Difference between revisions of "Migdal Bavel in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(39 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>The story of the Tower of Bavel and the dispersal of humanity described in Bereshit 11:1-9 is a favorite amongst artists, depicted in hundreds of images over the centuries.<fn>Jo Milgrom and Yoel Duman point out that there are more than one hundred 16th century Dutch representations of the subject alone. See <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=28">here</a> for their collection and analysis of artwork on the subject.</fn> The three images shown here, the rendition of Shalom of Safed (1963),<fn>Shalom Moscovitz (1887 - 1980), better known as Shalom of Safed, was a self-taught Israeli artist who is famous for his naïve paintings of Biblical stories.</fn> the oil painting of Pieter Bruegel the Elder (c.1563)<fn>Bruegel (1525 – 1569) was a Flemish Renaissance painter and printmaker known for his genre paintings. This painting is one of the most well-known depictions of the Tower and is housed in the Kunsthistorisches Museum in Vienna. Bruegel painted a similar image at around the same period, which is known as "The Little Tower of Babel", and is housed in the Museum Boymans-van Beuningen in Rotterdam. It can be viewed <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Pieter_Bruegel_d._%C3%84._076.jpg">here</a>.</fn> and the fresco of Giusto di Giovonni de' Menabuoi (1376-78),<fn>Giusto de' Menabuoi(1320 – 1391) was a Florentine painter of the early Renaissance period. The image shown here is part of a fresco made for the Baptistery of the cathedral in Padua.</fn> each depict little more than the tower, but look nothing alike. Each artist envisions the tower itself, the participants in the building, and the setting of the story in unique ways, suggesting different readings of the original narrative.</p></div>
+
<p>סיפור מגדל בבל המתואר בבראשית י"א:א'-ט', הוא אחד הסיפורים האהובים ביותר על ידי אמנים, וצוייר מאות פעמים לאורך הדורות.<fn>ג'ו מילגרום ויואל דומן מציינים כי ישנם יותר ממאה ציורים הולנדים המתארים את מגדל בבל במאה ה16 בלבד. ראו <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=28">כאן</a>&#160;את אוסף הציורים והניתוחים שלהם בנושא.</fn> שלוש היצירות המופיעות כאן, ביצועו של שלום מצפת (תשכ"ג),<fn>שלום מושקוביץ' (תרמ"ז - תש"ם), או בשמו המוכר יותר, שלום מצפת, היה צייר בתחביבו, עד שהתפרסם בזכות סגנונו הנאיבי בציור סיפורים מקראיים.</fn> ציור השמן של&#160;פיטר ברויגל האב (שכ"ג),<fn>ברויגל (רפ"ה-שכ"ט) היה צייר וגרפיקאי פלמי בתקופת הרנסנס, אשר התפרסם בזכות ציורי הסגנון שלו. ציור זה הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר של מגדל בבל, ומאוחסן במוזיאון לתולדות האומנות בוינה. ברויגל צייר ציור דומה באותה התקופה, הנודע בשם "מגדל בבל הקטן", ומאוחסן במוזיאון האומנות בנוטרדם. ניתן לצפות בו&#160;<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Pieter_Bruegel_d._%C3%84._076.jpg">כאן</a>.</fn> והתמשיח של ג'וסטו דה מנבאוי<br/>(קל"ו-קל"ח),<fn>ג'וסטו דה מנבאוי (פ'-קנ"א) היה צייר מפירנצה בתקופת הרנסנס המוקדם. הציור כאן מוצג כחלק מתמשיח שהכין בשביל טבילת הקתידרלה בפַּדוֹבָה.</fn> כולם מתארים כמעט ורק את המגדל, אך הדימיון ביניהם קלוש לכל היותר. כל צייר רואה בעיני רוחו את המגדל, את השותפים לבנייה, ואת הרקע לסיפור, באופן ייחודי, ומציע קריאה שונה לחלוטין בסיפור המקראי המקורי.&#160;</p></div>
−
<category>Contrasting Images
+
<category>השוואת התמונות
−
<subcategory>Shalom of Safed
+
<subcategory>שלום מצפת
−
<p>Shalom of Safed's painting is the simplest of the images, bare and static. The drab brick tower stands tall and erect in the center, looming over the city of red roofed houses. At the tower's top stands a lone pony-tailed figure wielding a sword. Directly below the tower, on the bottom of the composition, a group of almost identical looking people are aligned in alternating rows of brown and red.</p>
+
<p>הציור הפשוט ביותר מבין הציורים המובאים כאן, הינו ציורו של שלום מצפת, זאת בשל היותו&#160;שטוח, סטטי וצבוע באופן לוקאלי. מגדל הלבנים החד גוני מצוי במרכז היצירה, מתנשא מעל גגותיה האדומים של העיר.&#160;בראש המגדל&#160;ניצבת דמות יחידה בעלת שיער ארוך ואסוף, אוחזת חרב בידה. היישר מתחת למגדל, בתחתית הקומפוזיציה, נראית קבוצה של אנשים, כמעט זהים למראה, המסודרים בשורות חומות ואדומות לסירוגין.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Pieter Bruegel
