EN/HEע/E

Lot's Wife and Her Fate

Sources

Bereshit 19:15-22בראשית י״ט:ט״ו-כ״ב

(טו) וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר. (טז) וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר. (יז) וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה. (יח) וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל נָא אֲדֹנָי. (יט) הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי. (כ) הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי. (כא) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. (כב) מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר.

Bereshit 19:23-26בראשית י״ט:כ״ג-כ״ו

(כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה. (כד) וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. (כה) וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה. (כו) וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח.

Bereshit 19:30-38בראשית י״ט:ל׳-ל״ח

(ל) וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו. (לא) וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. (לב) לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לג) וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. (לד) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם הַלַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לה) וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. (לו) וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. (לז) וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. (לח) וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם.

Devarim 29:22דברים כ״ט:כ״ב

גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְב[וֹ](י)יִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.

Zephaniah 2:9צפניה ב׳:ט׳

לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גּוֹיִ[י] יִנְחָלוּם.

Wisdom of Solomon 10:6-8חכמת שלמה י׳:ד׳-ו׳

(ד) בפרוע פרעות בעמים, הבדילה את-הצדיק, ותרחם עליו כרחם אב על-בנו, ותעמידהו תמים לפני ה'. (ה) גם באובדן הרשעים מלטה את הצדיק, בנוסו מפני אש אלוהים, היורדת על-חמשת הערים. (ו) עוד עשן תעשן הארץ על חטאות יושביה, כי עציה לא-יבשילו פרים, ונציב מלח עוד ניצב לזכר נפש סוררת.

Josephus Antiquities 1:11:4

But Lot's wife continually turning back to view the city as she went from it, and being too nicely inquisitive what would become of it, although God had forbidden her so to do, was changed into a pillar of salt; for I have seen it, and it remains to this day.

Bereshit Rabbah 51:5בראשית רבה נ״א:ה׳

ותבט אשתו מאחריו – ר' יצחק אמר שחטאה במלח, באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה הולכת אל כל שכינותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר על כן ותהי נציב מלח.

Bavli Berakhot 54a-bבבלי ברכות נ״ד.-:

תנו רבנן: הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום... בשלמא כולהו - ניסא, אלא אשתו של לוט, פורענותא הוא! - דאמר ברוך דיין האמת. - והא הודאה ושבח קתני! - תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים, על אשתו אומר: ברוך דיין האמת, ועל לוט אומר: ברוך זוכר את הצדיקים. אמר רבי יוחנן: אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הצדיקים, שנאמר: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו' (בראשית י"ט:כ"ט).

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 19:26תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י״ט:כ״ו

And his wife looked after the angel, to know what would be in the end of her father's house, for she was of the daughters of the Sedomaee; and because she sinned by salt (bemilcha) she was manifestly punished; behold, she was made a statue of salt.

ואיסתכלת אינתתיה מבתר מלאכא למנדוע מה הווי בסוף בייתיה דאיבה דהיא הוות מבנתהון דסדומאי ומטול דחטת במילחא בפרסומי עניא הא היא עבידא עמוד דימלח.

Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger) 25פרקי דרבי אליעזר (היגר) כ״ה

אמ' להם אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש, עירית אשתו של לוט נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא, וראת אחרי השכינה, ונעשית נציב מלח, (ועדיין היא עומדת כל היום לוחכים אותה השוורים ויורד' על רגליה ובבקר צומחת) שנ' ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.

Rashi Bereshit 19:17רש״י בראשית י״ט:י״ז

אל תבט אחריך LOOK NOT BEHIND THEE – You sinned with them but art saved through the merit of Abraham. It is not fitting that you should witness their doom whilst you yourself are escaping.

אל תבט אחריך – אתה הרשעת עמהם ובזכות אחרים אתה ניצול, אינך כדיי לראות בפורענותם ואתה ניצול.

