View source for Love Your Neighbor As Yourself/5

<aht-xml inrb="1">

<page type="Sources">
<h1>Love Your Neighbor As Yourself</h1>
<h2>Biblical Texts</h2>
<source xmlid="Bereshit5-1" book="English Bereshit" ref="5,1" mgtype="Tanakh" url="Bereshit/5.1$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Bereshit 5:1</h3>
	<text xml:lang="EN">This is the book of the generations of Adam. On the day that God created man, He made him in God’s likeness.</text>
	<h3 xml:lang="HE">בראשית ה׳:א׳</h3>
	<text xml:lang="HE">זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ.</text>
</source>

<source xmlid="Vayikra19-17-19" book="English Vayikra" ref="19,17,19" mgtype="Tanakh" url="Vayikra/19.17$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Vayikra 19:17-19</h3>
	<text xml:lang="EN">(17) “‘You shall not hate your brother in your heart. You shall surely rebuke your neighbor, and not bear sin because of him. (18) “‘You shall not take vengeance, nor bear any grudge against the children of your people; but you shall love your neighbor as yourself. I am Hashem. (19) “‘You shall keep my statutes. “‘You shall not crossbreed different kinds of animals. “‘you shall not sow your field with two kinds of seed; “‘neither shall there come upon on you a garment made of two kinds of material.</text>
	<h3 xml:lang="HE">ויקרא י״ט:י״ז-י״ט</h3>
	<text xml:lang="HE">(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי י״י. (יט) אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.</text>
</source>

<source xmlid="Vayikra19-34-35" book="English Vayikra" ref="19,34,35" mgtype="Tanakh" url="Vayikra/19.34$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Vayikra 19:34-35</h3>
	<text xml:lang="EN">(34)
The stranger who lives as a foreigner with you shall be to you as the native-born among you, and you shall love him as yourself; for you lived as foreigners in the land of Egypt. I am Hashem your God.
(35)
“‘You shall do no unrighteousness in judgment, in measures of length, of weight, or of quantity.</text>
	<h3 xml:lang="HE">ויקרא י״ט:ל״ד-ל״ה</h3>
	<text xml:lang="HE">(לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי י״י אֱלֹהֵיכֶם. (לה) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.</text>
</source>

<source xmlid="Devarim6-5" book="English Devarim" ref="6,5" mgtype="Tanakh" url="Devarim/6.5$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Devarim 6:5</h3>
	<text xml:lang="EN">and you shall love Hashem your God with all your heart, and with all your soul, and with all your might.</text>
	<h3 xml:lang="HE">דברים ו׳:ה׳</h3>
	<text xml:lang="HE">וְאָהַבְתָּ אֵת י״י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ.</text>
</source>

<source book="English Devarim" ref="10,19" mgtype="Tanakh" url="Devarim/10.19$$e1" xmlid="Devarim10-19">
	<h3 xml:lang="EN">Devarim 10:19</h3>
	<text xml:lang="EN">Therefore love the foreigner; for you were foreigners in the land of Egypt.</text>
	<h3 xml:lang="HE">דברים י׳:י״ט</h3>
	<text xml:lang="HE">וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.</text>
</source>

<source book="English Shemuel II" ref="3,30" mgtype="Tanakh" url="Shemuel II/3.30$$e1" xmlid="ShemuelII3-30">
	<h3 xml:lang="EN">Shemuel II 3:30</h3>
	<text xml:lang="EN">So Joab and Abishai his brother slew Abner, because he had killed their brother Asahel at Gibeon in the battle.</text>
	<h3 xml:lang="HE">שמואל ב ג׳:ל׳</h3>
	<text xml:lang="HE">וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו הָרְגוּ לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן בַּמִּלְחָמָה.</text>
</source>


<h2>Classical Texts</h2>
<source xmlid="SifraVayikra19-18" book="English Sifra Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Sifra Vayikra/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">Sifra Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">ספרא ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״</b> – רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. <br/>בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="5,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/5.1">בראשית ה׳:א׳</a>)</span>, זֶה כְּלָל גָּדוֹל מִזֶּה.</text>
</source>

<source xmlid="YerushalmiNedarim9-4" book="Yerushalmi Nedarim" ref="9,4" mgtype="Library" url="?r1=Yerushalmi Nedarim 9:4">

	<h3 xml:lang="EN">Yerushalmi Nedarim 9:4</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">ירושלמי נדרים ט׳:ד׳</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>משנה</b> ועוד אמר ר״מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומר לו אילו היית יודע שאתה עובר על <span class="source-link">{<a class="source" title="ויקרא י״ט" data-book="Vayikra" data-ref="19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19">ויקרא יט</a>}</span> לא תקום ועל לא תטור ועל לא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואין את יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר: <br/><b>גמרא</b> כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך. <br/>היך עבידא הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידיה. <span class="source-link">{<a class="source" title="ויקרא י״ט" href="//mg.alhatorah.org/Vayikra/19" target="_blank" data-book="Vayikra" data-ref="19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19">ויקרא יט</a>}</span> ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר <span class="source-link">{<a class="source" title="בראשית ה׳" href="//mg.alhatorah.org/Bereshit/5" target="_blank" data-book="Bereshit" data-ref="5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/5">בראשית ה</a>}</span> זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה.</text>
</source>

