Difference between revisions of "Migdal Bavel in Art/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
|||
| (16 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>סיפור מגדל בבל המתואר בבראשית י"א:א'-ט', הוא אחד הסיפורים האהובים ביותר על ידי אמנים, וצוייר מאות פעמים לאורך הדורות.<fn>ג'ו מילגרום ויואל דומן מציינים כי ישנם יותר ממאה ציורים הולנדים המתארים את מגדל בבל במאה ה16 בלבד. ראו <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=28">כאן</a> את אוסף הציורים והניתוחים שלהם בנושא.</fn> | + | <p>סיפור מגדל בבל המתואר בבראשית י"א:א'-ט', הוא אחד הסיפורים האהובים ביותר על ידי אמנים, וצוייר מאות פעמים לאורך הדורות.<fn>ג'ו מילגרום ויואל דומן מציינים כי ישנם יותר ממאה ציורים הולנדים המתארים את מגדל בבל במאה ה16 בלבד. ראו <a href="http://www.tali-virtualmidrash.org.il/ArticleEng.aspx?art=28">כאן</a> את אוסף הציורים והניתוחים שלהם בנושא.</fn> שלוש היצירות המופיעות כאן, ביצועו של שלום מצפת (תשכ"ג),<fn>שלום מושקוביץ' (תרמ"ז - תש"ם), או בשמו המוכר יותר, שלום מצפת, היה צייר בתחביבו, עד שהתפרסם בזכות סגנונו הנאיבי בציור סיפורים מקראיים.</fn> ציור השמן של פיטר ברויגל האב (שכ"ג),<fn>ברויגל (רפ"ה-שכ"ט) היה צייר וגרפיקאי פלמי בתקופת הרנסנס, אשר התפרסם בזכות ציורי הסגנון שלו. ציור זה הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר של מגדל בבל, ומאוחסן במוזיאון לתולדות האומנות בוינה. ברויגל צייר ציור דומה באותה התקופה, הנודע בשם "מגדל בבל הקטן", ומאוחסן במוזיאון האומנות בנוטרדם. ניתן לצפות בו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Pieter_Bruegel_d._%C3%84._076.jpg">כאן</a>.</fn> והתמשיח של ג'וסטו דה מנבאוי<br/>(קל"ו-קל"ח),<fn>ג'וסטו דה מנבאוי (פ'-קנ"א) היה צייר מפירנצה בתקופת הרנסנס המוקדם. הציור כאן מוצג כחלק מתמשיח שהכין בשביל טבילת הקתידרלה בפַּדוֹבָה.</fn> כולם מתארים כמעט ורק את המגדל, אך הדימיון ביניהם קלוש לכל היותר. כל צייר רואה בעיני רוחו את המגדל, את השותפים לבנייה, ואת הרקע לסיפור, באופן ייחודי, ומציע קריאה שונה לחלוטין בסיפור המקראי המקורי. </p></div> |
| − | <category> | + | <category>השוואת התמונות |
<subcategory>שלום מצפת | <subcategory>שלום מצפת | ||
| − | <p>הציור הפשוט ביותר מבין הציורים המובאים כאן, הינו ציורו של שלום מצפת, זאת בשל היותו שטוח, סטטי וצבוע באופן לוקאלי. מגדל הלבנים החד גוני מצוי במרכז היצירה, מתנשא מעל | + | <p>הציור הפשוט ביותר מבין הציורים המובאים כאן, הינו ציורו של שלום מצפת, זאת בשל היותו שטוח, סטטי וצבוע באופן לוקאלי. מגדל הלבנים החד גוני מצוי במרכז היצירה, מתנשא מעל גגותיה האדומים של העיר. בראש המגדל ניצבת דמות יחידה בעלת שיער ארוך ואסוף, אוחזת חרב בידה. היישר מתחת למגדל, בתחתית הקומפוזיציה, נראית קבוצה של אנשים, כמעט זהים למראה, המסודרים בשורות חומות ואדומות לסירוגין.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>פיטר ברויגל | <subcategory>פיטר ברויגל | ||
