Difference between revisions of "Lot Flees Sedom in Art/0/he"
(Created page with "<aht-xml> <page type="Basic"> <h1>מנוסת לוט מסדום</h1> <div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet undergone editorial review</span><...") |
|||
| (8 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Basic"> | <page type="Basic"> | ||
<h1>מנוסת לוט מסדום</h1> | <h1>מנוסת לוט מסדום</h1> | ||
| − | <div><b>< | + | <div class="overview"> |
| + | <h2>הקדמה</h2> | ||
| + | <p>שתי התמונות המוצגות כאן, חיתוך העץ מכרוניקת נירנברג (1493)<fn>הכרוניקה, אחד הספרים הראשונים המודפסים, היא היסטוריה עולמית שנכתבה בלטינית על ידי הרטמן שדל. היא אויירה על ידי מייקל וולגמוט וחתנו וילהלם פליידנווארף, והיא מכילה 1809 חיתוכי עץ שהופקו מ-645 בלוקים, מה שהפך אותה בתקופתה לאחת מן היצירות עם צפיפות של איורים גבוהה ביותר.</fn> וציור השמן של ז'אן-בפטיסט קמיל קורוט (1843 ו-1857),<fn>קורוט היה צייר ומפיק דפוס צרפתי ואמן מוביל בבית הספר ברביזון בצרפת. סצינה זו צויירה במקור בשנת 1843, אך בשנת 1857 קורוט תיקן אותה, צמצם את השמים והנוף וצבע מחדש את החזית בצבעים כהים יותר. ניתן לצפות <a href="http://metmuseum.org/Collections/search-the-collections/110000418?rpp=20&pg=1&ft=*&deptids=52&who=Camille+Corot&pos=1">כאן</a> בטיוטה ששימש לחיבור המקורי בשנת 1843. בטיוטה, המלאך המשמיד והעיר הבוערת בולטים הרבה יותר.</fn> מציירות שתיהן את מנוסתו של לוט מסדום המתוארת ב<a href="Bereshit19-12" data-aht="source">בראשית י״ט:י״ב-כ״ו</a>. בעוד ששתי היצירות מציגות את אותו הרגע בסיפור, תיאוריהן השונים מעלות מספר שאלות בסיפור, כולל עונשה של אשת לוט, אופי המלאכים, וגורל העיר עצמה.</p></div> | ||
| + | <category>השוואת התמונות | ||
| + | <subcategory>כרוניקת נירנברג | ||
| + | <p>האיור בכרוניקת נירנברג צבוע בורודים וכחולים רכים, המעניקים לו אווירה קלה ומשעשעת שנוגדת את האירוע הקודר שמתואר. בצד השמאלי של חיתוך העץ ניצבת העיר המתפוררת, המגדלים הצבעוניים שלה נופלים בתוך להבות שנראות יותר כעלי כותרת מאשר אש. במרכז, אשתו של לוט הפכה לעמוד מלח. ראשה מציץ מהצילינדר, וזה מעניק לגורלה אופי קומי ולא טרגי. כמה צעדים לימינה, מלאך מכונף מוביל את לוט ובנותיו הרחק מהעיר ההרוסה. כל הדמויות לבושות בגלימות משי וצועדות בשלווה, כאילו אינן מודעות כלל לחורבן שנפרש מאחוריהן.</p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | <subcategory>קורוט | ||
| + | <p>בניגוד לדימוי בכרוניקת נירנברג, ציורו של קורוט מוצג באמצעות לוח כהה, תוך כדי לכידת מצב הרוח העז של הדמויות. בחזית הציור, דמות נשית<fn>מעניין לציין כי המלאכים בשני התמונות נראים נשיים במקצת, למרות שבטקסט המקראי (כאן ובמקומות אחרים) הם מכונים בלשון זכר "אֲנָשִׁים". לעתים קרובות אמנות מקראית מציירת מלאכים במגדר ניטרלי.</fn> מנחה את לוט ובנותיו הרחק מהעיר הבוערת. הצופה בתמונה מרגיש הן את הדחיפות והן את הדכדוך שלהם כשהם רצים יחפים, ראשים רכונים, ולבושים בשחור. מאחוריהם מבנה לא מזוהה הדומה לקבר ענק, ואילו מימין עומדת דמות צללית, אשת לוט. היא פנתה לחלוק כבוד אחרון לעיר שלה. בחלקו העליון של הציור, בשמיים מלאי עשן שגוונו בשריפות אדומות-כתומות, מלאך מרחף ומביא חורבן הרס.</p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | </category> | ||
| + | <category>יחס לטקסט המקראי | ||
| + | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
| + | <subcategory>גורלה של סדום | ||
