Difference between revisions of "Kayin's Sacrifice Rejected/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(11 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
−
In attempting to discover what motivated Hashem to favor Hevel's offering and reject Kayin's, commentators have scant data with which to work. The more direct approach attempts to correlate Hashem's responses with the properties of the two sacrifices. Others, though, attribute the difference in Hashem's reactions to Kayin and Hevel's diverging occupations, i.e. the only other information we possess about them. Finally, a third approach maintains that there was not necessarily anything particularly blameworthy about either Kayin's original actions or his sacrifice.</div>
+
בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים יש מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת, גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות להבדל בין עיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.</div>
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category>Inferior Sacrifice
+
<category>קורבן נחות
−
<p>Although the narrative does not explicitly criticize the quality of Kayin's offering, some commentators look for subtle textual clues that this was indeed the cause of Hashem's displeasure.</p>
+
<p>למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">על קרבנות הבל וקין י״ב-י״ג (52-51)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>See, however, Philo's alternative explanation cited below.</fn> <multilink><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">כ״ב:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">בראשית ט׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ״א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳-ז׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">על קרבנות הבל וקין י״ב-י״ג (52-51)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>לעומת זאת, ראו להלן את הסברו החלופי של פילון.</fn> <multilink><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">כ״ב:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">בראשית ט׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ״א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳-ז׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – Philo deduces from these words that Kayin brought his offering only "after some days" and not in a timely fashion.<fn>See also Chizkuni. However, see <multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> and <multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> who note that Kayin offered his sacrifice before Hevel, and Hevel only copied his brother's actions.</fn></point>
+
<point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.<fn>ראו גם חזקוני. לעומת זאת ראו&#160;<multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160;המציינים שקין הביא את קורבנו לפני הבל, ואילו הבל רק חיכה את מעשי אחיו.</fn></point>
−
<point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – Philo notes that the text mentions that Kayin gave only from the "fruits" and not from the "first fruits" (cf. Hevel who brings "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). Bereshit Rabbah and subsequent Midrashim go even further and say that Kayin brought inferior quality produce or his leftovers as a sacrifice.</point>
+
<point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא "מראשית פרי האדמה" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות&#160;באיכות נחותה או משאריותיו.</point>
−
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – This approach would understand that the ordering of the sons is insignificant, and Hevel appears first in this verse for purely literary reasons.<fn>See <multilink><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>.</fn></point>
+
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, והופעת הבל במקום ראשון בפסוק זה היא מטעמים ספרותיים בלבד.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>.</fn></point>
−
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – Hashem rejected Kayin because of his sacrifice.</point>
+
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל מה שהוא הקריב.</point>
−
<point><b>"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"</b> – R. Yosef Bekhor Shor explains that Hashem is telling Kayin that he needs to bring a higher quality offering.<fn>Cf. <multilink><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">בראשית ד׳:ז׳</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> who suggests that the word "שְׂאֵת" means an offering.</fn></point>
+
<point><b>"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"</b> – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.<fn>השוו <multilink><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">בראשית ד׳:ז׳</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>&#160;המציע שמשמעות המילה "שְׂאֵת" היא מנחה.</fn></point>
−
<point><b>Attitude regarding sacrifices</b> – This approach views sacrifices as an essential expression of devotion to God.&#160; See <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">Purpose of the Sacrifices</a>.</point>
+
<point><b>יחס לקורבנות</b> – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Problematic Behavior
+
<category>התנהגות בעייתית
−
<p>These commentators assert that Kayin's sacrifice was not accepted due to his generally wicked behavior, rather than because of the quality of the sacrifice itself. According to them, the difference in character between Kayin and Hevel was reflected in their occupational choices. Kayin's choice to be a farmer symbolized his pursuit of material gain, while Hevel's opting to be a shepherd provided him with the time and opportunities for spiritual growth.</p>
+
<p>פרשנים אלו סוברים שמנחתו של קין נדחתה באשמת התנהגותו הרשעה באופן כללי, ולא בגלל איכות הקורבן בעצמו. לפי פרשנים אלו, ההבדל בין אישיותו של קין לבין זו של הבל בא לידי ביטוי בבחירת המקצועות שלהם.&#160; בחירתו של קין להיות עובד אדמה מסמלת את רדיפתו אחר החומריות, לעומת&#160;בחירתו של הבל להיות רועה צאן שסיפקה לו את הזמן ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">שאלות על ספר בראשית א׳: 62-59</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>See, however, Philo's alternative explanation noted above.</fn>  
+
