Difference between revisions of "Kayin's Sacrifice Rejected/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
(Created page with "<aht-xml> <page type="Approaches"> <h1>דחיית קרבנו של קין</h1> <approaches> </approaches> </page> </aht-xml>") |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
| (17 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 2: | Line 2: | ||
<page type="Approaches"> | <page type="Approaches"> | ||
| − | <h1>דחיית | + | <h1>דחיית מנחתו של קין</h1> |
| + | <div class="overview"> | ||
| + | <h2>סקירה</h2> | ||
| + | בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים יש מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת, גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות להבדל בין עיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.</div> | ||
<approaches> | <approaches> | ||
| + | <category>קורבן נחות | ||
| + | <p>למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.</p> | ||
| + | <mekorot><multilink><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloSacrifices51" data-aht="source">על קרבנות הבל וקין י״ב-י״ג (52-51)</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>לעומת זאת, ראו להלן את הסברו החלופי של פילון.</fn> <multilink><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah22-5" data-aht="source">כ״ב:ה׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit9" data-aht="source">בראשית ט׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ״א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳-ז׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink></mekorot> | ||
| + | <point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.<fn>ראו גם חזקוני. לעומת זאת ראו <multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> ו<multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> המציינים שקין הביא את קורבנו לפני הבל, ואילו הבל רק חיכה את מעשי אחיו.</fn></point> | ||
| + | <point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא "מראשית פרי האדמה" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות באיכות נחותה או משאריותיו.</point> | ||
| + | <point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, והופעת הבל במקום ראשון בפסוק זה היא מטעמים ספרותיים בלבד.<fn>ראו <multilink><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>.</fn></point> | ||
| + | <point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל מה שהוא הקריב.</point> | ||
| + | <point><b>"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"</b> – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.<fn>השוו <multilink><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit4-7" data-aht="source">בראשית ד׳:ז׳</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> המציע שמשמעות המילה "שְׂאֵת" היא מנחה.</fn></point> | ||
| + | <point><b>יחס לקורבנות</b> – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</point> | ||
| + | </category> | ||
| + | <category>התנהגות בעייתית | ||
| + | <p>פרשנים אלו סוברים שמנחתו של קין נדחתה באשמת התנהגותו הרשעה באופן כללי, ולא בגלל איכות הקורבן בעצמו. לפי פרשנים אלו, ההבדל בין אישיותו של קין לבין זו של הבל בא לידי ביטוי בבחירת המקצועות שלהם.  בחירתו של קין להיות עובד אדמה מסמלת את רדיפתו אחר החומריות, לעומת בחירתו של הבל להיות רועה צאן שסיפקה לו את הזמן ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית.</p> | ||
| + | <mekorot><multilink><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloQuestions1-59" data-aht="source">שאלות על ספר בראשית א׳: 62-59</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>,<fn>לעומת זאת ראו את הצעתו האחרת של פילון המופיעה לעיל.</fn> <multilink><a href="Josephus1-2" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-2" data-aht="source">Josephus Antiquities 1:2:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit4Q" data-aht="source">בראשית ד׳ שאלות ג׳-ה׳</a><a href="AbarbanelBereshit4" data-aht="source">בראשית ד׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="HaKetavBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink>, <multilink><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit4-2" data-aht="source">בראשית ד׳:ב׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink></mekorot> | ||
| + | <point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – הקדימות שניתנה להבל (למרות היותו הצעיר יותר) ועבודתו מלמדים שרעיית צאן היא מקצוע יותר אצילי. <multilink><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloYosef2" data-aht="source">על יוסף ב׳</a><a href="PhiloMoshe1-60" data-aht="source">על חיי משה א׳:ס׳-ס״ב</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> מוסיף שלהיות רועה זו הכנה טובה למלכות, וגם הוא וגם מדרש <multilink><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberShemot10" data-aht="source">שמות י</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציגים דוגמאות של דמויות צדקניות שנבחנו ביחס שלהם לעדריהם.<fn>רבים מהפרשנים המאוחרים יותר מצביעים על האבות, משה, ודוד כדוגמאות לרועי צאן צדיקים.</fn> מן הצד השני, <multilink><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink> מצביע על דוגמאות נוספות של חקלאים שחטאו.</point> | ||
| + | <point><b>התנגשות תרבותית</b> – רש"ר הירש מציין שהניגוד בין קין לבין הבל מייצג את הפער בין הציוויליזציה החקלאית המצרית לבין התרבות הנוודית של רועה הצאן העברי.  ההסתמכות העצמית של הראשונים מובילה לחברה מדכאת ומשעבדת, ואילו האחרונים סוללים את הדרך לאמונה בה' והתלות בכוחו. התנגשות חזיתית זו מתבטאת בגישה המצרית "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".<fn>ראו גם מלבי"ם.</fn> בדומה לכך, גם במיתוס המסופוטמי<fn>ראו Context of Scripture Vol. I (Leiden and Boston, 2003): 584-588.</fn> האיכר נעלה על רועה הצאן. מכאן, ייתכן שהסיפור שלנו מכיל פולמוס, המוכר לבני ישראל, עם התרבויות השכנות.</point> | ||
| + | <point><b>"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים"</b> – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ג׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>. ראו גם <multilink><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit4-3" data-aht="source">בראשית ד׳:ג׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> ו<multilink><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit4" data-aht="source">צרור המור בראשית ד׳</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink> המובאים לעיל.</fn></point> | ||
