Difference between revisions of "Lemekh and His Wives in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
 
(19 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>למך ונשיו באמנות</h1>
 
<h1>למך ונשיו באמנות</h1>
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
−
<h2>סקירה</h2>
+
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>דמותו של למך מוזכרת בתורה רק בקצרה,&#160;בסצנה בה הוא נושא נאום לנשותיו, בו הוא&#160;רומז&#160;על מעשה רצח, אך לא מפרט מעבר לכך. ארבעת היצירות המובאות כאן, הציור של ויליאם בלייק,<fn>ויליאם בלייק (1827-1752) היה צייר ומשורר בריטי, ומזוהה עם התנועה הרומנטית. ציור זה נמצא כיום במוזיאון טייט שבלונדון.</fn>&#160;תחריט העץ של יוליוס שנור פון קרולספלד,<fn>שנור (1872-1794) היה צייר גרמני מתנועת נצרת. התחריט היה אחד מתוך מעל מאתיים תחריטי עץ שהוא הכין בשביל התנ"ך המאויר, Die Bibel in Bildern.</fn> החריטה של&#160;אלכסנדר מאסטרס,<fn>יצירה זו נלקחה מתוך התנ"ך ההיסטורי,(KB, 78 D 38 I), משנת 1430 לספירה, המכיל מעל 50 מיניאטורות. הוא נמצא כיום בספרייה הלאומית של הולנד, ההאג.</fn> והמיניאטורה מתוך&#160;<i>Speculum Humanæ Salvationis,<fn>ה"Speculum humanæ salvationis" או, מראת ישועת האנושות, הינו חיבור אנונימי אך בעל השפעה רבה, המתוארך לימי הביניים המאוחרים. החיבור מציג את רעיון הטיפולוגיה, על פיו ניתן למצוא סמלים ורמזים לאירועי הברית החדשה, בתיאורים הנמצאים בברית הישנה. כמה מאות עותקים הוצאו לאור במאות 16-15 לספירה. גרסה זו היא משנת 1360 לספירה, ונמצאת כיום בULB בדרמשטאדט.</fn>&#160;</i>כולן מתארות אירוע זה. היצירות נבדלות זו מזו בכמעט כל פרט, מבחירת הדמויות הכלולות ביצירה, עד לרגשות אותם הן מביעות והמעשים אותם הן עושות. המגוון הרחב מהווה עדות לכך שישנם דרכים רבות מאוד להבין סיפור זה.</p></div>
+
<p>דמותו של למך מוזכרת בתורה רק בקצרה,&#160;בסצנה בה הוא נושא נאום לנשותיו&#160;הרומז&#160;על מעשה רצח, אך לא מפרט מעבר לכך. ארבעת היצירות המובאות כאן, החריטה של&#160;אלכסנדר מאסטרס,<fn>יצירה זו נלקחה מתוך התנ"ך ההיסטורי,(KB, 78 D 38 I), משנת ק"צ, המכיל מעל 50 מיניאטורות. הוא נמצא כיום בספרייה הלאומית של הולנד, ההאג.</fn> תחריט העץ של יוליוס שנור פון קרולספלד,<fn>שנור (תקנ"ד-תרל"ב) היה צייר גרמני מתנועת נצרת. התחריט הינו אחד מתוך יותר ממאתיים תחריטי עץ שהוא הכין בשביל התנ"ך המאויר, Die Bibel in Bildern.</fn> הציור של ויליאם בלייק,<fn>ויליאם בלייק (תקי"ב-תקפ"ז) היה צייר ומשורר בריטי, ומזוהה עם התנועה הרומנטית. ציור זה נמצא כיום בTate Gallery שבלונדון. תמונה המוצגת כאן היא גרסה חתוכה של המקור</fn> והמיניאטורה מתוך&#160;<i>Speculum Humanæ Salvationis&#8207;,<fn>ה"Speculum humanæ salvationis" או, "מראת ישועת האנושות", הינו חיבור אנונימי אך בעל השפעה רבה, המתוארך לימי הביניים המאוחרים. החיבור מציג את רעיון הטיפולוגיה, על פיו ניתן למצוא סמלים והרמזים לאירועי הברית החדשה, בברית הישנה. כמה מאות עותקים הוצאו לאור במאות 16-15 לספירה. גרסה זו היא משנת ק"כ, ונמצאת כיום בULB בדרמשטאדט.</fn>&#160;</i>כולן מתארות אירוע זה. היצירות נבדלות זו מזו בכמעט כל פרט, מבחירת הדמויות הכלולות ביצירה, ועד לרגשות אותם הן מביעות והמעשים אותם הן עושות. המגוון הרחב מהווה עדות לכך שישנם דרכים רבות להבין סיפור זה.</p></div>
−
<category>ציורים מנוגדים
+
<category>השוואת התמונות
−
<subcategory>בלייק
+
<subcategory>אלכסנדר מאסטרס
−
<p>בציורו של בלייק מלא בפאתוס, למך מוכה היגון נמצא בקדמת הבמה, ומורט את שיערותיו בייסורים בעודו מביט בגופה השרועה על הרצפה לרגליו. נשותיו עומדות לצידו, חובקות זו את זו בצערן המשותף, ומביטות בבעלן ובקורבן.</p>
+
<p>אלכסנדר מאסטרס מתאר את למך כצייד. הוא עומד בצידו השמאלי של התחריט, מחזיק בידיו חץ וקשת, ומכוון על מנת לירות. קרוב אליו, ישנו ילד קטן השכוב כשפניו כלפי האדמה, בעוד אדם נוסף, רחוק יותר, שרוע על האדמה עם חץ בלבו. קשה להבין את רגשותיו של למך כאן, מאחר ופניו אינן מביעות לא גאווה מובהקת ולא יגון מובהק.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>שנור
 
