Difference between revisions of "It is Not in the Heavens/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>"לא בשמים היא"</h1>
 
<h1>"לא בשמים היא"</h1>
<h2>"This Commandment"</h2>
+
<h2>"הַמִּצְוָה הַזֹּאת"</h2>
<p><a href="Devarim30" data-aht="source">דברים ל'</a>&#160;describes how the nation, after enduring many punishments for not adhering to the commandments, will ultimately return unto Hashem, listen to His instructions, and love Him with a full heart and soul:<fn>The phrase "בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ" is repeated three times in a short span of ten verses.</fn></p>
+
<p><a href="Devarim30" data-aht="source">דברים ל'</a> מתאר כיצד האומה, לאחר שתקבל עונשים רבים על אי קיום המצוות, תחזור בסופו של דבר אל ה', תשמע להוראותיו, ותאהב אותו בכל לב ונפש:<fn>הביטוי "בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ" חוזר על עצמו שלוש פעמים בטווח הקצר של עשרה פסוקים בלבד.</fn></p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ <b>בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ</b>.</p>
 
<p>(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ <b>בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ</b>.</p>
Line 11: Line 11:
 
<p>(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ <b>בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ</b>.</p>
 
<p>(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ <b>בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ</b>.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>The Torah then moves on to emphasize that "this commandment" ("הַמִּצְוָה הַזֹּאת") is not esoteric, but rather readily accessible:</p>
+
<p>לאחר מכן התורה ממשיכה להדגיש כי "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" אינה אזוטרית, אלא נגישה בקלות:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(יא) כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבׇר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.</p>
 
<p>(יא) כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבׇר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>The context, though, leaves some ambiguity regarding the commandment(s) of which the Torah is speaking. Does the singular form of "הַמִּצְוָה" refer to an individual mitzvah (and, if so, which one) or to the entire corpus of mitzvot? If it refers to the entire Torah, what is it saying is easily available and attainable intellectual knowledge of Hashem's instructions or their actual observance?</p>
+
<p>אולם, ההקשר משאיר עמימות מסוימת ביחס לזהות המצווה או מצוות שבהם מדובר. האם צורת היחיד של מלת "הַמִּצְוָה" מתייחסת למצווה אינדיבידואלית (ואם כן, איזו מצווה) או לכל המצוות? אם המלה מתייחסת לכל התורה כולה, מהו זה שהינו כל כך זמין וניתן להשגה&#160;הבנה אינטלקטואלית של הוראות ה' או קיום בפועל של המצוות?</p>
  