Rashi Bereshit 19:26רש״י בראשית י״ט:כ״ו

ותבט אשתו מאחריו AND HIS WIFE LOOKED BACK FROM BEHIND HIM – behind Lot. ותהי נציב מלח AND SHE BECAME A PILLAR OF SALT – By salt had she sinned and by salt was she punished. He (Lot) said to her once: "Give a little salt to these strangers" and she answered him, "Do you mean to introduce this bad custom, also, into our city?" (ib.).

ותבט אשתו מאחריו – של לוט. ותהי נציב מלח – במלח חטאה, אמר לה תן מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הזה הרע אתה בא להנהיג במקום הזה.

Lekach Tov Bereshit 19:26לקח טוב בראשית י״ט:כ״ו

ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח – א"ר יצחק על שחטאת במלח. כדלעיל.

Rashbam Bereshit 19:17רשב״ם בראשית י״ט:י״ז

'Al DO NOT LOOK BEHIND YOU: out of sorrow for your sons-in-law in the town; also because he who looks back dallies on the way; furthermore, so as not Io look upon the angels and their doings without cause, as it is written (Jud. 13.22), "We will surely die since we have seen the LORD," and, concerning Jacob (Gen. 32.31), "I have seen a divine being face to face, yet my life has been preserved."

אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר. ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך. גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכתיב: מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים י"ג:כ"ב), וכן ביעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי (בראשית ל"ב:ל"א).

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 19:17ר׳ יוסף בכור שור בראשית י״ט:י״ז

המלט על נפשך אל תבט אחריך – כלומר: רוץ מהרה ואל תבט אחריך, כאדם שאומר לחבירו: נְבוש אַלִיץ מֵיאַה רְגַרְדוֹנְטא, אלא מהרו ללכת כי הענן עולה ובו גפרית ואש ומתפשט על הארץ כמו ענן הגשמים, ואם ידביק אתכם הרי אתם מתים.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 19:26ר׳ יוסף בכור שור בראשית י״ט:כ״ו

ותבט אשתו – הייתה מבטת {ו}מתאחרת, שלא היתה ממהרת לילך, מישא אליט רגרדוטא. עד שנשארה מאחריו, והדביקתה הענן הנפשט ונפל עליה מן הגפרית ומן המלח. כי במקום שנופל גופרית נופל מלח עמו, כמו שנאמר: גפרית ומלח שריפה וגו' (דברים כ"ט:כ"ב). ותהי נציב מלח – כלומר: מצבה ותל, שכל{ה} נפל עליה מלח, שלא היה נראה שמעולם היתה שם אשה, שהיתה מכוסה כולה, ונראה שיש שם מלח. זנ"ל {=זה נראה לי}, לפי פשוטו של הפסוק. אבל העולם אומרים: כי גופה נהפך להיות מלח, ועדיין היא נראית בארץ ההיא.

Radak Bereshit 19:17רד״ק בראשית י״ט:י״ז

אל תביט אחריך, they said that to him in order that he should not thereby create a delay. He was afraid that Lot would want to ascertain if the city behind him was really being destroyed.

אל תביט אחריך – אמרו לו זה כדי שלא יתעכב בהביטו אחריו לראות אם נהפכה העיר לפיכך הזהירוהו בזה.

Radak Bereshit 19:26רד״ק בראשית י״ט:כ״ו

ותבט אשתו מאחריו, Lot’s wife who had been walking behind him turned around, seeing that she had little faith in such miracles as she had been warned would occur; This, in spite of the fact that she had personally overheard the angel warning Lot that no one was to turn around on pain of their becoming a victim of this destruction. Even though salt has not been mentioned as having been part of the lethal rain, the Torah speaking of sulfur and fire, it appears that the people themselves were turned into pillars composed partly of sulfur and partly of salt. We have proof of this in Deut. 29,22 when Moses describes the valley as it appeared in his time. The Israelites had not yet seen it, never having set foot in the land of Canaan as yet. נציב מלח, a ruin resembling a castle of salt which had largely disintegrated.