<subcategory>שנור
−
<p>בתחריטו של שנור, למך מתואר בניגוד מוחלט לזה שבציורו של בלייק. הוא אינו מיוסר ומלא יגון, אלא גאה ואף מתריס. הוא נכנס לביתו, שם מחכות לו נשותיו יחד עם שאר משפחתו, חרבו מלא הדם מונף מעלה כאות ניצחון. כולם מביטים למעלה לעברו בהערצה.</p>
+
<p>בתחריטו של שנור, למך מצוייר בניגוד מוחלט לבציורו של בלייק. הוא אינו מיוסר, אלא גאה ואף מתריס. הוא נכנס לביתו, שם מחכות לו נשותיו יחד עם שאר בני משפחתו, חרבו מלא הדם מונף מעלה כאות ניצחון. כולם מביטים לעברו בהערצה.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>אלכסנדר מאסטרס
+
<subcategory>בלייק
−
<p>אלכסנדר מאסטרס מתאר את למך כצייד. הוא עומד בצדה השמאלי של החריטה, מחזיק בידיו חץ וקשת, ומכוון לירות. קרוב אליו, ישנו ילד קטן השכוב כשפניו לאדמה, בעוד אדם נוסף, רחוק יותר, שרוע על האדמה עם חץ בלבו. קשה להבין את רגשותיו של למך כאן, מאחר ופניו אינן מביעות גאווה מובהקת או יגון מובהק.</p>
+
<p>בציורו של בלייק מלא הפאתוס, למך מוכה היגון&#160;נראה בקדמת הציור, מורט את שיערותיו בייסורים בעודו מביט בגופה השרועה לרגליו על הרצפה.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>המראה
+
<subcategory>Speculum
−
<p>יצירה זו שונה מן האחרות בכל שאינה רומזת לאלימות מצידו של למך כלל; אין כאן חרבות, ואין כאן גופות. במקום, למך נראה מטופש מעט, בעודו עומד בין שתי נשותיו,&#160;המניפות את אגרופיהן לכיוונו ומושכות בשיערותיו. למך מרים את ידיו כמו אומר "מספיק, מה אתן רוצות ממני?"</p>
+
<p>יצירה זו שונה מכל האחרות בזה שאינה רומזת לאלימות מצידו של למך כלל; אין כאן חרבות, ואין כאן גופות. במקום, למך נראה מטופש מעט, בעודו עומד בין שתי נשותיו,&#160;המניפות את אגרופיהן לכיוונו ומושכות בשיערותיו. למך מרים את ידיו כמו אומר "מספיק, מה אתן רוצות ממני?"</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 23: Line 23:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>כמה גופות?
 
