Difference between revisions of "Miracles and Mitzvot at Marah/2/he"
(Original Author: Yonatan Novetsky, Rabbi Hillel Novetsky) |
(Original Author: Yonatan Novetsky, Rabbi Hillel Novetsky) |
||
Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Approaches"> | <page type="Approaches"> | ||
<h1>נסים ומצוות במרה</h1> | <h1>נסים ומצוות במרה</h1> | ||
− | |||
− | |||
<div class="overview" dir="rtl"> | <div class="overview" dir="rtl"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
Line 13: | Line 11: | ||
</continue> | </continue> | ||
</div> | </div> | ||
− | |||
<!-- | <!-- | ||
<br/> | <br/> | ||
Line 19: | Line 16: | ||
--> | --> | ||
<p>במהלך חקירת האירועים במרה, פרשנים מציגים דרכים שונות להבין מהם ה"חֹק וּמִשְׁפָּט" ולמה היו נחוצים‏:‏</p> | <p>במהלך חקירת האירועים במרה, פרשנים מציגים דרכים שונות להבין מהם ה"חֹק וּמִשְׁפָּט" ולמה היו נחוצים‏:‏</p> | ||
− | |||
<approaches> | <approaches> | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
Line 28: | Line 24: | ||
<multilink><aht source="NetzivShemot15-25">Netziv</aht><aht source="NetzivShemot15-25">Shemot 15:25-26</aht><aht parshan="Netziv">About R. Naftali Z"Y Berlin</aht></multilink>, | <multilink><aht source="NetzivShemot15-25">Netziv</aht><aht source="NetzivShemot15-25">Shemot 15:25-26</aht><aht parshan="Netziv">About R. Naftali Z"Y Berlin</aht></multilink>, | ||
--> | --> | ||
− | |||
<category>הנחיות התנהגותיות | <category>הנחיות התנהגותיות | ||
<p>במרה, ה' נתן לישראל הוראות לגבי האופן בו עליהם להתנהג. אפשרות זו מסתעפת לאפשרויות משנה בנוגע לשאלה האם הדרכות אלה נועדו לכל הדורות או רק לאומה בשלב המעבר.</p> | <p>במרה, ה' נתן לישראל הוראות לגבי האופן בו עליהם להתנהג. אפשרות זו מסתעפת לאפשרויות משנה בנוגע לשאלה האם הדרכות אלה נועדו לכל הדורות או רק לאומה בשלב המעבר.</p> | ||
Line 84: | Line 79: | ||
--> | --> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
− | |||
<opinion name="">קוד התנהגות מוסרי | <opinion name="">קוד התנהגות מוסרי | ||
<p>משה לימד את העם כיצד להנהיג את עצמם במהלך מסעם במדבר.</p> | <p>משה לימד את העם כיצד להנהיג את עצמם במהלך מסעם במדבר.</p> | ||
Line 107: | Line 101: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
− | |||
<category name="">עקרונות של ההשגחה האלוקית<!--Fundamentals of Faith--> | <category name="">עקרונות של ההשגחה האלוקית<!--Fundamentals of Faith--> | ||
<p>האירועים של מרה לימדו את העם שה' נותן שכר לצדיקים ומעניש את החוטאים.</p> | <p>האירועים של מרה לימדו את העם שה' נותן שכר לצדיקים ומעניש את החוטאים.</p> | ||
Line 138: | Line 131: | ||
<point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – גישה זו אינה צריכה להניח שהמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני,<fn>מכיוון שכן, רשב"ם בדברים ה':י"ב מסביר את "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" באופן שונה מהבבלי ורש"י, ורשב"ם כ"ד:א' מניח ששמות כ"ד אירע לאחר עשרת הדברות. ראה גם שד"ל שמות י"ח:ט"ז ש"חֻקֵּי הָאֱלֹהִים" שהוזכרו שם מתייחסים לחוקים שניתנו רק לשעה. לחילופין, ראה ר' סעדיה וקאסוטו שיתרו הגיע רק לאחר מעמד הר סיני. אברבנאל, לעומת זאת, טוען שמשה קיבל את כל דיני הממונות במרה, אך רק בפרשת משפטים הוא קיבל הוראה להעביר את הדינים לעם, ולכן בינתיים משה היה צריך לשפוט בכל מקרה ומקרה.</fn> ורלב"ג מדגיש ששמות כ"א:א' מצביע על כך שדיני ממונות ניתנו רק לאחר עשרת הדברות.<fn><multilink><aht source="RalbagShemot16P22">רלב"ג</aht><aht source="RalbagShemot16P22">Beiur Divrei HaParashah Shemot 16:22-23</aht><aht parshan="Ralbag">About R. Levi b. Gershon</aht></multilink> גם אומר שמבחינה פדגוגית היה יותר יעיל שבני ישראל יראו שבאופן ניסי ישנה מנה כפולה של מן בערב שבת ולא כלום בשבת לפני שקיבלו את הציווי לשמור שבת.