<source xmlid="BavliShabbat31a" book="English Bavli Shabbat" ref="31:a" mgtype="Shas" url="Shabbat/31a$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Bavli Shabbat 31a</h3>
	<text xml:lang="EN"><div class="aht-half">&#160;<br/><b>The Sages taught:</b> There was <b>an incident involving one gentile who came before Shammai.</b> The gentile <b>said to Shammai: How many Torahs do you have? He said to him: Two, the Written Torah and the Oral Torah.</b> The gentile <b>said to him:</b> With regard to <b>the Written</b> Torah, <b>I believe you, but</b> with regard to <b>the Oral</b> Torah, <b>I do not believe you. Convert me on condition that you will teach me</b> only the <b>Written Torah.</b> Shammai <b>scolded him and cast him out with reprimand.</b> The same gentile <b>came before Hillel,</b> who <b>converted him</b> and began teaching him Torah. <b>On the first day, he</b> showed him the letters of the alphabet and <b>said to him: <i>Alef</i>, <i>bet</i>, <i>gimmel</i>, <i>dalet</i>. The next day he reversed</b> the order of the letters and told him that an <i>alef</i> is a <i>tav</i> and so on. The convert <b>said to him: But yesterday you did not tell me that.</b> Hillel <b>said to him:</b> You see that it is impossible to learn what is written without relying on an oral tradition. <b>Didn’t you rely on me?</b> Therefore, you should <b>also rely on me</b> with regard to the matter <b>of the Oral</b> Torah, and accept the interpretations that it contains. <br/>There was <b>another incident involving one gentile who came before Shammai</b> and <b>said to</b> Shammai: <b>Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot.</b> Shammai <b>pushed him</b> away <b>with the builder’s cubit in his hand.</b> This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile <b>came before Hillel. He converted him</b> and <b>said to him:</b> That <b>which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study.</b> <br/><br/></div></text>
	<h3 xml:lang="HE">בבלי שבת ל״א.</h3>
	<text xml:lang="HE"><div class="aht-half">תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: כַּמָּה תּוֹרוֹת יֵשׁ לָכֶם? אָמַר לוֹ: שְׁתַּיִם, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּכְתָב – אֲנִי מַאֲמִינְךָ, וְשֶׁבְּעַל פֶּה – אֵינִי מַאֲמִינְךָ; גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִּנְזִיפָה. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גַּיְירֵיהּ. יוֹמָא קַמָּא אֲמַר לֵיהּ: א״ב ג״ד; לִמְחַר אֲפֵיךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אֶתְמוֹל לָא אֲמַרְתְּ לִי הָכִי!? אֲמַר לֵיהּ: לָאו עֲלַי דִּידִי קָא סָמְכַתְּ? דְּעַל פֶּה נָמֵי סְמוֹךְ עֲלַי.: <br/>שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי; אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גַּיְירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד – זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר.</div></text>
</source>

<source xmlid="BavliBavaMetzia62a" book="English Bavli Bava Metzia" ref="62:a" mgtype="Shas" url="Bava Metzia/62a$$e1">

	<h3 xml:lang="EN">Bavli Bava Metzia 62a</h3>
	<text xml:lang="EN"><div class="aht-half">If <b>two</b> people <b>were walking on</b> a desolate <b>path and</b> there was <b>a jug [<i>kiton</i>] of water in the possession of one of them,</b> and the situation was such that <b>if both drink</b> from the jug, both will <b>die,</b> as there is not enough water, <b>but if</b> only <b>one of them drinks, he will reach a settled area,</b> there is a dispute as to the <i>halakha</i>. <b>Ben Petora taught:</b> It is <b>preferable that both of them drink and die, and let neither one of them see the death of the other.</b> This was the accepted opinion <b>until Rabbi Akiva came and taught</b> that the verse states: <b>“And your brother shall live with you,”</b> indicating that <b>your life takes precedence over the life of the other.</b></div></text>
	<h3 xml:lang="HE">בבלי בבא מציעא ס״ב.</h3>
	<text xml:lang="HE"><div class="aht-half">שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר׳ עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך.</div></text>
</source>


<h2>Medieval Texts</h2>
<source xmlid="RashbamVayikra19-18" book="English Rashbam Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Rashbam/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">Rashbam Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN">לא תקום DO NOT TAKE VENGEANCE: Paying him back evil for evil. ולא תטור AND DO NOT BEAR A GRUDGE: even in your heart. Rather give in. <br/>ואהבת לרעך כמוך LOVE YOUR FELLOW AS YOURSELF: If he is really your fellow, i.e. if he is good. However, if he is evil, [you should hate him, as it is written <span class="source-link">(<a class="source" title="Mishlei 8:13" data-book="English Mishlei" data-ref="8,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/8.13$$e1">Prov. 8:13</a>)</span>,] "To fear the LORD is to hate the evildoers."</text>
	<h3 xml:lang="HE">רשב״ם ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>לא תקום</b> – לגמול לו רעה תחת רעה. <br/><b>ולא תטור</b> – אפילו בלבבך, אלא עבור על מידותיך. <br/><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – אם רעך, אם טוב. אבל אם הוא רשע – כדכתיב: יראת י״י שנאת רע <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="8,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/8.13">משלי ח׳:י״ג</a>)</span>.</text>
</source>

<source xmlid="IbnEzraVayikra19-18" book="English Ibn Ezra Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Ibn Ezra/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">Ibn Ezra Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN">BUT THOU SHALT LOVE THY NEIGHBOR. Many are of the opinion that the <i>lamed</i> of <i>le-re'akha</i> (thy neighbor) is superfluous. It is like the <i>lamed</i> of <i>le-avner</i> (Abner) <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemuel II 3:30" data-book="English Shemuel II" data-ref="3,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/3.30$$e1">II Sam. 3:30</a>)</span>. I believe that <i>le-re'akha</i> is to be taken literally. Its meaning is that one should love that which is good for one's neighbor as he does for himself. <br/>The meaning of <i>I am the Lord</i> is, I the Lord alone created all of you.</text>
	<h3 xml:lang="HE">אבן עזרא ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת לרעך</b> – על דעת רבים: שהלמ״ד נוסף, כלמ״ד הרגו לאבנר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel II/3.30" target="_blank" data-book="Shemuel II" data-ref="3,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel II/3.30">שמואל ב ג׳:ל׳</a>)</span>. <br/>ועל דעתי: שהוא כמשמעו, שיאהב הטוב לחבירו כאשר יאהב לנפשו. <br/>וטעם <b>אני י״י</b> – כי אני אלוה אחד בראתי אתכם.</text>
</source>