| − | <p>גם בציורו של ברויגל, המגדל תופס מקום מרכזי ביצירה, אך המגדל עצמו שונה מאוד. כאן נראה מגדל ענקי, הבנוי כספירלה של אדומים וצהובים, עצום ברוחבו ובגובהו.<fn> | + | <p>גם בציורו של ברויגל, המגדל תופס מקום מרכזי ביצירה, אך המגדל עצמו שונה מאוד. כאן נראה מגדל ענקי, הבנוי כספירלה של לבנים אדומים וצהובים, עצום ברוחבו ובגובהו.<fn>זאת בהתאם לתיאורו של יוספוס, קדמוניות א':ד'-ב':ג', "אך המגדל היה כה עבה, ובנוי באופן כה חזק, עד כדי שגובהו נראה היה, במבט מבחוץ, פחות משהוא באמת."</fn> שדות ירוקים וקצה של עיר נפרסים מאחוריו, בעוד הים מבצבץ מימין. בצדו השמאלי של הציור, קבוצת גברים נאספת. חלקם עובדים, בעוד אחרים עומדים חמושים מאחורי דמות עטויית גלימה, כנראה מלך, המפקח על הבנייה.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>ג'וסטו דה מנבאוי | <subcategory>ג'וסטו דה מנבאוי | ||
| − | <p>בניגוד לציורים האחרים, בציור זה המגדל, מבנה לבן מדורג, מצוי בצדו של הציור. במרכז נראית דמות עצומת ממדים, לבושה בחום ואוחזת בלפיד. מסביבה, בנאים אחדים חורטים בלבנים, בעוד אחרים עובדים על המגדל עצמו. ככל שמתקדמים במעלה המגדל, הדמויות נראות יותר ויותר צעירות. שניים | + | <p>בניגוד לציורים האחרים, בציור זה המגדל, מבנה לבן מדורג, מצוי בצדו של הציור. במרכז נראית דמות עצומת ממדים, לבושה בחום ואוחזת בלפיד. מסביבה, בנאים אחדים חורטים בלבנים, בעוד אחרים עובדים על המגדל עצמו. ככל שמתקדמים במעלה המגדל, הדמויות נראות יותר ויותר צעירות. שניים מן הצעירים ביותר נופלים מן הפסגה, ונוספים נראים כמתווכחים ביניהם או כפצועים. ברקע הימני, הרים חומים מתנשאים אל תוך שמיים כתומים, בהם ניתן להבחין במלאך הבוחן את התקדמותם של בני האדם.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>אופיו של המגדל | <subcategory>אופיו של המגדל | ||
| − | <p>בעוד שלום מצפת תיאר את המגדל כבניין צנוע בצבעי פחם, המזכיר מגדל שמירה או מגדלור, ברויגל צייר מגדל זה כקולוסאום מפותל, מלא בקשתות ובחלונות. ג'וסטו דה מנבאוי | + | <p>בעוד שלום מצפת תיאר את המגדל כבניין צנוע בצבעי פחם, המזכיר מגדל שמירה או מגדלור, ברויגל צייר מגדל זה כקולוסאום מפותל, מלא בקשתות ובחלונות. ג'וסטו דה מנבאוי מציע אפשרות שלישית ומתאר את המגדל כפררמידה לבנה הבנוייה ממדרגות. איזה מהציורים דומה ביותר לתיאור המקראי? כל שידוע לנו מבראשית הוא שהמגדל היה עשוי לבנים וראשו אמור היה להגיע עד השמיים. בחירותיהם של האמנים יכולות לשקף את חוסר הבהירות בפסוקים לגבי מטרת המבנה. האם הוא אמור היה להוות מגדל שמירה "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", או הישג אדריכלי אדיר בכדי לעשות "שֵׁם"? לחלופין, העובדה שהסיפור מתרחש כולו בבבל יכולה להעיד על האפשרות כי המגדל הוא ביסודו זיקורת, תכונה שכיחה של מקדשים בבליים, מעין "גרם מדרגות" המוביל לאלוהים.<fn>ראו <multilink><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit11-1-9" data-aht="source">בראשית י״א:א'-ט'</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> בפרק הרואה בסיפור שלנו סאטירה, שמטרתה ללעוג על גאוותם של הבבלים במקדשיהם.</fn></p> |
| − | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>האם היה מנהיג? | <subcategory>האם היה מנהיג? | ||
| − | <p>הן ברויגל והן גואסטו מכלילים הציורם דמות המפקחת על בניית המגדל. ברויגל מתאר דמות זו כמלך, העוטה כתר ובגדי מלכות, בעוד דה מנבאוי מבדיל אותו בכך שמגדיל את מימדיו ביחס לשאר הדמויות בציורו, ומצייר אותו לבוש בגדים עשירים יותר למראה. אף | + | <p>הן ברויגל והן גואסטו מכלילים הציורם דמות המפקחת על בניית המגדל. ברויגל מתאר דמות זו כמלך, העוטה כתר ובגדי מלכות, בעוד דה מנבאוי מבדיל אותו בכך שמגדיל את מימדיו ביחס לשאר הדמויות בציורו, ומצייר אותו לבוש בגדים עשירים יותר למראה. אף שלא ניתן לראות דמות מקבילה בדיוק בביצועו של שלום מצפת, גם הוא מצייר דמות אחת המצויה בנפרד מן השאר, מובחנת במיקומה בראש המגדל ובחרב אותו היא מניפה. האם ישנו סממן כלשהו למנהיג שכזה מן הכתוב בפסוקים? מבחינת תשעת הפסוקים המתארים את הסיפור נמצא כי התשובה לשאלה זו שלילית, אך נדמה כי ברויגל ודה מנבאוי שואבים את השראתם מן המסורת המדרשית על פיה נמרוד (המוזכר בפרק הקודם כמלך בבל ושנור) היה יוזם המגדל ועמד בראש פרוייקט הבנייה.<fn>ראו <a href="Josephus1-4" data-aht="source">יוספוס קדמוניות</a> ו<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. ראו גם <a href="BavliEruvin53a" data-aht="source">בבלי עירובין</a> שם נימרוד מתואר כמורד, אך אין שום קישור מפורש למגדל. לעומת זאת, ב<multilink><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit10-11" data-aht="source">בראשית י׳:י״א</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> כתוב שנימרוד ברח לאסיריה בכדי לא להשתתף בבנייה. ייתכן כי דמותו הענקית של נמרוד בציורו של דה מנבאוי מושפעת מתרגום השבעים ומתרגומים אחרים הבוחרים לתרגם את התיאור המקראי של נמרוד כ"גיבור הארץ" ל"ענק".</fn> ייתכן כי דמותו של שלום מצפת אמורה אף היא לייצג את נמרוד, או לחילופין, ייתכן כי הוא מרמז למסורת נוספת על פיה האנשים הציבו פסל בפסגת המגדל על מנת לפתוח במלחמה כנגד ה'.<fn>ראו <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>המשתתפים | <subcategory>המשתתפים | ||
| − | <p>שלום מצפת ממקם את תושבי העיר יחדיו בקבוצה אחת, תחת המגדל, אולי על מנת לסמל את אחדותם במעשיהם. לעומת זאת, נראה כי הפועלים בציורו של ג'וסטו דה מנבאוי, רבים זה עם זה ופוצעים זה את זה, ושניים מהם אפילו נופלים למותם.<fn>לא ברור מציור זה אם המריבות הן כתוצאה מהחלטתו של ה' לבלבל את שפות בני האדם או אם אלו התרחשו עוד קודם. הילדים הנופלים בציור מזכירים את התיאור ב<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a> | + | <p>שלום מצפת ממקם את תושבי העיר יחדיו בקבוצה אחת, תחת המגדל, אולי על מנת לסמל את אחדותם במעשיהם. לעומת זאת, נראה כי הפועלים בציורו של ג'וסטו דה מנבאוי, רבים זה עם זה ופוצעים זה את זה, ושניים מהם אפילו נופלים למותם.<fn>לא ברור מציור זה אם המריבות הן כתוצאה מהחלטתו של ה' לבלבל את שפות בני האדם או אם אלו התרחשו עוד קודם. הילדים הנופלים בציור מזכירים את התיאור ב<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> בו כל האנשים היו שקועים בבנייתם עד כדי כך שהתאבלו על אבן שנפלה, אך לא שמו לב אם אדם נפל ומת.