Difference between revisions of "Miracles and Mitzvot at Marah/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 20: Line 20:
 
<p>ה' החל לתת לעם הצגה מוקדמת של חלק מהמצוות הנצחיות של התורה.</p>
 
<p>ה' החל לתת לעם הצגה מוקדמת של חלק מהמצוות הנצחיות של התורה.</p>
 
<mekorot>ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי,<fn>בחלק מכתבי היד של המכילתא דרבי ישמעאל כתוב ר' אליעזר המודעי. גם ר' אליעזר (בן הורקנוס) וגם ר' אלעזר המודעי מופיעים מספר פעמים בחלק זה של המכילתא, ויש אי התאמות רבות בין עדי הנוסח.</fn> ור' יהודה ב<multilink><a href="MekhiltaBeshalachVayassa1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBeshalachVayassa1" data-aht="source">Beshalach Vayassa 1</a><a href="MekhiltaMishpatimNezikin1" data-aht="source">Mishpatim Nezikin 1</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">About Mekhilta DeRabbi Yishmael</a></multilink> ו<multilink><a href="MekhiltaDeRashbi15-25" data-aht="source">מכילתא דרשב"י</a><a href="MekhiltaDeRashbi15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Mekhilta DeRashbi" data-aht="parshan">About Mekhilta DeRashbi</a></multilink>, <multilink><a href="SederOlamRabbah5" data-aht="source">סדר עולם רבה</a><a href="SederOlamRabbah5" data-aht="source">Seder Olam Rabbah 5</a><a href="Seder Olam Rabbah" data-aht="parshan">About Seder Olam Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin56b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin56b" data-aht="source">Sanhedrin 56b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="SederOlamZuta4" data-aht="source">סדר עולם זוטא</a><a href="SederOlamZuta4" data-aht="source">Seder Olam Zuta 4</a><a href="Seder Olam Zuta" data-aht="parshan">About Seder Olam Zuta</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot15-25" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot15-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25-26</a><a href="RashiShemot24-3" data-aht="source">Shemot 24:3</a><a href="RashiDevarim5-12" data-aht="source">Devarim 5:12</a><a href="RashiDevarim5-16" data-aht="source">Devarim 5:16</a><a href="Rashi" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot15-25" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Lekach Tov" data-aht="parshan">About R. Toviah b. Eliezer</a></multilink>, <multilink><a href="RambamMoreh3-32" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMoreh3-32" data-aht="source">Moreh Nevukhim 3:32</a><a href="Rambam" data-aht="parshan">About R. Moshe Maimonides</a></multilink><fn>ראה גם <multilink><a href="RSBHGBereshit47-22" data-aht="source">ר' שמואל בן חפני גאון</a><a href="RSBHGBereshit47-22" data-aht="source">בראשית מ"ז:כ"ב</a><a href="R. Shemuel b. Chofni Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן חפני גאון</a></multilink>.</fn></mekorot>
 
