EN/HEע/E

Literary Devices – Bereshit 46

Sources

Bereshit Rabbah 56:7בראשית רבה נ״ו:ז׳

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם (בראשית כ״ב:י״א), תָּנֵי רַבִּי חִיָּא לְשׁוֹן חִבָּה לְשׁוֹן זֵרוּז. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר לוֹ וְלַדּוֹרוֹת, אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמשֶׁה, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כִּשְׁמוּאֵל. (בראשית כ״ב:י״ב): וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ, וְסַכִּין הֵיכָן הָיָה, נָשְׁרוּ שָׁלשׁ דְּמָעוֹת מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׁחֵת הַסַּכִּין. אָמַר לוֹ אֲחַנְקֶנּוּ, אָמַר לוֹ אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר. אָמַר לוֹ אוֹצִיא מִמֶּנּוּ טִפַּת דָּם. אָמַר לוֹ אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, אַל תַּעֲשׂ לוֹ מוּמָה. כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, הוֹדַעְתִּי לַכֹּל שֶׁאַתְּ אוֹהֲבֵנִי וְלֹא חָשַׂכְתָּ וגו׳, שֶׁלֹא תֹאמַר כָּל הֶחֳלָאִים שֶׁחוּץ לַגּוּף אֵינָן חֳלָאִים, אֶלָּא מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי לְךָ הַקְרֵב עַצְמְךָ לִי וְלֹא עִכַּבְתָּ.

Midrash Aggadah (Buber) Bereshit 22:11מדרש אגדה (בובר) בראשית כ״ב:י״א

אברהם אברהם – לשון חיבה וכן יעקב יעקב.

Ramban Bereshit 46:2רמב״ן בראשית מ״ו:ב׳

AND HE SAID, JACOB, JACOB. After G-d had told him, Thy name shall not be called any more Jacob, but Israel shall be thy name, it would be proper that He call him by this glorious name, and so he is indeed mentioned three times in this section. However, He called him Jacob in order to hint that now he will not contend with G-d and men and prevail, [as the name Israel indicates], but he will be in a house of bondage until He will also bring him up again, since the exile now begins with him. This is the meaning of the verse, And these are the names of the children of Israel who came into Egypt, Jacob and his sons, for they would come there with the appellation, "children of Israel," since the children would multiply and increase there and their name and glory would extend. However, he is "Jacob" when descending thereto. The reason why Scripture mentions Er and Onan together with the children of Israel who came into Egypt, [although they had already died, as clearly stated in (12)]; is due to a secret which can be known from the words we have already written. The learned student [of the mystic lore of the Cabala] will understand this, as well as the meaning of the entire Verse [12]. Scripture likewise mentioned them among those numbered in the desert: The sons of Judah: Er and Onan; and Er and Onan died in the land of Canaan. And the sons of Judah after their families were, etc. And there, in the book of Chronicles, Scripture enumerates them in another count: The sons of Judah: Er, and Onan and Shelah; which were born unto him of Bath-shua the Canaanitess…And Tamar his daughter-in-law bore him Perez and Zerah. All the sons of Judah were five.

[ויאמר יעקב יעקב – אחר שאמר לו השם: לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך (בראשית ל״ה:י׳), היה ראוי שיקראנו בשם הנכבד ההוא, וכן הוא נזכר בפרשה הזאת שלשה פעמים. אבל קראו יעקב לרמוז כי עתה לא ישור עם אלהים ועם אנשים ויוכל, אבל יהיה בבית עבדים עד שיעלנו גם עלה, כי הגלות התחיל בו מעתה. וזה טעם: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו (בראשית מ״ו:ח׳), כי בשם בני ישראל יבואו שמה, כי יפרו הבנים וירבו ויגדל שמם וכבודם, אבל יעקב הוא עתה ברדתו שם. והזכיר הכתוב ער ואונן עם שמות בני ישראל הבאים מצרימה לסוד ידוע מדברינו שכתבנו כבר (רמב״ן בראשית ל״ח:ח׳), והמשכיל יבין זה וטעם כל הפסוק. וכן הזכירם בפקודים: בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה למשפחותם (במדבר כ״ו:י״ט-כ׳), ובדברי הימים מנאם במספר, אמר: בני יהודה ער ואונן ושלה שלשה יולד לו מבת שוע הכנענית, ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה (דברי הימים א ב׳:ג׳-ד׳).]

R. S.R. Hirsch Bereshit 46:5רש״ר הירש בראשית מ״ו:ה׳

ויקם – בתחילת מסעו הייתה שמחתו שלמה, לכן לא נאמר בפסוק א ״ויקם״. אבל עתה היה צריך לחזור לעצמו. לכן נאמר כאן ״ויקם״. וישאו בני ישראל את יעקב – כאן ישנה שוב משמעות לשינוי השמות. המשפחה הייתה שרויה בשמחה. הם – ״בני ישראל״ – לא קבלו כל רמז על העתיד הקשה המצפה להם במצרים; אך אצל יעקב הייתה ציפייה לגלות. משום כך נאמר: ״וישאו בני ישראל את יעקב אביהם״.

Netziv Bereshit 46:5נצי״ב בראשית מ״ו:ה׳

ויקם יעקב מבאר שבע – באשר היה קשה על יעקב הליכה זו, שיודע היה שהולך לגלות, על כן כתיב ״ויקם״ — נדרש להזדרז ולילך. ועיין לעיל (יט,לה). וישאו בני ישראל את יעקב אביהם – בהלוכו למצרים השפיל דעתו, ועל כן לא עצר כח לילך בעצמו. בעגלות אשר שלח פרעה – אחר שהודיע יעקב לבניו דבר ה׳ לילך לשבת למצרים עד עת קץ, הודיעו בניו לו גם כן כי כך גזר פרעה על יוסף שלא ישלח תבואה לארץ ישראל כי אם להביאם מצרימה, ולב מלך ביד ה׳.