Difference between revisions of "Manifold Punishment/1/he"
m |
m |
||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>"שבע על חטאתיכם"</h1> | <h1>"שבע על חטאתיכם"</h1> | ||
<h2>האם העונש מתאים לפשע?</h2> | <h2>האם העונש מתאים לפשע?</h2> | ||
| − | <p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים | + | <p>נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה ממה שמגיע להם, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, ה' חוזר ארבע פעמים:<fn>ראו <a href="Vayikra26-18" data-aht="source">ויקרא כ"ו:י"ח</a>, <a href="Vayikra26-21" data-aht="source">כ"א</a>, <a href="Vayikra26-24" data-aht="source">כ"ד</a>, ו<a href="Vayikra26-28" data-aht="source">כ"ח</a>.  בכל פסוק ישנן וריאציות קלות בלבד.</fn></p> |
| − | |||
<q class="" lang="he" dir="rtl"> | <q class="" lang="he" dir="rtl"> | ||
<p>וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.</p> | <p>וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.</p> | ||
| Line 14: | Line 13: | ||
<p>(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.</p> | <p>(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p> | + | <p>הנביא מנחם את עם ישראל, אומר להם שהעונש שלהפ סוף סוף הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? הרי זה לא נראה הוגן.</p> |
<h2>ההקשר</h2> | <h2>ההקשר</h2> | ||
Version as of 23:58, 27 August 2019
"שבע על חטאתיכם"
הקדמה
האם העונש מתאים לפשע?
נראה כי הצדק מכתיב כי אנשים לעולם לא צריכים לקבל עונש גדול יותר מהמגיע להם. כיוון שכך, מספר פסוקים שרומזים שלעתים בני ישראל מקבלים עונש יותר קשה ממה שמגיע להם, הם מעט מטרידים. לדוגמה, בקללות של ויקרא כ"ו, ה' חוזר ארבע פעמים:1
וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
מהבנה פשוטה של פסוק זה משתמע שה' מזהיר את האומה כי אם הם ימשיכו לחטוא, הם יקבלו עונש פי-שבעה, כלומר שבע פעמים יותר ממה שפשעיהם מצדיקים.
בדומה, בישעיהו מ', אנחנו קוראים:
(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד י"י כִּפְלַיִם בְּכׇל חַטֹּאתֶיהָ.
הנביא מנחם את עם ישראל, אומר להם שהעונש שלהפ סוף סוף הושלם, שכן הם כבר נענשו פעמיים על עוונותיהם. אבל למה ה' גרם לישראל סבל לא-פרופורציונאלי כעונש על חטאיו? הרי זה לא נראה הוגן.
ההקשר
לשני הפסוקים שנדונו לעיל יש הקשרים שונים מאוד. ויקרא 26 גדוש נזיפה ואזהרות על אי ציות, ואילו ישעיהו 40 הוא נבואת נחמה. הראשון מהווה איום בעונש פוטנציאלי, ואילו האחרון מדבר על עונש שכבר קיבל. אף על פי שאף אחד מהפרקים אינו מפורש ביחס לחטאים הספציפיים אשר יזכו / יזכו בעונש הרבים, ויקרא מדבר על אי ציות כללי ועבירות חוזרות ומרמז על אי קיום חוקי שנת השבת. ישעיהו, לעומת זאת, שותק לחלוטין בסוגיה. 2. האם ההקשרים השונים של הפסוקים יכולים לשפוך אור על השאלה התיאולוגית שהועלתה למעלה? האם עונש סעפת מוגבל לנסיבות ספציפיות או לפשעים מסוימים (אולי אלה של עבריין חוזר, כפי שאפשר להיעשות מוויקרה)?
The two verses discussed above have very different contexts. Vayikra 26 is replete with rebuke and warnings for disobedience, while Yeshayahu 40 is a prophecy of comfort. The former constitutes a threat of potential punishment, while the latter speaks of punishment already received. Though neither chapter is explicit regarding the specific sins which will merit / merited the manifold punishment, Vayikra speaks of general disobedience and repeat offenses, and alludes to the non-observance of the Sabbatical year laws. Yeshayahu, in contrast, is totally silent on the issue.2 Can the varying contexts of the verses shed any light on the theological question raised above? Is manifold punishment limited to specific circumstances or to certain crimes (perhaps those of a repeat offender, as might be gleaned from Vayikra)?
נושאים פילוסופיים קשורים
בעיית העונש המון קשורה לכמה סוגיות פילוסופיות אחרות:
השגחת ה '- באיזו מידה העולם מנוהל על ידי סדר טבעי ובאיזו מידה באמצעות ההשגחה האלוקית? באיזו תדירות האשם יתערב באופן פעיל ויבצע ניסים כדי להגן או להעניש?
שכר ועונש ועולם הבא - מה טיבו ומטרתו של העולם הבא? האם זה נועד רק לנפש, או גם לגוף? האם אנשים מקבלים את הקינוחים הצודקים שלהם בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין תגמול לאומי לפרט?
"צדק ורע לו" - כיצד המקרה של ענישה בלתי מידתית קשור לבעיה הידועה של "צדיק ורע לו"? בעוד שהאחרון נדון בדרך כלל בהתייחסות לסבל אינדיבידואלי, הפסוקים שלנו מדברים על עונשו של קולקטיב ישראל. עד כמה ההבחנה הזו משמעותית? האם זה חשוב אם זה אדם אחד או האומה כולה שסובלת בצורה לא מבוטלת?
נראה כי יש שפע בתנ"ך, 3 מה שמציע שהם חלק מרכזי ממצב הצדק של השם. ה 'אומר עוד על עצמו שהוא "פֹקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", ומרמז שעונש שילוח כזה הוא צודק. האם המקרה שלנו של עונש סעפת מקביל לאחת מהתופעות הללו? האם ניתן ליישם אחת מהגישות שננקטו בנושאים אלה בשאלתנו?
The problem of manifold punishment is related to several other philosophical issues:
- השגחת ה' – To what extent is the world run by natural order and to what extent via Divine providence? How often will Hashem actively intervene and perform miracles to either protect or punish?
- שכר ועונש ועולם הבא – What is the nature and purpose of the next world? Is it meant only for the soul, or for the body as well? Do individuals get their just desserts in this world or only in the next? Is there a difference between national and individual recompense?
- "צדק ורע לו" – How does the case of disproportionate punishment relate to the well known problem of "צדיק ורע לו"? While the latter is normally discussed in reference to individual suffering, our verses speak about the punishment of the collective of Israel. How significant is this distinction? Should it matter whether it is one person or the whole nation which is suffering unduly?
- ענישה קיבוצית ו vicarious – דוגמאות של ענישה קולקטיבית appear to abound in Tanakh,3 suggesting that they are a central part of Hashem's mode of justice. Hashem further says of Himself that he is "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", implying that such vicarious punishment is just. Is our case of manifold punishment parallel to either of these phenomena? Can any of the approaches taken to these issues be applied to our question?