<h2>Devarim Terminology</h2>
+
<h2>מונחי ספר דברים</h2>
<p>The term "הַמִּצְוָה" is found in Torah almost exclusively in Sefer Devarim.<fn>Its only appearance in the earlier books of the Torah is in <a href="Shemot24-12" data-aht="source">שמות כ"ד:י"ב</a>.</fn> While in some instances,<fn>See <a href="Devarim5-28" data-aht="source">דברים ה':כ"ח</a>, <a href="Devarim6-1" data-aht="source">ו':א'</a>, <a href="Devarim6-25" data-aht="source">ו':כ"ה</a>, <a href="Devarim7-11" data-aht="source">ז':י"א</a>, <a href="Devarim8-1" data-aht="source">ח':א'</a>, <a href="Devarim11-8" data-aht="source">י"א:ח'</a>, <a href="Devarim15-5" data-aht="source">ט"ו:ה'</a>, <a href="Devarim17-20" data-aht="source">י"ז:כ'</a>, and <a href="Devarim27-1" data-aht="source">כ"ז:א'</a>. In <a href="Devarim31-5" data-aht="source">דברים ל"א:ה'</a>, "הַמִּצְוָה" appears to refer to the commandment to obliterate traces of the idolatrous nations of Canaan.</fn> it may be a general term which refers to all of the mitzvot, there are two verses in which it is overtly linked to the specific obligation to love Hashem:<fn>See also&#160;<a href="Devarim11-13" data-aht="source">דברים י"א:י"ג</a> and <a href="Yehoshua22-5" data-aht="source">יהושע כ"ב:ה'</a>. It is likely that also in most of the verses listed in the previous footnote, "הַמִּצְוָה" refers to loving Hashem (or to its converse, the uprooting of idolatry). For elaboration, see <a href="Terminology of Sefer Devarim" data-aht="page">Terminology of Sefer Devarim</a>.</fn></p>
+
<p>המונח "הַמִּצְוָה" נמצא בתורה כמעט אך ורק בספר דברים.<fn>הופעתה היחידה בחומשי התורה הקודמים הינה ב<a href="Shemot24-12" data-aht="source">שמות כ"ד:י"ב</a>.</fn> בעוד שבמקרים מסוימים,<fn>ראו <a href="Devarim5-28" data-aht="source">דברים ה':כ"ח</a>, <a href="Devarim6-1" data-aht="source">ו':א'</a>, <a href="Devarim6-25" data-aht="source">ו':כ"ה</a>, <a href="Devarim7-11" data-aht="source">ז':י"א</a>, <a href="Devarim8-1" data-aht="source">ח':א'</a>, <a href="Devarim11-8" data-aht="source">י"א:ח'</a>, <a href="Devarim15-5" data-aht="source">ט"ו:ה'</a>, <a href="Devarim17-20" data-aht="source">י"ז:כ'</a>, ו<a href="Devarim27-1" data-aht="source">כ"ז:א'</a>. ב<a href="Devarim31-5" data-aht="source">דברים ל"א:ה'</a>, נראה ש"הַמִּצְוָה" מתייחסת לציווי להשמיד עקבות עבודה זרה של עמי כנען.</fn> הוא יכול להיות מונח כללי שמתייחס לכל המצוות, ישנם שני פסוקים שבהם יש לו קשר ברור לחובה הספציפית לאהוב את השם:<fn>ראו גם <a href="Devarim11-13" data-aht="source">דברים י"א:י"ג</a> ו<a href="Yehoshua22-5" data-aht="source">יהושע כ"ב:ה'</a>.&#160;סביר להניח כי גם ברוב הפסוקים המופיעים בהערת שוליים קודמת, מלת "הַמִּצְוָה" מתייחסת לאהבת השם (או לצד השני של המטבע שלו, דהיינו, עקירת עבודה זרה). להרחבה, ראו <a href="Terminology of Sefer Devarim" data-aht="page">המינוח של ספר דברים</a>.</fn></p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(יא:כב) כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כׇּל <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ <b>לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם</b> לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְדׇבְקָה בוֹ.</p>
 
<p>(יא:כב) כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כׇּל <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ <b>לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם</b> לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְדׇבְקָה בוֹ.</p>
 +
<p>&#160;</p>
 
<p>(יט:ט) כִּי תִשְׁמֹר אֶת כׇּל <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם <b>לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ</b> וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כׇּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.</p>
 
<p>(יט:ט) כִּי תִשְׁמֹר אֶת כׇּל <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם <b>לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ</b> וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כׇּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>Do these verses shed light on the meaning of "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" in our verse? Do they imply that the phrase refers exclusively to the love of Hashem, or does the term in all three verses refer to a more general walking in His ways ("לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו"), and not only to loving Hashem?</p>
+
<p>האם פסוקים אלו שופכים אור על משמעות "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" בפסוק שלנו? האם הם רומזים כי הביטוי מתייחס אך ורק לאהבת השם, או שמא המונח בשלושת הפסוקים מתייחס להליכה כללית יותר בדרכיו ("לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו"), ולא רק לאהבת ה'?</p>
  
