Difference between revisions of "Miracles and Mitzvot at Marah/2/he"
(Original Author: Yonatan Novetsky, Rabbi Hillel Novetsky) |
(Original Author: Yonatan Novetsky, Rabbi Hillel Novetsky) |
||
Line 90: | Line 90: | ||
<li>על פי האפשרות הראשונה ברמב"ן, "מִשְׁפָּט", וכמו כן "חֹק" מתייחסים לצורה שבה יסופקו צורכיהם של ישראל במדבר.</li> | <li>על פי האפשרות הראשונה ברמב"ן, "מִשְׁפָּט", וכמו כן "חֹק" מתייחסים לצורה שבה יסופקו צורכיהם של ישראל במדבר.</li> | ||
<li>האפשרות השנייה ברמב"ן רואה את שני המושגים כמקבילים אך כמייצגים פנים שונות של האופן בו ישראל היו צריכים להתנהג במדבר. "חֹק" מתייחס לבטחון בה' שיענה על צורכיהם ו"מִשְׁפָּט" מתייחס להתנהגות הראויה בין אדם לחברו בזמן חנייתם במדבר.</li> | <li>האפשרות השנייה ברמב"ן רואה את שני המושגים כמקבילים אך כמייצגים פנים שונות של האופן בו ישראל היו צריכים להתנהג במדבר. "חֹק" מתייחס לבטחון בה' שיענה על צורכיהם ו"מִשְׁפָּט" מתייחס להתנהגות הראויה בין אדם לחברו בזמן חנייתם במדבר.</li> | ||
− | <li>רב | + | <li>רב מדן מחלק בין שני המושגים. הוא מבין את "חֹק" בתור מִכסָה,<fn>במיוחד הקצבת אוכל, בדומה לר"י בכור שור להלן. ראה <aht page="Dictionary:חֹק">חֹק</aht> להוכחות מקראיות.</fn> וקורא את "מִשְׁפָּט" בתור התהליך שבאמצעותו הוחלט כמה מים יוקצו לכל משפחה.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</point> | </point> | ||
− | <point><b>המשמעות של "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין שמות ט"ו:כ"ו וט"ז:ד'</b> – גישה זו מבינה ש"נִסָּהוּ" מתייחס למבחן האם בני ישראל ידבקו בתקנון ההתנהגותי שנקבע על ידי ה"חֹק וּמִשְׁפָּט". הרמב"ן מסביר שהמבחנים, כאן ובשמות ט"ז:ד' הם בכדי לראות איך העם יגיבו לתנאים הקשים של מסעם במדבר. רב | + | <point><b>המשמעות של "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין שמות ט"ו:כ"ו וט"ז:ד'</b> – גישה זו מבינה ש"נִסָּהוּ" מתייחס למבחן האם בני ישראל ידבקו בתקנון ההתנהגותי שנקבע על ידי ה"חֹק וּמִשְׁפָּט". הרמב"ן מסביר שהמבחנים, כאן ובשמות ט"ז:ד' הם בכדי לראות איך העם יגיבו לתנאים הקשים של מסעם במדבר. רב מדן רואה באופן דומה את שניהם כבוחנים האם העם ינהג באיפוק ויציית להקצבה הקפדנית של מים ומזון. לפי שיטה זו, ט"ו:כ"ו מפנה חזרה להתנהגות האתית שחוייבה בט"ו:כ"ה.<fn>ראה גם לקח טוב על שמות ט"ו:כ"ו שלומד ממרה "והישר בעיניו תעשה – זו לפנים משורת הדין".</fn></point> |
− | <point><b>התנאים במדבר</b> – לפי השחזור של רב | + | <point><b>התנאים במדבר</b> – לפי השחזור של רב מדן, למרות שה' דאג בצורה על טבעית להתקיימותם של ישראל במדבר, אספקת המזון והמים לא היתה בלתי מוגבלת, ולכן ההקצבה היתה חיונית.<fn>התמונה שמצייר ר' מדן מבוססת על פסוקים בדברים ח':ב'-ג' שמתארים את הרעב במדבר. הוא מבין, כמו הרמב"ן (שמות ט"ו-ט"ז ודברים ח'), שהעם היו מורעבים באופן תמידי למרות ירידת המן. פרשנים אחרים, לעומת זאת, מפרשים שהפסוקים בדברים מתארים רק את הרעב שהיה לפני שה' החל להוריד את המן.</fn> לכן, כל אדם הוגבל לעומר של מן בכל יום, והמן נשקל כדי לוודא שאף אחד לא לקח יותר מהחלק המגיע לו.</point> |