<mekorot>ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי,<fn>בחלק מכתבי היד של המכילתא דרבי ישמעאל כתוב ר' אליעזר המודעי. גם ר' אליעזר (בן הורקנוס) וגם ר' אלעזר המודעי מופיעים מספר פעמים בחלק זה של המכילתא, ויש אי התאמות רבות בין עדי הנוסח.</fn> ור' יהודה ב<multilink><a href="MekhiltaBeshalachVayassa1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBeshalachVayassa1" data-aht="source">Beshalach Vayassa 1</a><a href="MekhiltaMishpatimNezikin1" data-aht="source">Mishpatim Nezikin 1</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">About Mekhilta DeRabbi Yishmael</a></multilink> ו<multilink><a href="MekhiltaDeRashbi15-25" data-aht="source">מכילתא דרשב"י</a><a href="MekhiltaDeRashbi15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Mekhilta DeRashbi" data-aht="parshan">About Mekhilta DeRashbi</a></multilink>, <multilink><a href="SederOlamRabbah5" data-aht="source">סדר עולם רבה</a><a href="SederOlamRabbah5" data-aht="source">Seder Olam Rabbah 5</a><a href="Seder Olam Rabbah" data-aht="parshan">About Seder Olam Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin56b" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin56b" data-aht="source">Sanhedrin 56b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="SederOlamZuta4" data-aht="source">סדר עולם זוטא</a><a href="SederOlamZuta4" data-aht="source">Seder Olam Zuta 4</a><a href="Seder Olam Zuta" data-aht="parshan">About Seder Olam Zuta</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot15-25" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot15-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25-26</a><a href="RashiShemot24-3" data-aht="source">Shemot 24:3</a><a href="RashiDevarim5-12" data-aht="source">Devarim 5:12</a><a href="RashiDevarim5-16" data-aht="source">Devarim 5:16</a><a href="Rashi" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="LekachTovShemot15-25" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Lekach Tov" data-aht="parshan">About R. Toviah b. Eliezer</a></multilink>, <multilink><a href="RambamMoreh3-32" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMoreh3-32" data-aht="source">Moreh Nevukhim 3:32</a><a href="Rambam" data-aht="parshan">About R. Moshe Maimonides</a></multilink><fn>ראה גם <multilink><a href="RSBHGBereshit47-22" data-aht="source">ר' שמואל בן חפני גאון</a><a href="RSBHGBereshit47-22" data-aht="source">בראשית מ"ז:כ"ב</a><a href="R. Shemuel b. Chofni Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן חפני גאון</a></multilink>.</fn></mekorot>
−
<point><b>"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"</b> – הפסוק המקביל "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" בשמות כא:א גם מתייחס לנתינת מצוות, וזה אולי מה שמסתתר מאחורי דברי ר' יהודה במכילתא. אולם, כפי שרמב"ן מציין, אם הפסוק מתייחס לחוקים מסוימים, היה מצופה שהתורה תמנה אותם, כפי שהיא עושה במקרים אחרים.<a href="Yotzer" data-aht="source">יוצר לפרשת פרה המיוחס לר' אלעזר הקליר</a></point>
+
<point><b>"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"</b> – הפסוק המקביל "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" בשמות כא:א גם מתייחס לנתינת מצוות, וזה אולי מה שמסתתר מאחורי דברי ר' יהודה במכילתא. אולם, כפי שרמב"ן מציין, אם הפסוק מתייחס לחוקים מסוימים, היה מצופה שהתורה תמנה אותם, כפי שהיא עושה במקרים אחרים.</point>
 
<point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – כל המקורות האלו מסכימים שישראל קיבלו מספר מצוות קודם ההתגלות בהר סיני.<fn>חלק מהפרשנים האלה מצביעים על הזכרת "חֻקֵּי הָאֱלֹהִים" בשמות י"ח:ט"ו ועל המילים "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" בנוגע לשבת וכיבוד הורים בדברים ה':י"ב,ט"ו (לשיטה זו, שני הניסוחים של עשרת הדברות נאמרו על ידי ה' בנשימה אחת) כהוכחה לעמדה זו. לעיון נוסף, ראה <a href="$">מצוות לפני סיני</a>, <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">סדר האירועים בשמות י"ח</a> ו<a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice" data-aht="page">חובותיו של משה</a>. עמדה זו היא גם מה שמאפשר למכילתא ורש"י לאמץ את העמדה ששמות כ"ד:א'-י"ב התרחשו לפני עשרת הדברות ושה"מִשְׁפָּטִים" שמוזכרים בכ"ד:ג' הם אלו שניתנו במרה. [באופן מעניין, <a href="Pseudo-Philo11-14" data-aht="source">פסבדו-פילון י"א:י"ד</a> ממקם את הסיפור של מרה לאחר עשרת הדברות.]</fn></point>
 
<point><b>מצוות לפני הר סיני</b> – כל המקורות האלו מסכימים שישראל קיבלו מספר מצוות קודם ההתגלות בהר סיני.<fn>חלק מהפרשנים האלה מצביעים על הזכרת "חֻקֵּי הָאֱלֹהִים" בשמות י"ח:ט"ו ועל המילים "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" בנוגע לשבת וכיבוד הורים בדברים ה':י"ב,ט"ו (לשיטה זו, שני הניסוחים של עשרת הדברות נאמרו על ידי ה' בנשימה אחת) כהוכחה לעמדה זו. לעיון נוסף, ראה <a href="$">מצוות לפני סיני</a>, <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">סדר האירועים בשמות י"ח</a> ו<a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice" data-aht="page">חובותיו של משה</a>. עמדה זו היא גם מה שמאפשר למכילתא ורש"י לאמץ את העמדה ששמות כ"ד:א'-י"ב התרחשו לפני עשרת הדברות ושה"מִשְׁפָּטִים" שמוזכרים בכ"ד:ג' הם אלו שניתנו במרה. [באופן מעניין, <a href="Pseudo-Philo11-14" data-aht="source">פסבדו-פילון י"א:י"ד</a> ממקם את הסיפור של מרה לאחר עשרת הדברות.]</fn></point>
 