+
<subcategory>פיטר ברויגל
−
<p>In Bruegel's painting, too, the tower takes center stage, but it is a colossal, spiraling mound of yellows and reds, massive in both height and breadth.<fn>This matches the description in Josephus, Antiquities 1:4:2-3, "but the thickness of it was so great, and it was so strongly built, that thereby its great height seemed, upon the view, to be less than it really was."</fn> Green meadows and a hint of a city lie behind the tower to the left, while the sea opens to the right. In the left foreground of the image a group of men gather. Some are at work, while others stand armed behind a cloaked figure, presumably a king, supervisor of the building project.</p>
+
<p>גם בציורו של ברויגל, המגדל תופס מקום מרכזי ביצירה, אך המגדל עצמו שונה מאוד. כאן נראה מגדל ענקי, הבנוי כספירלה של לבנים אדומים וצהובים, עצום ברוחבו ובגובהו.<fn>זאת בהתאם&#160;לתיאורו של יוספוס, קדמוניות א':ד'-ב':ג',&#160;"אך המגדל היה כה עבה, ובנוי באופן כה חזק, עד כדי שגובהו נראה היה, במבט מבחוץ, פחות משהוא באמת."</fn> שדות ירוקים וקצה של עיר נפרסים מאחוריו, בעוד הים מבצבץ מימין. בצדו השמאלי של הציור, קבוצת גברים נאספת. חלקם עובדים, בעוד אחרים עומדים חמושים מאחורי דמות עטויית גלימה, כנראה מלך, המפקח על הבנייה.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Giusto de' Menabuoi
+
<subcategory>ג'וסטו דה מנבאוי
−
<p>In contrast to the other artists, Giusto de' Menabuoi places the tower, a white stepped structure, on the side of his painting. In front of it stands an oversized figure, garbed in brown and bearing a torch. Around him, builders chisel at bricks while others work on the tower itself. The higher one goes up the tower, the more the figures appear like children. Two have fallen off, while others seem to be fighting or injured. In the right background, brown mountains rise into the orange sky where one can make out an angel watching (or, perhaps, hampering) the people's progress.</p>
+
<p>בניגוד לציורים האחרים, בציור זה המגדל, מבנה לבן מדורג, מצוי בצדו של הציור. במרכז נראית דמות עצומת ממדים, לבושה בחום ואוחזת בלפיד. מסביבה, בנאים אחדים חורטים בלבנים, בעוד אחרים עובדים על המגדל עצמו. ככל שמתקדמים במעלה המגדל, הדמויות נראות יותר ויותר צעירות. שניים מן הצעירים ביותר נופלים מן הפסגה, ונוספים&#160;נראים כמתווכחים&#160;ביניהם או כפצועים. ברקע הימני, הרים חומים מתנשאים אל תוך שמיים כתומים, בהם ניתן להבחין במלאך הבוחן את התקדמותם של בני האדם.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Relationship to the Biblical Text
+
<category>יחס לטקסט המקראי
−
<p>The artists' choices reflect certain ambiguities in the Biblical text and different possible interpretive stances:</p>
+
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
−
<subcategory>The Nature of the Tower
+
<subcategory>אופיו של המגדל
−
<p>While Shalom of Safed depicts an austere, charcoal-colored building resembling a watch tower or light house, Bruegel paints an elaborate, winding coliseum, replete with arches and windows. Giusto de' Menabuoi presents a third possibility, a pure white, stepped pyramid. Which is closer to the text? From Bereshit all we know is that the tower was made of bricks and its head was meant to reach the heavens. The artists' choices, though, might relate to an ambiguity in the verse's statement of the intended function of the structure. Was it meant primarily to be a guard-tower, "lest we spread out" or a magnificent architectural feat to "make for us a name"? Alternatively, the story's setting in Babylonia allows for the possibility that the tower was essentially a ziggurat, a common feature of Babylonian temples, a "stairway" to God.<fn>See&#160;<multilink><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">בראשית י״א:א'-ט'</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> on the chapter who understands our story as a satire mocking the Babylonians' pride in their temples.</fn></p>
+