<source xmlid="RYosefBekhorShorVayikra19-18" book="R. Yosef Bekhor Shor Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Yosef Bekhor Shor/Vayikra/19.18">

	<h3 xml:lang="EN">R. Yosef Bekhor Shor Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף בכור שור ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>לא תקום ולא תטור</b> – כמו שפירשו רבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Sifra Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="SP/Sifra Vayikra/Vayikra/19.18">ספרא ויקרא י״ט:י״ח</a>)</span>, שלא תשנאנו על שלו, ולא תטור לו איבה אם אינו רוצה להשאיל לך או לתת לך, דשמא אינו יכול או צריך לאותו דבר. אבל אם יגזול את שלך או יגנוב, תינקום ותטור וקח שלך מתחת ידו. <br/><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – כמו שאתה רוצה שיאהוב אותך, דעלך סני לחברך לא תעביד <span class="source-link">(<a class="source" href="//shas.alhatorah.org/Shabbat/31a" target="_blank" data-book="Bavli Shabbat" data-ref="31:a" data-mg-type="Shas" data-url="Shabbat/31a">בבלי שבת ל״א.</a>)</span>, ולכך כתוב: <b>ואהבת לרעך כמוך</b>, [פירושו: הוא כמוך ביראה. ואם לאו, לא תאהבנו, שנאמר: יראת ה׳ שנאות רע <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Mishlei/8.13" target="_blank" data-book="Mishlei" data-ref="8,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/8.13">משלי ח׳:י״ג</a>)</span>. הגה״ה.] שאינו אומר שיאהב אחר כמו עצמו, אלא כתיב: וחי אחיך עמך <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Vayikra/25.36" target="_blank" data-book="Vayikra" data-ref="25,36" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/25.36">ויקרא כ״ה:ל״ו</a>)</span> – חייך קודמים לחיי חבירך <span class="source-link">(<a class="source" title="בבלי בבא מציעא ס״ב." href="//shas.alhatorah.org/Bava Metzia/62a" target="_blank" data-book="Bavli Bava Metzia" data-ref="62:a" data-mg-type="Shas" data-url="Bava Metzia/62a">בבלי ב״מ ס״ב.</a>)</span>. שאם היה רוצה לומר שיאהב אחר כמו עצמו, היה לו לכתוב: ואהבת את רעך כמוך, וכן ואהבת לו כמוך <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Vayikra/19.34" target="_blank" data-book="Vayikra" data-ref="19,34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.34">ויקרא י״ט:ל״ד</a>)</span>, ולא כתב ואהבת אותו כמוך. אבל במקום אחר שכתב ואהבתם את הגר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/10.19" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="10,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/10.19">דברים י׳:י״ט</a>)</span>, לא כתב כמוך. ואהבת לו – משמע לעשות לו כמוך, כמו שאתה רוצה שיעשה הוא לך, כמו שפירשתי. <br/>ואם תאמר: מאי שנא שאין הקב״ה מזהיר בלאו על אותו שלא רצה להשאיל לי מגלו, ולא היה לו שום טענה עלי שלא עשיתי לו מאומה, ועלי שיש לי טענה עליו שלא רצה להשאיל לי, הזהיר בלאו אם לא אשאיל לו קרדומי? איכא למימר: שאותו לא הניח בשנאה אלא שחביבה עלי{ו} מגלו ואינו רוצה להשאילו, ולא הכריחו הכתוב להשאיל את שלו שלא כרצונו. אבל לך שקרדומך עשוי להשאיל, שהרי היית משאיל לו לולי הנקימה, ואם כן משנאה ומרוע לב אתה מניח להשאיל. ואומר לך הקב״ה: תנצח האהבה שיש לך עמי את השנאה שיש לך עמו, ותשאיל לו בשביל אהבתי, ולא תקום, ומתוך כך יבא שלום ביניכם. וכן תמצא גבי כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemot/23.5" target="_blank" data-book="Shemot" data-ref="23,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/23.5">שמות כ״ג:ה׳</a>)</span>, שאמר הקב״ה: תנצח האהבה שיש לך עמי את השנאה שיש לך עמו ותסייעו בשביל אהבתי. וזהו דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Mishlei/3.17" target="_blank" data-book="Mishlei" data-ref="3,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/3.17">משלי ג׳:י״ז</a>)</span>. <br/><b>אני ה׳</b> – וראויה אהבתי לשכח את השנאה. <br/><b>ולא תטור</b> – אף לא תטור האיבה בלבך. <b>לא תטור</b> – כמו לא תשמור, כדמתרגמינן: ואביו שמר את הדבר – נטר ית פתגמא <span class="source-link">(<a class="source" title="תרגום אונקלוס בראשית ל״ז:י״א" href="//mg.alhatorah.org/SP/Targum Onkelos/Bereshit/37.11" target="_blank" data-book="Targum Onkelos Bereshit" data-ref="37,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="SP/Targum Onkelos/Bereshit/37.11">אונקלוס בראשית ל״ז:י״א</a>)</span>. שהנטירה מביאה אותך לידי נקימה.</text>
</source>

<source xmlid="RambamSeferHaMitzvotPositiveCommandments206" book="Rambam Sefer HaMitzvot Positive Commandments" ref="206" mgtype="Library" url="?r1=Rambam Sefer HaMitzvot Positive Commandments 206">

	<h3 xml:lang="EN">Rambam Sefer HaMitzvot Positive Commandments 206</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה ר״ו</h3>
	<text xml:lang="HE">היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כאשר נאהב עצמנו ושתהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו אם ירצה אותו ארצה אני אותו וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה ״ואהבת לרעך כמוך״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.18">ויקרא י״ט:י״ח</a>)</span>. (קדושים תהיו, <span class="source-link"><a class="source" title="רמב״ם הלכות דעות ז׳" href="//rambam.alhatorah.org/Deiot/7" target="_blank" data-book="Rambam Mishneh Torah HaMadda/2" data-ref="7" data-mg-type="Rambam" data-url="Deiot/7">רמב״ם הלכות דעות פ״ז</a></span>):</text>
</source>