<point><b>מרה ושליטה עצמית</b> – מרה היתה החנייה הראשונה במדבר, ולכן היה קריטי שכללי היסוד יוסדרו מיד כדי להבטיח את ההישרדות הפיזית וההתנהגות המוסרית של האומה. אילו לא היה העם לומד להפעיל משמעת וריסון עצמי, התוצאה היתה יכולה להיות מהומות ואסון.<fn>ר' מדן מצביע על האירוע של קברות התאוה בבמדבר י"א כמקרה בו הליכת העם אחר תאוותיהם הבלתי מרוסנות גרמה לתוצאות טראגיות.</fn> לפי גישה זו, מרה לא היתה חוויה רוחנית נשגבת שבה קיבל העם תצוגה מקדימה של ההתגלות במעמד הר סיני, אלא סיפור ארצי הרבה יותר של סיפוק הצרכים הפיזיים הבסיסיים של האומה ונתינת אפשרות לעבדים שזה עתה שוחררו ליצור חברה מתורבתת.</point> | <point><b>מרה ושליטה עצמית</b> – מרה היתה החנייה הראשונה במדבר, ולכן היה קריטי שכללי היסוד יוסדרו מיד כדי להבטיח את ההישרדות הפיזית וההתנהגות המוסרית של האומה. אילו לא היה העם לומד להפעיל משמעת וריסון עצמי, התוצאה היתה יכולה להיות מהומות ואסון.<fn>ר' מדן מצביע על האירוע של קברות התאוה בבמדבר י"א כמקרה בו הליכת העם אחר תאוותיהם הבלתי מרוסנות גרמה לתוצאות טראגיות.</fn> לפי גישה זו, מרה לא היתה חוויה רוחנית נשגבת שבה קיבל העם תצוגה מקדימה של ההתגלות במעמד הר סיני, אלא סיפור ארצי הרבה יותר של סיפוק הצרכים הפיזיים הבסיסיים של האומה ונתינת אפשרות לעבדים שזה עתה שוחררו ליצור חברה מתורבתת.</point> | ||
<point><b>מוסריות בלתי-תלויה בהלכה</b> – ההתמקדות של רמב"ן בקיומו של תקנון מוסרי בנוסף לציוויים בתורה עקבית עם עמדותיו בויקרא י"ט:ב' ודברים ו':י"ח שמוסריות לא נשלטת רק על ידי מילות החוק.<fn>ראה גם לקח טוב ופירושיו של רמב"ן על שמות ט"ו:כ"ו.</fn></point> | <point><b>מוסריות בלתי-תלויה בהלכה</b> – ההתמקדות של רמב"ן בקיומו של תקנון מוסרי בנוסף לציוויים בתורה עקבית עם עמדותיו בויקרא י"ט:ב' ודברים ו':י"ח שמוסריות לא נשלטת רק על ידי מילות החוק.<fn>ראה גם לקח טוב ופירושיו של רמב"ן על שמות ט"ו:כ"ו.</fn></point> |
Version as of 16:35, 13 July 2014
נסים ומצוות במרה
גישות פרשניות
סקירה
הסיפור של מרה הוא סיפורה של אומה מתהווה העומדת בפני המציאות המדכאת של חיים במדבר עם אספקה פיזית מוגבלת, ללא תקנון חוקים, מצפן מוסרי מעורפל, ורִיק מחשבתי. פרשנים חולקים איזה מבין עניינים אלה קיבל זכות קדימה וכיצד ה' החל לענות עליהם במרה. לשיטת המכילתא והבבלי, העדיפות הראשונה היתה שבני ישראל יתרגלו לתורה ולמצוות, ואילו הרמב"ן טוען שהאומה נזקקה ללמוד משמעת מוסרית ושליטה עצמית. ר' סעדיה ורלב"ג סוברים שאמונות פילוסופיות היוו בסיס קריטי עוד יותר להתפתחות הדתית של העם, ור' יוסף בכור שור מחזיק בדעה שהדרך ללב העם היתה בסיפוק צורכיהם הגשמיים לפני הכל.