<p>בעוד שלום מצפת תיאר את המגדל כבניין צנוע&#160;בצבעי פחם, המזכיר מגדל שמירה או מגדלור, ברויגל צייר מגדל זה כקולוסאום מפותל, מלא בקשתות ובחלונות.&#160;ג'וסטו דה מנבאוי מציע אפשרות שלישית ומתאר את המגדל כפררמידה לבנה הבנוייה ממדרגות. איזה מהציורים דומה ביותר לתיאור המקראי? כל שידוע לנו מבראשית הוא שהמגדל היה עשוי לבנים וראשו אמור היה להגיע עד השמיים. בחירותיהם של האמנים יכולות לשקף&#160;את חוסר הבהירות&#160;בפסוקים לגבי מטרת המבנה. האם הוא אמור היה להוות מגדל שמירה "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", או הישג אדריכלי אדיר בכדי לעשות "שֵׁם"? לחלופין, העובדה שהסיפור מתרחש כולו בבבל יכולה להעיד על האפשרות כי המגדל הוא ביסודו&#160;זיקורת, תכונה&#160;שכיחה של מקדשים בבליים, מעין "גרם מדרגות" המוביל לאלוהים.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">בראשית י״א:א'-ט'</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>&#160;בפרק הרואה בסיפור שלנו סאטירה, שמטרתה ללעוג על גאוותם של הבבלים במקדשיהם.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Was There a Leader?
+
<subcategory>האם היה מנהיג?
−
<p>Both Bruegel and Giusto de' Menabuoi include a figure in their paintings who is supervising the construction of the tower. Bruegel depicts this leader as a king, garbing him in royal clothing and a crown, while de' Menabuoi marks him by painting him disproportionately large and more richly dressed than the other figures. While no parallel character is found in Shalom of Safed's rendering, he, too, paints an individual who stands apart from the rest, marked by his sword and location atop the tower. Is there any indication of such a leader in the Biblical narrative? From the nine verses of the story itself the answer would be negative, but Bruegel and de' Menabuoi seem to be drawing from the midrashic tradition that sets Nimrod (mentioned in the previous chapter as reigning over Bavel in the land of Shinar) as the initiator of the project.<fn>See <multilink><a href="Josephus1-4" data-aht="source">Josephus Antiquities</a><a href="Josephus1-4" data-aht="source">פלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ד׳:ב׳-ג׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink> and <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. See also <multilink><a href="BavliEruvin53a" data-aht="source">Bavli Eruvin</a><a href="BavliEruvin53a" data-aht="source">בבלי עירובין נ״ג.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> which depicts Nimrod as a rebel but makes no explicit connection to the tower. In contrast, see <multilink><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">בראשית י׳:י״א</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> who says that Nimrod purposefully left to Assyria so as not to participate in the building. The gargantuan Nimrod of de' Menabuoi might derive from the Septuagint and other translations which transform the Biblical description of Nimrod as "a hero in the land" into "a giant".</fn> Shalom of Safed's figure might be Nimrod as well, or alternatively, he might be alluding to an additional tradition that suggests that the people set an idol atop the tower to wage war against Hashem.<fn>See <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, and <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn></p>
+
<p>הן ברויגל והן גואסטו מכלילים הציורם דמות המפקחת על בניית המגדל. ברויגל מתאר דמות זו כמלך, העוטה כתר ובגדי מלכות, בעוד&#160;דה מנבאוי מבדיל אותו בכך שמגדיל את מימדיו ביחס לשאר הדמויות בציורו, ומצייר אותו לבוש בגדים עשירים יותר למראה. אף שלא ניתן לראות דמות מקבילה בדיוק בביצועו של שלום מצפת, גם הוא מצייר דמות אחת המצויה בנפרד מן השאר, מובחנת&#160;במיקומה בראש המגדל ובחרב אותו היא מניפה. האם ישנו&#160;סממן כלשהו למנהיג שכזה מן הכתוב בפסוקים? מבחינת תשעת הפסוקים המתארים את הסיפור&#160;נמצא&#160;כי התשובה לשאלה זו שלילית, אך נדמה כי ברויגל ודה מנבאוי שואבים את השראתם מן המסורת המדרשית על פיה נמרוד (המוזכר בפרק הקודם כמלך בבל ושנור) היה יוזם המגדל ועמד בראש פרוייקט הבנייה.<fn>ראו <a href="Josephus1-4" data-aht="source">יוספוס קדמוניות</a>&#160;ו<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. ראו גם&#160;<a href="BavliEruvin53a" data-aht="source">בבלי עירובין</a>&#160;שם נימרוד מתואר כמורד, אך אין שום קישור מפורש למגדל. לעומת זאת,&#160;ב<multilink><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">בראשית י׳:י״א</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> כתוב שנימרוד ברח לאסיריה בכדי לא להשתתף בבנייה. ייתכן כי דמותו הענקית של נמרוד בציורו של דה מנבאוי מושפעת מתרגום השבעים ומתרגומים אחרים&#160;הבוחרים לתרגם את התיאור המקראי של נמרוד כ"גיבור הארץ" ל"ענק".</fn> ייתכן כי דמותו של שלום מצפת אמורה אף היא לייצג את נמרוד, או לחילופין, ייתכן כי הוא מרמז למסורת נוספת על פיה האנשים הציבו פסל בפסגת המגדל על מנת לפתוח במלחמה כנגד ה'.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>The Participants