<source book="Rambam Mishneh Torah HaMadda/2" ref="6,3,4" mgtype="Rambam" url="Deiot/6.3" xmlid="RambamHilkhotDeiot6-3-4">
	<h3 xml:lang="EN">Rambam Hilkhot Deiot 6:3-4</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">רמב"ם הלכות דעות ו׳:ג׳-ד׳</h3>
	<text xml:lang="HE">(ג) מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:י״ח" data-book="Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.18">ויקרא יט,יח</a>)</span>. לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיְּסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וְלָחוּס עַל מָמוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ וְרוֹצֶה בִּכְבוֹד עַצְמוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ - אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. <br/>(ד) אַהֲבַת הַגֵּר שֶׁבָּא וְנִכְנַס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה - שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה: אַחַת - מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלַל רֵעִים; וְאַחַת - מִפְּנֵי שֶׁהוּא גֵּר, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר״ <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים י׳:י״ט" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/10.19" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="10,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/10.19">דברים י,יט</a>)</span>. צִוָּה עַל אַהֲבַת הַגֵּר כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה עַל אַהֲבַת שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ״ (<span class="source-link"><a class="source" title="דברים ו׳:ה׳" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/6.5" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="6,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/6.5">שם ו,ה</a></span>; <span class="source-link"><a class="source" title="דברים י״א:א׳" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/11.1" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="11,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/11.1">יא,א</a></span>). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ אוֹהֵב גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֹהֵב גֵּר״ <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים י׳:י״ח" href="//mg.alhatorah.org/Devarim/10.18" target="_blank" data-book="Devarim" data-ref="10,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/10.18">שם י,יח</a>)</span>.</text>
</source>

<source xmlid="RambamHilkhotEivel14-1" book="Rambam Mishneh Torah Shofetim/4" ref="14,1" mgtype="Rambam" url="Eivel/14.1">

	<h3 xml:lang="EN">Rambam Hilkhot Eivel 14:1</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">רמב"ם הלכות אבל י״ד:א׳</h3>
	<text xml:lang="HE">מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם לְבַקֵּר חוֹלִים. וּלְנַחֵם אֲבֵלִים. וּלְהוֹצִיא הַמֵּת. וּלְהַכְנִיס הַכַּלָּה. וּלְלַוּוֹת הָאוֹרְחִים. וּלְהִתְעַסֵּק בְּכָל צָרְכֵי הַקְּבוּרָה. לָשֵׂאת עַל הַכָּתֵף. וְלֵילֵךְ לְפָנָיו וְלִסְפֹּד וְלַחְפֹּר וְלִקְבֹּר. וְכֵן לְשַׂמֵּחַ הַכַּלָּה וְהֶחָתָן. וּלְסַעֲדָם בְּכָל צָרְכֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם הֲרֵי הֵן בִּכְלַל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.18">ויקרא י״ט:י״ח</a>)</span> וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לְךָ אֲחֵרִים. עֲשֵׂה אַתָּה אוֹתָן לְאָחִיךְ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת:</text>
</source>

<source xmlid="RambanVayikra19-18" book="English Ramban Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Ramban/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">Ramban Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN">(18) AND THOU SHALT LOVE THY NEIGHBOR AS THYSELF. This is an expression by way of overstatement, for a human heart is not able to accept a command to love one's neighbor as oneself. Moreover, Rabbi Akiba has already come and taught, "Your life takes precedence over the life of your fellow-being." Rather, the commandment of the Torah means that one is to love one's fellow-being in all matters, as one loves all good for oneself. It is possible that since it does not say "and thou shalt love <i>'eth rei'acha'</i> as thyself," but instead it likened them in the word <i>'l'rei'acha'</i> [which literally means "to" thy neighbor], and similarly it states with reference to a proselyte, <i>and thou shalt love 'lo'</i> (<i>him</i>) [but literally: "to" him] <i>as thyself</i>, that the meaning thereof is to equate the love of both [himself and his neighbor, or himself and the proselyte] in his mind. For sometimes a person will love his neighbor in certain matters, such as doing good to him in material wealth but not with wisdom and similar matters. But if he loves him completely, he will want his beloved friend to gain riches, properties, honor, knowledge and wisdom. However [because of human nature] he will still not want him to be his equal, for there will always be a desire in his heart that he should have more of these good things than his neighbor. Therefore Scripture commanded that this degrading jealousy should not exist in his heart, but instead a person should love when good comes in abundance to his fellow-being, just as he does for himself, and he should place no limitations upon his love for him. It is for this reason that it is said of Jonathan's [love for David], <i>for he loved him as he loved his own soul</i>, because Jonathan had removed [altogether] the attribute of jealousy from his heart, and he said [to David], <i>and thou shalt be king over Israel</i>, etc.</text>
	<h3 xml:lang="HE">רמב״ן ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE">(יח) [וטעם: <b>ואהבת לרעך כמוך</b> – הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו. ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד: חייך קודמין לחיי חבירך <span class="source-link">(<a class="source" title="בבלי בבא מציעא ס״ב" href="//shas.alhatorah.org/Bava Metzia/62a" target="_blank" data-book="Bavli Bava Metzia" data-ref="62:a,,0:b" data-mg-type="Shas" data-url="Bava Metzia/62a">בבלי ב״מ ס״ב</a>)</span>, אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. <br/>ויתכן בעבור שלא אמר: ואהבת את רעך כמוך, והשוה אותם במלת: <b>לרעך</b>, וכן: ואהבת לו כמוך דגר <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Vayikra/19.34" target="_blank" data-book="Vayikra" data-ref="19,34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.34">ויקרא י״ט:ל״ד</a>)</span>, שיהיה פירושו: להשוות אהבת שניהם בדעתו. כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה, וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל, יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה. ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו, ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן: כי אהבת נפשו אהבו <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/20.17" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="20,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/20.17">שמואל א כ׳:י״ז</a>)</span>, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו, ואמר: ואתה תמלוך על ישראל וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" href="//mg.alhatorah.org/Shemuel I/23.17" target="_blank" data-book="Shemuel I" data-ref="23,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/23.17">שמואל א כ״ג:י״ז</a>)</span>.]</text>
</source>

