מי מריבה באמנות
הקדמה
חטאו של משה בהכאת הסלע, כמתואר בבמדבר כ', ריתק קוראים לאורך הדורות. הן ציורו של טיסו1 והן התחריט מתנ"ך לה-האי2 מתארים את משה עומד ליד הסלע בעת שהוא מוציא מים לבני ישראל הצמאים. האמנים חלוקים בהיבטים רבים בהצגתם מחדש של הסיפור, החל מקבוצת הדמויות שהם כוללים ועד לתיאוריהם הן את הסלע והן את המים. הבדלים אלה מעלים שאלות בנוגע לתפקיד שמשחקים הן אהרון והן העם המתלונן בחטא, ולטבעו של הנס עצמו.
תמונות מנוגדות
טיסו
טיסו מחלק את תמונתו לשתי קבוצות של דמויות. משה ואהרון עומדים יחד בחזית, בעוד בנות ישראל, כל אחת נושאת כד למילוי במים, עומדות בשורה מאחור. הן נראות רגועות ושלוות; איש אינו ממהר למלא את כדיו. בין שתי הקבוצות, זרם דל של מים דולף מתוך אבן קטנה. תוהים כיצד יוכל לספק די מים לעם כולו.
תנ"ך לה-האי
התחריט הוא קומפוזיציה עמוסה ותוססת הרבה יותר. בניגוד לטיסו, האמן מתאר לא אבן קטנה אלא צוק סלעי עצום שממנו נובע מפל מים שלם. גברים, נשים, ילדים, ואף בעלי חיים, נדחקים סביב המים. בצמא, הם חופנים אותם אל פיהם היבשים, וממהרים למלא את כליהם השונים בנוזל היקר. בחזית התמונה, אישה אחת שוכבת מותשת על הרצפה בעת שבן ישראל אחר מאכיל אותה. ברקע, משה עומד כשראשו ומטהו מורמים כלפי החור שבסלע. אהרון, לעומת זאת, אינו מזוהה בשום מקום בתמונה.
היחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים משקפות עמימויות מסוימות בטקסט המקראי ועמדות פרשניות אפשריות שונות:
תפקידו של אהרון
בעוד טיסו מתאר את אהרון ומשה עומדים זה לצד זה במקום הנס, אמן תנ"ך לה-האי בוחר שלא לתאר את אהרון כלל. ההבדל מדגיש שאלה מרכזית בטקסט המקראי – מה היה תפקידו של אהרון בחטא? האם היה שותף פעיל בהכאת הסלע? התנ"ך אינו מפורש. אף שאהרון משתתף בכינוס העם לצפייה בנס, הטקסט מציג רק את משה מדבר אל העם ומכה את האבן. עם זאת, גם אהרון נענש. הדבר מותיר את השאלה מהו חטאו של אהרון,3 ואם אשמתו של משה לא הייתה בהכאת הסלע אלא במעשה אחר שגם אחיו נטל בו חלק.4 ראו חטא משה ומי מריבה להרחבה.
הנס
הצוק הסלעי והמפל של תנ"ך לה-האי מנוגדים בחדות לזרם הקטן ולאבן של טיסו. איזה תיאור קרוב יותר לנס כפי שהוא מתואר בבמדבר? המילה סלע מופיעה עשרות פעמים בתנ"ך, ומההקשר, יכולה לשאת הן את המשמעות של צוק,5 והן פשוט אבן, מה שמאפשר את שני התיאורים. באשר לכמות המים שיצאה, במדבר כ':י"א אומר במפורש "וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים". ואולם, בהסבר מדוע משה הכה את הסלע פעמיים, תנחומא מציע שבפעם הראשונה, יצאו רק כמה טיפות.
העם – האם הייתה הצדקה לתלונה?
בעוד דמויותיו של טיסו נראות בלתי מוטרדות במיוחד מהמחסור במים, דמויות התחריט ממהרות אל הזרם, ולוגמות בצמא את המים המבוקשים. ההבדל מעלה שאלה בנוגע לפרשה המקורית - עד כמה הייתה תלונת העם על מים לגיטימית? האם באמת גססו מצמא, או שהיה זה דומה למקרים אחרים שבהם תלונותיהם לא היו מוצדקות? הטקסט אכן אומר שהיה מחסור במים, אך פרשנים רבים, בכל זאת, מאשימים את העם באי-הבעת תלונותיהם באופן הולם. נצי"ב, מציע בנוסף שבהיותם קרובים מאוד לערים מיושבות, לא היה צורך בכמויות גדולות של מים.
בעלי חיים במדבר
התחריט מציג כלב לוגם מים יחד עם בני ישראל, בעוד שבציורו של טיסו אין מוצגים בעלי חיים כלל. האם באמת היו לעם בעלי חיים עמם במדבר? האירוע במי מריבה מרמז שכן, שכן במדבר כ':י"א קובע במפורש, "וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם". לא כולם מסכימים, עם זאת, האם בעלי חיים אלה היו עם העם לאורך כל ארבעים שנות הנדודים.6 להרחבה, ראו החיים במדבר.