+
<subcategory>המשתתפים
−
<p>Shalom of Safed places the inhabitants of the city together in one large group, under the tower, as if to signify that all the people were in agreement and of one mind about their actions. The workers on de' Menabuoi's tower, in contrast, seem to be fighting and hurting one another, with two even falling to their deaths.<fn>It is not clear from the picture if these fights are the result of Hashem's decision to confuse the languages or if they took place beforehand. The image of the falling children recalls the account in <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> which describes how the people were so absorbed in their building that they would mourn the loss of a brick, but did not even notice if a person fell and died.</fn> Which depiction has more support in the story? The answer depends on some unknowns in the Biblical text. What does the phrase "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" mean? Is it simply a statement about shared language or does it connote some sort of unity and harmony as well?<fn>See <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> which compares the punishment of the generation of the flood with the generation of the dispersal, pointing out that the latter were not wiped out because, despite their sins, they lived at peace with one another.</fn> Similarly, when Hashem said, "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", what exactly happened? Did the plethora of languages lead naturally to a quiet dispersal, or was this preceded by disagreements, misunderstandings and fighting?<fn>See <multilink><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">ל״ח:י׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> and <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. Compare, too, the somewhat bloody illustration of our story in the <a href="http://www.bl.uk/onlinegallery/ttp/hagadah/accessible/page4lge.html">Golden Haggadah</a> and in the <a href="http://www.artbible.info/art/large/877.html">Bedford Book of Hours</a>.</fn></p>
+
<p>שלום מצפת ממקם את תושבי העיר יחדיו בקבוצה אחת, תחת המגדל, אולי על מנת לסמל את אחדותם במעשיהם. לעומת זאת, נראה כי הפועלים בציורו של&#160;ג'וסטו דה מנבאוי, רבים זה עם זה ופוצעים זה את זה, ושניים מהם אפילו נופלים למותם.<fn>לא ברור מציור זה אם המריבות הן כתוצאה מהחלטתו של ה' לבלבל את שפות בני האדם או אם אלו התרחשו עוד קודם. הילדים הנופלים בציור מזכירים את התיאור ב<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>&#160;בו כל האנשים היו שקועים בבנייתם עד כדי כך שהתאבלו על אבן שנפלה, אך לא שמו לב אם אדם נפל ומת.</fn> איזה ציור קרוב ביותר למתואר בפסוקים? התשובה לשאלה זו תלויה בפתרון לכמה פערים בפסוקים. מה משמעות הביטוי&#160;"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"? האם יש להבין את הפסוק על דרך הפשט, כמתייחס לשפה ממשית אותה חלקו כל בני האדם, או שאולי יש להסיק מכאן ששררה אחדות כלשהי ביניהם?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;העורך השוואה בין העונש של דור המבול לעונש של דור מגדל בבל, ומצביע על העובדה שדור מגדל בבל לא הושמדו כיוון שעל אף חטאיהם, הם חיו בשלום זה עם זה.</fn> בדומה לכך, כאשר ה' אמר&#160;"וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", מה בדיוק קרה שם? האם היווצרותן של שפות רבות הוביל באופן טבעי לפיזור לא אלים של הבנייה, או שאולי קדמו לפיזור זה חוסר הבנות ומריבות רבות?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">ל״ח:י׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;ו<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. השוו גם את הציורים האלימים במידת מה של סיפור מגדל בבל ב<a href="http://www.bl.uk/onlinegallery/ttp/hagadah/accessible/page4lge.html">אגדת הזהב</a>&#160;וב<a href="http://www.artbible.info/art/large/877.html">ספר השעות של בדפורד</a>.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>What Was Wrong?
+