<point><b>מרה – גשמיות ורוחניות</b> – גישה זו מבינה שמצוות ותורה היו האלמנט החיוני ביותר להתפתחותו של עם ישראל,<fn>גישה זו יכולה להחזיק בעמדה שקיום המצוות נועד לחיזוק האמונה בה' ("אחרי המעשים נמשכים הלבבות"). השווה לעמדתו של ר' סעדיה ואחרים להלן שסיפור מרה לימד את הבסיס לאמונה שתוביל בהמשך לקיום המצוות.</fn> ולכן הם היו צריכים להינתן בהזדמנות הראשונה. מרה, כתחנה הראשונה לאחר ים סוף, היתה אם כן המקום בו הוראות יסוד (או לפחות הצגה מקדימה<fn>ראה דעה ראשונה ב<multilink><a href="TzerorShemot15-25" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25-26</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">About R. Avraham Saba</a></multilink> שהעם היה יכול לקבל רק מצוות ספורות מכיוון שהם עוד לא היו מוכנים לקבל את כל המצוות.</fn> שלהם) הועברו לעם יחד עם מים להם נזקקו כדי להרוות את צימאונם הפיזי. ה"דורשי רשומות" במכילתא<fn>דבריהם מצוטטים גם בבבלי ב"ק פ"א., ומהווים את הבסיס לפירושו של תרגום המיוחס ליונתן שמות ט"ו:כ"ב.</fn> הולכים אפילו צעד נוסף קדימה. הם מציעים שהעדר המים המתואר באפיזודה הוא מטפורה בלבד למחסור בתורה.<fn>ראה גם ר' אלעזר המודעי במכילתא שמסביר ש"הַמָּיִם" בשמות ט"ו:כ"ז גם מתייחס לתורה. אפשר שהפרשנות החז"לית מעורבת בפולמוס נגד פירושים נוצריים מוקדמים (כגון טרטוליאנוס, על הטבילה ט') שטענו שהמים במרה היו מי טבילה.</fn> לדידם, הסיפור כולו סובב אך ורק סביב הצרכים הרוחניים של האומה, ולא צורכיהם הפיזיים.<fn>ישנו מוטיב מדרשי נוסף, בו העץ שבו השתמשו כדי להמתיק את המים של מרה הוא "עץ החיים/ התורה" (ראה משלי ג':י"ח). בגישה זו נוקטים ה"דורשי רשומות" ורשב"י במכילתא, <a href="Pseudo-Philo11-14" data-aht="source">פסבדו-פילון י"א:י"ד</a>, תרגום נאופיטי, ותרגום המיוחס ליונתן. אפשרי שגם כאן ישנו מתחת לפני השטח פולמוס נגד הפירוש הנוצרי שהעץ סימל את הצלב של ישו (ראה לדוגמה אוריגנוס, דרשות על שמות ז', שמוסיף גם שהמים המרים מסמלים את התורה והמצוות). פולמוס גלוי יותר מימי הביניים מופיע ב<multilink><a href="HadarZekeinimShemot15-25" data-aht="source">הדר זקנים</a><a href="HadarZekeinimShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Hadar Zekeinim" data-aht="parshan">About Hadar Zekeinim</a></multilink> וכ"י המבורג 45 שמובא בתוספות השלם.</fn></point>
 