<h2>Returning and Loving</h2>
+
<h2>שיבה ואהבה</h2>
<p>As mentioned above, the first portion of&#160;<a href="Devarim30" data-aht="source">ל'</a> speaks of two actions – "returning to Hashem" and "loving Hashem" – each of which is performed with every fiber of one's being ("בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ"). Conceivably, both of these are prime candidates to be the subject of the phrase "הַמִּצְוָה הַזֹּאת". However, precise definitions of each of these actions are also somewhat elusive. Does "returning to Hashem" constitute an independent precept of repentance or a more general obligation to observe all of the Torah's instructions?<fn>For elaboration, see <a href="The Mitzvah of Teshuvah" data-aht="page">The Mitzvah of Teshuvah</a>.</fn> Similarly, is "loving Hashem" a distinct commandment of an emotional experience, or does it instead refer to a loyalty to Hashem which manifests itself through the fulfillment of all of His mitzvot?<fn>For elaboration, see <a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>.</fn> Thus, even if "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" refers to returning or loving Hashem, it remains unclear whether it refers to a specific obligation or to a general commandment to observe the entire Torah.</p>
+
<p>כאמור לעיל, החלק הראשון של&#160;<a href="Devarim30" data-aht="source">פרק ל'</a> מדבר על שתי פעולות&#160;– "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" ו"לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"&#160;שכל אחת מהן מתבצעת "בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ". שתי הפעולות האלה הן מועמדים ראשוניים להיות הנושא של הביטוי "הַמִּצְוָה הַזֹּאת". עם זאת, לא פשוט להגדיר במדויק את כל אחת מהפעולות האלה. האם&#160;"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" מהווה מצווה עצמאית של תשובה או חובה כללית יותר לקיים את כל הוראות התורה?<fn>להרחבה, ראו&#160;<a href="The Mitzvah of Teshuvah" data-aht="page">תשובה</a>.</fn> באופן דומה, האם "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" היא מצווה ייחודית של חוויה רגשית, או שהיא מתייחסת במקום זאת לנאמנות להקב"ה המתבטאת בקיום כל מצוותיו?<fn>להרחבה, ראו <a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>.</fn> לכן, אפילו אם "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" מתייחסת לתשובה או אהבת ה', עדיין לא ברור אם הכוונה לחובה ספציפית או למצווה כללית לקיים את כל התורה כולה.</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 06:46, 31 July 2019

"לא בשמים היא"

הקדמה

"הַמִּצְוָה הַזֹּאת"

דברים ל' מתאר כיצד האומה, לאחר שתקבל עונשים רבים על אי קיום המצוות, תחזור בסופו של דבר אל ה', תשמע להוראותיו, ותאהב אותו בכל לב ונפש:1

(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

(ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

לאחר מכן התורה ממשיכה להדגיש כי "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" אינה אזוטרית, אלא נגישה בקלות:

(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבׇר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

אולם, ההקשר משאיר עמימות מסוימת ביחס לזהות המצווה או מצוות שבהם מדובר. האם צורת היחיד של מלת "הַמִּצְוָה" מתייחסת למצווה אינדיבידואלית (ואם כן, איזו מצווה) או לכל המצוות? אם המלה מתייחסת לכל התורה כולה, מהו זה שהינו כל כך זמין וניתן להשגה – הבנה אינטלקטואלית של הוראות ה' או קיום בפועל של המצוות?

מונחי ספר דברים

המונח "הַמִּצְוָה" נמצא בתורה כמעט אך ורק בספר דברים.2 בעוד שבמקרים מסוימים,3 הוא יכול להיות מונח כללי שמתייחס לכל המצוות, ישנם שני פסוקים שבהם יש לו קשר ברור לחובה הספציפית לאהוב את השם:4

(יא:כב) כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כׇּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְדׇבְקָה בוֹ.

 

(יט:ט) כִּי תִשְׁמֹר אֶת כׇּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כׇּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

האם פסוקים אלו שופכים אור על משמעות "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" בפסוק שלנו? האם הם רומזים כי הביטוי מתייחס אך ורק לאהבת השם, או שמא המונח בשלושת הפסוקים מתייחס להליכה כללית יותר בדרכיו ("לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו"), ולא רק לאהבת ה'?

שיבה ואהבה

כאמור לעיל, החלק הראשון של פרק ל' מדבר על שתי פעולות – "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" ו"לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" – שכל אחת מהן מתבצעת "בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ". שתי הפעולות האלה הן מועמדים ראשוניים להיות הנושא של הביטוי "הַמִּצְוָה הַזֹּאת". עם זאת, לא פשוט להגדיר במדויק את כל אחת מהפעולות האלה. האם "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" מהווה מצווה עצמאית של תשובה או חובה כללית יותר לקיים את כל הוראות התורה?5 באופן דומה, האם "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" היא מצווה ייחודית של חוויה רגשית, או שהיא מתייחסת במקום זאת לנאמנות להקב"ה המתבטאת בקיום כל מצוותיו?6 לכן, אפילו אם "הַמִּצְוָה הַזֹּאת" מתייחסת לתשובה או אהבת ה', עדיין לא ברור אם הכוונה לחובה ספציפית או למצווה כללית לקיים את כל התורה כולה.