Lemekh and His Wives in Art/0/he
למך ונשיו באמנות
סקירה
דמותו של למך מוזכרת בתורה רק בקצרה, בסצנה בה הוא נושא נאום לנשותיו, בו הוא רומז על מעשה רצח, אך לא מפרט מעבר לכך. ארבעת היצירות המובאות כאן, הציור של ויליאם בלייק,1 תחריט העץ של יוליוס שנור פון קרולספלד,2 החריטה של אלכסנדר מאסטרס,3 והמיניאטורה מתוך Speculum Humanæ Salvationis,4 כולן מתארות אירוע זה. היצירות נבדלות זו מזו בכמעט כל פרט, מבחירת הדמויות הכלולות ביצירה, עד לרגשות אותם הן מביעות והמעשים אותם הן עושות. המגוון הרחב מהווה עדות לכך שישנם דרכים רבות מאוד להבין סיפור זה.
ציורים מנוגדים
בלייק
בציורו של בלייק מלא בפאתוס, למך מוכה היגון נמצא בקדמת הבמה, ומורט את שיערותיו בייסורים בעודו מביט בגופה השרועה על הרצפה לרגליו. נשותיו עומדות לצידו, חובקות זו את זו בצערן המשותף, ומביטות בבעלן ובקורבן.
שנור
בתחריטו של שנור, למך מתואר בניגוד מוחלט לזה שבציורו של בלייק. הוא אינו מיוסר ומלא יגון, אלא גאה ואף מתריס. הוא נכנס לביתו, שם מחכות לו נשותיו יחד עם שאר משפחתו, חרבו מלא הדם מונף מעלה כאות ניצחון. כולם מביטים למעלה לעברו בהערצה.
אלכסנדר מאסטרס
אלכסנדר מאסטרס מתאר את למך כצייד. הוא עומד בצדה השמאלי של החריטה, מחזיק בידיו חץ וקשת, ומכוון לירות. קרוב אליו, ישנו ילד קטן השכוב כשפניו לאדמה, בעוד אדם נוסף, רחוק יותר, שרוע על האדמה עם חץ בלבו. קשה להבין את רגשותיו של למך כאן, מאחר ופניו אינן מביעות גאווה מובהקת או יגון מובהק.
המראה
יצירה זו שונה מן האחרות בכל שאינה רומזת לאלימות מצידו של למך כלל; אין כאן חרבות, ואין כאן גופות. במקום, למך נראה מטופש מעט, בעודו עומד בין שתי נשותיו, המניפות את אגרופיהן לכיוונו ומושכות בשיערותיו. למך מרים את ידיו כמו אומר "מספיק, מה אתן רוצות ממני?"
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
כמה גופות?
בעוד בחריטתו של אלכסנדר מאסטר ישנן שתי גופות, ובציורו של בלייק ישנה רק גופה אחת, ביצירתו של שנור ובמראה לא נראות גופות כלל. איזו בחירה הכי מסתדרת עם הטקסט המקראי? מילותיו של למך "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" אינן חד משמעיות. אם קוראים אותן באופן מילולי, ניתן להסיק כי גם ילד וגם איש מבוגר יותר נהרגו,5 אך ישנה גם אפשרות ששני חצאי הפסוק הינם הקבלה פואטית ומתייחסים באמת רק לקורבן אחד.6 אופצייה חלופית היא שמילותיו של למך אינן הצהרה כלל, אלא שאלה רטורית "ההרגתי איש?" במקרה כזה, לא צריכות להיות גופות בסיפור כלל.7
התפארות או קינה?
בציורו של בלייק, למך נראה מבוהל ממעשיו, בעוד דמותו לפי שנור נראית גאה, ושמחה בהישג. מה היו רגשותיו של למך המקראי? שוב הטקסט עמום, ותלוי באופן בו מפרשים את הביטויים "לְפִצְעִי" ו"לְחַבֻּרָתִי", וכן איזה טון מייחסים למילותיו של למך. כך, לדוגמא, ספורנו טוען כי למך מביע חרטה ומסביר כי הוא אומר לנשותיו "הרגתי איש וזה פוצע אותי". ר׳ יוסף אבן כספי, לעומתו, טוען כי למך מתגאה בפני נשותיו על כך שבתגובה לפציעה קלה, הוא הרג אדם.
נשותיו של למך
בציורו של בלייק, נשותיו של למך נראות מבוהלות כמעט כמוהו, חבוקות בכאב. במראה, אין זכר לבהלה שכזו, והנשים נדמות תוקפניות, מאחר והן עסוקות בלייסר את למך. בעוד הפסוקים אינם מתייחסים כלל לתגובותיהן של עדה וצלה, שתי האופציות עולות יפה עם פירושים שונים לפסוקים. בתנחומא מוצע כי למך הרג את קרובי משפחתו, קין, ובנו תובל קין. במקרה זה, ניתן לצפות לתגובה מיוסרת מצד הנשים. אולם, לפי ר׳ יוסף קרא ושד״ל, למך הוא זה שמגיב לנשותיו ולא להפך. עקב הייסורים הבלתי פוסקים שהן מטילות עליו, הוא שואל מדוע מגיע לו גורל שווה לזה של רציחת אדם חף מפשע, בעוד הוא לא רצח אדם אחר כלל.8
כלי הרצח
שנור מציג את למך אוחז בחרב, בעוד אלכסנדר מאסטר מצייד אותו בחץ וקשת. בציורו של בלייק, לעומת זאת, הוא אינו אוחז בכלי רצח כלל. גם כאן, התנ"ך אינו מתייחס בפירוש לסוגייה זו. כאשר למך אומר "אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי", האם הוא מדבר על המניע לרצח או האופן בו זה התבצע? מ״ד קאסוטו מציע כי הפסוק מתייחס כאן לשיטת הרצח עצמה, וטוען כי למך רצח על ידי פציעת היריב במו ידיו, ללא שימוש בכלי רצח כלל. לחילופין, מהקשר הפסוקים, יצירת המתכות, ניתן אולי לחשוב כי כלי נשק בדיוק הומצאו, ולכן סביר כי הרצח נעשה באמצעות חרב, או משהו דמוי חרב.
