EN/HEע/E

Literary Devices – Bemidbar 16

Sources

Bemidbar Rabbah Sectioned 16:22במדבר רבה מחולק לפסוקים ט״ז:כ״ב

(יט-כב) וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט כָּרָאוּי לָהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה, הִקְרִיבוּ כֻּלָּם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, מִיָּד: וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. (כב) [יא] וַיֹּאמְרוּ – אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה וְעָמְדוּ וְקִלְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ שְׁלוּחָיו עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים מֵהֶם, מְשַׁלֵּחַ שָׁם לִגְיוֹנוֹתָיו וְעוֹשֶׂה בָּם אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהֶם מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, מִי כִּבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וּמִי קִלֵּל, אֲבָל אַתָּה הַיּוֹדֵע מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְיִצְרֵי בְּרִיּוֹתֶיךָ אַתָּה מֵבִין, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, אַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אֲמַרְתֶּם, אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא.

Rashi Bemidbar 16:12רש״י במדבר ט״ז:י״ב

וישלח משה וגו' AND MOSHE SENT [TO CALL DATHAN AND ABIRAM] – From here we may learn that one should not persist in strife (Midrash Tanchuma, Korach 10), for, you see, Moshe sought them out in order to conciliate them by peaceful words (Sanhedrin 110a). לא נעלה WE WILL NOT GO UP – Their mouth tripped them up (i.e. unwittingly they made mention of their fate) – that they would have only a "descent" (their words are taken to mean: we shall not be going up; we shall go down into the depths of the earth) (Midrash Tanchuma, Korach 6).

<a href="//media.alhatorah.org/Parshanim/Rashi Leipzig/278.pdf" target="_blank"></a>וישלח משה וגו׳ – מכאן שאין מחזקין במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום. לא נעלה – פיהם הכשילם, אין להם אלא ירידה.

Rashi Bemidbar 16:22רש״י במדבר ט״ז:כ״ב

אל אלהי הרוחות O GOD, THE GOD OF THE SPIRITS [OF ALL FLESH] – i.e., "[O God] who knows the thoughts of every man". Your nature is not like that of human beings: an earthly king against whom part of his country commits an offence, does not know who the sinner is, and therefore when he becomes angry he exacts punishment from all of them. But You – before You all human thoughts lie open and You know who is the sinner (Midrash Tanchuma, Korach 7). האיש אחד – means, THE ONE MAN IS THE SINNER, and על כל העדה תקצוף YOU ARE ANGRY WITH ALL THE CONGREGATION?! Whereupon the Holy One, blessed be He, replied, "You have spoken well; I know and shall make known who has sinned and who has not sinned" (Midrash Tanchuma, Korach 7).

אלהי הרוחות – יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל מחשבות ויודע מי החוטא. האיש אחד – הוא החוטא, ואתה על כל העדה תקצוף.⁠

Rashbam Bemidbar 16:22רשב״ם במדבר ט״ז:כ״ב

אלהי הרוחות [O GOD,] THE GOD OF SPIRITS [OF ALL FLESH, WHEN ONE MAN SINS WILL YOU BE WRATHFUL WITH THE ENTIRE COMMUNITY]: [Moses calls God the "God of spirits" here, as if to say,] "You know the spirits and the minds of the rest of the people. [You know] that they did not sin.

אלהי הרוחות – אתה מכיר רוחות ולבות שאר העם שלא פשעו.

Ibn Ezra Bemidbar 16:22אבן עזרא במדבר ט״ז:כ״ב

AND THEY FELL UPON THEIR FACES. To pray. [O GOD.] The term El (God) indicates that God has the power to destroy them in a moment.⁠ God is the God of the spirits. This explains the term El, for God can destroy them because their spirits are in His hand. SHALL ONE MAN SIN. The reference is to Korah, who assembled all of the congregation against Moses and Aaron. There are those who say that the meaning of O God, the God of the spirits is: God has the power to investigate human souls, for He is their God. God knows that one man, namely, Korah alone, sinned. He also knows if he [Korah] caused the others to sin.

ויפלו על פניהם – להתפלל. וטעם אל – מורה שיש לו כח לכלותם כרגע, והוא אלהי הרוחת – והטעם: פירוש אל כי הוא יוכל לכלותם, כי הרוחות בידו הם. האיש אחד יחטא – הוא קרח, שהקהיל על משה ועל אהרן כל העדה. ויש אומרים: כי טעם אל אלהי הרוחות – כי בידו כח לחפש הרוחות כי הוא אלהיהם, והוא ידע כי האחד שהוא קרח חטא לבדו, ואם החטיא אחרים.

R. Yosef Bekhor Shor Bemidbar 16:22ר׳ יוסף בכור שור במדבר ט״ז:כ״ב

ויפלו על פניהם – נשתטחו לפני השכינה. אל אלהי הרוחות – לבות ורוחות בני אדם ודעתם. אין תימה על מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם פורע מכולם, שאינו מבחין בין אהבו לשנאו. אבל אתה מלך מלכי המלכים, אתה יודע מי פשע ומי לא פשע, אם כן למה תקצוף על כולם. האיש אחד יחטא – כי היו סבורים שהקב״ה מדבר על כל העדה.