<source xmlid="SeferHaChinukh243" book="English Sefer HaChinukh" ref="243" mgtype="Library" url="?r1=Sefer HaChinukh 243&amp;s1=2">

	<h3 xml:lang="EN">Sefer HaChinukh 243</h3>
	<text xml:lang="EN"><b>The commandment of love of Israel:</b> To love [with] love of the soul each one of Israel - meaning to say that we have compassion for an Israelite and for his money, [just] like a person has compassion for himself and for his [own] money; as it stated <span class="source-link">(<a class="source" title="Vayikra 19:18" data-book="English Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.18$$e1">Leviticus 19:18</a>)</span>, "you shall love your neighbor as yourself." And they, may their memory be blessed, said <span class="source-link">(<a class="source" title="Bavli Shabbat 31a" href="//shas.alhatorah.org/Shabbat/31a#e1" target="_blank" data-book="English Bavli Shabbat" data-ref="31:a" data-mg-type="Shas" data-url="Shabbat/31a$$e1">Shabbat 31a</a>)</span>, "What is hateful to you, do not do to your fellow." And they said in Sifra, Kedoshim, Chapter 4:12, "Rabbi Akiva said, 'This is a great principle in the Torah'" - meaning to say that many commandments are dependent upon it. As one that loves his fellow like himself will not steal his money, have adultery with his wife, cheat his money from him nor hurt him from any angle. And so [too,] are there several other commandments dependent on this - the thing is well-known [revealed] to all who have intellect. <br/>The root of the commandment is well-known - as in the way that he acts to his fellow, so will his fellow act to him. And there will be peace among the creatures with this. <br/>And the laws of this commandment are included in the commandment, as the general principle of everything is that a man behave with his fellow in the way that a man behaves [with] himself - to guard his money and to distance all injury from him. And if he recounts things about him, he recounts them for praise, and he relate to his honor; and he does not become honored through his disgrace - and as they, may their memory be blessed, said <span class="source-link">(<a class="source" title="Yerushalmi Chagigah 2:1" href="//library.alhatorah.org/?r1=Yerushalmi Chagigah 2:1" target="_blank" data-book="Yerushalmi Chagigah" data-ref="2,1" data-mg-type="Library" data-url="?r1=Yerushalmi Chagigah 2:1">Talmud Yerushalmi Chagigah 2:1</a>)</span>, "One who is honored by the disgrace of his fellow has no share in the world to come, but one who treats his fellow with love, peace and neighborliness, seeks their benefit and is happy about their good, the verse states about him, 'Israel, about you will I be glorified' <span class="source-link">(<a class="source" title="Yeshayahu 49:3" href="//mg.alhatorah.org/Yeshayahu/49.3#e1" target="_blank" data-book="English Yeshayahu" data-ref="49,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.3$$e1">Isaiah 49:3</a>)</span>." <br/>And this commandment is practiced in every place and at all times. And one who transgresses it and is not careful about the money of his fellow, to guard it - and all the more so, if he injures him with money or caused him pain in any matter, volitionally - has violated this positive commandment; besides the liability that there is in it according to the matter in which he injured him, as is explained in its place.</text>
	<h3 xml:lang="HE">ספר החינוך רמ״ג</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>מצות אהבת ישראל</b> – לאהב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמל על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="19,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/19.18">ויקרא י״ט:י״ח</a>)</span> ואהבת לרעך כמוך. ואמרו זכרונם לברכה <span class="source-link">(<a class="source" title="בבלי שבת ל״א." href="//shas.alhatorah.org/Shabbat/31a" target="_blank" data-book="Bavli Shabbat" data-ref="31:a" data-mg-type="Shas" data-url="Shabbat/31a">שבת לא א</a>)</span> דעלך סני לחברך לא תעביד. ואמרו בספרא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא ד׳:י״ב" href="//mg.alhatorah.org/Vayikra/4.12" target="_blank" data-book="Vayikra" data-ref="4,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/4.12">קדושים ד יב</a>)</span> אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, כלומר, שהרבה מצות שבתורה תלויות בכך, שהאוהב חברו כנפשו לא יגנב ממונו ולא ינאף את אשתו, ולא יונהו בממון ולא בדברים, ולא יסיג גבולו, ולא יזיק לו בשום צד, וכן כמה מצות אחרות תלויות בזה. ידוע [גלוי] הדבר לכל בן דעת. <br/>שרש המצוה ידוע, כי כמו שיעשה הוא בחברו, כן יעשה חברו בו, ובזה היה שלום בין הבריות. <br/>ודיני מצוה זו, כלולים הם בתוך המצוה, שכלל הכל הוא שיתנהג האדם עם חברו כמו שיתנהג האדם עצמו לשמר ממונו ולהרחיק ממנו כל נזק. ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה <span class="source-link">(<a class="source" title="ירושלמי חגיגה ב׳:א׳" href="//library.alhatorah.org/?r1=Yerushalmi Chagigah 2:1" target="_blank" data-book="Yerushalmi Chagigah" data-ref="2,1" data-mg-type="Library" data-url="?r1=Yerushalmi Chagigah 2:1">ירושלמי חגיגה פ״ב ה״א</a>)</span> המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא, והמתנהג עם חברו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם עליו הכתוב אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="ישעיהו מ״ט:ג׳" href="//mg.alhatorah.org/Yeshayahu/49.3" target="_blank" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.3">ישעיהו מט ג</a>)</span>: ישראל אשר בך אתפאר. <br/>ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ולא נזהר בממון חבירו לשמרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת בטל עשה זה מלבד החיוב שבו לפי הענין שהזיקו, כמו שמפרש במקומו.</text>
</source>

<source xmlid="RalbagVayikra19-18" book="Ralbag Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Ralbag/Vayikra/19.18">