<point><b>מרה – גשמיות ורוחניות</b> – גישה זו מבינה שמצוות ותורה היו האלמנט החיוני ביותר להתפתחותו של עם ישראל,<fn>גישה זו יכולה להחזיק בעמדה שקיום המצוות נועד לחיזוק האמונה בה' ("אחרי המעשים נמשכים הלבבות"). השווה לעמדתו של ר' סעדיה ואחרים להלן שסיפור מרה לימד את הבסיס לאמונה שתוביל בהמשך לקיום המצוות.</fn> ולכן הם היו צריכים להינתן בהזדמנות הראשונה. מרה, כתחנה הראשונה לאחר ים סוף, היתה אם כן המקום בו הוראות יסוד (או לפחות הצגה מקדימה<fn>ראה דעה ראשונה ב<multilink><a href="TzerorShemot15-25" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25-26</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">About R. Avraham Saba</a></multilink> שהעם היה יכול לקבל רק מצוות ספורות מכיוון שהם עוד לא היו מוכנים לקבל את כל המצוות.</fn> שלהם) הועברו לעם יחד עם מים להם נזקקו כדי להרוות את צימאונם הפיזי. ה"דורשי רשומות" במכילתא<fn>דבריהם מצוטטים גם בבבלי ב"ק פ"א., ומהווים את הבסיס לפירושו של תרגום המיוחס ליונתן שמות ט"ו:כ"ב.</fn> הולכים אפילו צעד נוסף קדימה. הם מציעים שהעדר המים המתואר באפיזודה הוא מטפורה בלבד למחסור בתורה.<fn>ראה גם ר' אלעזר המודעי במכילתא שמסביר ש"הַמָּיִם" בשמות ט"ו:כ"ז גם מתייחס לתורה. אפשר שהפרשנות החז"לית מעורבת בפולמוס נגד פירושים נוצריים מוקדמים (כגון טרטוליאנוס, על הטבילה ט') שטענו שהמים במרה היו מי טבילה.</fn> לדידם, הסיפור כולו סובב אך ורק סביב הצרכים הרוחניים של האומה, ולא צורכיהם הפיזיים.<fn>ישנו מוטיב מדרשי נוסף, בו העץ שבו השתמשו כדי להמתיק את המים של מרה הוא "עץ החיים/ התורה" (ראה משלי ג':י"ח). בגישה זו נוקטים ה"דורשי רשומות" ורשב"י במכילתא, <a href="Pseudo-Philo11-14" data-aht="source">פסבדו-פילון י"א:י"ד</a>, תרגום נאופיטי, ותרגום המיוחס ליונתן. אפשרי שגם כאן ישנו מתחת לפני השטח פולמוס נגד הפירוש הנוצרי שהעץ סימל את הצלב של ישו (ראה לדוגמה אוריגנוס, דרשות על שמות ז', שמוסיף גם שהמים המרים מסמלים את התורה והמצוות). פולמוס גלוי יותר מימי הביניים מופיע ב<multilink><a href="HadarZekeinimShemot15-25" data-aht="source">הדר זקנים</a><a href="HadarZekeinimShemot15-25" data-aht="source">Shemot 15:25</a><a href="Hadar Zekeinim" data-aht="parshan">About Hadar Zekeinim</a></multilink> וכ"י המבורג 45 שמובא בתוספות השלם.</fn></point>

Version as of 07:17, 31 December 2014

נסים ומצוות במרה

גישות פרשניות

סקירה

הסיפור של מרה הוא סיפורה של אומה מתהווה העומדת בפני המציאות המדכאת של חיים במדבר עם אספקה פיזית מוגבלת, ללא תקנון חוקים, מצפן מוסרי מעורפל, ורִיק מחשבתי. פרשנים חולקים איזה מבין עניינים אלה קיבל זכות קדימה וכיצד ה' החל לענות עליהם במרה. לשיטת המכילתא והבבלי, העדיפות הראשונה היתה שבני ישראל יתרגלו לתורה ולמצוות, ואילו הרמב"ן טוען שהאומה נזקקה ללמוד משמעת מוסרית ושליטה עצמית. ר' סעדיה ורלב"ג סוברים שאמונות פילוסופיות היוו בסיס קריטי עוד יותר להתפתחות הדתית של העם, ור' יוסף בכור שור מחזיק בדעה שהדרך ללב העם היתה בסיפוק צורכיהם הגשמיים לפני הכל.

פרשנים גם מתמודדים עם הקושי המבני של כיצד להבין את המעבר בין חציו הראשון של הסיפור שמדווח כיצד ה' סיפק את הצרכים החומריים של האומה לחצי השני שלמראית עין מתאר את ההנחיות הדתיות של ה'. חלק מהדעות במדרשים סוברות שהסיפור כולו עוסק בצרכים רוחניים, והם מסבירים מחדש את המחסור במים כמטפורה לצימאון רוחני לתורה. בצדו השני של הספקטרום, ר"י בכור שור ור' בחיי טוענים ששני חלקי הסיפור מתמקדים בצרכים החומריים של העם וש"חֹק וּמִשְׁפָּט" מתייחס לתנאים הפיזיים ולא לציוויים משפטיים.

לבסוף, פרשנים רבים טוענים שאכן קיימים שני פנים נפרדים ושהנס של מרה היה אמור להפגין שבריאות פיזית תלויה בהליכה אחר מצוות ה'.

במהלך חקירת האירועים במרה, פרשנים מציגים דרכים שונות להבין מהם ה"חֹק וּמִשְׁפָּט" ולמה היו נחוצים‏:‏

הנחיות התנהגותיות

במרה, ה' נתן לישראל הוראות לגבי האופן בו עליהם להתנהג. אפשרות זו מסתעפת לאפשרויות משנה בנוגע לשאלה האם הדרכות אלה נועדו לכל הדורות או רק לאומה בשלב המעבר.

חוקי התורה

ה' החל לתת לעם הצגה מוקדמת של חלק מהמצוות הנצחיות של התורה.