<mekorot><multilink><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">שאלות על ספר בראשית א׳: 62-59</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>לעומת זאת ראו את הצעתו האחרת של פילון המופיעה לעיל.</fn> <multilink><a href="Josephus1-2" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-2" data-aht="source">Josephus Antiquities 1:2:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">בראשית ד׳ שאלות ג׳-ה׳</a><a href="AbarbanelBereshit4" data-aht="source">בראשית ד׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="HaKetavBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>, <multilink><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink></mekorot>
−
<multilink><a href="Josephus1-2" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-2" data-aht="source">Josephus Antiquities 1:2:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>,  
+
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – הקדימות שניתנה להבל (למרות היותו הצעיר יותר) ועבודתו מלמדים שרעיית צאן היא מקצוע יותר אצילי.&#160;<multilink><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">על יוסף ב׳</a><a href="PhiloMoshe1-60" data-aht="source">על חיי משה א׳:ס׳-ס״ב</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>&#160;מוסיף שלהיות רועה זו הכנה טובה למלכות, וגם הוא וגם מדרש <multilink><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">שמות י</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציגים דוגמאות של דמויות צדקניות שנבחנו ביחס שלהם לעדריהם.<fn>רבים מהפרשנים המאוחרים יותר מצביעים על האבות, משה, ודוד כדוגמאות לרועי צאן צדיקים.</fn> מן הצד השני, <multilink><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>&#160;מצביע על דוגמאות נוספות של חקלאים שחטאו.</point>
−
<multilink><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">בראשית ד׳ שאלות ג׳-ה׳</a><a href="AbarbanelBereshit4" data-aht="source">בראשית ד׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,  
+
<point><b>התנגשות תרבותית</b> – רש"ר הירש מציין שהניגוד בין קין לבין הבל מייצג את הפער בין הציוויליזציה החקלאית המצרית לבין התרבות הנוודית של רועה הצאן העברי.&#160; ההסתמכות העצמית של הראשונים מובילה לחברה מדכאת ומשעבדת, ואילו האחרונים&#160;סוללים את הדרך לאמונה בה' והתלות בכוחו. התנגשות חזיתית זו מתבטאת בגישה המצרית "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".<fn>ראו גם מלבי"ם.</fn>&#160;בדומה לכך, גם במיתוס המסופוטמי<fn>ראו Context of Scripture Vol. I (Leiden and Boston, 2003): 584-588.</fn>&#160;האיכר נעלה על רועה הצאן.&#160;מכאן, ייתכן שהסיפור שלנו מכיל פולמוס, המוכר לבני ישראל, עם התרבויות השכנות.</point>
−
<multilink><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="HaKetavBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>,  
+
<point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>. ראו גם&#160;<multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>&#160;המובאים לעיל.</fn></point>
−
<multilink><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink></mekorot>
+
<point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – אברבנאל סובר שאפילו אם&#160;מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"&#8206;.<fn>ראו את מאמרו של ה. צייטלין, "מושג הרכוש והקנין בכתבי הקדש", ספרן של יחידים, (ירושלים, 1979): 217-223, המדגיש נקודה זו.</fn></point>
−
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – The precedence given to Hevel (despite his being younger) and his occupation teaches that the shepherding profession was more noble. <multilink><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">על יוסף ב׳</a><a href="PhiloMoshe1-60" data-aht="source">על חיי משה א׳:ס׳-ס״ב</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> also notes that being a shepherd is good preparation for being a king, and both he and <multilink><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">שמות י</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> provide examples of righteous characters being tested by how they tended to their flocks.<fn>Many of the later commentators also point to the Patriarchs, Moshe, and David as examples of righteous shepherds.</fn> On the flip side of the coin, <multilink><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink> points to additional cases of tillers of the land who sinned.</point>
+
<point><b>"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ"</b> – חיים גלעד<fn>ח' גלעד, "סיפור קין והבל כפשוטו", בית מקרא צ"ו (תשמ"ד) עמ' 14-28.</fn>&#160;מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.<fn>גלעד מפנה למקומות בהם מופיעה המילה: שיר השירים ז':י"ד, הושע ב':י"ז, מיכה ה':ה', ישעיהו ג':כ"ו, כ"ח:כ"ד.</fn>&#160;י. רוזנסון<fn>במאמרו, "לפתח חטאת רובץ", מגדים ג' (1987): 33-42.</fn>&#160;מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.</point>
−
<point><b>A culture clash</b> – R. Hirsch notes that the contrast between Kayin and Hevel is representative of the divide between the Egyptian agrarian civilization &#8206;and the Hebrew nomadic shepherding culture. The former's self-reliance leads to an oppressive, enslaving society, while the latter paves the way for belief in and dependence on Hashem. This clash is manifest in the Egyptian attitude of "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"&#8206;.<fn>See also Malbim.</fn> Similarly, in Mesopotamian myths<fn>See Context of Scripture Vol. I (Leiden and Boston, 2003): 584-588.</fn> which have some points of contact with our story, it is the farmer, rather than the shepherd, who is supreme. Thus, our story may contain an underlying polemic against the neighboring cultures with which the Children of Israel were familiar.</point>
+
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.</point>
−
<point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – This phrase does not signify a delay in the sacrifice, but rather simply the time it took to work the land until its produce was ready to be offered.<fn>See <multilink><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>. See also <multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> and <multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> noted above.</fn></point>
+
<point><b>היחס לקורבנות</b> – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב. ראו&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</point>
−
<point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – Abarbanel asserts that even if Kain's offering was not of the best quality, this would not have been sufficient cause for it to be completely rejected, as the Rabbis teach that "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"&#8206;.<fn>See H. Zeitlin's essay, "מושג הרכוש והקנין בכתבי הקדש", reprinted in his book ספרן של יחידים, (Jerusalem, 1979): 217-223, which underscores this point.</fn></point>
 
