Difference between revisions of "MiMachorat HaShabbat/1/he"
m |
|||
| Line 8: | Line 8: | ||
</figure> | </figure> | ||
<h2>המונח החידתי</h2> | <h2>המונח החידתי</h2> | ||
| − | <p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> מפרט את | + | <p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור שבת ולחגוג את פסח ואת חג המצות ואז עובר להסבר על מנחת העומר ואת חמישים הימים שקודמים לקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי המבלבל "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":</p> |
<q class="" lang="he" dir="rtl"> | <q class="" lang="he" dir="rtl"> | ||
<p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p> | <p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p> | ||
| Line 17: | Line 17: | ||
<h2>הייחודיות של חג השבועות</h2> | <h2>הייחודיות של חג השבועות</h2> | ||
| − | <p>בכמעט כל המועדים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, התורה פותחת בפירוט התאריכים שלהם, ממשיכה באיסורי מלאכה שחלים בהם, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים להם. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר | + | <p>בכמעט כל המועדים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, התורה פותחת בפירוט התאריכים שלהם, ממשיכה באיסורי מלאכה שחלים בהם, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים להם. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?</p> |
| − | + | <p>בנוסף, בעוד שאר המועדים בפרק מתוארים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה , התיארוך הלא קלנדרי של הצעת העומר מעלה את השאלה כיצד הוא משתלב בתוך המבנה הכללי של הפרק. האם זה עוקב באופן כרונולוגי אחר כל היחידה הקודמת של חג המצות, או שמא יש חפיפה ביניהם?</p> | |
| − | <p>בנוסף, בעוד שאר | ||
<p>Additionally, while the other sections of the chapter proceed sequentially, the non-calendrical dating of the Omer Offering raises the issue of how it fits within המבנה הכללי של <a href="Parashat Emor/PlainText#23" data-aht="page">הפרק</a>.  Does it chronologically follow the entire preceding unit of Chag HaMatzot, or might there be overlap between them?</p> | <p>Additionally, while the other sections of the chapter proceed sequentially, the non-calendrical dating of the Omer Offering raises the issue of how it fits within המבנה הכללי של <a href="Parashat Emor/PlainText#23" data-aht="page">הפרק</a>.  Does it chronologically follow the entire preceding unit of Chag HaMatzot, or might there be overlap between them?</p> | ||
Version as of 04:06, 20 August 2019
"ממחרת השבת"
הקדמה
המונח החידתי
ויקרא כ"ג מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור שבת ולחגוג את פסח ואת חג המצות ואז עובר להסבר על מנחת העומר ואת חמישים הימים שקודמים לקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי המבלבל "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...
(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם זה מתייחס ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם כן, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחילופין, אם זה הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,1 מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל?
הייחודיות של חג השבועות
בכמעט כל המועדים בויקרא כ"ג, התורה פותחת בפירוט התאריכים שלהם, ממשיכה באיסורי מלאכה שחלים בהם, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים להם. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?
בנוסף, בעוד שאר המועדים בפרק מתוארים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה , התיארוך הלא קלנדרי של הצעת העומר מעלה את השאלה כיצד הוא משתלב בתוך המבנה הכללי של הפרק. האם זה עוקב באופן כרונולוגי אחר כל היחידה הקודמת של חג המצות, או שמא יש חפיפה ביניהם?
Additionally, while the other sections of the chapter proceed sequentially, the non-calendrical dating of the Omer Offering raises the issue of how it fits within המבנה הכללי של הפרק. Does it chronologically follow the entire preceding unit of Chag HaMatzot, or might there be overlap between them?
הקבלה לספר יהושע
ויקרא כ"ג אוסר על אכילת התוצרת החדשה שנקטפה עד לאחר הבאת העומר:
ויקרא כ"ג prohibits eating from the newly reaped produce until after the Omer is brought:
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
בלשון דומה, יהושע ה 'מספר מה שנראה כמילוי המדויק של מצווה זו מיד עם כניסת האומה לארץ המובטחת:
בלשון דומה, יהושע ה' recounts what appears to be the precise fulfillment of this commandment immediately upon the nation's entry into the Promised Land:
(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.
אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", ובניקט ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת "בספר ויקרא. האם המשמעות של שני הביטויים היא אותו דבר? באיזה יום אכל העם את התוצרת החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לשפוך אור על מעברנו בוויקרה?
אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", ובניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. Do both phrases mean the same thing? On which day did the people eat the new produce in the time of Yehoshua? Can the verses in Yehoshua shed light on our passage in Vayikra?
סוגיות אלה היו המקור לוויכוח נוקב בין כתות רבות ליהדות ובין פרשנים שונים מאז ומעולם. לעיון בכמה ממדותיהם, ראו גישות פרשניות.
These issues have been the source of fiery debate between many sects of Judaism and assorted commentators from time immemorial. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו גישות פרשניות.
