Kayin's Sacrifice Rejected/2/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

דחיית מנחתו של קין

גישות פרשניות

סקירה

בניסיון להבין מה גרם לקב"ה להעדיף את מנחתו של הבל על פני מנחת אחיו, לפרשנים מקורות מועטים איתם ניתן לעבוד. הגישה הישירה יותר מנסה לקשר בין תגובתו של הקב"ה לבין מאפייני הקורבנות השונים. לעומת זאת, גישה אחרת מייחסת את ההבדל בין התגובות להבדל בין עיסוקיהם השונים של קין ושל הבל, הלא הוא המידע היחיד שיש לנו עליהם. לבסוף, גישה שלישית סוברת שלא הייתה שום אשמה במעשיו הראשונים של קין או במנחתו.

קורבן נחות

למרות שאין בתיאור המקראי ביקורת מפורשת על איכות מנחתו של קין, חלק מהפרשנים מחפשים רמזים בטקסט לכך שזו היתה סיבת מורת רוחו של הקב"ה.

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פילון מסיק ממילים אלו שקין הביא את מנחתו "מקץ ימים" ולא במועדו.2
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – פילון מציין שמוזכר בפסוקים שקין נתן רק "מפרי האדמה" ולא מ"ביכורי הפירות" (בניגוד להבל המביא "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן"). בראשית רבה ומדרשים נוספים מרחיבים טענה זו וסוברים שקין הקריב פירות משאריותיו או שהיו באיכות נחותה.
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – גישה זו לא תייחס חשיבות לסדר תיאור הבנים, וכשהבל מופיע ראשון בפסוק זה מטעמים ספרותיים בלבד.3
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – ה' דחה את מנחתו של קין בגלל מה שהוא הקריב.
"אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" – ר' יוסף בכור שור מסביר שבפסוק זה ה' דורש מקין להביא מנחה איכותית יותר.4
יחס לקורבנות – גישה זו רואה קורבנות כחלק חיוני של ביטוי המסירות לה'. ראו Purpose of the Sacrifices.

התנהגות בעייתית

פרשנים אלו סוברים שמנחתו של קין נדחתה באשמת התנהגותו הרשעה באופן כללי, ולא בגלל איכות הקורבן בעצמו. לפי פרשנים אלו, ההבדל בין אישיותו של קין לבין זו של הבל בא לידי ביטוי בבחירת המקצועות שלהם.  בחירתו של קין להיות עובד אדמה מסמלת את רדיפתו אחר החומריות, לעומת בחירתו של הבל להיות רועה צאן שסיפקה לו את הזמן ואת ההזדמנויות לצמיחה רוחנית.

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – הקדימות שניתנה להבל (למרות היותו הצעיר יותר) ועבודתו מלמדים שרעיית צאן היא מקצוע נאצלפילוןעל יוסף ב׳על חיי משה א׳:ס׳-ס״באודות פילון מוסיף שלהיות רועה זו הכנה טובה למלכות, וכמו מדרש תנחומא (בובר)שמות יאודות התנחומא, השניים מציגים דוגמאות של בחינת דמויות צדיקניות לפי היחס שלהם לעדריהם.6 לחילופין, הלקח טובבראשית ד׳:ג׳אודות ר' טוביה בן אליעזר מצביע על דוגמאות נוספות של חקלאים שחטאו.
התנגשות תרבותית – רש"ר הירש מציין שהניגוד בין קין לבין הבל מייצג את הפער בין הציוויליזציה החקלאית המצרית לבין התרבות הנוודית של רועה הצאן העברי.  ההסתמכות העצמית של הראשונים מובילה לחברה מדכאת ומשעבדת, ואילו האחרונים סוללים את הדרך לאמונה בה' ותלות בכוחו. התנגשות חזיתית זו מתבטאת בגישה המצרית "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".7 בדומה לכך, גם במיתוס המסופוטמי8 האיכר נעלה על רועה הצאן. מכאן, ייתכן שהסיפור שלנו מכיל פולמוס, המוכר לבני ישראל, עם התרבויות השכנות.
"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" – פסוק זה אינו מציין עיכוב בהבאת הקורבן, אלא תיאור הזמן הארוך שלקח לעבוד את האדמה לפני שתוצריה היו מוכנים להבאה כמנחה.9
"מִפְּרִי הָאֲדָמָה" – אברבנאל סובר שאפילו אם מנחתו של קין אינה האיכותית ביותר, זו לא סיבה מספקת לדחייתו, כמאמר חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"‎.10
"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – חיים גלעד11 מציע שהמילה "פֶּתַח" כאן מעידה על שדה, כפי פירושו במספר פסוקים נוספים בתנ"ך.12 י. רוזנסון13 מרחיב בצעד נוסף ומציע שהחטא ברביצה טמונה במקצועו של קין כחקלאי.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – פילון מציין שפסוק זה מדגיש שה' קודם כל דחה את קין בעצמו, ולא רק את מנחתו.
היחס לקורבנות – גישה זו מצמצמת את חשיבות הקורבן החומרי, ומאמינה שעיקר עבודת ה' היא בלב.

דרך הטבע

אפשרות זו טוענת שבעוד קין תפס את כישלון יבולו כדחייה אקטיבית של קורבנו לה', במציאות, כישלון גידוליו רק שיקף את הסכנה שבחקלאות, הנובע מכך שהצלחת היבול תלוי לחלוטין בירידת הגשמים.

"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" – מקצועו של הבל מוזכר ראשון בשל הסיכויים הגבוהים יותר להצלחתו.
"וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – רלב"ג 14 מבין שלא ירדו גשמים ויבולו של קין לא צמח, בזמן שהבל הצליח במאמציו החומריים. זה עומד בניגוד מוחלט לפרשנים15 המציעים שכשהקב"ה דחה את מנחתו קין, הדחיה באה לידי ביטוי בכך שלא ירדה אש שמימית לשריפת הקורבן.
השגחה א-לוהית ויעילות הקורבנות – על פי גישה זו, המסר לקין הוא שה' אינו מכונה אוטומטית שמכניסים קורבן ויוצאת תבואה.