מקורות:ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי,1 ור' יהודה במכילתא דרבי ישמעאלBeshalach Vayassa 1Mishpatim Nezikin 1About Mekhilta DeRabbi Yishmael ומכילתא דרשב"יShemot 15:25About Mekhilta DeRashbi, סדר עולם רבהSeder Olam Rabbah 5About Seder Olam Rabbah, בבלי סנהדריןSanhedrin 56bAbout the Bavli, סדר עולם זוטאSeder Olam Zuta 4About Seder Olam Zuta, תרגום המיוחס ליונתןShemot 15:25About Targum Pseudo-Jonathan, רש"יShemot 15:25-26Shemot 24:3Devarim 5:12Devarim 5:16About R. Shelomo Yitzchaki, לקח טובShemot 15:25About R. Toviah b. Eliezer, רמב"םMoreh Nevukhim 3:32About R. Moshe Maimonides2
"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" – הפסוק המקביל "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" בשמות כא:א גם מתייחס לנתינת מצוות, וזה אולי מה שמסתתר מאחורי דברי ר' יהודה במכילתא. אולם, כפי שרמב"ן מציין, אם הפסוק מתייחס לחוקים מסוימים, היה מצופה שהתורה תמנה אותם, כפי שהיא עושה במקרים אחרים.
מצוות לפני הר סיני – כל המקורות האלו מסכימים שישראל קיבלו מספר מצוות קודם ההתגלות בהר סיני.3
מרה – גשמיות ורוחניות – גישה זו מבינה שמצוות ותורה היו האלמנט החיוני ביותר להתפתחותו של עם ישראל,4 ולכן הם היו צריכים להינתן בהזדמנות הראשונה. מרה, כתחנה הראשונה לאחר ים סוף, היתה אם כן המקום בו הוראות יסוד (או לפחות הצגה מקדימה5 שלהם) הועברו לעם יחד עם מים להם נזקקו כדי להרוות את צימאונם הפיזי. ה"דורשי רשומות" במכילתא6 הולכים אפילו צעד נוסף קדימה. הם מציעים שהעדר המים המתואר באפיזודה הוא מטפורה בלבד למחסור בתורה.7 לדידם, הסיפור כולו סובב אך ורק סביב הצרכים הרוחניים של האומה, ולא צורכיהם הפיזיים.8
רפרנטים של "חֹק וּמִשְׁפָּט" – בניסיון לזהות את הציוויים המסוימים שאליהם מתייחסים מושגים אלה, המקורות הנ"ל מושפעים מהדרך הכללית בה הם מבינים את המושגים האלה,9 הצרכים של אומה שזה עתה זכתה לעצמאות ופסוקים ממקומות אחרים בתורה שאולי מספקים ראיה שהוראה מסוימת נתנה לפני סיני.10 במכילתא נמצאות שתי האפשרויות המוקדמות ביותר לזהות את המושגים "חֹק" ו"מִשְׁפָּט" , אשר כל אחת מהן רואה את "חֹק" ו"מִשְׁפָּט" כשתי ישויות נפרדות:

יחד, שתי העמדות התנאיות האלה מכסות את רוב המצוות בעשרת הדברות.13 מקורות מאוחרים יותר מערבבים ומחברים בין שתי הדעות האלה בכדי ליצור שינויים ושילובים נוספים:14

המשמעות של "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין שמות ט"ו:כ"ו וט"ז:ד' – גישה זו מתחלקת לתתי גישות בשאלה האם "נִסָּהוּ" משמעותו לבחון או לרומם / לפרסם (ראה נסה),23 והאם הוא קשור בנתינת המצוות או בחוסר במים.24
  • לבחון – כך ר' אליעזר ומרבית הפרשנים מבינים את המילה, ופירוש זה מתאים לשימוש הנפוץ של המילה בתנ"ך. ישנם כמה דרכים להבנת המבחן הזה:
    • ה' בחן את האומה בכדי לראות אם ישמעו למצוותיו – האופציה השלישית ברלב"גBeiur Divrei HaParashah Shemot 15:25About R. Levi b. Gershon. לפי נקודת מבט זו, "וְשָׁם נִסָּהוּ" מתייחס לציוויים של "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", והפסוק הבא (טו:כו) מפרט שהמבחן הוא: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו...". רלב"ג מעיר שקריאה זו גם נתמכת ע"י הקבלה ל"לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" בשמות ט"ז:ד'.25
    • ה' בחן את האומה לראות איך יתלוננו על צרכים גשמיים – רש"י.26 לפי רש"י, בני ישראל נכשלו במבחן כאשר הם התלוננו בצורה שאינה הגונה.
    • בני ישראל בחנו את ה' כדי לראות אם הוא יוכל לספק את צורכיהם – תרגום המיוחס ליונתן27
  • לרומם / להרים על נס – זוהי עמדתו זו של ר' יהושע, והיא עובדת היטב עם בחירתו בשבת בתור ה "חוק".28 הרלב"גBeiur Divrei HaParashah Shemot 15:25About R. Levi b. Gershon מפרש בצורה דומה בדעה השנייה שהוא מביא, והוא מצביע על שמות כ':י"ז ותהילים ד':ז' בתור סיוע.29 האופן שבו ה' נישא את ישראל יכול להתבטא באחת משתי דרכים:
    • ה' רומם את בני ישראל מעל שאר העמים בכך שנתן להם את המצוות.30
    • ה' האדיר את בני ישראל בפני שאר העמים בכך שסיפק את צורכיהם הגופניים.31
נושאים ומושאים של "שָׂם לוֹ" ו"נִסָּהוּ" – כל המקורות האלו מבינים שב"שָׂם לוֹ""שָׂם לוֹ" הכוונה שה' נתן משהו לבני ישראל. כמו כן, המכילתא ורש"י מבינים שה' הוא הנושא של "נִסָּהוּ" והוא בוחן את העם.32 אולם, תרגום המיוחס ליונתן מסביר שבני ישראל הם אלו שבחנו את ה' (בדרישתם למים).33