ותבט אשתו מאחריו – אשתו שהיתה מאחרי לוט הביטה אחריה כי היתה קטנת אמונה והביטה אם נהפכה העיר ואם לא ואע"פ ששמעה אזהרת המלאך ללוט. ונכתוב זה הפסוק אחר ויהפוך, כי כל יושבי הערים כן היו מקצתם נציב מלח ומקצתם נציב גפרית, ואע"פ שלא נזכר מלח בהמטרה, עם הגפרית היה מלח, כי כן אמר הכתוב גפרית ומלח שריפה כל ארצה (דברים ל') ואמר כמהפכת סדום וגו'. נציב מלח – כמו תל מלח ואמר נציב לומר כי כמו שהיתה ניצבה עומדת כשהביטה אחריה כן שבה מלח בקומתה.

Ramban Bereshit 19:17רמב״ן בראשית י״ט:י״ז

ואמר רבי אברהם אל תביט אחריך, אתה וכל אשר לך, וכן לא תאכל ממנו. ומה צורך לזה, ואין העונש בכאן מפני שיעברו על אזהרת המלאך, אבל הוא הזהירם מדעתו שיגיע להם עונש בהבטה ההיא, והוא הזהיר את לוט לזכותו, וכל השומע ונזהר הוא את נפשו הציל. וענין איסור ההבטה אמר רש"י אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצל, אינך רשאי לראות בפורענותן. ועוד בו ענין, כי הראות באויר הדבר ובכל החליים הנדבקים, יזיק מאד וידביקם, וכן המחשבה בהם, ולכן יסגר האיש המצורע וישב בדד (ויקרא יג מו). וכן נשוכי חיות השוטות ככלב השוטה וזולתו, כאשר יראו המים וכל מראה יחזו בהם דמות המזיק וישתטו וימותו, כמו שאמרו במסכת יומא (פד א), והזכירוהו אנשי הטבע. ולכן היתה אשתו של לוט נציב מלח, כי באתה המכה במחשבתה כאשר ראתה גפרית ומלח היורד עליהן מן השמים ודבקה בה. וקרוב אני לומר, כי בהשחית ה' את הערים האלה היה המלאך המשחית עומד בין הארץ ובין השמים נראה בלהב האש, כענין במלאך המשחית אשר ראה דוד (דהי"א כא טז), ולכן אסר להן ההבטה. ובפרקי דרבי אליעזר (כה) כענין הזה, אמרו להם, אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקדוש ברוך הוא להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום, והביטה לאחריה לראות אם הולכות הן אחריה וראתה אחורי השכינה ונעשית נציב מלח.

Ramban Bereshit 19:26רמב״ן בראשית י״ט:כ״ו

מאחריו – מאחרי לוט שהיה הולך אחריהם מאסף לכל ביתו ממהרם להמלט.

Chizkuni Bereshit 19:26חזקוני בראשית י״ט:כ״ו

ותהי נציב מלח – במלח חטאה כמו שפרש"י לפיכך כשעברה צווי המלאכים לקתה בלקוי סדום. דבר אחר ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח שכן גפרית ומלח שרפה כל ארצה.

R. Bachya Bereshit 19:26ר׳ בחיי בראשית י״ט:כ״ו

ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח – יתכן לפרש מאחרי המלאך ההופך, שכתוב בו למעלה "ויהפך" כי הוא ההופך הממטיר גפרית ואש מאת ה' מן השמים, ועל כן לקתה בנציב מלח שהוא מכח האש. ומה שהזכיר משה: (דברים כט, כב) "אשר הפך ה'", על כן הוא אומר "באפו ובחמתו", והוא המלאך שקראו אף וחמה. ותהי נציב מלח – כתב החכם ר' אברהם ן' עזרא: ותהי, הארץ. ועל דרך רז"ל: (ב"ר נא, ז) ותהי, אשתו. וכן במדרש: (ב"ר נ, ח) בא עני על פתחה לשאול ממנה מלח ולא רצתה ליתן לו, ובשביל כן נענשה מדה כנגד מדה, היא חטאה במלח, ולקתה בנציב מלח.