</fn> איזה ציור קרוב ביותר למתואר בפסוקים? התשובה לשאלה זו תלויה בפתרון לכמה פערים בפסוקים. מה משמעות הביטוי "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"? האם יש להבין את הפסוק על דרך הפשט, כמתייחס לשפה ממשית אותה חלקו כל בני האדם, או שאולי יש להסיק מכאן ששררה אחדות כלשהי ביניהם?<fn>ראו <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> העורך השוואה בין העונש של דור המבול לעונש של דור מגדל בבל, ומצביע על העובדה שדור מגדל בבל לא הושמדו כיוון שעל אף חטאיהם, הם חיו בשלום זה עם זה.</fn> בדומה לכך, כאשר ה' אמר "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", מה בדיוק קרה שם? האם היווצרותן של שפות רבות הוביל באופן טבעי לפיזור לא אלים של הבנייה, או שאולי קדמו לפיזור זה חוסר הבנות ומריבות רבות?<fn>ראו <multilink><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-10" data-aht="source">ל״ח:י׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">(היגר) פרק כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>. השוו גם את הציורים האלימים במידת מה של סיפור מגדל בבל ב<a href="http://www.bl.uk/onlinegallery/ttp/hagadah/accessible/page4lge.html">אגדת הזהב</a> וב<a href="http://www.artbible.info/art/large/877.html">ספר השעות של בדפורד</a>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>מה הייתה הבעיה? | <subcategory>מה הייתה הבעיה? | ||
| − | <p>מה היה חטאו של דור מגדל בבל, אשר כתוצאה ממנו הם פוזרו על פני הארץ? מבין שלוש האמנים, רק שלום מצפת מתייחס לשאלה זו ישירות, ומציע כי המגדל היווה | + | <p>מה היה חטאו של דור מגדל בבל, אשר כתוצאה ממנו הם פוזרו על פני הארץ? מבין שלוש האמנים, רק שלום מצפת מתייחס לשאלה זו ישירות, ומציע כי המגדל היווה אקט של מרד נגד ה'.<fn>ראו <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, ו<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn> בציורו של דה מנבאוי ייתכן כי הוויכוחים במתוארים בין הפועלים מצביעים על תשובה הפוכה, ומדגישים כי הייתה בעיה דווקא ביחסים הבין-אישיים ביניהם.<fn>זאת תחת ההנחה כי המריבות המתוארות בציור התרחשו במהלך הבנייה עצמה ולא כתוצאת בילבול השפות.</fn> אולם, מציורו של ברויגל נדמה כי בני האדם לא חטאו כלל. בדומה לכך, הטקסט בבראשית אינו מציין אף חטא באופן מפורש, והפרשנים מציעים מגוון רחב של פירושים למעשי בני האדם, החל מתמימות גמורה<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaParashah11-5" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״א:ה׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> הטוען כי ה' פיזר את בני האדם לא כעונש על חטא אלא כאמצעי זהירות. רצונם של בני האדם להישאר במקום אחד עלול היה להתברר כמסוכן אילו אסון טבע היה פוקד את במקום. משום כך, ה' דאג כי הם יתפזרו על פני הארץ.</fn> ועד לעבודת אלילים. ראו <a href="Deconstructing Migdal Bavel" data-aht="page">סיפור מגדל בבל</a> לדיון מורחב בנושא זה.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>רקע הסיפור | <subcategory>רקע הסיפור | ||
