Difference between revisions of "MiMachorat HaShabbat/1/he"
| Line 8: | Line 8: | ||
</figure> | </figure> | ||
<h2>המונח החידתי</h2> | <h2>המונח החידתי</h2> | ||
| − | <p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור את השבת ולחגוג את חג הפסח ואת חג המצות. לאחר מכן הפרק עובר להסבר על קרבן העומר ועל חמישים הימים | + | <p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור את השבת ולחגוג את חג הפסח ואת חג המצות. לאחר מכן הפרק עובר להסבר על קרבן העומר ועל ספירת חמישים הימים עד להקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי הייחודי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p> | <p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p> | ||
<p>(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...</p> | <p>(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...</p> | ||
<p>(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.</p> | <p>(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| − | <p>מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם הכוונה היא ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "<b>הַ</b>שַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם הכוונה היא לשבת השבועית, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחלופין, אם הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,<fn>לדיון נוסף לגבי היחס בין שני מועדים אלו, ראו <a href="Pesach and Chag HaMatzot – A Two for One" data-aht="page">היחס בין פסח וחג המצות</a>.</fn> מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל?</p> | + | <p>מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם הכוונה היא ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "<b>הַ</b>שַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם הכוונה היא לשבת השבועית, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחלופין, אם הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,<fn>לדיון נוסף לגבי היחס בין שני מועדים אלו, ראו <a href="Pesach and Chag HaMatzot – A Two for One" data-aht="page">היחס בין פסח וחג המצות</a>.</fn> מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל את הקורא?</p> |
<h2>הייחודיות של חג השבועות</h2> | <h2>הייחודיות של חג השבועות</h2> | ||
<p>בדיון שלה על כמעט כל המועדים שמוזכרים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, התורה פותחת בציון תאריך המועד, ממשיכה באיסור מלאכה שחל בו, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים שלו. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?</p> | <p>בדיון שלה על כמעט כל המועדים שמוזכרים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, התורה פותחת בציון תאריך המועד, ממשיכה באיסור מלאכה שחל בו, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים שלו. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?</p> | ||
| − | <p>בנוסף, שאר המועדים בפרק | + | <p>בנוסף, שאר המועדים בפרק מסודרים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה משתלב בתוך המבנה הכללי של <a href="Parashat Emor/PlainText#23" data-aht="page">הפרק</a>. האם הוא מוקרב אחרי היחידה הקודמת (כלומר, לאחר חג המצות), או האם יש חפיפה בין קרבן העומר וחג המצות?</p> |
<h2>הקבלה לספר יהושע</h2> | <h2>הקבלה לספר יהושע</h2> | ||
<p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:</p> | <p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>וְלֶחֶם <b>וְקָלִי</b> וְכַרְמֶל לֹא <b>תֹאכְלוּ</b> עַד <b>עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b> עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.</p> | <p>וְלֶחֶם <b>וְקָלִי</b> וְכַרְמֶל לֹא <b>תֹאכְלוּ</b> עַד <b>עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b> עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
<p>בלשון דומה, <a href="Yehoshua5-10-12" data-aht="source">יהושע ה'</a> מתאר מה שנראה כמו קיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:</p> | <p>בלשון דומה, <a href="Yehoshua5-10-12" data-aht="source">יהושע ה'</a> מתאר מה שנראה כמו קיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
<p>(יא) <b>וַיֹּאכְלוּ</b> מֵעֲבוּר הָאָרֶץ <b>מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח</b> מַצּוֹת וְ<b>קָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b>. (יב) <b>וַיִּשְׁבֹּת</b> הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.</p> | <p>(יא) <b>וַיֹּאכְלוּ</b> מֵעֲבוּר הָאָרֶץ <b>מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח</b> מַצּוֹת וְ<b>קָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b>. (יב) <b>וַיִּשְׁבֹּת</b> הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.</p> | ||
</q> | </q> | ||
<p>אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", בניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?</p> | <p>אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", בניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?</p> | ||
| − | <p> | + | <p>כל השאלות האלה עמדו בבסיס וויכוח לוהט בין כתות שונות ביהדות ובין פרשנים שונים לאורך השנים. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>. </p> |
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 12:29, 24 August 2019
"ממחרת השבת"
הקדמה
המונח החידתי
ויקרא כ"ג מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור את השבת ולחגוג את חג הפסח ואת חג המצות. לאחר מכן הפרק עובר להסבר על קרבן העומר ועל ספירת חמישים הימים עד להקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי הייחודי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...
(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם הכוונה היא ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם הכוונה היא לשבת השבועית, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחלופין, אם הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,1 מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל את הקורא?
הייחודיות של חג השבועות
בדיון שלה על כמעט כל המועדים שמוזכרים בויקרא כ"ג, התורה פותחת בציון תאריך המועד, ממשיכה באיסור מלאכה שחל בו, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים שלו. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?
בנוסף, שאר המועדים בפרק מסודרים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה משתלב בתוך המבנה הכללי של הפרק. האם הוא מוקרב אחרי היחידה הקודמת (כלומר, לאחר חג המצות), או האם יש חפיפה בין קרבן העומר וחג המצות?
הקבלה לספר יהושע
ויקרא כ"ג אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
בלשון דומה, יהושע ה' מתאר מה שנראה כמו קיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:
(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.
אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", בניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?
כל השאלות האלה עמדו בבסיס וויכוח לוהט בין כתות שונות ביהדות ובין פרשנים שונים לאורך השנים. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו גישות פרשניות.