| + | <point><b>"מִפְּרִי הָאֲדָמָה"</b> – אברבנאל סובר שאפילו אם מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"‎.<fn>ראו את מאמרו של ה. צייטלין, "מושג הרכוש והקנין בכתבי הקדש", ספרן של יחידים, (ירושלים, 1979): 217-223, המדגיש נקודה זו.</fn></point> | ||
| + | <point><b>"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ"</b> – חיים גלעד<fn>ח' גלעד, "סיפור קין והבל כפשוטו", בית מקרא צ"ו (תשמ"ד) עמ' 14-28.</fn> מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.<fn>גלעד מפנה למקומות בהם מופיעה המילה: שיר השירים ז':י"ד, הושע ב':י"ז, מיכה ה':ה', ישעיהו ג':כ"ו, כ"ח:כ"ד.</fn> י. רוזנסון<fn>במאמרו, "לפתח חטאת רובץ", מגדים ג' (1987): 33-42.</fn> מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.</point> | ||
| + | <point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.</point> | ||
| + | <point><b>היחס לקורבנות</b> – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב. ראו <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</point> | ||
| + | </category> | ||
| + | <category>דרך הטבע | ||
| + | <p>אפשרות זו טוענת שבעוד קין תפס את כישלון יבולו כדחייה אקטיבית של קורבנו לה', במציאות, כישלון גידוליו רק שיקף את הסכנה שבחקלאות, הנובע מכך שהצלחת היבול תלוי לחלוטין בירידת הגשמים.</p> | ||
| + | <mekorot><multilink><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitP4" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink></mekorot> | ||
| + | <point><b>"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה"</b> – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.</point> | ||
| + | <point><b>"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה"</b> – רלב"ג<fn>כמו האפשרות השניה ב<multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink> לפניו ודברי <multilink><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> אחריו.</fn> מבין שכוונת הפסוק הוא שלא ירדו גשמים ויבולו של קין לא צמח, לעומת הצלחתו של הבל במאמציו החומריים. זה עומד בניגוד מוחלט לפרשנים<fn><span class="aht-text">ראו </span><multilink><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit4-4" data-aht="source">בראשית ד׳:ד׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, האפשרות הראשונה ב<multilink><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit4-5" data-aht="source">בראשית ד׳:ה׳</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות ר' טוביה בן אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit4-4" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ד׳:ד׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, ופרשנים נוספים. ייתכן שפרשנים אלו הושפעו מהאש השמיימית שירדה בחנוכת המזבח כדי להוכיח את הסכמתו של ה'.</fn> המציעים שכשהקב"ה דחה את מנחתו קין, הדחייה באה לידי ביטוי בכך שלא ירדה אש שמיימית לשריפת הקורבן.</point> | ||
| + | <point><b>השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות</b> – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.</point> | ||
| + | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 04:27, 10 July 2019
דחיית מנחתו של קין
גישות פרשניות
סקירה
בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים יש מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת, גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות להבדל בין עיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.קורבן נחות
למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.
"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.2
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא "מראשית פרי האדמה" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות באיכות נחותה או משאריותיו.
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, והופעת הבל במקום ראשון בפסוק זה היא מטעמים ספרותיים בלבד.3
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל מה שהוא הקריב.
"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.4
יחס לקורבנות – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו מטרת הקרבנות.
התנהגות בעייתית
פרשנים אלו סוברים שמנחתו של קין נדחתה באשמת התנהגותו הרשעה באופן כללי, ולא בגלל איכות הקורבן בעצמו. לפי פרשנים אלו, ההבדל בין אישיותו של קין לבין זו של הבל בא לידי ביטוי בבחירת המקצועות שלהם. בחירתו של קין להיות עובד אדמה מסמלת את רדיפתו אחר החומריות, לעומת בחירתו של הבל להיות רועה צאן שסיפקה לו את הזמן ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית.
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – הקדימות שניתנה להבל (למרות היותו הצעיר יותר) ועבודתו מלמדים שרעיית צאן היא מקצוע יותר אצילי. פילון מוסיף שלהיות רועה זו הכנה טובה למלכות, וגם הוא וגם מדרש תנחומא (בובר) מציגים דוגמאות של דמויות צדקניות שנבחנו ביחס שלהם לעדריהם.6 מן הצד השני, לקח טוב מצביע על דוגמאות נוספות של חקלאים שחטאו.
התנגשות תרבותית – רש"ר הירש מציין שהניגוד בין קין לבין הבל מייצג את הפער בין הציוויליזציה החקלאית המצרית לבין התרבות הנוודית של רועה הצאן העברי. ההסתמכות העצמית של הראשונים מובילה לחברה מדכאת ומשעבדת, ואילו האחרונים סוללים את הדרך לאמונה בה' והתלות בכוחו. התנגשות חזיתית זו מתבטאת בגישה המצרית "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".7 בדומה לכך, גם במיתוס המסופוטמי8 האיכר נעלה על רועה הצאן. מכאן, ייתכן שהסיפור שלנו מכיל פולמוס, המוכר לבני ישראל, עם התרבויות השכנות.
"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.9
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – אברבנאל סובר שאפילו אם מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים".10
"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – חיים גלעד11 מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.12 י. רוזנסון13 מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.
היחס לקורבנות – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב. ראו מטרת הקרבנות.
דרך הטבע
אפשרות זו טוענת שבעוד קין תפס את כישלון יבולו כדחייה אקטיבית של קורבנו לה', במציאות, כישלון גידוליו רק שיקף את הסכנה שבחקלאות, הנובע מכך שהצלחת היבול תלוי לחלוטין בירידת הגשמים.
מקורות:רלב״ג
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – רלב"ג14 מבין שכוונת הפסוק הוא שלא ירדו גשמים ויבולו של קין לא צמח, לעומת הצלחתו של הבל במאמציו החומריים. זה עומד בניגוד מוחלט לפרשנים15 המציעים שכשהקב"ה דחה את מנחתו קין, הדחייה באה לידי ביטוי בכך שלא ירדה אש שמיימית לשריפת הקורבן.
השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.