−
<point><b>"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ"</b> – Chaim Gilad<fn>In his article, "סיפור קין והבל כפשוטו", Beit Mikra 29 (5744): 14-28.</fn> proposes that the word "פֶּתַח" here connotes a field, as it does in several other Biblical verses.<fn>Gilad cites appearances of the word in: Shir HaShirim 7:14, Hoshea 2:17, Mikhah 5:5, Yeshayahu 3:26, 28:24.</fn> Y. Rozenson<fn>In his article, "לפתח חטאת רובץ", Megadim 3 (1987): 33-42.</fn> takes this a step further in suggesting that the crouching sin lies in Kayin's agricultural profession.</point>
 
−
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – Philo notes that the verse emphasizes that Hashem rejected Kayin himself, first and foremost, and not just his sacrifice.</point>
 
−
<point><b>Attitude regarding sacrifices</b> – This approach assigns lesser value to material sacrifices, and believes that the primary service of God is in the heart.</point>
 
 
</category>
 
</category>
−
<category>Natural Course of Events
+
<category>דרך הטבע
−
<p>This option maintains that while Kayin may have perceived the failure of his crops as Hashem actively rejecting his sacrifice, in reality, this merely reflected that farming is a riskier enterprise than shepherding, as crops are more dependent on rainfall.</p>
+
<p>אפשרות זו טוענת שבעוד קין תפס את כישלון יבולו כדחייה אקטיבית של קורבנו לה',&#160;במציאות, כישלון גידוליו רק שיקף את הסכנה שבחקלאות, הנובע מכך שהצלחת היבול תלוי לחלוטין בירידת הגשמים.</p>
 
<mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – Hevel's profession is mentioned first because of the greater chances of its success.</point>
+
<point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.</point>
−
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – Ralbag<fn>Like the second possibility in the <multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink> before him and the <multilink><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> after him.</fn> explains that rain did not come and Kayin's crops did not grow, while Hevel succeeded in his material endeavors. This stands in stark contrast to commentators<fn>See <multilink><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, the first option in the <multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ד׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> and others. These exegetes might be influenced by the heavenly fire that descended during the dedication of the altar of the Tabernacle to demonstrate Hashem's approval of the project.</fn> who suggest that Hashem's disapproval of Kayin's sacrifice was manifest through the absence of a Heavenly fire descending to consume his offering.</point>
+
<point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – רלב"ג<fn>כמו האפשרות השניה ב<multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>&#160;לפניו ודברי&#160;<multilink><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>&#160;אחריו.</fn>&#160;מבין שכוונת הפסוק הוא שלא ירדו גשמים ויבולו של קין לא צמח, לעומת הצלחתו של הבל במאמציו החומריים. זה עומד בניגוד מוחלט לפרשנים<fn><span class="aht-text">ראו </span><multilink><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, האפשרות הראשונה ב<multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ד׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,&#160;ופרשנים נוספים. ייתכן שפרשנים אלו הושפעו מהאש השמיימית שירדה בחנוכת המזבח כדי להוכיח את הסכמתו של ה'.</fn>&#160;המציעים שכשהקב"ה דחה את מנחתו קין, הדחייה באה לידי ביטוי בכך שלא ירדה אש שמיימית לשריפת הקורבן.</point>
−
<point><b>Divine providence and the efficacy of sacrifices</b> – According to this approach, the message to Kayin is that Hashem is not a vending machine into which one inserts a sacrifice and out comes the produce.</point>
+
<point><b>השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות</b> – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 03:27, 10 July 2019

דחיית מנחתו של קין

גישות פרשניות

סקירה

בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים יש מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת, גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות להבדל בין עיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.

