MiMachorat HaShabbat/1/he
"ממחרת השבת"
הקדמה
המונח החידתי
ויקרא כ"ג מפרט את מועדי לוח השנה היהודי. הפרק פותח בציווי לשמור שבת ולחגוג את פסח ואת חג המצות ואז עובר להסבר על מנחת העומר ואת חמישים הימים שקודמים לקרבת "שתי הלחם". בפירוט תאריכי שני הקרבנות הללו והספירה שמקשרת ביניהם, התורה חוזרת שלוש פעמים על הביטוי המבלבל "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...
(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מהי "הַשַּׁבָּת" אליה התורה מתייחסת? האם זה מתייחס ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? או שהכוונה היא לשבת השבועית שתוארה בתחילת הפרק? אם כן, לאיזו משבתות השנה הפסוק מתכוון? לחילופין, אם זה הכוונה לפסח וחג המצות שהוזכרו מיד לפני כן,1 מדוע התורה משתמשת במונח "שַׁבַּת" המבלבל?
הייחודיות של חג השבועות
בכמעט כל המועדים בויקרא כ"ג, התורה פותחת בפירוט התאריכים שלהם, ממשיכה באיסורי מלאכה שחלים בהם, ובמקרים מסוימים מוסיפה כמה מהדינים הייחודיים להם. היוצא מן הכלל הוא חג הביכורים (או חג השבועות) שלא נקבע עבורו תאריך ירחי. אלא, הוא מוזכר בסוף בפירוט הקרבנות והספירה שהזכרנו. רק אחרי הדיון הזה התורה מציינת שיום הקרבת שתי הלחם הוא בעצם חג. מה עומד מאחורי ההבדל בין חג השבועות לכל שאר המועדים?
בנוסף, שאר המועדים בפרק מתוארים לפי סדר כרונולוגי, אבל תאריך קרבן העומר אינו מצוין. מכאן עולה שאלה איך קרבן זה משתלב בתוך המבנה הכללי של הפרק. האם הוא מתחיל אחרי היחידה הקודמת, שהיא חג המצות, או שיכולה להיות חפיפה ביניהם?
הקבלה לספר יהושע
ויקרא כ"ג אוסר על אכילת התבואה החדשה עד לאחר הבאת העומר:
prohibits eating from the newly reaped produce until after the Omer is brought:
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
בלשון דומה, יהושע ה' מתאר מה שנראה כקיום מצווה זו מיד עם כניסת בני ישראל לארץ כנען:
(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.
אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", ובניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. האם לשני הביטויים יש משמעות זהה? באיזה יום אכלו בני ישראל את התבואה החדשה בתקופת יהושע? האם הפסוקים ביהושע יכולים לעזור לנו להבין את הפסוקים בויקרא?
שאלות אלה עומדות בבסיס וויכוח לוהט בין כתות שונות ליהדות ובין פרשנים שונים לאורך השנים. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו גישות פרשניות.