	<h3 xml:lang="EN">Ralbag Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">רלב״ג ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – רוצה לומר שיאהבהו כגופו; ולזה יבחר לו - כפי היכולת - הטובות האפשריות לו, וירחיק ממנו ההיזקים, כמו שיעשה זה לעצמו; אלא שהמצוה בזה היא באופן שלא יגיע בה נזק לאוהב מפני זאת האהבה; וזה, שלא יחוייב לאדם להניח מלאכתו מפני מלאכת חבירו, כי אהבת עצמו קודמת לאהבת זולתו. וכן אם יקום עליו להורגו, אינו מחוייב שיאהבהו ולא יזיק לו, אבל יחוייב לו למלט נפשו אפילו בנפש הקם עליו. וזה יתבאר ביאור יותר שלם בפרשת נערה המאורשה.</text>
</source>


<h2>Modern Texts</h2>
<source xmlid="RNHWesselyVayikra19-18">
	<h3 xml:lang="EN">R. N"H Wessely Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">ר׳ נ״ה וייזל ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE">אם כוונת הפסוק שיאהב כל אדם כאשר אוהב את עצמו, יפלא מאד, שיצוונו על דבר שאינו בכח שום נפש, ואי אפשר שיאהב האדם את זולתו, וביותר איש נכרי לו, כאשר אוהב את עצמו, גם אין לצוות על אהבה ושנאה שאין האדם מושל עליהן, ועוד: אם כן צריך שיתאבל על צרה של זולתו, מעל צרת נפשו, וחייו אינם חיים, שאין לך שעה שלא יראה ולא ישמע בצרת אחר... ואומר אני, שאין מילת "כמוך" בלשון הקודש כולל כוונה זו, אלא "כמוך" פירושו: הדומה לך, כמו (בראשית מ"ד) "כי כמוך כפרעה" – דומה אתה במעלתך למעלת פרעה; (בראשית מ"א ל"ט) "אין נבון וחכם כמוך" – שוה לך ודומה לך; וכן כולם.<br/>וכן כאן פירושו "ואהבת לרעך" שהוא כמוך – שוה לך ודומה לך, שנברא גם הוא בצלם אלוהים, והרי הוא אדם כמוך, וזה כולל לכל בני אדם, שכולם נבראים בצלם. על זה אמר ר' עקיבא (ספרא שם) "זה כלל גדול בתורה". ור' עקיבא עצמו שנה כלל זה: (אבות ג' י"ד) "חביב אדם שנברא בצלם". ועוד: אם גם עכשיו מרשיע, נברא בדמות אלוהים בממשלה ובבחירה, ויוכל לבחור בטוב, ואם כן – סתם הכתוב ולא פירש קצב (=מלשון קצבה) אהבה זו. ובא הלל הזקן ופירש: "מה דעלך סני לחברך לא תעביד", שעל כל פנים לא תעשה לו דבר, שאם יעשנה לך תצטער; וזה אמת ברור שאסור לך לצער או לבזות שום אדם צדיק או רשע... ואילו היה פירוש "כמוך" שתאהבנו כעצמך, מלבד שלא נצטרך לפירושו של הלל, כבר מעט וחלטין בדבריו כוונת המאמר.<br/>ואולם המליצה בלשון הקודש על האוהב זולתו מאהבת עצמו היא "אוהבו כנפשו", כמו שנאמר באהבת דוד ויונתן (שמואל א' י"ח א') "ויאהבו יונתן כנפשו" ואמר (שם כ' י"ז) "כי אהבת נפשו אהבו". ומה פלא יש באהבת דוד ויונתן שאמר עליה דוד בקינתו: (שמואל ב' א') "נפלאתה אהבתך לי" אם כל ישראל חייב לאהוב רעו כנפשו.<br/>אבל עיקר פירושו כמו שאמרנו, שמאמר "ואהבת לרעך" נאמר סתם ונמסר לחכמים בעלי הקבלה. גם בעל הטעמים העמיד הטפחא תחת "לרעך", שאילו חיבר בנגינה "לרעך כמוך" יתפרש: רעך שהוא כמוך בצדק, בחכמה וכיוצא. לכן חבר בנגינה "ואהבת לרעך" שיאהב את כולם, והפריד מלת "כמוך", מעתה פירושו: שהוא אדם כמוך.</text>
</source>

<source xmlid="MosesMendelssohnVayikra19-18">
	<h3 xml:lang="EN">Moses Mendelssohn Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">משה מנדלסון ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE">כל דבריו (=דברי ר' נפתלי הירץ ויזל) דברי חן ושכל טוב, ואשרי כל השומע לתוכחתו, אבל אין פשטות הכתובים מורה עליהם.<br/>ולדעתי שיעור הכתוב כך הוא: "לא תשנא..." הזהיר שלא לבד ישמר מעשות לרעהו כמעשה השונא להכותו, או לעשות לו רעה, כי אם אף בלבו לא ישנאהו, ומצאנו מידות ה' אף על מידות הנפש, כי גם הן מסורות לבחירה, וביד הנבון למשול עליהן בכח בינתו, כמו שציוה "לא תחמוד" (עיין מה שכתב עליו הראב"ע בביאור הדיבור הזה). וכן ציוה על האהבה בכמה מקומות, כמו אהבת הגר (עיין בפרקנו בפסוק ל"ד). וציוה "ואהבת לרעך כמוך": בכל מידות ודרכי האהבה שאתה אוהב את עצמך, במידות ודרכים ההם תאהב את אחיך, ואין הכתוב מדבר בכמות האהבה, כי אם באיכותה.<br/>וכדי להבין זה נקדים, שיש במדות הנפש איך וכמה, כגון האהבה: כי יתכן שיאהב האדם גם דבר שאין בו רוח חיים, ואולם אין איכות באהבה שוה; לא יאהב אדם את בהמתו כאשר יאהב את בנו, ולא את חפציו כאשר יאהב את אשתו, אף לא יאהב את כספו וזהבו כאשר יאהב את גפנו ותאנתו. ואף בדברים הדומים לענין איכות אהבה, יש הבדל בכמה, שהוא החוזק והחולשה. ויש שיאהב את בנו הקטן יותר מן הגדול, או יאהב סוסיו יותר מחמורו; ובכל מקום שאי אפשר להטיב לשני הדברים הנאהבים, יקדם הנאהב ביותר, וזהו היתרון בכמות ובמעלת האהבה.<br/>מעתה, מצות ה', שנאהב את רענו בכל דרכי האהבה אשר בהם נאהב את עצמנו, שהיא האהבה היותר נשגבה באיכות, ובכל מקום שלא תתנגד אהבת זולתנו לאהבת עצמנו על צד הצדק, מחוייבים אנו לעשות לזולתנו מה שהיינו עושים לטובתנו. ואולם כל זה לא ירחיק ההבדל בחוזק וחולשה, ואם כפי משפט הצדק לא נוכל להטיב לזולתנו מבלעדי שנזיק לעצמנו נזק בלתי ראוי, יתכן שתקדם אהבת עצמנו.<br/>והכלל: התורה לא התכוונה כאן אל כמות האהבה כי אל איכותה, במקום שאין התנגדות בין שני הדברים הנאהבים, ואז תאהב לרעך בכל דרכי ההטבה שאתה מטיב לעצמך, לא לתועלת האוהב, כאשר יאהב האדם את חפציו וסגולותיו, כי אם לתועלת וטוב הנאהב, כאשר אתה אוהב את עצמך!</text>
</source>

