<p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה ממה שמגיע להם, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p>
+
<p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p>
<p>הנביא מנחם את עם ישראל, אומר להם שהעונש שלהפ סוף סוף הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? הרי זה לא נראה הוגן.</p>
+
<p>הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים = על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.</p>
<h2>ההקשר</h2>
<h2>ההקשר</h2>
−
<p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו/יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.<fn>מכיוון שלא ברור על איזו תקופה הנביא מדבר, קשה עוד יותר לזהות חטאים ספציפיים.</fn> האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מויקרא)?</p>
+
<p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.<fn>מכיוון שלא ברור על איזו תקופה הנביא מדבר, קשה עוד יותר לזהות חטאים ספציפיים.</fn> האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מספר ויקרא)?</p>
<h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2>
<h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2>
−
<p><br/>"צדק ורע לו" - כיצד המקרה של ענישה בלתי מידתית קשור לבעיה הידועה של "צדיק ורע לו"? בעוד שהאחרון נדון בדרך כלל בהתייחסות לסבל אינדיבידואלי, הפסוקים שלנו מדברים על עונשו של קולקטיב ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה חשוב אם זה אדם אחד או האומה כולה שסובלת בצורה לא מבוטלת?<br/>נראה כי יש שפע בתנ"ך, 3 מה שמציע שהם חלק מרכזי ממצב הצדק של השם. ה 'אומר עוד על עצמו שהוא "פֹקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", ומרמז שעונש שילוח כזה הוא צודק. האם המקרה שלנו של עונש סעפת מקביל לאחת מהתופעות הללו? האם ניתן ליישם אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלה בשאלתנו?</p>
<li><b>השגחת ה'</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל מחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li>
+
<li><b>השגחת ה'</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li>
−
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם זה נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר פרטי?</li>
+
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?</li>
−
<li><b>"צדיק ורע לו"</b> – How does the case of disproportionate punishment relate to the well known problem of "<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>"?  While the latter is normally discussed in reference to individual suffering, our verses speak about the punishment of the collective of Israel.  How significant is this distinction?  Should it matter whether it is one person or the whole nation which is suffering unduly?</li>
+
<li><b>"צדיק ורע לו"</b> – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה של "<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>"? האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?</li>
−
<li><b>ענישה קיבוצית ו vicarious</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> appear to abound in Tanakh,<fn>From the death of the generation of the Spies to the exile of all of Israel, innocents often appear to be punished along with the wicked.<br/>ממות דור המרגלים לגלות כל ישראל, נראה כי חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> suggesting that they are a central part of Hashem's mode of justice. Hashem further says of Himself that he is "<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", implying that such vicarious punishment is just.  Is our case of manifold punishment parallel to either of these phenomena? Can any of the approaches taken to these issues be applied to our question? </li>
+
<li><b>ענישה קיבוצית ועקיפה</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> לא חסרות בתנ"ך,<fn>ממות דור המרגלים ועד גלות כל עם ישראל, נראה שלעיתים קרובות חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> דבר שרומז שהיא מהווה חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם גם בדיון הנוכחי את אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלו?</li>
נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של ויקרא כ"ו, ה' חוזר ארבע פעמים:1
הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים = על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.
ההקשר
לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.2 האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מספר ויקרא)?
נושאים פילוסופיים קשורים
בעיית העונש הכפול קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:
השגחת ה' – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?
"צדיק ורע לו" – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה של "צדיק ורע לו"? האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?
ענישה קיבוצית ועקיפה – דוגמאות של ענישה קולקטיבית לא חסרות בתנ"ך,3 דבר שרומז שהיא מהווה חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם גם בדיון הנוכחי את אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלו?
