Difference between revisions of "Injury to Bystanders and the Meaning of "יהיה אסון"/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>נזק לעוברי אורח ומשמעות "יהיה אסון"</h1>
 
<h1>נזק לעוברי אורח ומשמעות "יהיה אסון"</h1>
−
<h2>A Brawl, Bystander, and Baby</h2>
+
<h2>קטטה, עוברת אורח, ועובר</h2>
−
<p><a href="Shemot21-22-25" data-aht="source">Shemot 21:22-23</a> describes a scenario in which two men brawl and a pregnant woman is struck in the course of their skirmish.&#160; The Torah speaks of two possible cases – either no tragedy occurs ("וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן") or a tragedy does occur ("וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה"):</p>
+
<p>ב<a href="Shemot21-22-25" data-aht="source">שמות כ״א:כ״ב–כ״ג</a> מתואר תרחיש בו שני גברים&#160;מתקוטטים ואישה בהריון נפגעת במהלך הקטטה. התורה&#160;מחלקת את הדין&#160;לשני מקרים אפשריים, אחד בו מתרחש "אסון" ושני בו לא מתרחש "אסון":</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl" style="margin-bottom:.3em;">(כב) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ <b>וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן</b> עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים.</q><q xml:lang="he" dir="rtl">(כג) <b>וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה</b> וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.</q>
+
<p>(כב) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ <b>וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן</b> עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים.</p>
−
<q xml:lang="en" style="margin-bottom:.3em;">(22) And if men strive together, and hurt a woman with child, so that her fruit depart, <b>and yet no harm follow</b>, he shall be surely fined, according as the woman's husband shall lay upon him; and he shall pay as the judges determine.</q><q xml:lang="en">(23) <b>But if any harm follow</b>, then thou shalt give life for life.</q>
+
<p>(כג) <b>וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה</b> וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.</p>
−
</multilang>
+
</q>
−
<p>The verses abound with difficult and ambiguous terms, leaving both the two situations described and their accompanying legal consequences open to multiple interpretations:</p>
+
<p>הפסוקים&#160;עמוסים במונחים קשים ומעורפלים, ומשאירים את שני המצבים שתוארו ואת השלכותיהם המשפטיות הנלוות לכך פתוחים לפרשנויות מרובות:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"</b> – What type of fight is this?&#160; Are the men trying to merely hurt each other, or are they attempting to kill?</li>
+
<li><b>"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"</b> – באיזה סוג של קטטה מדובר? האם הגברים מנסים רק לפגוע זה בזה, או שהם מנסים ממש להרוג אחד את השני?</li>
−
<li><b>"וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"</b> – Was the the blow to the woman accidental and intended for one of the combatants, or was it intentionally aimed at her?&#160; Was the woman actively involved in the skirmish, or was she a completely innocent bystander?<fn>Cf.&#160;<a href="Devarim25-11" data-aht="source">Devarim 25:11</a> which is the other instance where the Torah uses the language "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים".&#160; A woman is involved also in that case, and there she intercedes in the brawl.</fn>&#160; Additionally, was she directly hit by the blow, or did one of the men who was struck collide into her?</li>
+
<li><b>"וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"</b> – האם המכה לאישה הייתה בשוגג וכוונה לאחד מהמתקוטטים, או שמא היא כוונה אליה במזיד? האם האישה הייתה מעורבת באופן פעיל בהתכתשות, או שמא הייתה עוברת אורח תמימה לחלוטין?<fn>השוו <a href="Devarim25-11" data-aht="source">דברים כ"ה:י"א</a> שהוא המקרה האחר שבו התורה נוקטת בלשון "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים". אשה מעורבת גם במקרה זה, ושם היא מתערבת בהתכתשות.</fn>&#160;בנוסף, האם היא נפגעה ישירות מהמכה, או שמא אחד הגברים הנצים התנגש ופגע בה?</li>
−
<li><b>"וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ"</b> – This phrase is not found elsewhere in Tanakh.&#160; Does it refer to a miscarriage, or only a premature birth?</li>
+
<li><b>"וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ"</b> – ביטוי זה לא נמצא באף מקום אחר בתנ"ך. האם הוא מתייחס להפלה, או רק ללידה מוקדמת?</li>
−
<li><b>"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"</b> – What does the word "אָסוֹן" mean?<fn>For an overview and discussion of the term's possible meanings and a new approach, see Arye Schreiber, "מהו האסון המקראי", Megadim 48 (5768): 23-35.</fn>&#160; This word appears in only two contexts in Tanakh (here and in <a href="Bereshit42-438" data-aht="source">Bereshit 42</a>-<a href="Bereshit44-27-29" data-aht="source">44</a>), making its precise definition difficult to ascertain.&#160; Though it clearly refers to a negative consequence, does the term include only death or also other types of harm or injury?&#160; Most critically, to which of the characters is there no "אָסוֹן"&#160;– the fighting men, the woman, or the fetus?</li>
+
<li><b>"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"</b> – מה פירוש המילה "אסוֹן"?<fn>לסקירה ודיון במשמעויות האפשריות למילה ולגישה חדשה, ראו אריה שרייבר, "מהו האסון המקראי?", מגדים מ"ח (תשס"ח): עמ' 35-23.</fn>&#160;מילה זו מופיעה רק בשני הקשרים בתנ"ך (כאן וב<a href="Bereshit42-438" data-aht="source">בראשית מ"ב</a>–<a href="Bereshit44-27-29" data-aht="source">מ"ד</a>), מה שמקשה על קביעת הגדרה מדויקת. אף על פי שהמונח מתייחס באופן ברור לתוצאה שלילית, האם הוא כולל רק מוות או גם פציעה וסוגים אחרים של פגיעות? והכי חשוב, למי מהדמויות "לֹא יִהְיֶה אָסוֹן" – לגברים הנאבקים, לאישה, או לעובר?</li>
−
<li><b>"כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה"</b> – This verse suggests that, in the first scenario described (when there is no "אָסוֹן"), the husband sets the terms of the monetary fine.&#160; Why is it his decision, and how does this relate to the following clause, "וְנָתַן בִּפְלִלִים", which suggests that the courts play a role?</li>
+
<li><b>"כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה"</b> – מפסוק זה עולה כי בתרחיש הראשון שתואר (כשאין "אָסוֹן"), הבעל קובע את תנאי הקנס הכספי. מדוע דווקא הוא זה שמחליט, וכיצד זה מסתדר עם המשך הפסוק&#160;"וְנָתַן בִּפְלִלִים", אשר לפיו נראה כי לבתי המשפט גם יש תפקיד בהחלטה?</li>
−
<li><b>"וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה"</b> – Is the subject of the "אָסוֹן" in this verse the same as in the previous verse?&#160; What action incurs the punishment of "וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ", that the assailant must "give a soul for a soul"?</li>
+
<li><b>"וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה"</b> – האם נושא ה"אסוֹן" בפסוק זה זהה לפסוק הקודם? מהי הפעולה אשר מובילה&#160;לעונש של "וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
<h2>"וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"</h2>
 