| − | <p>ג'וסטו דה מנבאוי מצייר את המגדל על רקע עמק והרים, בעוד ברויגל מצייר אותו על יד הים. בניגוד לשניהם שלום מצפת ממקם את המגדל באמצע העיר. האם ישנה משמעות לבחירות הללו?</p> | + | <p>ג'וסטו דה מנבאוי מצייר את המגדל על רקע עמק והרים, בעוד ברויגל מצייר אותו על יד הים. בניגוד לשניהם שלום מצפת ממקם את המגדל באמצע העיר. האם ישנה משמעות לבחירות הללו?</p><ul> |
| − | <ul> | ||
<li>סביר כי דה מנבאוי מתבסס בציורו על קריאת פשט בפסוקים ממנה ניתן להסיק כי בוני המגדל חיו בעמק שינר. אולם, בכך שהוא מכליל גם את ההרים בציורו, הוא מדגיש את האירוניה שבמטרת בני האדם – הם שואפים אל עבר השמיים, אך ייתכן ולא יצליחו להגיע אפילו עד פסגות ההרים הקרובים אליהם.</li> | <li>סביר כי דה מנבאוי מתבסס בציורו על קריאת פשט בפסוקים ממנה ניתן להסיק כי בוני המגדל חיו בעמק שינר. אולם, בכך שהוא מכליל גם את ההרים בציורו, הוא מדגיש את האירוניה שבמטרת בני האדם – הם שואפים אל עבר השמיים, אך ייתכן ולא יצליחו להגיע אפילו עד פסגות ההרים הקרובים אליהם.</li> | ||
| − | <li>ייתכן כי שלום מצפת מתבסס על פסוקים אחרים המזכירים תכופות את "העיר והמגדל". מה הקשר בין השניים? האם לה' הייתה בעיה עם המגדל בפרט, או שאולי הייתה לו בעיה עם העיר כולה?<fn> | + | <li>ייתכן כי שלום מצפת מתבסס על פסוקים אחרים המזכירים תכופות את "העיר והמגדל". מה הקשר בין השניים? האם לה' הייתה בעיה עם המגדל בפרט, או שאולי הייתה לו בעיה עם העיר כולה?<fn>יש לציין כי כאשר בני האדם פוזרו, נכתב בפסוקים כי בניית העיר הופסקה, ולא בניית המגדל. ראו "האם המשימה הושלמה?" בהמשך.</fn></li> |
| − | <li>הים בציורו של ברויגל פחות מבוסס בפסוקים. ג'ו מילגרום  ויואל דומן מציעים כי החלטתם של רבים מן האמנים להכליל את הים בציוריהם יכולה להתפרש כתגובה לסמיכות שבין הסיפור שלנו לסיפור המבול.<fn>ראו את מאמרם המצוטט לעיל. אחת היצירות המתייחסות באופן המפורש ביותר לקשר שבין הסיפורים, לרבות הכנסת התיבה עצמה לציור, הינה יצירה שנעשתה על ידי אמן לא ידוע בלקט " | + | <li>הים בציורו של ברויגל פחות מבוסס בפסוקים. ג'ו מילגרום  ויואל דומן מציעים כי החלטתם של רבים מן האמנים להכליל את הים בציוריהם יכולה להתפרש כתגובה לסמיכות שבין הסיפור שלנו לסיפור המבול.<fn>ראו את מאמרם המצוטט לעיל. אחת היצירות המתייחסות באופן המפורש ביותר לקשר שבין הסיפורים, לרבות הכנסת התיבה עצמה לציור, הינה יצירה שנעשתה על ידי אמן לא ידוע בלקט "אוסף של דברי הימים והסיפורים על הבריטים" על ידי פייר לה באוד (צרפתית 8266, f.7): היסטוריה יוונית ומקראית. ניתן לצפות בה בקישור <a href="http://expositions.bnf.fr/fouquet/grand/f638.htm">זה</a>.</fn> למעשה, יוספוס מציע כי אחת מן הסיבות המרכזיות שהאנשים בנו את המגדל, היתה מתוך פחד מפני מבול נוסף.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory>האם המשימה הושלמה? | + | <subcategory>האם המשימה הושלמה? |