<source xmlid="HaKetavVeHaKabbalahVayikra19-18" book="HaKetav VeHaKabbalah Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/HaKetav VeHaKabbalah/Vayikra/19.18">

	<h3 xml:lang="EN">HaKetav VeHaKabbalah Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">הכתב והקבלה ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – ר״ל כל אופני הטוב והחסד שאדם מסכים בדעתו וגומר בלבו שראוי לו לקבל מאהובו יעשה לרעהו שהוא כל אדם, והוא, ראובן רוצה משמעון אהובו שיתנהג עמו כאוהב נאמן בכל הדברים, וחושב בלבו אלה הדברים והאופנים שראוי לו לשמעון להתנהג עמי, א׳ שיאהב אותי באמת לא בזיוף, ב׳ שיתנהג בי כבוד תמיד כי כן ראוי להיות וכמאמר חז״ל, כבוד חברך כמורא רבך, ג׳ שידרש שלומי תמיד כי כן ראוי לרעים אהובים להיות בשלום תמיד ולדרוש איש בשלום רעהו, ד׳ שישתתף בצערי, ה׳ שיקבל אותי בסבר פנים יפות כשאבא לביתו, ו׳ שידון אותי לכף זכות בכל דבר, ז׳ שיתנדב בגופו באיזה טרחה קטנה בשבילי והוא ילוני בעמלו לפעמים בדבר שלא יעמל בו הרבה, ח׳ שיתנדב להושיע לי בדבר מועט מממונו לפעמים בעת שאצטרך בהלואה או במתנה דבר קטן ולא ימנע ממני שאלה אחת קטנה כדרך טוב איש חונן ומלוה, ט׳ שלא יתגאה עלי, והוא מסכים בשכלו וגומר בלבו עוד דברים רבים כאלה, אבל לא יסכים בשכלו ששמעון יתן לו כל הממון שלו וכל רכושו באהבתו אותו, זה לא ירצה ראובן מעמו ולא יחפוץ מאתו, כי הדעת לא יסבל זה והשכל לא יחייב כן; והנה כל האופנים במספרם כמשפטם אשר יחפץ לבב ראובן שיעשה לו שמעון אוהבו, אותן בעצמן צריך שיעשה ראובן לשמעון, ובזה הוא יוצא ידי חובת אהבת שמעון בשלמות גמור, לא שצריך למסור לשמעון כל ממונו וכל ביתו עם חדריו ועליותיו וכל רכושו באהבתו אותו, שהרי אין רוצה כזאת משמעון רעהו, וז״ש ואהבת לרעך כמוך כלומר האהבה לרעך יהיה בכל אותן האופנים, כמוך, כמו שאתה מבקש את האהבה מרעך. ומעתה לא יקשה בעיניך מה שנתקשו המפרשים ע״ז הפסוק איך תצוה התורה דבר שהוא נגד הטבע ואין האדם יכול לקיימו ? ולברוח מן המצר הזה ברחו ונפלו בדחוקים עמוקים, כי י״א כי כמוך על דרך הפלגה וגוזמא, וי״א כי כמוך בהנאה בדבר שאתה מקבל הנאה תתן לו, אם אתה אוהב סוס תן לו וכדומה לזה; ובאמת אין אנו צריכים אל הדחוקים האלו כי לא קשה מלת כמוך כלל, כי בזה תבאר לנו התורה כוונתה שתצוה על דבר שהוא דרך הטבע, ושכל אדם יוכל לקיימה, לא על דבר שהוא נגד הטבע ושאין אדם יוכל לקיימה (ס׳ הברית); אמנם לפ״ז המכוון במלת, כמוך. כמו אתה. (וויא דוא), ויחסר הנשוא שהיא בקשת האהבה, לכן נראה לי שבמלת כמוך נכלל גם כן הוראת החמוד והחשק אל הדבר, מענין כָמַה לך בשרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="66" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/66">תהלים ס״ו</a>)</span>, ופי שנים בהוראת כמוך, וטעמו כמו שאתה תחמוד ותתאוה (וויא דוא זיא ווינשעסט).</text>
</source>