</fn></point> | <point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – גישה זו אינה צריכה להניח שהמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני,<fn>מכיוון שכן, רשב"ם בדברים ה':י"ב מסביר את "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" באופן שונה מהבבלי ורש"י, ורשב"ם כ"ד:א' מניח ששמות כ"ד אירע לאחר עשרת הדברות. ראה גם שד"ל שמות י"ח:ט"ז ש"חֻקֵּי הָאֱלֹהִים" שהוזכרו שם מתייחסים לחוקים שניתנו רק לשעה. לחילופין, ראה ר' סעדיה וקאסוטו שיתרו הגיע רק לאחר מעמד הר סיני. אברבנאל, לעומת זאת, טוען שמשה קיבל את כל דיני הממונות במרה, אך רק בפרשת משפטים הוא קיבל הוראה להעביר את הדינים לעם, ולכן בינתיים משה היה צריך לשפוט בכל מקרה ומקרה.</fn> ורלב"ג מדגיש ששמות כ"א:א' מצביע על כך שדיני ממונות ניתנו רק לאחר עשרת הדברות.<fn><multilink><aht source="RalbagShemot16P22">רלב"ג</aht><aht source="RalbagShemot16P22">Beiur Divrei HaParashah Shemot 16:22-23</aht><aht parshan="Ralbag">About R. Levi b. Gershon</aht></multilink> גם אומר שמבחינה פדגוגית היה יותר יעיל שבני ישראל יראו שבאופן ניסי ישנה מנה כפולה של מן בערב שבת ולא כלום בשבת לפני שקיבלו את הציווי לשמור שבת.</fn></point> | ||
</category> | </category> | ||
− | |||
<category name="">משאבים להישרדות פיזית | <category name="">משאבים להישרדות פיזית | ||
<p>במרה, ה' סיפק את צורכיהם החומריים של העם.</p> | <p>במרה, ה' סיפק את צורכיהם החומריים של העם.</p> | ||
Line 150: | Line 142: | ||
<point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – גישה זו אינה צריכה להניח שמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני.<fn>ר' יוסף בכור שור שמות כ"ד:א', לעומת זאת, מאמץ את העמדה שכ"ד:א'-י"ב התרחש לפני עשרת הדברות, ויש לכך השפעה על הבנת שמות כ"ד:ג'. ראה גם פירושו לשמות י"ח:ט"ז.</fn></point> | <point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – גישה זו אינה צריכה להניח שמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני.<fn>ר' יוסף בכור שור שמות כ"ד:א', לעומת זאת, מאמץ את העמדה שכ"ד:א'-י"ב התרחש לפני עשרת הדברות, ויש לכך השפעה על הבנת שמות כ"ד:ג'. ראה גם פירושו לשמות י"ח:ט"ז.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
− | |||
<opinion name="">תרופות צמחיות | <opinion name="">תרופות צמחיות | ||
<p>ה' לימד את משה על סגולותיהם הרפואיות של עשבים.</p> | <p>ה' לימד את משה על סגולותיהם הרפואיות של עשבים.</p> | ||
Line 163: | Line 154: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
− | |||
</div> | </div> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
− | |||
− | |||
<!-- | <!-- | ||
<opinion name=""> <span class="unbold"> – There are two variations of this possibility:</span> | <opinion name=""> <span class="unbold"> – There are two variations of this possibility:</span> | ||
− | |||
<point><b></b> – | <point><b></b> – | ||
<ul> | <ul> | ||
Line 179: | Line 166: | ||
</point> | </point> | ||
--> | --> | ||
− | |||
− | |||
− | |||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> |
Version as of 00:38, 26 June 2014
נסים ומצוות במרה
גישות פרשניות
סקירה
הסיפור של מרה הוא סיפורה של אומה מתהווה העומדת בפני המציאות המדכאת של חיים במדבר עם אספקה פיזית מוגבלת, ללא תקנון חוקים, מצפן מוסרי מעורפל, ורִיק מחשבתי. פרשנים חולקים איזה מבין עניינים אלה קיבל זכות קדימה וכיצד ה' החל לענות עליהם במרה. לשיטת המכילתא והבבלי, העדיפות הראשונה היתה שבני ישראל יתרגלו לתורה ולמצוות, ואילו הרמב"ן טוען שהאומה נזקקה ללמוד משמעת מוסרית ושליטה עצמית. ר' סעדיה ורלב"ג סוברים שאמונות פילוסופיות היוו בסיס קריטי עוד יותר להתפתחות הדתית של העם, ור' יוסף בכור שור מחזיק בדעה שהדרך ללב העם היתה בסיפוק צורכיהם הגשמיים לפני הכל.