קורבן נחות

למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.

מקורות:פילוןעל קרבנות הבל וקין י״ב-י״ג (52-51)אודות פילון,1 בראשית רבהכ״ב:ה׳אודות בראשית רבה, תנחומאבראשית ט׳אודות התנחומא, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית ד׳:ג׳אודות תרגום ירושלמי (יונתן), פרקי דרבי אליעזרכ״אאודות פרקי דרבי אליעזר, רש״יבראשית ד׳:ג׳אודות ר' שלמה יצחקי, ר׳ יוסף בכור שורבראשית ד׳:ג׳-ז׳אודות ר' יוסף בכור שור
"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.2
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא "מראשית פרי האדמה" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות באיכות נחותה או משאריותיו.
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, והופעת הבל במקום ראשון בפסוק זה היא מטעמים ספרותיים בלבד.3
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל מה שהוא הקריב.
"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.4
יחס לקורבנות – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו מטרת הקרבנות.

התנהגות בעייתית

פרשנים אלו סוברים שמנחתו של קין נדחתה באשמת התנהגותו הרשעה באופן כללי, ולא בגלל איכות הקורבן בעצמו. לפי פרשנים אלו, ההבדל בין אישיותו של קין לבין זו של הבל בא לידי ביטוי בבחירת המקצועות שלהם.  בחירתו של קין להיות עובד אדמה מסמלת את רדיפתו אחר החומריות, לעומת בחירתו של הבל להיות רועה צאן שסיפקה לו את הזמן ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית.

מקורות:פילוןשאלות על ספר בראשית א׳: 62-59אודות פילון,5 יוספוסJosephus Antiquities 1:2:1אודות יוספוס, אברבנאלבראשית ד׳ שאלות ג׳-ה׳בראשית ד׳אודות ר' יצחק אברבנאל, הכתב והקבלהבראשית ד׳:ג׳בראשית ד׳:ד׳אודות ר' יעקב מקלנבורג, רש״ר הירשבראשית ד׳:ב׳אודות ר' שמשון רפאל הירש
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – הקדימות שניתנה להבל (למרות היותו הצעיר יותר) ועבודתו מלמדים שרעיית צאן היא מקצוע יותר אצילי. פילוןעל יוסף ב׳על חיי משה א׳:ס׳-ס״באודות פילון מוסיף שלהיות רועה זו הכנה טובה למלכות, וגם הוא וגם מדרש תנחומא (בובר)שמות יאודות התנחומא מציגים דוגמאות של דמויות צדקניות שנבחנו ביחס שלהם לעדריהם.6 מן הצד השני, לקח טובבראשית ד׳:ג׳אודות ר' טוביה בן אליעזר מצביע על דוגמאות נוספות של חקלאים שחטאו.
התנגשות תרבותית – רש"ר הירש מציין שהניגוד בין קין לבין הבל מייצג את הפער בין הציוויליזציה החקלאית המצרית לבין התרבות הנוודית של רועה הצאן העברי.  ההסתמכות העצמית של הראשונים מובילה לחברה מדכאת ומשעבדת, ואילו האחרונים סוללים את הדרך לאמונה בה' והתלות בכוחו. התנגשות חזיתית זו מתבטאת בגישה המצרית "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".7 בדומה לכך, גם במיתוס המסופוטמי8 האיכר נעלה על רועה הצאן. מכאן, ייתכן שהסיפור שלנו מכיל פולמוס, המוכר לבני ישראל, עם התרבויות השכנות.
"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.9
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – אברבנאל סובר שאפילו אם מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"‎.10
"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – חיים גלעד11 מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.12 י. רוזנסון13 מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.
היחס לקורבנות – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב. ראו מטרת הקרבנות.

דרך הטבע

אפשרות זו טוענת שבעוד קין תפס את כישלון יבולו כדחייה אקטיבית של קורבנו לה', במציאות, כישלון גידוליו רק שיקף את הסכנה שבחקלאות, הנובע מכך שהצלחת היבול תלוי לחלוטין בירידת הגשמים.

מקורות:רלב״גבראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳אודות ר' לוי בן גרשום
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – רלב"ג14 מבין שכוונת הפסוק הוא שלא ירדו גשמים ויבולו של קין לא צמח, לעומת הצלחתו של הבל במאמציו החומריים. זה עומד בניגוד מוחלט לפרשנים15 המציעים שכשהקב"ה דחה את מנחתו קין, הדחייה באה לידי ביטוי בכך שלא ירדה אש שמיימית לשריפת הקורבן.
השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Kayin%27s_Sacrifice_Rejected/2/he&oldid=56007&useskin=vector"