<p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה ממה שמגיע להם, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p>
+
<p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p>
<p>הנביא מנחם את עם ישראל, אומר להם שהעונש שלהפ סוף סוף הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? הרי זה לא נראה הוגן.</p>
+
<p>הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים = על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.</p>
<h2>ההקשר</h2>
<h2>ההקשר</h2>
−
<p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא 26 גדוש נזיפה ואזהרות על אי ציות, ואילו ישעיהו 40 הוא נבואת נחמה. הראשון מהווה איום בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון מדבר על עונש שכבר קיבל. אף על פי שאף אחד מהפרקים אינו מפורש ביחס לחטאים הספציפיים אשר יזכו / יזכו בעונש הרבים, ויקרא מדבר על אי ציות כללי ועבירות חוזרות ומרמז על אי קיום חוקי שנת השבת. ישעיהו, לעומת זאת, שותק לחלוטין בסוגיה. 2. האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לשפוך אור על השאלה התיאולוגית שהועלתה למעלה? האם עונש סעפת מוגבל לנסיבות ספציפיות או לפשעים מסוימים (אולי אלה של עבריין חוזר, כפי שאפשר להיעשות מוויקרה)?</p>
+
<p>לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.<fn>מכיוון שלא ברור על איזו תקופה הנביא מדבר, קשה עוד יותר לזהות חטאים ספציפיים.</fn> האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מספר ויקרא)?</p>
−
<p>The two verses discussed above have very different contexts.  Vayikra 26 is replete with rebuke and warnings for disobedience, while Yeshayahu 40 is a prophecy of comfort.  The former constitutes a threat of potential punishment, while the latter speaks of punishment already received. Though neither chapter is explicit regarding the specific sins which will merit / merited the manifold punishment,  Vayikra speaks of general disobedience and repeat offenses, and alludes to the non-observance of the Sabbatical year laws.  Yeshayahu, in contrast, is totally silent on the issue.<fn>As it is unclear regarding which era the prophet speaks, it is even more difficult to pinpoint the nation's crimes.<br/>מכיוון שלא ברור באיזה עידן הנביא מדבר, קשה עוד יותר להצביע על פשעי המדינה.</fn> Can the varying contexts of the verses shed any light on the theological question raised above?  Is manifold punishment limited to specific circumstances or to certain crimes (perhaps those of a repeat offender, as might be gleaned from Vayikra)?</p>
<h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2>
<h2>נושאים פילוסופיים קשורים</h2>
−
<p>בעיית העונש המון קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:<br/><br/>השגחת ה '- באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה האלוקית? באיזו תדירות האשם יתערב באופן פעיל ויבצע ניסים כדי להגן או להעניש?<br/>שכר ועונש ועולם הבא - מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם זה נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את הקינוחים הצודקים שלהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין תגמול לאומי לפרט?<br/>"צדק ורע לו" - כיצד המקרה של ענישה בלתי מידתית קשור לבעיה הידועה של "צדיק ורע לו"? בעוד שהאחרון נדון בדרך כלל בהתייחסות לסבל אינדיבידואלי, הפסוקים שלנו מדברים על עונשו של קולקטיב ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה חשוב אם זה אדם אחד או האומה כולה שסובלת בצורה לא מבוטלת?<br/>נראה כי יש שפע בתנ"ך, 3 מה שמציע שהם חלק מרכזי ממצב הצדק של השם. ה 'אומר עוד על עצמו שהוא "פֹקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", ומרמז שעונש שילוח כזה הוא צודק. האם המקרה שלנו של עונש סעפת מקביל לאחת מהתופעות הללו? האם ניתן ליישם אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלה בשאלתנו?</p>
<p>The problem of manifold punishment is related to several other philosophical issues:</p>
<ul>
<ul>
−
<li><b>השגחת ה'</b> – To what extent is the world run by natural order and to what extent via Divine providence? How often will Hashem actively intervene and perform miracles to either protect or punish?</li>
+
<li><b>השגחת ה'</b> – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?</li>
−
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – What is the nature and purpose of the next world? Is it meant only for the soul, or for the body as well? Do individuals get their just desserts in this world or only in the next? Is there a difference between national and individual recompense?</li>
