Difference between revisions of "How Many Plagues Were There/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 10: Line 10:
  
 
<h2>מינוח</h2>
 
<h2>מינוח</h2>
<p>The phrases used in the introduction to the plague narrative plays an important role in the way we think about the series.</p>
+
<p>הביטוי בו משתמשים בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.</p>
<q class="" dir="rtl" lang="he">
+
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 
<p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p>
 
<p>(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת <b>אֹתֹתַי</b> וְאֶת <b>מוֹפְתַי</b> בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם <b>בִּשְׁפָטִים</b> גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')</p>
 
</q>
 
</q>
<p>האם המונחים "אוֹתֹת",&#8206; "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" refer to the same or to different categories of miracles? Were these actions intended primarily להיות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים" שמענישים?<fn>ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>.</fn> Once Paroh released the nation ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם"), was the purpose of the miracles achieved? These questions directly relate to the various options for the boundaries of the series. אות התַּנִּין can fit as part of a list of wonders which come to edify, but not in a list of judgments or plagues. On the other side, the drowning of the Egyptians at Yam Suf could certainly be viewed as one of Hashem's judgments, but given its occurring outside of Egypt after the Exodus had already taken place, it stands apart from the other wonders.</p>
+
<p>האם המונחים "אוֹתֹת",&#8206; "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקרלהיות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים" שמענישים?<fn>ראו <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">מטרת מכות מצרים</a>.</fn>&#160;האם הניסים מילאו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? שאלות אלו כרוכות באפשרויות השונות בדבר גבולות סדרת הניסים.&#160;אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.</p>
<br/>
+
לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים לגבי מספר הניסים, וכן לגבי אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על הדרכים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.<fn>להרחבה, ראו <a href="Patterns in the Plagues" data-aht="page">Patterns במכות</a>.</fn>
<p>In light of these issues, commentators debate both the number and nature of the set of miracles or plagues. Their differing positions further affect how the series may be divided and categorized and what should be identified as its turning point and climax.<fn>להרחבה, ראו <a href="Patterns in the Plagues" data-aht="page">Patterns במכות</a>.</fn></p>
 
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 10:53, 24 July 2019

כמה מכות היו במצרים?

הקדמה

במקרא לא מפורש

הביטוי "עֶשֶׂר מַכּוֹת" מפורסם עד כדי כך שאנו מניחים אותו כמובן מאליו ולא שוקלים כלל להטיל בו ספק. אולם, כיצד אנו יודעים שהיו "עשר מכות"? במפתיע, התורה מעולם אינה משתמשת במספר עשר או או במונח "מכות" על מנת לתאר את הניסים שאירעו במצרים. במקום זאת, הם מכונים בשם "אוֹתֹת וּמֹפְתִים"1 או "שְׁפָטִים".2 הרעיון שהיו עשר מכות בסך הכול מופיע לראשונה בתקופת בית שני,3 והשימוש הקדום ביותר במונח "עֶשֶׂר מַכּוֹת" הוא במקורות תנאיים.4

קביעת גבולות

הספירה המסורתית של "עשר המכות" נפתחת עם מכת דם ומסתיימת עם מכת בכורות. אולם, הטקסט המקראי אינו קובע נקודת התחלה או סיום לסדרת ניסים זו, כך שיש לשאול את עצמנו בדבר מעמדם של שני הניסים הקובעים את הגבולות, סימן התַּנִּין וחציית ים סוף. האם אלו שונים באופו מהותי מן ה"מכות"? אחרי הכול, גם אלו מבוצעים בעזרת המטה בפני פרעה, כרוכים בהקשחת לבבות, ונועדו לגרום להכרה בה'. יתר על כן, התַּנִּין נקרא במפורש "מוֹפֵת". כמו כן, אולי מכת הבכורות לא צריכה להיכלל בספירה? ברמה המבנית, היא נפרדית משאר העלילה, וכן זהו הנס היחיד המופיע בשם "נֶגַע".

מינוח

הביטוי בו משתמשים בהקדמה לסיפור המכות משחק תפקיד חשוב באופן בו אנו מתייחסים לסדרת התרחשויות זו.

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ז':ג'-ה')

האם המונחים "אוֹתֹת",‎ "מֹפְתִים", ו"שְׁפָטִים" מתייחסים לניסים מאותה הקטגוריה או מקטגוריות שונות? האם הפעולות הללו נועדו בעיקרלהיות "אותות ומופתים" חינוכיים או "מכות ושפטים" שמענישים?5 האם הניסים מילאו את תפקידם כאשר פרעה שחרר את בני ישראל ("וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם")? שאלות אלו כרוכות באפשרויות השונות בדבר גבולות סדרת הניסים. אות התַּנִּין יכול להיחשב לחלק מרשימת המאורעות שתפקידם בעיקר הבהרתי, אך לא כרשימת עונשים או מכות. מצד שני, טביעת המצרים בים סוף יכולה בהחלט להיכלל ברשימת העונשים אותם הטיל ה' על המצרים, אך מאחר והתרחש לאחר יציאת מצרים, הוא מובן כנפרד משאר הניסים.

לאור הקושיות הללו, הפרשנים חלוקים לגבי מספר הניסים, וכן לגבי אופיים. עמדותיהם השונות משפיעות על הדרכים בהם ניתן לחלק את הניסים, וכן על זיהוי נקודת המפנה ונקודת השיא של הסיפור.6