<source xmlid="ShadalVayikra19-18" book="English Shadal Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Shadal/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">Shadal Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">שד״ל ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – כל שאר עברות שבין אדם לחברו הם נתעבות מצד עצמן, חוץ מן הנקמה שהיא נראית כמשפט צדק, לפיכך אמר בה ואהבת לרעך כמוך, כמו שאתה לא תחפוץ שאחרים ינקמו ממך, כן לא תקח נקמה מרעך, אף על פי שבדין היתה נקמתך, וכן בכל ענין תאהב לרעך מה שתאהב לעצמך. ורמבמ״ן פירש תאהב את רעך בכל דרכי האהבה שאתה אוהב את עצמך, והשווי יהיה באיכות האהבה ולא בכמותה, במקום שאין התנגדות בין שני הדברים הנאהבים – וזה אמנם קרוב למדת סדום (שלי שלי ושלך שלך), כי איך איטיב לחברי בלי שיבואני הפסד או טורח קל או כבד? כי בהכרח יש תמיד התנגדות בין הנאתי להנאת זולתי, ואי אפשר לי לתת פרוטה לחברי בלי שתחסר הפרוטה ההיא מכיסי.</text>
</source>

<source xmlid="NetzivVayikra19-18" book="Netziv Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/Netziv/Vayikra/19.18">

	<h3 xml:lang="EN">Netziv Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">נצי״ב ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת לרעך כמוך</b> – א״א לפרש כמשמעו כידוע דחייך קודם לחיי חבירך אלא הרמב״ם פי׳ בהל׳ אבל פי״ד כמו שאתה חפץ מחברך. והדבר מובן שלא יסכל האדם שחבירו יאהבהו כמו נפש עצמו אלא בגדר הראוי לפי הקורבה וד״א. באותו אופן עליך לאהוב בני אדם. ולפי זה הפי׳ קאי בסמיכות לאזהרה הקודמת שכמו שאתה חפץ אם עשית רעה לאדם שלא ינקום ממך אלא יעבור על פשעך כך תנהג עם רעך כך יש לפרש הסמיכות לפי׳ הרמב״ם ומלשון הירושלמי למדתי פי׳ אחר להסמיכות. וז״ל הירושלמי נדרים פ״ט ה״ד כתיב לא תקום ולא תטור את בני עמך האיך עבידא הוי מקטע קופר ומחת סכינא לידיה תחזור ותמחי לידיה ואהבת לרעך כמוך רע״א זה כלל גדול בתורה. פי׳ שהנקימה בחבירו דומה לאדם שמחתך בשר ולא נזהר היד שאוחז הסכין והכה בסכינו על ידו השנית אם תעלה עה״ד לחזור ולהכות את היד החותך ולנקום בה כך ואהבת לרעך כמוך אחר לא תקום וגו׳ שאע״ג שחיי עצמו וטובתו קודם לשל חבירו מכ״מ ה״ה כמו האדם בעצמו שאע״ג שאין ראוי לאיזה אבר להכות אבר השני מכ״מ אם כבר הכה אין לנקום מהאבר המכה כך אין לנקום מחבירו אחר שכבר הזיק אותך וה״ה כמוך שכל ישראל נפש אחת. וע׳ מש״כ בס׳ דברים ל״ב ט׳ בביאור יעקב חבל נחלתו ובספר בראשית מ״ט כ״ד.</text>
</source>

<source xmlid="RDavidZviHoffmannVayikra19-18" book="English R. David Zvi Hoffmann Vayikra" ref="19,18" mgtype="Tanakh" url="SP/R. David Zvi Hoffmann/Vayikra/19.18$$e2">

	<h3 xml:lang="EN">R. David Zvi Hoffmann Vayikra 19:18</h3>
	<text xml:lang="EN"></text>
	<h3 xml:lang="HE">ר׳ דוד צבי הופמן ויקרא י״ט:י״ח</h3>
	<text xml:lang="HE"><b>ואהבת ל׳</b> – הוראתו הוא, וודאי, בהבדל מ״ואהבת את״, אהבה המובעת במעשים, היינו עשיית מעשים של חסד (לפי זה אין לבאר את ה־״ל״ על פי דעתם של גזניוס־קאוטש n 117). ביחס אל ה׳ נאמר: ״ואהבת את ה׳⁠ ⁠״, מפני שכל אחד מוכשר לאהוב את ה׳ בכל לבו; לזאת דרוש רק לדעת אותו. אבל אין אדם יכול גם לאהוב את כל בן־אדם, ואף אותו שלא מצא חן בעיניו: אלא שעשיית חסד חובה היא ואפשרית ביחס לכל אדם, כשם שעושה אדם אך טוב לעצמו. ולכן מתרגם גם הלל (וכן יונתן) את הפסוק שלפנינו: מה דעלך סני לחברך לא תעבד <span class="source-link">(<a class="source" title="בבלי שבת ל״א." href="//shas.alhatorah.org/Shabbat/31a" target="_blank" data-book="Bavli Shabbat" data-ref="31:a" data-mg-type="Shas" data-url="Shabbat/31a">השוה שבת ל״א.</a>)</span>, נקודת-הכובד בפירושו של הלל היא במלת ״תעבד״, ולא בהפיכת החיוב לשלילה, הגם שגם לזאת יש חשיבות. מנדלסזון צדק בהעירו, שהתורה התכוונה רק לאיכות האהבה, ולא לכמותה. מבחינת הכמות יעשה אדם תמיד לעצמו יותר טובות מאשר לחברו; אבל האיכות צריכה להיות שווה לזו שכלפי עצמו. משום כך אפשר בדרך שלילה לדרוש על-כל-פנים, שלא לעשות לחברנו מה ששנוא עלינו; אבל בבחינה חיובית יעשה כל אחד לעצמו יותר טובות מאשר לחברו. וכך אין מצוה זו בלתי מוגבלת. אולם וויתור על האנוכיות, לא לעשות לזולת מה שנמאס עלינו, כלומר: מה שמזיק, כפי תפיסתו של הלל, הוא תמציתה של כל התורה כולה. אלא שדבר זה לא יהיה מסור לבינתו של כל אחד. צריך שחכמה עליונה תדריך אותנו להכיר, מה שנוא ומה ראוי שישנאו אותו ומה הוא שמביא נזק לנו ולעולם כולו. <br/><b>אני ה׳</b> – האב האחד של כל בני אדם הוא המאחד אותנו כאחים וכבני עם אחד.</text>
</source>


</page>
</aht-xml>