| − | <p>בעוד שלום מצפת מצייר את המגדל כעבודה גמורה, ברויגל ודה מנבאוי מציירים את המגדל בעודו עדיין בבנייה. על פי ספר בראשית, האם האנשים הצליחו לסיים את המגדל לפני שפוזרו או לא? הפסוקים אינם חד משמעיים. מצד אחד, בפסוק ה' כתוב "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", מכאן ניתן אולי להסיק כי הן העיר והן המגדל הושלמו.<fn>לחילופין, ייתכן כי הפסוק פשוט מתייחס לעיר ולמגדל אותם החלו בני האדם לבנות.</fn>  לעומת זאת, בפסוק | + | <p>בעוד שלום מצפת מצייר את המגדל כעבודה גמורה, ברויגל ודה מנבאוי מציירים את המגדל בעודו עדיין בבנייה. על פי ספר בראשית, האם האנשים הצליחו לסיים את המגדל לפני שפוזרו או לא? הפסוקים אינם חד משמעיים. מצד אחד, בפסוק ה' כתוב "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", מכאן ניתן אולי להסיק כי הן העיר והן המגדל הושלמו.<fn>לחילופין, ייתכן כי הפסוק פשוט מתייחס לעיר ולמגדל אותם החלו בני האדם לבנות.</fn>  לעומת זאת, בפסוק שמיד לאחר מכן ה' אומר "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת", ומכאן ניתן להבין כי הם רק החלו בבנייה.<fn>ניתן לספק הסבר חלופי, על פיו פרוייקט זה אמור היה להיות רק תחילתו של עוד רבים אחרים.</fn> מאוחר יותר, נאמר לנו כי בעקבות פיזור בני האדם, בניית העיר הופסקה, אך אין אף התייחסות למגדל. זה מאפשר קריאה שלישית בפסוקים, על פיה האחד הושלם והשני לא.<fn>ראו דיון ב<multilink><a href="BereshitRabbah38-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah-8" data-aht="source">38:8</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> לגבי האפשרויות הללו.</fn> </p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 11:52, 30 July 2019
מגדל בבל באמנות
הקדמה
סיפור מגדל בבל המתואר בבראשית י"א:א'-ט', הוא אחד הסיפורים האהובים ביותר על ידי אמנים, וצוייר מאות פעמים לאורך הדורות.1 שלוש היצירות המופיעות כאן, ביצועו של שלום מצפת (תשכ"ג),2 ציור השמן של פיטר ברויגל האב (שכ"ג),3 והתמשיח של ג'וסטו דה מנבאוי
(קל"ו-קל"ח),4 כולם מתארים כמעט ורק את המגדל, אך הדימיון ביניהם קלוש לכל היותר. כל צייר רואה בעיני רוחו את המגדל, את השותפים לבנייה, ואת הרקע לסיפור, באופן ייחודי, ומציע קריאה שונה לחלוטין בסיפור המקראי המקורי.
השוואת התמונות
שלום מצפת
הציור הפשוט ביותר מבין הציורים המובאים כאן, הינו ציורו של שלום מצפת, זאת בשל היותו שטוח, סטטי וצבוע באופן לוקאלי. מגדל הלבנים החד גוני מצוי במרכז היצירה, מתנשא מעל גגותיה האדומים של העיר. בראש המגדל ניצבת דמות יחידה בעלת שיער ארוך ואסוף, אוחזת חרב בידה. היישר מתחת למגדל, בתחתית הקומפוזיציה, נראית קבוצה של אנשים, כמעט זהים למראה, המסודרים בשורות חומות ואדומות לסירוגין.
פיטר ברויגל
גם בציורו של ברויגל, המגדל תופס מקום מרכזי ביצירה, אך המגדל עצמו שונה מאוד. כאן נראה מגדל ענקי, הבנוי כספירלה של לבנים אדומים וצהובים, עצום ברוחבו ובגובהו.5 שדות ירוקים וקצה של עיר נפרסים מאחוריו, בעוד הים מבצבץ מימין. בצדו השמאלי של הציור, קבוצת גברים נאספת. חלקם עובדים, בעוד אחרים עומדים חמושים מאחורי דמות עטויית גלימה, כנראה מלך, המפקח על הבנייה.