<subcategory>כמה גופות?
−
<p>בעוד בחריטתו של אלכסנדר מאסטר ישנן שתי גופות, ובציורו של בלייק ישנה רק גופה אחת, ביצירתו של שנור ובמראה לא נראות גופות כלל. איזו בחירה הכי מסתדרת עם הטקסט המקראי? מילותיו של למך&#160;"כִּי <b>אִישׁ</b> הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְ<b>יֶלֶד</b> לְחַבֻּרָתִי" אינן חד משמעיות. אם קוראים אותן באופן מילולי, ניתן להסיק כי גם ילד וגם איש מבוגר יותר נהרגו,<fn>ראו לדוגמא <multilink><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">תנחומא</a>&#160;<a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>המזהה את שני אלו כקין ותובל קין, או&#160;<multilink><a href="NetzivBereshit4-23-24" data-aht="source">נצי״ב</a>&#160;<a href="NetzivBereshit4-23-24" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג-כ״ד</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>המסכים כי נהרגו שני אנשים אך מותיר אותם כאנונימיים.</fn> אך ישנה גם אפשרות ששני חצאי הפסוק הינם הקבלה פואטית ומתייחסים באמת רק לקורבן אחד.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;הקורא כך את הפסוק.</fn> אופצייה חלופית היא שמילותיו של למך אינן הצהרה כלל, אלא שאלה רטורית "ההרגתי איש?" במקרה כזה, לא צריכות להיות גופות בסיפור כלל.<fn>לשתי עמדות שונות הנופלות תחת גישה זו, ראו&#160;<a href="BereshitRabbah23-4" data-aht="source">בראשית רבה</a> ו<a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף קרא</a>. בבראשית רבה מניחים כי נשותיו של למך סירבו לקיים איתו יחסים, מאחר וידעו על המבול הקרב. ר' יוסף קרא, לעומת זאת, טוען כי למך הגיב לריבים הקולניים שבין נשותיו. בכל אופן, למך שואל אותן מדוע הן מענישות אותו, שכן הוא לא עשה שום מעשה עוול ולא רצח לא ילד ולא נער.</fn></p>
+
<p>בעוד בחריטתו של אלכסנדר מאסטר ישנן שתי גופות, ובציורו של בלייק ישנה רק גופה אחת, ביצירתו של שנור ובספקולום לא נראות גופות כלל. איזו בחירה הכי מסתדרת עם הטקסט המקראי? מילותיו של למך&#160;"כִּי <b>אִישׁ</b> הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְ<b>יֶלֶד</b> לְחַבֻּרָתִי" אינן חד משמעיות. אם קוראים אותן באופן מילולי, ניתן להסיק כי גם ילד וגם איש מבוגר יותר נהרגו,<fn>ראו לדוגמא, <multilink><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> המזהה את שני אלו כקין ותובל קין, או&#160;<multilink><a href="NetzivBereshit4-23-24" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit4-23-24" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג-כ״ד</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> המסכים כי נהרגו שני אנשים אך מותיר אותם כאנונימיים.</fn> אך ישנה גם אפשרות ששני חצאי הפסוק הינם הקבלה פואטית ומתייחסים באמת רק לנרצח אחד.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;הקורא כך את הפסוק.</fn> אופצייה חלופית היא שמילותיו של למך אינן הצהרה כלל, אלא שאלה רטורית "ההרגתי איש?", ואם כן, לא צריכות להיות גופות בסיפור כלל.<fn>לשתי עמדות שונות המסווגות תחת גישה זו, ראו&#160;<a href="BereshitRabbah23-4" data-aht="source">בראשית רבה</a> ו<a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף קרא</a>. בבראשית רבה מניחים כי נשותיו של למך סירבו לקיים איתו יחסים, מאחר וידעו על המבול הקרב. ר' יוסף קרא, לעומת זאת, טוען כי למך הגיב למריבות הקולניות שבין נשותיו. בכל אופן, למך שואל אותן מדוע הן מענישות אותו, שכן הוא לא עשה שום מעשה עוול ולא רצח לא ילד ולא נער.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>התפארות או קינה?<br/>
 