פרשנים גם מתמודדים עם הקושי המבני של כיצד להבין את המעבר בין חציו הראשון של הסיפור שמדווח כיצד ה' סיפק את הצרכים החומריים של האומה לחצי השני שלמראית עין מתאר את ההנחיות הדתיות של ה'. חלק מהדעות במדרשים סוברות שהסיפור כולו עוסק בצרכים רוחניים, והם מסבירים מחדש את המחסור במים כמטפורה לצימאון רוחני לתורה. בצדו השני של הספקטרום, ר"י בכור שור ור' בחיי טוענים ששני חלקי הסיפור מתמקדים בצרכים החומריים של העם וש"חֹק וּמִשְׁפָּט" מתייחס לתנאים הפיזיים ולא לציוויים משפטיים.
לבסוף, פרשנים רבים טוענים שאכן קיימים שני פנים נפרדים ושהנס של מרה היה אמור להפגין שבריאות פיזית תלויה בהליכה אחר מצוות ה'.
במהלך חקירת האירועים במרה, פרשנים מציגים דרכים שונות להבין מהם ה"חֹק וּמִשְׁפָּט" ולמה היו נחוצים:
הנחיות התנהגותיות
במרה, ה' נתן לישראל הוראות לגבי האופן בו עליהם להתנהג. אפשרות זו מסתעפת לאפשרויות משנה בנוגע לשאלה האם הדרכות אלה נועדו לכל הדורות או רק לאומה בשלב המעבר.
חוקי התורה
ה' החל לתת לעם הצגה מוקדמת של חלק מהמצוות הנצחיות של התורה.
- שבת ("חֹק") וכיבוד אב ואם ("מִשְׁפָּט") – ר' יהושע11
- עריות ("חֹק") ודיני נזיקין ("מִשְׁפָּט") – ר' אלעזר המודעי12
יחד, שתי העמדות התנאיות האלה מכסות את רוב המצוות בעשרת הדברות.13 מקורות מאוחרים יותר מערבבים ומחברים בין שתי הדעות האלה בכדי ליצור שינויים ושילובים נוספים:14
- שבת ("חֹק") ודיני ממונות ("מִשְׁפָּט") – רמב"ם15
- שבת, כיבוד אב ואם, ודיני ממונות / נזיקין – סדר עולם רבה,16 בבלי סנהדרין,17 תרגום המיוחס ליונתן18
- שבת, פרה אדומה,19 ודיני ממונות – סדר עולם זוטא,20 רש"י21
- שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה, ודיני ממונות – רש"י שמות כ"ד:ג'22
- לבחון – כך ר' אליעזר ומרבית הפרשנים מבינים את המילה, ופירוש זה מתאים לשימוש הנפוץ של המילה בתנ"ך. ישנם כמה דרכים להבנת המבחן הזה:
- ה' בחן את האומה בכדי לראות אם ישמעו למצוותיו – האופציה השלישית ברלב"ג. לפי נקודת מבט זו, "וְשָׁם נִסָּהוּ" מתייחס לציוויים של "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", והפסוק הבא (טו:כו) מפרט שהמבחן הוא: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו...". רלב"ג מעיר שקריאה זו גם נתמכת ע"י הקבלה ל"לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" בשמות ט"ז:ד'.25
- ה' בחן את האומה לראות איך יתלוננו על צרכים גשמיים – רש"י.26 לפי רש"י, בני ישראל נכשלו במבחן כאשר הם התלוננו בצורה שאינה הגונה.