<subcategory>מה הייתה הבעיה?
−
<p>What was the sin of the generation of the tower that resulted in their dispersal? Of the three artists, only Shalom of Safed addresses the question directly, suggesting that this was a rebellion against God, an attempt to wage war against Him.<fn>See <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, and <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn> De' Menabuoi's depiction of quarreling workers might point in the opposite direction, highlighting a problem in interpersonal behavior.<fn>This assumes that the fighting in the image is taking place during the construction itself and is not a result of the confusion of languages.</fn> From Bruegel's painting, though, there does not seem to be any sin at all. The text of Bereshit similarly makes no explicit mention of any wrongdoing, leading commentators to read into the people's actions everything from innocence<fn>See, for instance,&#160;<multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״א:ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> who says that Hashem dispersed the people not as a punishment for sin but as a precautionary measure. The people's desire to stay in one place placed them in danger of annihilation in case of a natural disaster; thus, Hashem ensured that they spread out.</fn> to idolatry. See <a href="Deconstructing Migdal Bavel" data-aht="page">Deconstructing Migdal Bavel</a> for a full discussion of this issue.</p>
+
<p>מה היה חטאו של דור מגדל בבל, אשר כתוצאה ממנו הם פוזרו על פני הארץ? מבין שלוש האמנים, רק שלום מצפת מתייחס לשאלה זו ישירות, ומציע כי המגדל היווה&#160;אקט של מרד נגד ה'.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn> בציורו של&#160;דה מנבאוי ייתכן כי הוויכוחים במתוארים בין הפועלים מצביעים על תשובה הפוכה, ומדגישים כי הייתה בעיה דווקא ביחסים הבין-אישיים ביניהם.<fn>זאת תחת ההנחה כי המריבות המתוארות בציור התרחשו במהלך הבנייה עצמה ולא כתוצאת בילבול השפות.</fn> אולם, מציורו של ברויגל נדמה כי בני האדם לא חטאו כלל. בדומה לכך, הטקסט בבראשית אינו מציין אף חטא באופן מפורש, והפרשנים מציעים מגוון רחב של פירושים למעשי בני האדם, החל מתמימות גמורה<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״א:ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;הטוען כי ה' פיזר את בני האדם לא כעונש על חטא אלא כאמצעי זהירות. רצונם של בני האדם להישאר במקום אחד עלול היה להתברר כמסוכן אילו אסון טבע היה פוקד את במקום. משום כך, ה' דאג כי הם יתפזרו על פני הארץ.</fn> ועד לעבודת אלילים. ראו&#160;<a href="Deconstructing Migdal Bavel" data-aht="page">סיפור מגדל בבל</a>&#160;לדיון מורחב בנושא זה.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>The Setting
+
<subcategory>רקע הסיפור
−
<p>Giusto de' Menabuoi sets his tower in a valley, on a backdrop of mountains, while Bruegel's is built by the sea. In contrast to both, Shalom of Safed positions his in the middle of the city. Is there any significance to the choices?</p><ul>
+
<p>ג'וסטו דה מנבאוי&#160;מצייר את המגדל על רקע עמק והרים, בעוד ברויגל מצייר אותו על יד הים. בניגוד לשניהם שלום מצפת ממקם את המגדל באמצע העיר. האם ישנה&#160;משמעות לבחירות הללו?</p><ul>
−
<li>De' Menabuoi is likely merely depicting the simple reading of the verses which state that the people lived in the valley of Shinar. By including the surrounding mountains in the image, though, he highlights the irony of the people's goal – they aim for the heavens, but might not even manage to reach as high as the nearby mountains.</li>
+
<li>סביר כי&#160;דה מנבאוי מתבסס בציורו על קריאת פשט בפסוקים ממנה ניתן להסיק כי בוני המגדל חיו בעמק שינר. אולם, בכך שהוא מכליל גם את ההרים בציורו, הוא מדגיש את האירוניה שבמטרת בני האדם&#160;– הם שואפים אל עבר השמיים, אך ייתכן ולא יצליחו להגיע אפילו עד פסגות ההרים הקרובים אליהם.</li>
−
<li>Shalom of Safed might be working off other verses which refer consistently to the twosome of the "city and tower." What is the connection between the two? Did Hashem have a problem with the tower specifically or perhaps with the city as well?<fn>Interestingly, when the people are dispersed, we are told not of the halting of the tower's construction but that of the city. See "Mission Accomplished?" below.</fn></li>
+