| + | <p>בשמים המלאים בעשן של קורוט עולה כי העיר למטה נצרכה באש. למרות שהאיור בכרוניקה מתאר באופן דומה להבות, ההתמקדות העיקרית היא, במקום זאת, על הבתים הקורסים. מה קרה לסדום? ב<a href="Bereshit19-12" data-aht="source">י"ט:כ"ה</a> כתוב: "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם", אולם מיד לאחר מכן נאמר: "וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים". מה היחס בין "גָּפְרִית וָאֵשׁ" והפיכת הערים? האם ירדה אש מהשמים אש שמימית או שהעיר נהרסה באמצעות אסון טבע יותר כמו רעידת אדמה או התפרצות געשית? ראו <a href="BER$">הפיכת סדום</a> ו<a href="PHI$">נס וטבע</a>.</p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | <subcategory>אנשים או מלאכים | ||
| + | <p>בכרוניקה, הדמות המלווה את לוט ומשפחתו מצוירת בבירור כמלאך. אולם בציורו של קורוט הדמות המנחה את לוט נראית אנושית.<fn>לדמות זו אין כנפיים והיא לא נראית שונה מכל האנשים האחרים בתמונה. לעומת זאת קורוט מתאר את המלאך בשמיים עם כנפיים.</fn> אם לוט הובל על ידי מלאך או אדם? זה תלוי בשאלה אם המילה "מַלְאָכִים" בפרק מתייחסת ליצורים שמימיים או לשליחים אנושיים.<fn>במקרא, מלת <a href="DIC$">"מַלְאָךְ"</a> משמש לתאר גם שליח אנושי וגם שליח א-לוהי. מעניין לציין כי המלה באנגלית "angel" נובעת מהמלה היוונית "angelos" שפירושו שליח.</fn> יש לציין גם כי הדמויות מכונות "מַלְאָכִים" רק פעמיים בכל הסיפור,<fn>ראו <a href="Bereshit19-1" data-aht="source">בראשית י״ט:א׳, ט״ו</a>.</fn> ואילו ברוב הפסוקים הם נקראים "אֲנָשִׁים"‎.<fn>ראו <a href="Bereshit18-2" data-aht="source">בראשית י״ח:ב׳, ט״ז, כ״ב</a> ו<a href="Bereshit19-5" data-aht="source">בראשית י״ט:ה׳, ח׳,י׳,י״ב, ט״ז</a>. מצד אחד, ה"מַלְאָכִים"‎ / "אֲנָשִׁים" נראים כאוכלים ושותים, ואנשי סדום אפילו רוצים לשכב איתם. אולם, מצד שני, ברור שהם בעלי כוחות על טבעיים, שכן יש להם ידע נבואי על אירועים עתידיים, הם מסוגלים לסנוור את הסדומים, והם מזהירים את לוט כי הם עומדים להשמיד את סדום. גורמים אלה מראים כולם כי הם אינם בני תמותה בלבד.</fn> להרחבה, ראו <a href="Avraham's Guests – Angels or Men" data-aht="page">האורחים של אברהם – מלאכים או בני אדם?</a></p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | <subcategory>כמה מצילים היו? | ||
| + | <p>בכרוניקה רק מושיע אחד מלווה את לוט ואילו בציורו של קורוט מופיעים שני שליחים, כאשר האחד משמיד את העיר והשני מנחה את לוט למקום מבטחים. האם המקרא תוחם תפקידים ספציפיים למלאכים השונים? כמה משתתפים בהצלת לוט?<fn>השאלה נוגעת לקושי בטקסט. בעוד שלושה שליחים מבקרים באברהם, רק שניים עושים את דרכם לסדום. מה הקשר בין הדמויות השונות ולאן נעלם השלישי?</fn> הסיפור המקראי משאיר שאלות אלה ללא מענה. לאורך רוב פרק י"ט (כולל הקטע על הובלת לוט מחוץ לעיר) מתוארים המלאכים בלשון רבים, ומשתמע מכך שהם מתנהגים כזוג. אולם, בשיחה על השמדת העיר (<a href="Bereshit19-12" data-aht="source">פסוקים כ"א-כ"ב</a>), אחד מן המלאכים מדבר בלשון יחיד, כאילו הוא האחראי הבלעדי למשימה ההיא.<fn><multilink><a href="BereshitRabbah50-2" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah50-2" data-aht="source">פרשה נ׳:ב׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> נוקט בגישה זו, ומציע שלכל מלאך הייתה משימה ייחודית. האחד היה אמור להשמיד את סדום והשני להציל את לוט. ראו גם <multilink><a href="RashiBereshit18-2" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit18-2" data-aht="source">בראשית י״ח:ב׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> שמצביע על הפסוקים המעטים בפרק בו המלאכים מדברים כיחידים. הוא מציין כי בפסוק י"ז מלאך יחיד אומר ללוט להציל את עצמו, אבל בפסוק כ"ב מלאך אחד מדבר על השמדה. זה מוביל את רש"י למסקנה שמלאך אחד היה המושיע ומלאך אחר היה המשמיד. אולם מקריאה פשוטה של הטקסט נראה כי הדובר בשני הפסוקים הוא אותו מלאך.</fn></p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | <subcategory>אשת לוט | ||
