בכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד&#160;המכונה בשם "נֶגַע".</p>
  
 
<h2>מינוח</h2>
 
<h2>מינוח</h2>
−
<p>The phrases used in the introduction to the plague narrative plays an important role in the way we think about the series.</p>
+
<p>הביטוי בו התורה משתמשת בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p>
 
<p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>האם המונחים "אוֹתֹת",&#8206; "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" refer to the same or to different categories of miracles? Were these actions intended primarily להיות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים" שמענישים?<fn>ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>.</fn> Once Paroh released the nation ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם"), was the purpose of the miracles achieved? These questions directly relate to the various options for the boundaries of the series. אות התַּנִּין can fit as part of a list of wonders which come to edify, but not in a list of judgments or plagues. On the other side, the drowning of the Egyptians at Yam Suf could certainly be viewed as one of Hashem's judgments, but given its occurring outside of Egypt after the Exodus had already taken place, it stands apart from the other wonders.</p>
+
<p>האם המונחים "אוֹתֹת",&#8206; "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או לניסים מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקר להוות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים", עונשים למצרים?<fn>ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>.</fn>&#160;האם הניסים סיימו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? התשובות לשאלות אלו מושפעות מן הגבולות האפשריים השונים לסדרת הניסים.&#160;אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.</p>
−
<br/>
+
לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים&#160;בדבר&#160;מספר הניסים, וכן בדבר אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על&#160;האופנים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.<fn>להרחבה, ראו <a href="Patterns in the Plagues" data-aht="page">חלוקת המכות</a>.</fn>
−
<p>In light of these issues, commentators debate both the number and nature of the set of miracles or plagues. Their differing positions further affect how the series may be divided and categorized and what should be identified as its turning point and climax.<fn>להרחבה, ראו <a href="Patterns in the Plagues" data-aht="page">Patterns במכות</a>.</fn></p>
 
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 17:30, 12 September 2019

כמה מכות היו במצרים?

הקדמה

אין מקור מקראי

הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ואיננו שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו דווקא "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים.1 במקום זאת, הם מכונים "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"2 או "שְׁפָטִים".3 הרעיון שהיו עשר מכות הופיע לראשונה בתקופת בית שני,4 והשימוש הקדום ביותר במונח "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.5

קביעת גבולות

הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת במכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים המסמנים את קו הגבול, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת מטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לב פרעה, ונועדו להוביל להכרה בכוח ה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת בכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המכונה בשם "נֶגַע".

מינוח

הביטוי בו התורה משתמשת בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')

האם המונחים "אוֹתֹת",‎ "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או לניסים מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקר להוות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים", עונשים למצרים?6 האם הניסים סיימו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? התשובות לשאלות אלו מושפעות מן הגבולות האפשריים השונים לסדרת הניסים. אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.

לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים בדבר מספר הניסים, וכן בדבר אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על האופנים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.7

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=How_Many_Plagues_Were_There/1/he&oldid=61163&useskin=vector"