ג'וסטו דה מנבאוי
בניגוד לציורים האחרים, בציור זה המגדל, מבנה לבן מדורג, מצוי בצדו של הציור. במרכז נראית דמות עצומת ממדים, לבושה בחום ואוחזת בלפיד. מסביבה, בנאים אחדים חורטים בלבנים, בעוד אחרים עובדים על המגדל עצמו. ככל שמתקדמים במעלה המגדל, הדמויות נראות יותר ויותר צעירות. שניים מן הצעירים ביותר נופלים מן הפסגה, ונוספים נראים כמתווכחים ביניהם או כפצועים. ברקע הימני, הרים חומים מתנשאים אל תוך שמיים כתומים, בהם ניתן להבחין במלאך הבוחן את התקדמותם של בני האדם.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על עמימות מסויימת בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
אופיו של המגדל
בעוד שלום מצפת תיאר את המגדל כבניין צנוע בצבעי פחם, המזכיר מגדל שמירה או מגדלור, ברויגל צייר מגדל זה כקולוסאום מפותל, מלא בקשתות ובחלונות. ג'וסטו דה מנבאוי מציע אפשרות שלישית ומתאר את המגדל כפררמידה לבנה הבנוייה ממדרגות. איזה מהציורים דומה ביותר לתיאור המקראי? כל שידוע לנו מבראשית הוא שהמגדל היה עשוי לבנים וראשו אמור היה להגיע עד השמיים. בחירותיהם של האמנים יכולות לשקף את חוסר הבהירות בפסוקים לגבי מטרת המבנה. האם הוא אמור היה להוות מגדל שמירה "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", או הישג אדריכלי אדיר בכדי לעשות "שֵׁם"? לחלופין, העובדה שהסיפור מתרחש כולו בבבל יכולה להעיד על האפשרות כי המגדל הוא ביסודו זיקורת, תכונה שכיחה של מקדשים בבליים, מעין "גרם מדרגות" המוביל לאלוהים.6
האם היה מנהיג?
הן ברויגל והן גואסטו מכלילים הציורם דמות המפקחת על בניית המגדל. ברויגל מתאר דמות זו כמלך, העוטה כתר ובגדי מלכות, בעוד דה מנבאוי מבדיל אותו בכך שמגדיל את מימדיו ביחס לשאר הדמויות בציורו, ומצייר אותו לבוש בגדים עשירים יותר למראה. אף שלא ניתן לראות דמות מקבילה בדיוק בביצועו של שלום מצפת, גם הוא מצייר דמות אחת המצויה בנפרד מן השאר, מובחנת במיקומה בראש המגדל ובחרב אותו היא מניפה. האם ישנו סממן כלשהו למנהיג שכזה מן הכתוב בפסוקים? מבחינת תשעת הפסוקים המתארים את הסיפור נמצא כי התשובה לשאלה זו שלילית, אך נדמה כי ברויגל ודה מנבאוי שואבים את השראתם מן המסורת המדרשית על פיה נמרוד (המוזכר בפרק הקודם כמלך בבל ושנור) היה יוזם המגדל ועמד בראש פרוייקט הבנייה.7 ייתכן כי דמותו של שלום מצפת אמורה אף היא לייצג את נמרוד, או לחילופין, ייתכן כי הוא מרמז למסורת נוספת על פיה האנשים הציבו פסל בפסגת המגדל על מנת לפתוח במלחמה כנגד ה'.8
המשתתפים
שלום מצפת ממקם את תושבי העיר יחדיו בקבוצה אחת, תחת המגדל, אולי על מנת לסמל את אחדותם במעשיהם. לעומת זאת, נראה כי הפועלים בציורו של ג'וסטו דה מנבאוי, רבים זה עם זה ופוצעים זה את זה, ושניים מהם אפילו נופלים למותם.9 איזה ציור קרוב ביותר למתואר בפסוקים? התשובה לשאלה זו תלויה בפתרון לכמה פערים בפסוקים. מה משמעות הביטוי "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים"? האם יש להבין את הפסוק על דרך הפשט, כמתייחס לשפה ממשית אותה חלקו כל בני האדם, או שאולי יש להסיק מכאן ששררה אחדות כלשהי ביניהם?10 בדומה לכך, כאשר ה' אמר "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", מה בדיוק קרה שם? האם היווצרותן של שפות רבות הוביל באופן טבעי לפיזור לא אלים של הבנייה, או שאולי קדמו לפיזור זה חוסר הבנות ומריבות רבות?11
מה הייתה הבעיה?