| + | <p>המאייר של הכרוניקה מדגיש כיצד אשתו של לוט הפכה באורח פלא לעמוד מלח שנראה כמין קריקטורה. אולם, קורוט משאיר את גורלה יותר סתום, מכיוון שאפשר שדמותה הדוממת פשוט מביטה בעיר ההרוסה או יכולה להיות אדם שהפך לעמוד. מה התורה אומרת על גורלה?</p><p>הפסוקים, כמו קורוט, אינם ברורים. למרות שרוב הקוראים מניחים שהביטוי "וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" מתייחס לאשתו של לוט, יתכן שהוא מתאר את הארץ עצמה.<fn>הפסוק, אם כן, מתאר לא מה שקרה לאשתו של לוט, אלא את מה שהיא ראתה כשפנתה לאחוריה. ראו גישת <multilink><a href="RalbagBereshitM19-22" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitM19-22" data-aht="source">בראשית ביאור המילות י״ט:כ״ו</a><a href="RalbagBereshitP19-23" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״ט:כ״ג-כ״ו</a><a href="RalbagBereshitP19-end" data-aht="source">בראשית י״ט, סוף ביאור דברי הפרשה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> ופרשנים אחרים שנידונה בנושא של <a href="Lot's Wife and Her Fate" data-aht="page">אשת לוט וגורלה</a>.</fn> יתר על כן, גם אם המילים מתייחסות לאשתו של לוט, הם עשויים לתאר עונש טבעי ולא על טבעי. ראו <multilink><a href="RYBSBereshit19-17" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit19-17" data-aht="source">בראשית י״ט:י״ז</a><a href="RYBSBereshit19-26" data-aht="source">בראשית י״ט:כ״ו</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> המציע שהדקות המיותרות שבזבזה אשת לוט במבט לאחור על סדום הביא לכך שהיא נקלעה לסופת האש של גופרית ומלח<fn>ראו <a href="Devarim29-22" data-aht="source">דברים כ״ט:כ״ב</a> שמרמז שגם מלח הומטר על סדום.</fn> שהומטרה על סדום.<fn>על פי גישה זו, ייתכן שאשתו של לוט דמתה ל"נְצִיב מֶלַח", אך הדבר נבע מאירועים טבעיים ולא מופלאים.</fn> להרחבה, ראו <a href="Lot's Wife and Her Fate" data-aht="page">אשת לוט וגורלה</a>.</p> | ||
| + | </subcategory> | ||
| + | </category> | ||
| + | |||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 21:48, 31 July 2019
מנוסת לוט מסדום
הקדמה
שתי התמונות המוצגות כאן, חיתוך העץ מכרוניקת נירנברג (1493)1 וציור השמן של ז'אן-בפטיסט קמיל קורוט (1843 ו-1857),2 מציירות שתיהן את מנוסתו של לוט מסדום המתוארת בבראשית י״ט:י״ב-כ״ו. בעוד ששתי היצירות מציגות את אותו הרגע בסיפור, תיאוריהן השונים מעלות מספר שאלות בסיפור, כולל עונשה של אשת לוט, אופי המלאכים, וגורל העיר עצמה.
השוואת התמונות
כרוניקת נירנברג
האיור בכרוניקת נירנברג צבוע בורודים וכחולים רכים, המעניקים לו אווירה קלה ומשעשעת שנוגדת את האירוע הקודר שמתואר. בצד השמאלי של חיתוך העץ ניצבת העיר המתפוררת, המגדלים הצבעוניים שלה נופלים בתוך להבות שנראות יותר כעלי כותרת מאשר אש. במרכז, אשתו של לוט הפכה לעמוד מלח. ראשה מציץ מהצילינדר, וזה מעניק לגורלה אופי קומי ולא טרגי. כמה צעדים לימינה, מלאך מכונף מוביל את לוט ובנותיו הרחק מהעיר ההרוסה. כל הדמויות לבושות בגלימות משי וצועדות בשלווה, כאילו אינן מודעות כלל לחורבן שנפרש מאחוריהן.