<subcategory>התפארות או קינה?<br/>
−
<p>בציורו של בלייק, למך נראה מבוהל ממעשיו, בעוד דמותו לפי שנור נראית גאה, ושמחה בהישג. מה היו רגשותיו של למך המקראי? שוב הטקסט עמום, ותלוי באופן בו מפרשים את הביטויים&#160;"לְפִצְעִי" ו"לְחַבֻּרָתִי", וכן איזה טון מייחסים למילותיו של למך. כך, לדוגמא,&#160;<multilink><a href="SefornoBereshit4-23" data-aht="source">ספורנו</a>&#160;<a href="SefornoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>טוען כי למך מביע חרטה ומסביר כי הוא אומר לנשותיו "הרגתי איש וזה פוצע אותי".&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, לעומתו, טוען כי למך מתגאה בפני נשותיו על כך שבתגובה לפציעה קלה, הוא הרג אדם.</p>
+
<p>בציורו של בלייק, למך נראה מבוהל ממעשיו, בעוד דמותו לפי שנור נראית גאה, ושמחה בתוצאות. מה היו רגשותיו של למך המקראי? שוב הטקסט עמום, והתשובה תלוייה באופן בו מפרשים את הביטויים&#160;"לְפִצְעִי" ו"לְחַבֻּרָתִי", וכן בטון אותו מייחסים למילותיו של למך. כך, לדוגמא,&#160;<multilink><a href="SfornoBereshit4-23" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> טוען כי למך מביע חרטה ומסביר כי הוא אומר לנשותיו "הרגתי איש וזה פוצע אותי".&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, לעומתו, טוען כי למך מתגאה בפני נשותיו על כך שבתגובה לפציעה קלה, הוא הרג אדם. להרחבה, ראו <a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>נשותיו של למך
 
<subcategory>נשותיו של למך
−
<p>In Blake's image Lemekh's wives appear almost as distraught as he, hugging each other in their pain.&#160; In the Speculum, such anguish is absent, replaced by aggression, as the two wives torment their husband.&#160; Though Bereshit shares nothing of Adah and Zilah's reactions, both depictions fit various commentaries on the story.&#160; The <multilink><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> suggests that Lemekh had killed his own relatives, his ancestor, Kayin, and his son, Tuval Kayin.&#160; As such, a mournful response by his wives is expected.&#160; According to <multilink><a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף קרא</a><a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Yosef Kara" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף קרא</a></multilink> and <multilink><a href="ShadalBereshit4-23" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, though, Lemekh is reacting to his wives and not vice versa.&#160; Due to their constant harassment, he questions why he deserves such a fate if he is an innocent man, never having killed another.<fn>One might alternatively suggest that the Speculum is also depicting the wives' reaction to the killing.&#160; Their grief, though, is expressed through anger and the beating of their husband.</fn></p>
+
<p>תנ"ך מציג רק את המונולוג של למך, ומשאיר את תגובת נשותיו לדמיונו של הקורא. באופן קצת מפתיע, בספקולום הנשים נראות תוקפניות, ומייסרות את בעלם. מאיפה נובע תיאור כזה?&#160;קריאות שונות של הפרשנים בסיפור עשויות לספק רמז. ב<multilink><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מוצע כי למך הרג את קרובי משפחתו, קין ותובל קין. במקרה זה, ניתן לצפות לתגובתן הזועמת של נשותיו. אולם, לפי&#160;<multilink><a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">ר׳ יוסף קרא</a><a href="RYosefKaraBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Yosef Kara" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף קרא</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="ShadalBereshit4-23" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, למך הוא זה שמגיב לנשותיו ולא להיפך. עקב הייסורים הבלתי פוסקים שהן מטילות עליו, הוא שואל מדוע מגיע לו גורל הראוי לרוצח, בעוד שהוא (למך) חף מפשע ולא רצח אדם אחר כלל. להרחבה, ראו <a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Murder Weapon
+
<subcategory>כלי הרצח
−
<p>Schnorr depicts Lemekh wielding a sword while Alexander Master accouters him with a bow and arrow. Blake's image, in contrast, shows no weapon at all.&#160; Here, too, Tanakh is not explicit. When Lemekh says, "אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" is he speaking of the motivation for the murder or the method thereof?&#160; <multilink><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> suggests the latter, asserting that Lemekh killed the man by just bruising or wounding him, using no weapon at all.&#160; Alternatively, the context of the verses, the creation of metallurgy, might suggest that actually weapons had just been invented, and the killing was done via sword or the like.</p>
+
<p>שנור מציג את למך אוחז בחרב, בעוד אלכסנדר מאסטר מצייד אותו בחץ וקשת. בציורו של בלייק, לעומת זאת,&#160;למך אינו אוחז בכלי רצח כלל. גם כאן, התנ"ך אינו מתייחס בפירוש לסוגייה זו. כאשר למך אומר&#160;"אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי", האם הוא מדבר על המניע לרצח או האופן בו זה התבצע? <multilink><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit4-23" data-aht="source">בראשית ד׳:כ״ג</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> מציע&#160;כי הפסוק מתייחס כאן לשיטת הרצח עצמה, וטוען כי למך רצח על ידי פציעת היריב במו ידיו, ללא שימוש בכלי רצח כלל. לחילופין, מהקשר הפסוקים המתאר את יצירת המתכות, ניתן אולי לחשוב כי כלי הנשק בדיוק עכשיו הומצאו, והרצח התבצע באמצעות חרב או כלי דומה.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 22:27, 26 April 2023