- בני ישראל בחנו את ה' כדי לראות אם הוא יוכל לספק את צורכיהם – תרגום המיוחס ליונתן27
- לרומם / להרים על נס – זוהי עמדתו זו של ר' יהושע, והיא עובדת היטב עם בחירתו בשבת בתור ה "חוק".28 הרלב"ג מפרש בצורה דומה בדעה השנייה שהוא מביא, והוא מצביע על שמות כ':י"ז ותהילים ד':ז' בתור סיוע.29 האופן שבו ה' נישא את ישראל יכול להתבטא באחת משתי דרכים:
קוד התנהגות מוסרי
משה לימד את העם כיצד להנהיג את עצמם במהלך מסעם במדבר.
- על פי האפשרות הראשונה ברמב"ן, "מִשְׁפָּט", וכמו כן "חֹק" מתייחסים לצורה שבה יסופקו צורכיהם של ישראל במדבר.
- האפשרות השנייה ברמב"ן רואה את שני המושגים כמקבילים אך כמייצגים פנים שונות של האופן בו ישראל היו צריכים להתנהג במדבר. "חֹק" מתייחס לבטחון בה' שיענה על צורכיהם ו"מִשְׁפָּט" מתייחס להתנהגות הראויה בין אדם לחברו בזמן חנייתם במדבר.
- רב מדן מחלק בין שני המושגים. הוא מבין את "חֹק" בתור מִכסָה,36 וקורא את "מִשְׁפָּט" בתור התהליך שבאמצעותו הוחלט כמה מים יוקצו לכל משפחה.
עקרונות של ההשגחה האלוקית
האירועים של מרה לימדו את העם שה' נותן שכר לצדיקים ומעניש את החוטאים.
- ר' סעדיה מסביר ש"חֹק" מתייחס לשכר הצדיקים ו"מִשְׁפָּט" מתייחס לדין הרשעים.
- אברבנאל מבין שגם "חֹק" וגם "מִשְׁפָּט" מתייחסים לעיקרון ההשגחה, הראשון מנקודת המבט של בני ישראל והשני מנקודת המבט של ה'. האבחנה שלו מבוססת על הפסוק בתהילים פ"א:ה'.
- רלב"ג בגישתו השנייה וייתכן שגם הרשב"ם45 מפרשים שהמושג מתייחס למצוות מעשיות. אולם, גם לשיטתם, במרה ה' רק ייסד את הבסיס התיאולוגי46 הנצרך למסירה עתידית של המצוות, אך לא נתן אף אחת מהמצוות עצמן.47
- ה' בחן את בני ישראל - ר' סעדיה מסביר שה' בחן אם העם ינהג כראוי בתנאים קשים.50 שד"ל מציע וריאציה של פירוש זה, שה' בחן אם בני ישראל ימשיכו להתלונן לאחר שסיפק את צורכיהם. שד"ל מצביע על ההקבלה בט"ז:ד'.
- בני ישראל בחנו את ה' – רלב"ג בגישתו הראשונה – ראה לעיל.51 "נִסָּהוּ" יהיה אם כן מקביל ל"נַסֹּתָם אֶת ה'" בשמות י"ז:ז'.
- ה' רומם את בני ישראל בכך שיידע אותם שייתן להם את המצוות – הגישה השנייה ברלב"ג.
- ה' עשה ניסים לבני ישראל – אברבנאל. הוא מקשר את "נִסָּהוּ" ל"נס".
- ה' התחיל להרגיל את בני ישראל לסמוך עליו לסיפוק צורכיהם – זו אולי עמדתו של רשב"ם בשמות ט"ז:ד'.52 על ידי סיפוק הצרכים הבסיסיים של העם על בסיס יומי באופן ניסי, ה' היה יכול לטפח את הביטחון שלהם בו ובדרכיו.
משאבים להישרדות פיזית
במרה, ה' סיפק את צורכיהם החומריים של העם.
מחיה
ה' סיפק מים לעם.
תרופות צמחיות
ה' לימד את משה על סגולותיהם הרפואיות של עשבים.