פרשנים גם מתמודדים עם הקושי המבני של כיצד להבין את המעבר בין חציו הראשון של הסיפור שמדווח כיצד ה' סיפק את הצרכים החומריים של האומה לחצי השני שלמראית עין מתאר את ההנחיות הדתיות של ה'. חלק מהדעות במדרשים סוברות שהסיפור כולו עוסק בצרכים רוחניים, והם מסבירים מחדש את המחסור במים כמטפורה לצימאון רוחני לתורה. בצדו השני של הספקטרום, ר"י בכור שור ור' בחיי טוענים ששני חלקי הסיפור מתמקדים בצרכים החומריים של העם וש"חֹק וּמִשְׁפָּט" מתייחס לתנאים הפיזיים ולא לציוויים משפטיים.
לבסוף, פרשנים רבים טוענים שאכן קיימים שני פנים נפרדים ושהנס של מרה היה אמור להפגין שבריאות פיזית תלויה בהליכה אחר מצוות ה'.
במהלך חקירת האירועים במרה, פרשנים מציגים דרכים שונות להבין מהם ה"חֹק וּמִשְׁפָּט" ולמה היו נחוצים:
הנחיות התנהגותיות
במרה, ה' נתן לישראל הוראות לגבי האופן בו עליהם להתנהג. אפשרות זו מסתעפת לאפשרויות משנה בנוגע לשאלה האם הדרכות אלה נועדו לכל הדורות או רק לאומה בשלב המעבר.
חוקי התורה
ה' החל לתת לעם הצגה מוקדמת של חלק מהמצוות הנצחיות של התורה.
- שבת ("חֹק") וכיבוד אב ואם ("מִשְׁפָּט") – ר' יהושע11
- עריות ("חֹק") ודיני נזיקין ("מִשְׁפָּט") – ר' אלעזר המודעי12
יחד, שתי העמדות התנאיות האלה מכסות את רוב המצוות בעשרת הדברות.13 מקורות מאוחרים יותר מערבבים ומחברים בין שתי הדעות האלה בכדי ליצור שינויים ושילובים נוספים:14
- שבת ("חֹק") ודיני ממונות ("מִשְׁפָּט") – רמב"ם15
- שבת, כיבוד אב ואם, ודיני ממונות / נזיקין – סדר עולם רבה,16 בבלי סנהדרין,17 תרגום המיוחס ליונתן18
- שבת, פרה אדומה,19 ודיני ממונות – סדר עולם זוטא,20 רש"י21
- שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה, ודיני ממונות – רש"י שמות כ"ד:ג'22
- לבחון – כך ר' אליעזר ומרבית הפרשנים מבינים את המילה, ופירוש זה מתאים לשימוש הנפוץ של המילה בתנ"ך. ישנם כמה דרכים להבנת המבחן הזה:
- ה' בחן את האומה בכדי לראות אם ישמעו למצוותיו – האופציה השלישית ברלב"ג. לפי נקודת מבט זו, "וְשָׁם נִסָּהוּ" מתייחס לציוויים של "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", והפסוק הבא (טו:כו) מפרט שהמבחן הוא: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו...". רלב"ג מעיר שקריאה זו גם נתמכת ע"י הקבלה ל"לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" בשמות ט"ז:ד'.25
- ה' בחן את האומה לראות איך יתלוננו על צרכים גשמיים – רש"י.26 לפי רש"י, בני ישראל נכשלו במבחן כאשר הם התלוננו בצורה שאינה הגונה.