Ralbag Bereshit Beur HaMilot 19:26רלב״ג בראשית ביאור המילות י״ט:כ״ו

ותהי נציב מלח – רוצה לומר, שארץ סדום ועמורה היתה כמו נציב גדול ממלח, כי מחוזק השרפה התחדש שם מלח, כאומרו: 'גפרית וָמלח שׂרֵפה כל ארצהּ' (דברים כט, כב). וראוי שתדע כי מהארץ הנשרפת יתחדש המלח, כמו שהתבאר בספר האותות. ולא זכר מה שקרה לאשתו בהביטהּ מאחריו, להִשָּׁעֲנוֹ על מה שזכר המלאך (יז) שיקרה לו אם יביט אחריו. ועוד, שכבר זכר אחר זה (ל) שכבר עלה לוט מצוער וישב בהר הוא ושתי בנותיו, וזה ראיה שכבר מתה אשתו.

Ralbag Bereshit Beur HaParashah 19:17,26,38רלב״ג בראשית ביאור הפרשה י״ט:י״ז,כ״ו,ל״ח

(יז) וכאשר הוציאו אותם החוצה אמרו לו שימהר לרוץ - כדי שינצל; ולא יביט אחריו - כדי שלא יתעכב מהבריחה, ולא יתעכב בכל הככר כי כל הככר יִפָּסֵד, אבל ימלט בהר הסמוך לשם כדי שלא יספה. (כו) והנה, הביטה אשת לוט מאחריו ונספית עמהם. והיתה הארץ ההיא כמו נציב מלח, לחוזק השריפה אשר היתה שם. (לח) ולא הסכמנו גם כן שיהיה אומרו 'ותהי נציב מלח' (כו) שב לאשת לוט, כי ה' יתעלה לא יעשה המופתים אם לא לתועלת שייראו מלפניו, והנה לא היה שָׁם מי שראה זה המופת, ולזה נראה לנו שאומרו 'ותהי נציב מלח' שב אל ארץ סדום ועמורה, כי בהתהפך המקום ההוא נראה בו גפרית ומלח, ולזה היה כמו נציב מלח.

R. D"Z Hoffmann Bereshit 19:16-17,26ר׳ דוד צבי הופמן בראשית י״ט:ט״ז-י״ז,כ״ו

(טז) ויתמהמה – לוט מתמהמה מכיוון שאינו רוצה להניח את נכסיו. אין הוא נענה לקריאה זו בשמחה, כפי שאברהם נענה לקריאת "לך לך". (יז) ויהי כהוציאם וגו' – מכיוון שהוצא מן העיר חרף העדר אמונתו, בחמלת ה', הרי שלפחות הצלתו מכאן ואילך צריכה להיות בזכות מעשה אמונה. משום כך נצטווה שלא לעמוד כלל, ואפילו לא להביט אחורה כדי לראות, אם אמנם יבוצע העונש כפי שנתבשר. (כו) מאחריו – אשת לוט הולכת בעקבות בעלה, אחריו, ומשם "מאחריו" היא מביטה על סדום. לא האמינה אשה זו, להיוכח היא בקשה, אם אמנם בשורת המלאכים תתאמת. או אולי הצטערה על ביתה ועל נכסיה שהשאירה אחריה, ולכן בקשה לראות, אם נשאר דבר לפליטה. מכיוון שעברה את מצוות המלאכים, פגע המשחית גם בה. האש והגפרית המיתוה, והמלח נצמד-חדר בה, כך שדמתה לעמוד מלח זה. היא הוכיחה עצמה להיות בלתי ראויה להצלה.