<li>ייתכן כי שלום מצפת מתבסס על פסוקים אחרים המזכירים תכופות את "העיר והמגדל". מה הקשר בין השניים? האם לה' הייתה בעיה עם המגדל בפרט, או שאולי הייתה לו בעיה עם העיר כולה?<fn>יש לציין כי כאשר בני האדם פוזרו, נכתב בפסוקים כי בניית העיר הופסקה, ולא בניית המגדל. ראו "האם המשימה הושלמה?" בהמשך.</fn></li>
−
<li>Bruegel's sea setting has less basis in the text. Jo Milgrom and Yoel Duman suggest that the decision of several artists to include water in their renditions is a response to the juxtaposition of our story to the flood narrative.<fn>See their  article cited above. One of the images which most explicitly draws the connection between the stories, including the ark itself in the illustration, is a piece done by an unknown artist in Compilation des chroniques et histoires de Bretagne by Pierre le Baud (Francais 8266, f.7): Biblical and Greek History. It can be viewed <a href="http://expositions.bnf.fr/fouquet/grand/f638.htm">here</a>.</fn> Josephus, in fact, suggests that one of the main reasons the people built the tower was their fear of another deluge.</li>
+
<li>הים בציורו של ברויגל פחות מבוסס בפסוקים.&#160;ג'ו מילגרום&#160; ויואל דומן מציעים כי החלטתם של רבים מן האמנים להכליל את הים בציוריהם יכולה להתפרש כתגובה לסמיכות שבין הסיפור שלנו לסיפור המבול.<fn>ראו את מאמרם המצוטט לעיל. אחת היצירות המתייחסות באופן המפורש ביותר לקשר שבין הסיפורים, לרבות הכנסת התיבה עצמה לציור, הינה יצירה שנעשתה על ידי אמן לא ידוע בלקט "אוסף של דברי הימים והסיפורים על הבריטים" על ידי&#160;פייר לה באוד (צרפתית 8266,&#160;f.7): היסטוריה יוונית ומקראית. ניתן לצפות בה בקישור&#160;<a href="http://expositions.bnf.fr/fouquet/grand/f638.htm">זה</a>.</fn> למעשה, יוספוס מציע כי אחת מן הסיבות המרכזיות שהאנשים בנו את המגדל, היתה&#160;מתוך פחד מפני מבול נוסף.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Mission Accomplished?
+
<subcategory>האם המשימה הושלמה?
−
<p>While Shalom of Safed depicts the tower as a fait accompli, Bruegel and de' Menabuoi paint their towers while still in the midst of construction. According to Sefer Bereshit, did the people manage to finish the tower before they were dispersed or not? The verses are ambiguous. On the one hand, verse 5 reads "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", suggesting, perhaps, that both the city and the tower were already completed.<fn>Alternatively, the verse might simply refer to the city and tower that the people had begun to build.</fn> In contrast, in the following verse, Hashem says "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" as if they had just started building.<fn>One might explain instead that Hashem is saying that this project is just the beginning of many others.</fn> Later, we are told that due to the dispersal, work on the city was halted, but there is no mention of the tower. This allows for the third possibility that one was finished but not the other.<fn>See the discussion in <multilink><a href="BereshitRabbah38-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah-8" data-aht="source">38:8</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> about these options.</fn></p>
+
<p>בעוד שלום מצפת מצייר את המגדל כעבודה גמורה, ברויגל ודה מנבאוי מציירים את המגדל בעודו עדיין בבנייה. על פי ספר בראשית, האם האנשים הצליחו לסיים את המגדל לפני שפוזרו או לא? הפסוקים אינם חד משמעיים. מצד אחד, בפסוק ה' כתוב&#160;"וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", מכאן ניתן אולי להסיק כי הן העיר והן המגדל הושלמו.<fn>לחילופין, ייתכן כי הפסוק פשוט מתייחס לעיר ולמגדל אותם החלו בני האדם לבנות.</fn>&#160; לעומת זאת, בפסוק שמיד לאחר מכן ה' אומר&#160;"וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת", ומכאן ניתן&#160;להבין כי הם רק החלו בבנייה.<fn>ניתן לספק הסבר חלופי, על פיו פרוייקט זה אמור היה להיות רק תחילתו של עוד רבים אחרים.</fn> מאוחר יותר, נאמר לנו כי בעקבות פיזור בני האדם,&#160;בניית&#160;העיר הופסקה, אך אין אף התייחסות למגדל. זה מאפשר קריאה שלישית בפסוקים, על פיה האחד הושלם והשני לא.<fn>ראו דיון ב<multilink><a href="BereshitRabbah38-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah-8" data-aht="source">38:8</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>&#160;לגבי האפשרויות הללו.</fn>&#160;</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 11:52, 30 July 2019