<h2>"וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"</h2>
−
<p>The Torah shares that when there is an "אָסוֹן", the combatant is punished and must pay "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" ("a soul for a soul").&#160; Is this phrase meant to be understood literally, that the crime discussed is a capital offense? Or is it possible that the words are merely metaphorical, and refer to paying the value of a life?&#160; This question is reinforced by the context in which this verse appears:</p>
+
<p>התורה&#160;אומרת&#160;שכאשר יש "אסוֹן", האדם התוקף נענש וצריך לתת "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ". האם עלינו להבין את הביטוי הזה כפשוטו, כלומר שמדובר פה על עונש מוות? או שמא ייתכן שהמילים&#160;הן מטפוריות בלבד, וכוונתן היא תשלום כספי בשווי של חיי אדם? שאלה זו מתחזקת לאור ההקשר בו מופיע פסוק זה:</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl" style="margin-bottom:.3em;">(כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.</q><q xml:lang="he" dir="rtl" style="margin-bottom:.3em;">(כד) עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.</q><q xml:lang="he" dir="rtl">(כה) כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.&#160;</q>
+
<p>(כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.</p>
−
<q xml:lang="en" style="margin-bottom:.3em;">(23) But if any harm follow, then thou shalt give life for life.</q><q xml:lang="en" style="margin-bottom:.3em;">(24) eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot.</q><q xml:lang="en">(25) burning for burning, wound for wound, stripe for stripe.</q>
+
<p>(כד) עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.</p>
−
</multilang>
+
<p>(כה) כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.&#160;</p>
−
<p>There is much debate as to whether the latter two verses speak of literal talion or merely monetary compensation,<fn>See <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye</a> for a full discussion.</fn> and this may also impact our reading of the first verse. Must all of the penalties be understood in the same manner, or is it possible that "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" should be interpreted literally, while the others are rendered metaphorically?<fn>These last verses raise another question as well.&#160; If the case at hand speaks of death, why is this list of penalties for physical damage included here at all?</fn></p>
+
</q>
 +
<p>ישנם ויכוחים רבים בשאלה אם שני הפסוקים האחרונים מדברים&#160;באופן מילולי או מתכוונים לפיצוי כספי בלבד,<fn>לדיון נרחב, ראו <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a>.</fn>&#160;וזה עשוי להשפיע גם על הבנתנו את הפסוק הראשון. האם יש להבין את כל העונשים באותה צורה, או שמא יש לפרש רק את הביטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" פשוטו כמשמעו, ואילו את האחרים בצורה מטפורית?<fn>הפסוקים האחרונים הללו מעלים גם שאלה נוספת. אם המקרה מדבר על מוות, מדוע בכלל מופיעה כאן רשימת עונשים על נזק גופני?</fn></p>
  
