Difference between revisions of "MiMachorat HaShabbat/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(10 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 7: Line 7:
 
<figcaption><a href="https://youtu.be/AG2Db6WqSA8">Torahcast</a></figcaption>
 
<figcaption><a href="https://youtu.be/AG2Db6WqSA8">Torahcast</a></figcaption>
 
</figure>
 
</figure>
−
<h2>An Enigmatic Phrase</h2>
+
<h2>המונח החידתי</h2>
−
<p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> provides a complete list of the annual festivals. After opening by commanding the observance of Shabbat, Pesach, and Chag HaMatzot, it turns to describe the Omer offering and the fifty days leading up to הקרבת "שתי הלחם". In recording the dates of these two offerings and the counting which links them, the Torah thrice repeats the confounding term "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":</p>
+
<p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>&#160;מפרט את&#160;מועדי&#160;לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור את השבת ולחגוג את חג הפסח ואת חג המצות. לאחר מכן הפרק עובר להסבר על קרבן העומר ועל ספירת חמישים הימים עד להקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי הייחודי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p>
 
<p>(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם <b>מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת</b> יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...</p>
Line 14: Line 14:
 
<p>(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.</p>
 
<p>(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>מהי "הַשַּׁבָּת" to which the Torah refers? Does it allude to a day previously mentioned, כפי שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "<b>הַ</b>שַּׁבָּת"? Could it hark back to the weekly Shabbat described at the beginning of the Chapter? But, if so, which of the many Sabbaths of the year would it be? Alternatively, if it refers to the immediately preceding holidays of Pesach and Chag HaMatzot,<fn>לדיון נוסף לגבי היחס בין שני מועדים אלו, ראו <a href="Pesach and Chag HaMatzot – A Two for One" data-aht="page">היחס בין פסח וחג המצות</a>.</fn> why use the confusing term "שַׁבַּת"?</p>
+
<p>מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם הכוונה היא ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "<b>הַ</b>שַּׁבָּת"?&#160;או שהכוונה היא&#160;לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם הכוונה היא לשבת השבועית, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחלופין, אם הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,<fn>לדיון נוסף לגבי היחס בין שני מועדים אלו, ראו <a href="Pesach and Chag HaMatzot – A Two for One" data-aht="page">היחס בין פסח וחג המצות</a>.</fn>&#160;מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל את הקורא?</p>
  
 
<h2>הייחודיות של חג השבועות</h2>
 
<h2>הייחודיות של חג השבועות</h2>
−
<p>בכמעט כל המועדים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, the Torah opens by giving their calendrical dates, continues with the prohibitions of performing labor on them, and in some cases adds some of their unique laws.&#160; The lone exception is the festival of the Bikkurim (or Shavuot) for which no lunar date is provided.&#160; It is instead prefaced by the lengthy description of the offerings and counting detailed above.&#160; Only after this does the Torah finally tell us that the day of the Two Loaves offering should also be proclaimed as a holiday.&#160; What accounts for the difference between Shavuot and all of the other festivals?</p>
+
<p>בדיון שלה על כמעט כל המועדים שמוזכרים ב<a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>, התורה&#160;פותחת בציון תאריך המועד, ממשיכה באיסור מלאכה שחל בו, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים שלו. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?</p>
−
<p>Additionally, while the other sections of the chapter proceed sequentially, the non-calendrical dating of the Omer Offering raises the issue of how it fits within המבנה הכללי של <a href="Parashat Emor/PlainText#23" data-aht="page">הפרק</a>.&#160; Does it chronologically follow the entire preceding unit of Chag HaMatzot, or might there be overlap between them?</p>
+
<p>בנוסף, שאר המועדים בפרק מסודרים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה משתלב בתוך המבנה הכללי של <a href="Parashat Emor/PlainText#23" data-aht="page">הפרק</a>. האם הוא מוקרב אחרי היחידה הקודמת (כלומר, לאחר חג המצות), או האם יש חפיפה בין קרבן העומר וחג המצות?</p>
  
 
<h2>הקבלה לספר יהושע</h2>
 
<h2>הקבלה לספר יהושע</h2>
−
<p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a>&#160;prohibits eating from the newly reaped produce until after the Omer is brought:</p>
+
<p><a href="Vayikra23-9-22" data-aht="source">ויקרא כ"ג</a> אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>וְלֶחֶם <b>וְקָלִי</b> וְכַרְמֶל לֹא <b>תֹאכְלוּ</b> עַד <b>עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b> עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.</p>
 
<p>וְלֶחֶם <b>וְקָלִי</b> וְכַרְמֶל לֹא <b>תֹאכְלוּ</b> עַד <b>עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b> עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>בלשון דומה,&#160;<a href="Yehoshua5-10-12" data-aht="source">יהושע ה'</a> recounts what appears to be the precise fulfillment of this commandment immediately upon the nation's entry into the Promised Land:</p>
+
<p>בלשון דומה,&#160;<a href="Yehoshua5-10-12" data-aht="source">יהושע ה'</a>&#160;מתאר מה שנראה כמו קיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(יא) <b>וַיֹּאכְלוּ</b> מֵעֲבוּר הָאָרֶץ <b>מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח</b> מַצּוֹת וְ<b>קָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b>. (יב) <b>וַיִּשְׁבֹּת</b> הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.</p>
 
<p>(יא) <b>וַיֹּאכְלוּ</b> מֵעֲבוּר הָאָרֶץ <b>מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח</b> מַצּוֹת וְ<b>קָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה</b>. (יב) <b>וַיִּשְׁבֹּת</b> הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.</p>
 
</q>
 
</q>
−
<p>אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", ובניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא.&#160; Do both phrases mean the same thing?&#160; On which day did the people eat the new produce in the time of Yehoshua?&#160; Can the verses in Yehoshua shed light on our passage in Vayikra?<br/>&#160;<br/>These issues have been the source of fiery debate between many sects of Judaism and assorted commentators from time immemorial.&#160; לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p>
+
<p>אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", בניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?</p>
 +
<p>כל השאלות האלה עמדו בבסיס וויכוח&#160;לוהט&#160;בין כתות שונות ביהדות ובין פרשנים שונים לאורך השנים. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.&#160;</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 12:29, 24 August 2019

"ממחרת השבת"

הקדמה

Torahcast

המונח החידתי

ויקרא כ"ג מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור את השבת ולחגוג את חג הפסח ואת חג המצות. לאחר מכן הפרק עובר להסבר על קרבן העומר ועל ספירת חמישים הימים עד להקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי הייחודי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...

(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.

מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם הכוונה היא ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם הכוונה היא לשבת השבועית, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחלופין, אם הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,1 מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל את הקורא?

הייחודיות של חג השבועות

בדיון שלה על כמעט כל המועדים שמוזכרים בויקרא כ"ג, התורה פותחת בציון תאריך המועד, ממשיכה באיסור מלאכה שחל בו, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים שלו. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?

בנוסף, שאר המועדים בפרק מסודרים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה משתלב בתוך המבנה הכללי של הפרק. האם הוא מוקרב אחרי היחידה הקודמת (כלומר, לאחר חג המצות), או האם יש חפיפה בין קרבן העומר וחג המצות?

הקבלה לספר יהושע

ויקרא כ"ג אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:

וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.

בלשון דומה, יהושע ה' מתאר מה שנראה כמו קיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:

(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.

אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", בניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?

כל השאלות האלה עמדו בבסיס וויכוח לוהט בין כתות שונות ביהדות ובין פרשנים שונים לאורך השנים. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו גישות פרשניות. 

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=MiMachorat_HaShabbat/1/he&oldid=60051&useskin=vector"