קוד התנהגות מוסרי

משה לימד את העם כיצד להנהיג את עצמם במהלך מסעם במדבר.

מקורות:רמב"ןShemot 15:25About R. Moshe Nachmanides,34 הרכסים לבקעהShemot 15:25About R"Y Frankfurter, ר' יעקב מדן35
"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" – הרמב"ן והמנחה בלולה מבינים שביטוי זה מתייחס להפיכת מנהג לחיוב. הם מצטטים פסוקים מקבילים מספר יהושע וספר שמואל שבהם יהושע ודוד, באופן דומה, "שָׂם... חֹק וּמִשְׁפָּט", והם מסבירים אותם כמתייחסים לייסוּד של מנהג או אופן פעולה ראוי, ולא לחוקי תורה.
הגדרות של "חֹק וּמִשְׁפָּט"
  • על פי האפשרות הראשונה ברמב"ן, "מִשְׁפָּט", וכמו כן "חֹק" מתייחסים לצורה שבה יסופקו צורכיהם של ישראל במדבר.
  • האפשרות השנייה ברמב"ן רואה את שני המושגים כמקבילים אך כמייצגים פנים שונות של האופן בו ישראל היו צריכים להתנהג במדבר. "חֹק" מתייחס לבטחון בה' שיענה על צורכיהם ו"מִשְׁפָּט" מתייחס להתנהגות הראויה בין אדם לחברו בזמן חנייתם במדבר.
  • רב מדן מחלק בין שני המושגים. הוא מבין את "חֹק" בתור מִכסָה,36 וקורא את "מִשְׁפָּט" בתור התהליך שבאמצעותו הוחלט כמה מים יוקצו לכל משפחה.
המשמעות של "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין שמות ט"ו:כ"ו וט"ז:ד' – גישה זו מבינה ש"נִסָּהוּ" מתייחס למבחן האם בני ישראל ידבקו בתקנון ההתנהגותי שנקבע על ידי ה"חֹק וּמִשְׁפָּט". הרמב"ן מסביר שהמבחנים, כאן ובשמות ט"ז:ד' הם בכדי לראות איך העם יגיבו לתנאים הקשים של מסעם במדבר. רב מדן רואה באופן דומה את שניהם כבוחנים האם העם ינהג באיפוק ויציית להקצבה הקפדנית של מים ומזון. לפי שיטה זו, ט"ו:כ"ו מפנה חזרה להתנהגות האתית שחוייבה בט"ו:כ"ה.37
התנאים במדבר – לפי השחזור של רב מדן, למרות שה' דאג בצורה על טבעית להתקיימותם של ישראל במדבר, אספקת המזון והמים לא היתה בלתי מוגבלת, ולכן ההקצבה היתה חיונית.38 לכן, כל אדם הוגבל לעומר של מן בכל יום, והמן נשקל כדי לוודא שאף אחד לא לקח יותר מהחלק המגיע לו.
מרה ושליטה עצמית – מרה היתה החנייה הראשונה במדבר, ולכן היה קריטי שכללי היסוד יוסדרו מיד כדי להבטיח את ההישרדות הפיזית וההתנהגות המוסרית של האומה. אילו לא היה העם לומד להפעיל משמעת וריסון עצמי, התוצאה היתה יכולה להיות מהומות ואסון.39 לפי גישה זו, מרה לא היתה חוויה רוחנית נשגבת שבה קיבל העם תצוגה מקדימה של ההתגלות במעמד הר סיני, אלא סיפור ארצי הרבה יותר של סיפוק הצרכים הפיזיים הבסיסיים של האומה ונתינת אפשרות לעבדים שזה עתה שוחררו ליצור חברה מתורבתת.
מוסריות בלתי-תלויה בהלכה – ההתמקדות של רמב"ן בקיומו של תקנון מוסרי בנוסף לציוויים בתורה עקבית עם עמדותיו בויקרא י"ט:ב' ודברים ו':י"ח שמוסריות לא נשלטת רק על ידי מילות החוק.40
נושאים ומושאים של "שָׂם לוֹ" ו"נִסָּהוּ" – ה' הוא זה שמחנך ובוחן את העם.
מצוות לפני הר סיני – לפי גישה זו אין צורך להתנות שמצוות כלשהם ניתנו לפני ההתגלות בסיני חוץ משבת שמוזכרת בפירוש בשמות ט"ז.41