−
<h2>Status of a Fetus</h2>
+
<h2>מעמד העובר</h2>
−
What does our case say about the status of a fetus according to the Torah?&#160; Is it considered its own independent entity, and does harming it incur the same penalties as for any human being? Or, is it considered to be only a part of its mother's body ("עובר ירך אמו"), leading to lesser culpability?&#160; If the fetus is killed, is it a capital offense, or is the culprit only liable for a monetary fine?&#160; The answers to these questions depend considerably on how one resolves the textual issues above, including whether or not the fetus is the subject of the word "אָסוֹן" and whether or not "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" should be understood literally.
+
<p>מה&#160;מלמד המקרה שלנו על מעמדו של עובר על פי התורה? האם הוא נחשב לישות עצמאית, והאם דין הפגיעה בו זהה לפגיעה בשאר בני האדם? לחלופין, אולי הוא נחשב רק לחלק מגופת אמו ("עובר ירך אמו"), ולכן פגיעה בו נידונה באופן חמור פחות? אם העובר נהרג, האם מדובר בדין נפשות, או שמא פשע שעונשו הוא רק כספי? התשובות לשאלות אלה תלויות במידה ניכרת באופן שבו ניתן לפתור את הבעיות הטקסטואליות שלעיל, כולל האם העובר הוא הנושא של המילה "אסוֹן" והאם יש להבין באופן מילולי את הביטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" או לא.</p>
  
−
<h2>"Intended to Kill One but Killed Another"</h2>
+
<h2>"נתכוין להרוג את זה והרג את זה"</h2>
−
The Torah distinguishes between several types of murder, giving different penalties for a premeditated killing and an inadvertent one.&#160; Where on the spectrum should we place a case in which one intends to kill a certain person, but accidentally kills another person in his stead?&#160; In such a case, is the culprit liable for the death penalty as there was a certain level of intent, or is this closer to a case of accidental manslaughter, as the dead person was not actively targeted?&#160; What does the case of injury to the pregnant bystander or her fetus teach about this law?
+
<p>התורה מבחינה בין כמה סוגים של רצח,&#160;וגוזרת עונשים שונים במקרה בו ההריגה נעשתה בכוונה תחילה ובמקרה בו ההריגה נעשתה בשוגג. היכן על הספקטרום עלינו להציב מקרה בו מתכוונים להרוג אדם מסוים, אך הורגים בטעות אדם אחר במקומו? במקרה כזה, האם גזר הדין עלול להיות עונש מוות מכיוון שהייתה רמה מסוימת של כוונה, או שמא זה קרוב יותר למקרה של הריגה בשוגג, מכיוון שהמת לא היה זה שאליו כוונה התקיפה? מה&#160;ניתן ללמוד לגבי חוק זה&#160;ממקרה הפגיעה בעוברת האורח ההרה&#160;או בעוברה?</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 00:29, 18 August 2019

נזק לעוברי אורח ומשמעות "יהיה אסון"

הקדמה

קטטה, עוברת אורח, ועובר

בשמות כ״א:כ״ב–כ״ג מתואר תרחיש בו שני גברים מתקוטטים ואישה בהריון נפגעת במהלך הקטטה. התורה מחלקת את הדין לשני מקרים אפשריים, אחד בו מתרחש "אסון" ושני בו לא מתרחש "אסון":

(כב) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים.

(כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

הפסוקים עמוסים במונחים קשים ומעורפלים, ומשאירים את שני המצבים שתוארו ואת השלכותיהם המשפטיות הנלוות לכך פתוחים לפרשנויות מרובות:

  • "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים" – באיזה סוג של קטטה מדובר? האם הגברים מנסים רק לפגוע זה בזה, או שהם מנסים ממש להרוג אחד את השני?
  • "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" – האם המכה לאישה הייתה בשוגג וכוונה לאחד מהמתקוטטים, או שמא היא כוונה אליה במזיד? האם האישה הייתה מעורבת באופן פעיל בהתכתשות, או שמא הייתה עוברת אורח תמימה לחלוטין?1 בנוסף, האם היא נפגעה ישירות מהמכה, או שמא אחד הגברים הנצים התנגש ופגע בה?
  • "וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ" – ביטוי זה לא נמצא באף מקום אחר בתנ"ך. האם הוא מתייחס להפלה, או רק ללידה מוקדמת?
  • "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן" – מה פירוש המילה "אסוֹן"?2 מילה זו מופיעה רק בשני הקשרים בתנ"ך (כאן ובבראשית מ"ב–מ"ד), מה שמקשה על קביעת הגדרה מדויקת. אף על פי שהמונח מתייחס באופן ברור לתוצאה שלילית, האם הוא כולל רק מוות או גם פציעה וסוגים אחרים של פגיעות? והכי חשוב, למי מהדמויות "לֹא יִהְיֶה אָסוֹן" – לגברים הנאבקים, לאישה, או לעובר?
  • "כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה" – מפסוק זה עולה כי בתרחיש הראשון שתואר (כשאין "אָסוֹן"), הבעל קובע את תנאי הקנס הכספי. מדוע דווקא הוא זה שמחליט, וכיצד זה מסתדר עם המשך הפסוק "וְנָתַן בִּפְלִלִים", אשר לפיו נראה כי לבתי המשפט גם יש תפקיד בהחלטה?
  • "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה" – האם נושא ה"אסוֹן" בפסוק זה זהה לפסוק הקודם? מהי הפעולה אשר מובילה לעונש של "וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"?

"וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"

התורה אומרת שכאשר יש "אסוֹן", האדם התוקף נענש וצריך לתת "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ". האם עלינו להבין את הביטוי הזה כפשוטו, כלומר שמדובר פה על עונש מוות? או שמא ייתכן שהמילים הן מטפוריות בלבד, וכוונתן היא תשלום כספי בשווי של חיי אדם? שאלה זו מתחזקת לאור ההקשר בו מופיע פסוק זה:

(כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

(כד) עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.

(כה) כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה. 

ישנם ויכוחים רבים בשאלה אם שני הפסוקים האחרונים מדברים באופן מילולי או מתכוונים לפיצוי כספי בלבד,3 וזה עשוי להשפיע גם על הבנתנו את הפסוק הראשון. האם יש להבין את כל העונשים באותה צורה, או שמא יש לפרש רק את הביטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" פשוטו כמשמעו, ואילו את האחרים בצורה מטפורית?4

מעמד העובר

מה מלמד המקרה שלנו על מעמדו של עובר על פי התורה? האם הוא נחשב לישות עצמאית, והאם דין הפגיעה בו זהה לפגיעה בשאר בני האדם? לחלופין, אולי הוא נחשב רק לחלק מגופת אמו ("עובר ירך אמו"), ולכן פגיעה בו נידונה באופן חמור פחות? אם העובר נהרג, האם מדובר בדין נפשות, או שמא פשע שעונשו הוא רק כספי? התשובות לשאלות אלה תלויות במידה ניכרת באופן שבו ניתן לפתור את הבעיות הטקסטואליות שלעיל, כולל האם העובר הוא הנושא של המילה "אסוֹן" והאם יש להבין באופן מילולי את הביטוי "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" או לא.

"נתכוין להרוג את זה והרג את זה"

התורה מבחינה בין כמה סוגים של רצח, וגוזרת עונשים שונים במקרה בו ההריגה נעשתה בכוונה תחילה ובמקרה בו ההריגה נעשתה בשוגג. היכן על הספקטרום עלינו להציב מקרה בו מתכוונים להרוג אדם מסוים, אך הורגים בטעות אדם אחר במקומו? במקרה כזה, האם גזר הדין עלול להיות עונש מוות מכיוון שהייתה רמה מסוימת של כוונה, או שמא זה קרוב יותר למקרה של הריגה בשוגג, מכיוון שהמת לא היה זה שאליו כוונה התקיפה? מה ניתן ללמוד לגבי חוק זה ממקרה הפגיעה בעוברת האורח ההרה או בעוברה?

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Injury_to_Bystanders_and_the_Meaning_of_%22יהיה_אסון%22/1/he&oldid=59469&useskin=vector"