מה היה חטאו של דור מגדל בבל, אשר כתוצאה ממנו הם פוזרו על פני הארץ? מבין שלוש האמנים, רק שלום מצפת מתייחס לשאלה זו ישירות, ומציע כי המגדל היווה אקט של מרד נגד ה'.12 בציורו של דה מנבאוי ייתכן כי הוויכוחים במתוארים בין הפועלים מצביעים על תשובה הפוכה, ומדגישים כי הייתה בעיה דווקא ביחסים הבין-אישיים ביניהם.13 אולם, מציורו של ברויגל נדמה כי בני האדם לא חטאו כלל. בדומה לכך, הטקסט בבראשית אינו מציין אף חטא באופן מפורש, והפרשנים מציעים מגוון רחב של פירושים למעשי בני האדם, החל מתמימות גמורה14 ועד לעבודת אלילים. ראו סיפור מגדל בבל לדיון מורחב בנושא זה.
רקע הסיפור
ג'וסטו דה מנבאוי מצייר את המגדל על רקע עמק והרים, בעוד ברויגל מצייר אותו על יד הים. בניגוד לשניהם שלום מצפת ממקם את המגדל באמצע העיר. האם ישנה משמעות לבחירות הללו?
- סביר כי דה מנבאוי מתבסס בציורו על קריאת פשט בפסוקים ממנה ניתן להסיק כי בוני המגדל חיו בעמק שינר. אולם, בכך שהוא מכליל גם את ההרים בציורו, הוא מדגיש את האירוניה שבמטרת בני האדם – הם שואפים אל עבר השמיים, אך ייתכן ולא יצליחו להגיע אפילו עד פסגות ההרים הקרובים אליהם.
- ייתכן כי שלום מצפת מתבסס על פסוקים אחרים המזכירים תכופות את "העיר והמגדל". מה הקשר בין השניים? האם לה' הייתה בעיה עם המגדל בפרט, או שאולי הייתה לו בעיה עם העיר כולה?15
- הים בציורו של ברויגל פחות מבוסס בפסוקים. ג'ו מילגרום ויואל דומן מציעים כי החלטתם של רבים מן האמנים להכליל את הים בציוריהם יכולה להתפרש כתגובה לסמיכות שבין הסיפור שלנו לסיפור המבול.16 למעשה, יוספוס מציע כי אחת מן הסיבות המרכזיות שהאנשים בנו את המגדל, היתה מתוך פחד מפני מבול נוסף.
האם המשימה הושלמה?
בעוד שלום מצפת מצייר את המגדל כעבודה גמורה, ברויגל ודה מנבאוי מציירים את המגדל בעודו עדיין בבנייה. על פי ספר בראשית, האם האנשים הצליחו לסיים את המגדל לפני שפוזרו או לא? הפסוקים אינם חד משמעיים. מצד אחד, בפסוק ה' כתוב "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", מכאן ניתן אולי להסיק כי הן העיר והן המגדל הושלמו.17 לעומת זאת, בפסוק שמיד לאחר מכן ה' אומר "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת", ומכאן ניתן להבין כי הם רק החלו בבנייה.18 מאוחר יותר, נאמר לנו כי בעקבות פיזור בני האדם, בניית העיר הופסקה, אך אין אף התייחסות למגדל. זה מאפשר קריאה שלישית בפסוקים, על פיה האחד הושלם והשני לא.19