עקרונות של ההשגחה האלוקית

האירועים של מרה לימדו את העם שה' נותן שכר לצדיקים ומעניש את החוטאים.

מקורות:ר' סעדיה גאוןCommentary Shemot 15:25About R. Saadia Gaon, רשב"םShemot 15:25Shemot 16:4About R. Shemuel b. Meir, רלב"גBeiur Divrei HaParashah Shemot 15:25About R. Levi b. Gershon, אברבנאלShemot 15:25About R. Yitzchak Abarbanel, שד"לShemot 15:25About R. S.D. Luzzatto, מ"ד קאסוטוShemot 15:25-26About U. Cassuto
"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" והיחס בינו לבין לשמות ט"ו:כ"ו – לדעת רוב הפרשנים האלו,42 ביטוי זה מתייחס לקביעת העיקרון התיאולוגי של שכר ועונש על ידי ה'.43 עיקרון זה מפורט אחר כך בט"ו:כ"ו.44 למקרים נוספים שבהם "שָׂם... חֹק" מתייחס לדרכים שבהם ה' מנהל על העולם, ראו ירמיהו ל"ג:כ"ה ומשלי ח':כ"ט.
הגדרות של "חֹק וּמִשְׁפָּט"
  • ר' סעדיה מסביר ש"חֹק" מתייחס לשכר הצדיקים ו"מִשְׁפָּט" מתייחס לדין הרשעים.
  • אברבנאל מבין שגם "חֹק" וגם "מִשְׁפָּט" מתייחסים לעיקרון ההשגחה, הראשון מנקודת המבט של בני ישראל והשני מנקודת המבט של ה'. האבחנה שלו מבוססת על הפסוק בתהילים פ"א:ה'.
  • רלב"ג בגישתו השנייה וייתכן שגם הרשב"ם45 מפרשים שהמושג מתייחס למצוות מעשיות. אולם, גם לשיטתם, במרה ה' רק ייסד את הבסיס התיאולוגי46 הנצרך למסירה עתידית של המצוות, אך לא נתן אף אחת מהמצוות עצמן.47
נושאים ומושאים של "שָׂם לוֹ" ו"נִסָּהוּ" – רוב המקורות האלו מניחים שה' הוא הנושא של הפעלים האלה והוא זה שמלמד את בני ישראל. רלב"ג (בגישתו הראשונה), לעומת זאת, מבין שהפסוק מתאר את התפיסה השגויה של העם שה' הוא אל מלא חימה המסוגל רק להעניש בני אדם ואת בדיקתם את ה' לראות אם הוא גם יכול לספק את צורכיהם.48 לדעת רלב"ג, המתקת המים ודברי ה' בט"ו:כ"ו היו התגובה שלו לעם שהראתה שה' הוא א-ל נדיב ששולט גם על הטוב בעולם.49
משמעות "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין שמות ט"ו:כ"ו, ט"ז:ד', וי"ז:ז' – הפרשנים נחלקים כאן בפירושיהם:
  • ה' בחן את בני ישראל – ר' סעדיה מסביר שה' בחן אם העם ינהג כראוי בתנאים קשים.50 שד"ל מציע וריאציה של פירוש זה, שה' בחן אם בני ישראל ימשיכו להתלונן לאחר שסיפק את צורכיהם. שד"ל מצביע על ההקבלה בט"ז:ד'.
  • בני ישראל בחנו את ה' – רלב"ג בגישתו הראשונה – ראה לעיל.51 "נִסָּהוּ" יהיה אם כן מקביל ל"‏נַסֹּתָם אֶת ה'‏" בשמות י"ז:ז'.
  • ה' רומם את בני ישראל בכך שיידע אותם שייתן להם את המצוות – הגישה השנייה ברלב"ג.
  • ה' עשה ניסים לבני ישראל – אברבנאל. הוא מקשר את "נִסָּהוּ" ל"נס".
  • ה' התחיל להרגיל את בני ישראל לסמוך עליו לסיפוק צורכיהם – זו אולי עמדתו של רשב"ם בשמות ט"ז:ד'.52 על ידי סיפוק הצרכים הבסיסיים של העם על בסיס יומי באופן ניסי, ה' היה יכול לטפח את הביטחון שלהם בו ובדרכיו.
השיטה הפדגוגית של מרה – אברבנאל מסביר שבני ישראל היו קודם כל צריכים להפנים את האמונה בהשגחה העליונה ומערכת השכר והעונש של ה' לפני שיכלו לקבל את המצוות. מרה והניסים שבשמות ט"ז–י"ז היו אם כן ניסיון להשיג את המטרה הזו בכדי שבני ישראל יהיו מוכנים להתגלות בהר סיני.53
מצוות לפני הר סיני – גישה זו אינה צריכה להניח שהמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני,54 ורלב"ג מדגיש ששמות כ"א:א' מצביע על כך שדיני ממונות ניתנו רק לאחר עשרת הדברות.55