מגדל בבל באמנות

הקדמה

סיפור מגדל בבל המתואר בבראשית י"א:א'-ט', הוא אחד הסיפורים האהובים ביותר על ידי אמנים, וצוייר מאות פעמים לאורך הדורות.1 שלוש היצירות המופיעות כאן, ביצועו של שלום מצפת (תשכ"ג),2 ציור השמן של פיטר ברויגל האב (שכ"ג),3 והתמשיח של ג'וסטו דה מנבאוי
(קל"ו-קל"ח),4 כולם מתארים כמעט ורק את המגדל, אך הדימיון ביניהם קלוש לכל היותר. כל צייר רואה בעיני רוחו את המגדל, את השותפים לבנייה, ואת הרקע לסיפור, באופן ייחודי, ומציע קריאה שונה לחלוטין בסיפור המקראי המקורי. 

השוואת התמונות

שלום מצפת

הציור הפשוט ביותר מבין הציורים המובאים כאן, הינו ציורו של שלום מצפת, זאת בשל היותו שטוח, סטטי וצבוע באופן לוקאלי. מגדל הלבנים החד גוני מצוי במרכז היצירה, מתנשא מעל גגותיה האדומים של העיר. בראש המגדל ניצבת דמות יחידה בעלת שיער ארוך ואסוף, אוחזת חרב בידה. היישר מתחת למגדל, בתחתית הקומפוזיציה, נראית קבוצה של אנשים, כמעט זהים למראה, המסודרים בשורות חומות ואדומות לסירוגין.

פיטר ברויגל

גם בציורו של ברויגל, המגדל תופס מקום מרכזי ביצירה, אך המגדל עצמו שונה מאוד. כאן נראה מגדל ענקי, הבנוי כספירלה של לבנים אדומים וצהובים, עצום ברוחבו ובגובהו.5 שדות ירוקים וקצה של עיר נפרסים מאחוריו, בעוד הים מבצבץ מימין. בצדו השמאלי של הציור, קבוצת גברים נאספת. חלקם עובדים, בעוד אחרים עומדים חמושים מאחורי דמות עטויית גלימה, כנראה מלך, המפקח על הבנייה.

ג'וסטו דה מנבאוי

בניגוד לציורים האחרים, בציור זה המגדל, מבנה לבן מדורג, מצוי בצדו של הציור. במרכז נראית דמות עצומת ממדים, לבושה בחום ואוחזת בלפיד. מסביבה, בנאים אחדים חורטים בלבנים, בעוד אחרים עובדים על המגדל עצמו. ככל שמתקדמים במעלה המגדל, הדמויות נראות יותר ויותר צעירות. שניים מן הצעירים ביותר נופלים מן הפסגה, ונוספים נראים כמתווכחים ביניהם או כפצועים. ברקע הימני, הרים חומים מתנשאים אל תוך שמיים כתומים, בהם ניתן להבחין במלאך הבוחן את התקדמותם של בני האדם.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

אופיו של המגדל

בעוד שלום מצפת תיאר את המגדל כבניין צנוע בצבעי פחם, המזכיר מגדל שמירה או מגדלור, ברויגל צייר מגדל זה כקולוסאום מפותל, מלא בקשתות ובחלונות. ג'וסטו דה מנבאוי מציע אפשרות שלישית ומתאר את המגדל כפררמידה לבנה הבנוייה ממדרגות. איזה מהציורים דומה ביותר לתיאור המקראי? כל שידוע לנו מבראשית הוא שהמגדל היה עשוי לבנים וראשו אמור היה להגיע עד השמיים. בחירותיהם של האמנים יכולות לשקף את חוסר הבהירות בפסוקים לגבי מטרת המבנה. האם הוא אמור היה להוות מגדל שמירה "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", או הישג אדריכלי אדיר בכדי לעשות "שֵׁם"? לחלופין, העובדה שהסיפור מתרחש כולו בבבל יכולה להעיד על האפשרות כי המגדל הוא ביסודו זיקורת, תכונה שכיחה של מקדשים בבליים, מעין "גרם מדרגות" המוביל לאלוהים.6

האם היה מנהיג?

הן ברויגל והן גואסטו מכלילים הציורם דמות המפקחת על בניית המגדל. ברויגל מתאר דמות זו כמלך, העוטה כתר ובגדי מלכות, בעוד דה מנבאוי מבדיל אותו בכך שמגדיל את מימדיו ביחס לשאר הדמויות בציורו, ומצייר אותו לבוש בגדים עשירים יותר למראה. אף שלא ניתן לראות דמות מקבילה בדיוק בביצועו של שלום מצפת, גם הוא מצייר דמות אחת המצויה בנפרד מן השאר, מובחנת במיקומה בראש המגדל ובחרב אותו היא מניפה. האם ישנו סממן כלשהו למנהיג שכזה מן הכתוב בפסוקים? מבחינת תשעת הפסוקים המתארים את הסיפור נמצא כי התשובה לשאלה זו שלילית, אך נדמה כי ברויגל ודה מנבאוי שואבים את השראתם מן המסורת המדרשית על פיה נמרוד (המוזכר בפרק הקודם כמלך בבל ושנור) היה יוזם המגדל ועמד בראש פרוייקט הבנייה.7 ייתכן כי דמותו של שלום מצפת אמורה אף היא לייצג את נמרוד, או לחילופין, ייתכן כי הוא מרמז למסורת נוספת על פיה האנשים הציבו פסל בפסגת המגדל על מנת לפתוח במלחמה כנגד ה'.8