קורוט
בניגוד לדימוי בכרוניקת נירנברג, ציורו של קורוט מוצג באמצעות לוח כהה, תוך כדי לכידת מצב הרוח העז של הדמויות. בחזית הציור, דמות נשית3 מנחה את לוט ובנותיו הרחק מהעיר הבוערת. הצופה בתמונה מרגיש הן את הדחיפות והן את הדכדוך שלהם כשהם רצים יחפים, ראשים רכונים, ולבושים בשחור. מאחוריהם מבנה לא מזוהה הדומה לקבר ענק, ואילו מימין עומדת דמות צללית, אשת לוט. היא פנתה לחלוק כבוד אחרון לעיר שלה. בחלקו העליון של הציור, בשמיים מלאי עשן שגוונו בשריפות אדומות-כתומות, מלאך מרחף ומביא חורבן הרס.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גורלה של סדום
בשמים המלאים בעשן של קורוט עולה כי העיר למטה נצרכה באש. למרות שהאיור בכרוניקה מתאר באופן דומה להבות, ההתמקדות העיקרית היא, במקום זאת, על הבתים הקורסים. מה קרה לסדום? בי"ט:כ"ה כתוב: "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם", אולם מיד לאחר מכן נאמר: "וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים". מה היחס בין "גָּפְרִית וָאֵשׁ" והפיכת הערים? האם ירדה אש מהשמים אש שמימית או שהעיר נהרסה באמצעות אסון טבע יותר כמו רעידת אדמה או התפרצות געשית? ראו הפיכת סדום ונס וטבע.
אנשים או מלאכים
בכרוניקה, הדמות המלווה את לוט ומשפחתו מצוירת בבירור כמלאך. אולם בציורו של קורוט הדמות המנחה את לוט נראית אנושית.4 אם לוט הובל על ידי מלאך או אדם? זה תלוי בשאלה אם המילה "מַלְאָכִים" בפרק מתייחסת ליצורים שמימיים או לשליחים אנושיים.5 יש לציין גם כי הדמויות מכונות "מַלְאָכִים" רק פעמיים בכל הסיפור,6 ואילו ברוב הפסוקים הם נקראים "אֲנָשִׁים".7 להרחבה, ראו האורחים של אברהם – מלאכים או בני אדם?
כמה מצילים היו?
בכרוניקה רק מושיע אחד מלווה את לוט ואילו בציורו של קורוט מופיעים שני שליחים, כאשר האחד משמיד את העיר והשני מנחה את לוט למקום מבטחים. האם המקרא תוחם תפקידים ספציפיים למלאכים השונים? כמה משתתפים בהצלת לוט?8 הסיפור המקראי משאיר שאלות אלה ללא מענה. לאורך רוב פרק י"ט (כולל הקטע על הובלת לוט מחוץ לעיר) מתוארים המלאכים בלשון רבים, ומשתמע מכך שהם מתנהגים כזוג. אולם, בשיחה על השמדת העיר (פסוקים כ"א-כ"ב), אחד מן המלאכים מדבר בלשון יחיד, כאילו הוא האחראי הבלעדי למשימה ההיא.9
אשת לוט
המאייר של הכרוניקה מדגיש כיצד אשתו של לוט הפכה באורח פלא לעמוד מלח שנראה כמין קריקטורה. אולם, קורוט משאיר את גורלה יותר סתום, מכיוון שאפשר שדמותה הדוממת פשוט מביטה בעיר ההרוסה או יכולה להיות אדם שהפך לעמוד. מה התורה אומרת על גורלה?
הפסוקים, כמו קורוט, אינם ברורים. למרות שרוב הקוראים מניחים שהביטוי "וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" מתייחס לאשתו של לוט, יתכן שהוא מתאר את הארץ עצמה.10 יתר על כן, גם אם המילים מתייחסות לאשתו של לוט, הם עשויים לתאר עונש טבעי ולא על טבעי. ראו ר׳ יוסף בכור שור המציע שהדקות המיותרות שבזבזה אשת לוט במבט לאחור על סדום הביא לכך שהיא נקלעה לסופת האש של גופרית ומלח11 שהומטרה על סדום.12 להרחבה, ראו אשת לוט וגורלה.