- בני ישראל בחנו את ה' כדי לראות אם הוא יוכל לספק את צורכיהם – תרגום המיוחס ליונתן27
- לרומם / להרים על נס – זוהי עמדתו זו של ר' יהושע, והיא עובדת היטב עם בחירתו בשבת בתור ה "חוק".28 הרלב"ג מפרש בצורה דומה בדעה השנייה שהוא מביא, והוא מצביע על שמות כ':י"ז ותהילים ד':ז' בתור סיוע.29 האופן שבו ה' נישא את ישראל יכול להתבטא באחת משתי דרכים:
קוד התנהגות מוסרי
משה לימד את העם כיצד להנהיג את עצמם במהלך מסעם במדבר.
- על פי האפשרות הראשונה ברמב"ן, "מִשְׁפָּט", וכמו כן "חֹק" מתייחסים לצורה שבה יסופקו צורכיהם של ישראל במדבר.
- האפשרות השנייה ברמב"ן רואה את שני המושגים כמקבילים אך כמייצגים פנים שונות של האופן בו ישראל היו צריכים להתנהג במדבר. "חֹק" מתייחס לבטחון בה' שיענה על צורכיהם ו"מִשְׁפָּט" מתייחס להתנהגות הראויה בין אדם לחברו בזמן חנייתם במדבר.
- רב מידן מחלק בין שני המושגים. הוא מבין את "חֹק" בתור מִכסָה,36 וקורא את "מִשְׁפָּט" בתור התהליך שבאמצעותו הוחלט כמה מים יוקצו לכל משפחה.
עקרונות של ההשגחה האלוקית
האירועים של מרה לימדו את העם שה' נותן שכר לצדיקים ומעניש את החוטאים.
- ר' סעדיה מסביר ש"חֹק" מתייחס לשכר הצדיקים ו"מִשְׁפָּט" מתייחס לדין הרשעים.
- אברבנאל מבין שגם "חֹק" וגם "מִשְׁפָּט" מתייחסים לעיקרון ההשגחה, הראשון מנקודת המבט של בני ישראל והשני מנקודת המבט של ה'. האבחנה שלו מבוססת על הפסוק בתהילים פ"א:ה'.
- רלב"ג בגישתו השנייה וייתכן שגם הרשב"ם45 מפרשים שהמושג מתייחס למצוות מעשיות. אולם, גם לשיטתם, במרה ה' רק ייסד את הבסיס התיאולוגי46 הנצרך למסירה עתידית של המצוות, אך לא נתן אף אחת מהמצוות עצמן.47
- ה' בחן את בני ישראל - ר' סעדיה מסביר שה' בחן אם העם ינהג כראוי בתנאים קשים.50 שד"ל מציע וריאציה של פירוש זה, שה' בחן אם בני ישראל ימשיכו להתלונן לאחר שסיפק את צורכיהם. שד"ל מצביע על ההקבלה בט"ז:ד'.
- בני ישראל בחנו את ה' – רלב"ג בגישתו הראשונה – ראה לעיל.51 "נִסָּהוּ" יהיה אם כן מקביל ל"נַסֹּתָם אֶת ה'" בשמות י"ז:ז'.
- ה' רומם את בני ישראל בכך שיידע אותם שייתן להם את המצוות – הגישה השנייה ברלב"ג.
- ה' עשה ניסים לבני ישראל – אברבנאל. הוא מקשר את "נִסָּהוּ" ל"נס".
- ה' התחיל להרגיל את בני ישראל לסמוך עליו לסיפוק צורכיהם – זו אולי עמדתו של רשב"ם בשמות ט"ז:ד'.52 על ידי סיפוק הצרכים הבסיסיים של העם על בסיס יומי באופן ניסי, ה' היה יכול לטפח את הביטחון שלהם בו ובדרכיו.
משאבים להישרדות פיזית
במרה, ה' סיפק את צורכיהם החומריים של העם.
מחיה
ה' סיפק מים לעם.
תרופות צמחיות
ה' לימד את משה על סגולותיהם הרפואיות של עשבים.