המשתתפים

שלום מצפת ממקם את תושבי העיר יחדיו בקבוצה אחת, תחת המגדל, אולי על מנת לסמל את אחדותם במעשיהם. לעומת זאת, נראה כי הפועלים בציורו של ג'וסטו דה מנבאוי, רבים זה עם זה ופוצעים זה את זה, ושניים מהם אפילו נופלים למותם.9 איזה ציור קרוב ביותר למתואר בפסוקים? התשובה לשאלה זו תלויה בפתרון לכמה פערים בפסוקים. מה משמעות הביטוי "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"? האם יש להבין את הפסוק על דרך הפשט, כמתייחס לשפה ממשית אותה חלקו כל בני האדם, או שאולי יש להסיק מכאן ששררה אחדות כלשהי ביניהם?10 בדומה לכך, כאשר ה' אמר "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", מה בדיוק קרה שם? האם היווצרותן של שפות רבות הוביל באופן טבעי לפיזור לא אלים של הבנייה, או שאולי קדמו לפיזור זה חוסר הבנות ומריבות רבות?11

מה הייתה הבעיה?

מה היה חטאו של דור מגדל בבל, אשר כתוצאה ממנו הם פוזרו על פני הארץ? מבין שלוש האמנים, רק שלום מצפת מתייחס לשאלה זו ישירות, ומציע כי המגדל היווה אקט של מרד נגד ה'.12 בציורו של דה מנבאוי ייתכן כי הוויכוחים במתוארים בין הפועלים מצביעים על תשובה הפוכה, ומדגישים כי הייתה בעיה דווקא ביחסים הבין-אישיים ביניהם.13 אולם, מציורו של ברויגל נדמה כי בני האדם לא חטאו כלל. בדומה לכך, הטקסט בבראשית אינו מציין אף חטא באופן מפורש, והפרשנים מציעים מגוון רחב של פירושים למעשי בני האדם, החל מתמימות גמורה14 ועד לעבודת אלילים. ראו סיפור מגדל בבל לדיון מורחב בנושא זה.

רקע הסיפור

ג'וסטו דה מנבאוי מצייר את המגדל על רקע עמק והרים, בעוד ברויגל מצייר אותו על יד הים. בניגוד לשניהם שלום מצפת ממקם את המגדל באמצע העיר. האם ישנה משמעות לבחירות הללו?

  • סביר כי דה מנבאוי מתבסס בציורו על קריאת פשט בפסוקים ממנה ניתן להסיק כי בוני המגדל חיו בעמק שינר. אולם, בכך שהוא מכליל גם את ההרים בציורו, הוא מדגיש את האירוניה שבמטרת בני האדם – הם שואפים אל עבר השמיים, אך ייתכן ולא יצליחו להגיע אפילו עד פסגות ההרים הקרובים אליהם.
  • ייתכן כי שלום מצפת מתבסס על פסוקים אחרים המזכירים תכופות את "העיר והמגדל". מה הקשר בין השניים? האם לה' הייתה בעיה עם המגדל בפרט, או שאולי הייתה לו בעיה עם העיר כולה?15
  • הים בציורו של ברויגל פחות מבוסס בפסוקים. ג'ו מילגרום  ויואל דומן מציעים כי החלטתם של רבים מן האמנים להכליל את הים בציוריהם יכולה להתפרש כתגובה לסמיכות שבין הסיפור שלנו לסיפור המבול.16 למעשה, יוספוס מציע כי אחת מן הסיבות המרכזיות שהאנשים בנו את המגדל, היתה מתוך פחד מפני מבול נוסף.

האם המשימה הושלמה?

בעוד שלום מצפת מצייר את המגדל כעבודה גמורה, ברויגל ודה מנבאוי מציירים את המגדל בעודו עדיין בבנייה. על פי ספר בראשית, האם האנשים הצליחו לסיים את המגדל לפני שפוזרו או לא? הפסוקים אינם חד משמעיים. מצד אחד, בפסוק ה' כתוב "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", מכאן ניתן אולי להסיק כי הן העיר והן המגדל הושלמו.17  לעומת זאת, בפסוק שמיד לאחר מכן ה' אומר "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת", ומכאן ניתן להבין כי הם רק החלו בבנייה.18 מאוחר יותר, נאמר לנו כי בעקבות פיזור בני האדם, בניית העיר הופסקה, אך אין אף התייחסות למגדל. זה מאפשר קריאה שלישית בפסוקים, על פיה האחד הושלם והשני לא.19 

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Migdal_Bavel_in_Art/0/he&oldid=58289&useskin=vector"