משאבים להישרדות פיזית

במרה, ה' סיפק את צורכיהם החומריים של העם.

מחיה

ה' סיפק מים לעם.

מקורות:ר' יוסף בכור שורShemot 15:25Shemot 16:4About R. Yosef Bekhor Shor
"שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" – ר"י בכור שור מפרש שהמשמעות של זה היא שה' סיפק מחיה לעם.56 הוא מצביע על המקרה של בראשית מ"ז:כ"ב כדוגמא נוספת בה "חֹק" מתייחס למזון.57
משמעותו של "נִסָּהוּ" והיחס בינו לבין לשמות ט"ז:ד' – לדעת ר"י בכור שור, בשני הפסוקים ה' בוחן את העם לראות אם יכבוש את ליבם בכך שהוא דואג לכל צורכיהם.58
הבטחת בריאות בט"ו:כ"ו – לעומת רוב הפרשנים האחרים שרואים את הבטחתו של ה' לבריאות כשכר על שמירת המצוות, ר"י בכור שור מסביר שה' רק מספר לעם שזו תהיה התוצאה הטבעית של קיום מצוות כמו כשרות וטומאה.59 אכן, לדעת ר"י בכור שור, זוהי המטרה העיקרית של מצוות אלה.60
השיטה הפדגוגית של מרה – ה' מדגיש את גישת ה"גזר". קודם כל הוא מספק את כל צורכיהם הפיזיים של העם מבלי לבקש או לצפות לדבר בתמורה. רק לאחר שה' יכלכל את העם באמצעות הניסים שלו למשך תקופה, הם יהיו אסירי תודה ויקבלו את מצוותיו. לדעת ר' יוסף בכור שור, סיפור מרה במלואו, כולל מה שקרה בעקבותיו, מתמקד כולו בדאגה של ה' לקיומם ובריאותם של בני ישראל.
מצוות לפני הר סיני – גישה זו אינה צריכה להניח שמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני.61

תרופות צמחיות

ה' לימד את משה על סגולותיהם הרפואיות של עשבים.

מקורות:דעה המובאת ע"י ר' בחייShemot 15:25About R. Bachya b. Asher,62 צרור המורShemot 15:25-26About R. Avraham Saba63
הגדרות של "חֹק וּמִשְׁפָּט" – המונחים הללו מתייחסים לעקרונות ולמדע של סגולות צמחים שונים, כאשר משמעות "חֹק" היא הסגולות הרפואיות המובנות פחות, ו"מִשְׁפָּט" מתייחס לאלה המובנות יותר.64
משמעויות של "שָׂם לוֹ" ו"נִסָּהוּ" – ה' העניק למשה ("שָׂם לוֹ") את הידע הבוטאני הזה, ומשה בדק את העץ ("נִסָּהוּ").65
ייעוץ אזהרתי בשמות ט"ו:כ"ו – ה' מזהיר את משה לא לסמוך בצורה בלעדית על הידע הרפואי שזה עתה רכש,66 אלא להתפלל לה' ולקיים את מצוותיו, ובכך למנוע מלכתחילה את פריצתה של מחלה כלשהי.67
נושא אחיד של סיפור מרה – לפי גישה זו, רפואה צמחית וריפוי מי מרה הם הנושא שמקשר בין כל פסוקי הסיפור, ואין כאן מסר כפול.68
מצוות לפני הר סיני – גישה זו אינה צריכה להניח שמצוות ניתנו לפני מעמד הר סיני.69
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Miracles_and_Mitzvot_at_Marah/2/he&oldid=16316&useskin=vector"