למך ונשיו באמנות

הקדמה

דמותו של למך מוזכרת בתורה רק בקצרה, בסצנה בה הוא נושא נאום לנשותיו הרומז על מעשה רצח, אך לא מפרט מעבר לכך. ארבעת היצירות המובאות כאן, החריטה של אלכסנדר מאסטרס,1 תחריט העץ של יוליוס שנור פון קרולספלד,2 הציור של ויליאם בלייק,3 והמיניאטורה מתוך Speculum Humanæ Salvationis‏,4 כולן מתארות אירוע זה. היצירות נבדלות זו מזו בכמעט כל פרט, מבחירת הדמויות הכלולות ביצירה, ועד לרגשות אותם הן מביעות והמעשים אותם הן עושות. המגוון הרחב מהווה עדות לכך שישנם דרכים רבות להבין סיפור זה.

השוואת התמונות

אלכסנדר מאסטרס

אלכסנדר מאסטרס מתאר את למך כצייד. הוא עומד בצידו השמאלי של התחריט, מחזיק בידיו חץ וקשת, ומכוון על מנת לירות. קרוב אליו, ישנו ילד קטן השכוב כשפניו כלפי האדמה, בעוד אדם נוסף, רחוק יותר, שרוע על האדמה עם חץ בלבו. קשה להבין את רגשותיו של למך כאן, מאחר ופניו אינן מביעות לא גאווה מובהקת ולא יגון מובהק.

שנור

בתחריטו של שנור, למך מצוייר בניגוד מוחלט לבציורו של בלייק. הוא אינו מיוסר, אלא גאה ואף מתריס. הוא נכנס לביתו, שם מחכות לו נשותיו יחד עם שאר בני משפחתו, חרבו מלא הדם מונף מעלה כאות ניצחון. כולם מביטים לעברו בהערצה.

בלייק

בציורו של בלייק מלא הפאתוס, למך מוכה היגון נראה בקדמת הציור, מורט את שיערותיו בייסורים בעודו מביט בגופה השרועה לרגליו על הרצפה.

Speculum

יצירה זו שונה מכל האחרות בזה שאינה רומזת לאלימות מצידו של למך כלל; אין כאן חרבות, ואין כאן גופות. במקום, למך נראה מטופש מעט, בעודו עומד בין שתי נשותיו, המניפות את אגרופיהן לכיוונו ומושכות בשיערותיו. למך מרים את ידיו כמו אומר "מספיק, מה אתן רוצות ממני?"