+
<li><b>שכר ועונש ועולם הבא</b> – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?</li>
−
<li><b>"צדק ורע לו"</b> – How does the case of disproportionate punishment relate to the well known problem of "<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>"?  While the latter is normally discussed in reference to individual suffering, our verses speak about the punishment of the collective of Israel.  How significant is this distinction?  Should it matter whether it is one person or the whole nation which is suffering unduly?</li>
+
<li><b>"צדיק ורע לו"</b> – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה של "<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>"? האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?</li>
−
<li><b>ענישה קיבוצית ו vicarious</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> appear to abound in Tanakh,<fn>From the death of the generation of the Spies to the exile of all of Israel, innocents often appear to be punished along with the wicked.<br/>ממות דור המרגלים לגלות כל ישראל, נראה כי חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> suggesting that they are a central part of Hashem's mode of justice. Hashem further says of Himself that he is "<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", implying that such vicarious punishment is just.  Is our case of manifold punishment parallel to either of these phenomena? Can any of the approaches taken to these issues be applied to our question? </li>
+
<li><b>ענישה קיבוצית ועקיפה</b> – דוגמאות של <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a> לא חסרות בתנ"ך,<fn>ממות דור המרגלים ועד גלות כל עם ישראל, נראה שלעיתים קרובות חפים מפשע נענשים יחד עם הרשעים.</fn> דבר שרומז שהיא מהווה חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"<a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים</a>", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם גם בדיון הנוכחי את אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלו?</li>
נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעיתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה מהראוי, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של ויקרא כ"ו, ה' חוזר ארבע פעמים:1
הנביא מנחם את עם ישראל ואומר להם שהעונש שלהם הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים = על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונלי כעונש על חטאיו? זה הרי לא נראה הוגן.
ההקשר
לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא כ"ו מלא בנזיפות ואזהרות, ואילו ישעיהו מ' הוא נבואת נחמה. הראשון מאיים בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון עוסק בעונש שכבר ניתן. אף אחד מהפרקים אינו מפרט אילו חטאים גררו / יגררו את העונש הכפול, אך ויקרא מדבר על אי-ציות כללי ועבירות חוזרות ורומז לחילול שנת השמיטה. ישעיהו, לעומת זאת, אינו מתייחס לעניין זה.2 האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לעזור לנו להבין את השאלה התיאולוגית שהעלינו? האם עונש כפול מופיע רק בנסיבות ספציפיות או בעקבות פשעים מסוימים (אולי אלה של פושע סדרתי, כפי שאפשר להבין מספר ויקרא)?
נושאים פילוסופיים קשורים
בעיית העונש הכפול קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:
השגחת ה' – באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה הא-לוהית? מתי ה' מתערב באופן פעיל ומחולל ניסים כדי להגן או להעניש?
שכר ועונש ועולם הבא – מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם הוא נועד רק לנשמה, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את מה שמגיע להם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין שכר לאומי לשכר אינדיבידואלי?
"צדיק ורע לו" – כיצד ענישה בלתי מידתית קשורה לבעיה הידועה של "צדיק ורע לו"? האחרון מוזכר בדרך כלל בקשר לסבל אינדיבידואלי, ואילו הפסוקים שלנו מדברים על עונש של כלל ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה משנה אם מדובר באדם אחד או באומה שלמה שסובלת שלא לצורך?
ענישה קיבוצית ועקיפה – דוגמאות של ענישה קולקטיבית לא חסרות בתנ"ך,3 דבר שרומז שהיא מהווה חלק אינטגרלי מתפיסת הצדק של ה'. ה' גם מתאר את עצמו כ"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", דבר שרומז שעונש עקיף כזה הוא לגיטימי. האם העונש הבלתי מידתי במקרה שלנו מקביל לתופעות הללו? האם ניתן ליישם גם בדיון הנוכחי את אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלו?
