Kayin's Sacrifice Rejected/2/he

דחיית מנחתו של קין

גישות פרשניות

סקירה

בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים יש מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות לעיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.

קורבן נחות

למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.

מקורות:פילוןעל קרבנות הבל וקין י״ב-י״ג (52-51)אודות פילון,¹ בראשית רבהכ״ב:ה׳אודות בראשית רבה, תנחומאבראשית ט׳אודות התנחומא, תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית ד׳:ג׳אודות תרגום ירושלמי (יונתן), פרקי דרבי אליעזרכ״אאודות פרקי דרבי אליעזר, רש״יבראשית ד׳:ג׳אודות ר' שלמה יצחקי, ר׳ יוסף בכור שורבראשית ד׳:ג׳-ז׳אודות ר' יוסף בכור שור

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.²

"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא מ"ביכורי הפירות" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות באיכות נחותה או משאריותיו.

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, וכן הבל מופיע ראשון בפסוק זה מטעמים ספרותיים בלבד.³

"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל תוכן קורבנו.

"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.⁴

Attitude regarding sacrifices – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו Purpose of the Sacrifices.

התנהגות בעייתית

פרשנים אלו סוברים שקורבנו של קין נדחה בעקבות These commentators assert that Kayin's sacrifice was not accepted due to his generally wicked behavior, rather than because of the quality of the sacrifice itself. According to them, the difference in character between Kayin and Hevel was reflected in their occupational choices. Kayin's choice to be a farmer symbolized his pursuit of material gain, while Hevel's opting to be a shepherd provided him with the time and opportunities for spiritual growth.

מקורות:פילוןשאלות על ספר בראשית א׳: 62-59אודות פילון,⁵ יוספוסJosephus Antiquities 1:2:1אודות יוספוס, אברבנאלבראשית ד׳ שאלות ג׳-ה׳בראשית ד׳אודות ר' יצחק אברבנאל, הכתב והקבלהבראשית ד׳:ג׳בראשית ד׳:ד׳אודות ר' יעקב מקלנבורג, רש״ר הירשבראשית ד׳:ב׳אודות ר' שמשון רפאל הירש

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – The precedence given to Hevel (despite his being younger) and his occupation teaches that the shepherding profession was more noble. פילוןעל יוסף ב׳על חיי משה א׳:ס׳-ס״באודות פילון also notes that being a shepherd is good preparation for being a king, and both he and תנחומא (בובר)שמות יאודות התנחומא provide examples of righteous characters being tested by how they tended to their flocks.⁶ On the flip side of the coin, לקח טובבראשית ד׳:ג׳אודות ר' טוביה בן אליעזר points to additional cases of tillers of the land who sinned.

A culture clash – R. Hirsch notes that the contrast between Kayin and Hevel is representative of the divide between the Egyptian agrarian civilization ‎and the Hebrew nomadic shepherding culture. The former's self-reliance leads to an oppressive, enslaving society, while the latter paves the way for belief in and dependence on Hashem. This clash is manifest in the Egyptian attitude of "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"‎.⁷ Similarly, in Mesopotamian myths⁸ which have some points of contact with our story, it is the farmer, rather than the shepherd, who is supreme. Thus, our story may contain an underlying polemic against the neighboring cultures with which the Children of Israel were familiar.

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.⁹

"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – אברבנאל סובר שאפילו אם מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"‎.¹⁰

"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – חיים גלעד¹¹ מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.¹² י. רוזנסון¹³ מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.

"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.

היחס לקורבנות – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב.

Natural Course of Events

This option maintains that while Kayin may have perceived the failure of his crops as Hashem actively rejecting his sacrifice, in reality, this merely reflected that farming is a riskier enterprise than shepherding, as crops are more dependent on rainfall.

מקורות:רלב״גבראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳אודות ר' לוי בן גרשום

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.

"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – Ralbag¹⁴ explains that rain did not come and Kayin's crops did not grow, while Hevel succeeded in his material endeavors. This stands in stark contrast to commentators¹⁵ who suggest that Hashem's disapproval of Kayin's sacrifice was manifest through the absence of a Heavenly fire descending to consume his offering.

השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.

¹ לעומת זאת ראו להלן את ההסבר החלופי של פילון

² ראו גם חיזקוני. לעומת זאת ראו ר״ןבראשית ד׳:ג׳אודות ר' נסים גירונדי וצרור המורצרור המור בראשית ד׳אודות ר' אברהם סבע המציינים שקין הביא את קורבנו לפני הבל, ואילו הבל רק חיכה את מעשי אחיו.

³ ראו מ״ד קאסוטובראשית ד׳:ב׳אודות פרופ' משה דוד קאסוטו.

⁴ ראו בהשוואה לחזקוניבראשית ד׳:ז׳אודות ר' חזקיה בן מנוח המציע שמשמעות המילה "שְׂאֵת" היא מנחה.

⁵ See, however, Philo's alternative explanation noted above.

⁶ Many of the later commentators also point to the Patriarchs, Moshe, and David as examples of righteous shepherds.

⁷ See also Malbim.

⁸ See Context of Scripture Vol. I (Leiden and Boston, 2003): 584-588.

⁹ ראו אבן עזראבראשית פירוש ראשון ד׳:ג׳אודות ר' אברהם אבן עזרא. ראו גם ר״ןבראשית ד׳:ג׳אודות ר' נסים גירונדי וצרור המורצרור המור בראשית ד׳אודות ר' אברהם סבע המובאים לעיל.

¹⁰ ראו את מאמרו של ה. צייטלין, "מושג הרכוש והקנין בכתבי הקדש", הודפס בספרו ספרן של יחידים, (ירושלים, 1979): 217-223, המדגיש נקודה זו.

¹¹ במאמרו, "סיפור קין והבל כפשוטו", בית מקרא צ"ו (תשמ"ד) עמ' 14-28.

¹² Gilad cites appearances of the word in: Shir HaShirim 7:14, Hoshea 2:17, Mikhah 5:5, Yeshayahu 3:26, 28:24.

¹³ במאמרו, "לפתח חטאת רובץ", מגדים ג' (1987): 33-42.

¹⁴ Like the second possibility in the לקח טובבראשית ד׳:ה׳אודות ר' טוביה בן אליעזר before him and the נצי״בבראשית ד׳:ד׳אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין after him.

¹⁵ See רש״יבראשית ד׳:ד׳אודות ר' שלמה יצחקי, the first option in the לקח טובבראשית ד׳:ה׳אודות ר' טוביה בן אליעזר, אבן עזראבראשית פירוש ראשון ד׳:ד׳אודות ר' אברהם אבן עזרא and others. These exegetes might be influenced by the heavenly fire that descended during the dedication of the altar of the Tabernacle to demonstrate Hashem's approval of the project.