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

כמה גופות?

בעוד בחריטתו של אלכסנדר מאסטר ישנן שתי גופות, ובציורו של בלייק ישנה רק גופה אחת, ביצירתו של שנור ובספקולום לא נראות גופות כלל. איזו בחירה הכי מסתדרת עם הטקסט המקראי? מילותיו של למך "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" אינן חד משמעיות. אם קוראים אותן באופן מילולי, ניתן להסיק כי גם ילד וגם איש מבוגר יותר נהרגו,5 אך ישנה גם אפשרות ששני חצאי הפסוק הינם הקבלה פואטית ומתייחסים באמת רק לנרצח אחד.6 אופצייה חלופית היא שמילותיו של למך אינן הצהרה כלל, אלא שאלה רטורית "ההרגתי איש?", ואם כן, לא צריכות להיות גופות בסיפור כלל.7

התפארות או קינה?


בציורו של בלייק, למך נראה מבוהל ממעשיו, בעוד דמותו לפי שנור נראית גאה, ושמחה בתוצאות. מה היו רגשותיו של למך המקראי? שוב הטקסט עמום, והתשובה תלוייה באופן בו מפרשים את הביטויים "לְפִצְעִי" ו"לְחַבֻּרָתִי", וכן בטון אותו מייחסים למילותיו של למך. כך, לדוגמא, ספורנובראשית ד׳:כ״גאודות ר' עובדיה ספורנו טוען כי למך מביע חרטה ומסביר כי הוא אומר לנשותיו "הרגתי איש וזה פוצע אותי". ר׳ יוסף אבן כספיבראשית ד׳:כ״גאודות ר' יוסף אבן כספי, לעומתו, טוען כי למך מתגאה בפני נשותיו על כך שבתגובה לפציעה קלה, הוא הרג אדם. להרחבה, ראו נאומו של למך.

נשותיו של למך

תנ"ך מציג רק את המונולוג של למך, ומשאיר את תגובת נשותיו לדמיונו של הקורא. באופן קצת מפתיע, בספקולום הנשים נראות תוקפניות, ומייסרות את בעלם. מאיפה נובע תיאור כזה? קריאות שונות של הפרשנים בסיפור עשויות לספק רמז. בתנחומאבראשית י״אאודות התנחומא מוצע כי למך הרג את קרובי משפחתו, קין ותובל קין. במקרה זה, ניתן לצפות לתגובתן הזועמת של נשותיו. אולם, לפי ר׳ יוסף קראבראשית ד׳:כ״גאודות ר' יוסף קרא ושד״לבראשית ד׳:כ״גאודות ר' שמואל דוד לוצאטו, למך הוא זה שמגיב לנשותיו ולא להיפך. עקב הייסורים הבלתי פוסקים שהן מטילות עליו, הוא שואל מדוע מגיע לו גורל הראוי לרוצח, בעוד שהוא (למך) חף מפשע ולא רצח אדם אחר כלל. להרחבה, ראו נאומו של למך.

כלי הרצח

שנור מציג את למך אוחז בחרב, בעוד אלכסנדר מאסטר מצייד אותו בחץ וקשת. בציורו של בלייק, לעומת זאת, למך אינו אוחז בכלי רצח כלל. גם כאן, התנ"ך אינו מתייחס בפירוש לסוגייה זו. כאשר למך אומר "אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי", האם הוא מדבר על המניע לרצח או האופן בו זה התבצע? מ״ד קאסוטובראשית ד׳:כ״גאודות פרופ' משה דוד קאסוטו מציע כי הפסוק מתייחס כאן לשיטת הרצח עצמה, וטוען כי למך רצח על ידי פציעת היריב במו ידיו, ללא שימוש בכלי רצח כלל. לחילופין, מהקשר הפסוקים המתאר את יצירת המתכות, ניתן אולי לחשוב כי כלי הנשק בדיוק עכשיו הומצאו, והרצח התבצע באמצעות חרב או כלי דומה.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Lemekh_and_His_Wives_in_Art/0/he&oldid=76321&useskin=vector"