Difference between revisions of "Manifold Punishment/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>"שבע על חטאתיכם"</h1> | <h1>"שבע על חטאתיכם"</h1> | ||
<h2>האם העונש מתאים לפשע?</h2> | <h2>האם העונש מתאים לפשע?</h2> | ||
| − | <p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים | + | <p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p> |
<q class="" lang="he" dir="rtl"> | <q class="" lang="he" dir="rtl"> | ||
<p>וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.</p> | <p>וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.</p> | ||
| Line 13: | Line 13: | ||
<p>(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.</p> | <p>(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>הנביא מנחם את עם ישראל | + | <p>הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.</p> |
<h2>ההקשר</h2> | <h2>ההקשר</h2> | ||
| − | <p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו/יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.<fn>מכיוון שלא ברור על איזו תקופה הנביא מדבר, קשה עוד יותר לזהות חטאים ספציפיים.</fn> האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מויקרא)?</p> | + | <p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.<fn>מכיוון שלא ברור על איזו תקופה הנביא מדבר, קשה עוד יותר לזהות חטאים ספציפיים.</fn> האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מויקרא)?</p> |
<h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2> | <h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2> | ||
| − | |||
<p>בעיית העונש הכפול קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:</p> | <p>בעיית העונש הכפול קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>השגחת ה'</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל | + | <li><b>השגחת ה'</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li> |
| − | <li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם | + | <li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?</li> |
| − | <li><b>"צדיק ורע לו"</b> – כיצד | + | <li><b>"צדיק ורע לו"</b> – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה "<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>". האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?</li> |
| − | <li><b>ענישה קיבוצית ועקיפה</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> לא חסרות בתנ"ך,<fn>ממות דור המרגלים ועד גלות כל עם ישראל, נראה שלעיתים קרובות חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> דבר שרומז שוהי חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי | + | <li><b>ענישה קיבוצית ועקיפה</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> לא חסרות בתנ"ך,<fn>ממות דור המרגלים ועד גלות כל עם ישראל, נראה שלעיתים קרובות חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> דבר שרומז שוהי חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם אחת מהגישות שנקטו בנושאים אלה בשאלתנו?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 01:34, 28 August 2019
"שבע על חטאתיכם"
הקדמה
האם העונש מתאים לפשע?
נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של ויקרא כ"ו, ה' חוזר ארבע פעמים:1
וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
מהבנה פשוטה של פסוק זה משתמע שה' מזהיר את האומה כי אם הם ימשיכו לחטוא, הם יקבלו עונש פי-שבעה, כלומר שבע פעמים יותר ממה שפשעיהם מצדיקים.
בדומה, בישעיהו מ', אנחנו קוראים:
(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.
הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.
ההקשר
לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.2 האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מויקרא)?
נושאים פילוסופיים קשורים
בעיית העונש הכפול קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:
- השגחת ה' – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
- שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?
- "צדיק ורע לו" – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה "צדיק ורע לו". האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?
- ענישה קיבוצית ועקיפה – דוגמאות של ענישה קולקטיבית לא חסרות בתנ"ך,3 דבר שרומז שוהי חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם אחת מהגישות שנקטו בנושאים אלה בשאלתנו?
